האם להעמיד לדין את החיילים? שמירה על מדינה מתוקנת, שמירה על החוק, שמירה על זכויות המחבלים, שמירה על מדינת חוק, פריצה לבסיס שדה תימן, זכויות מחבלים בכלא, מהי מדינה מתוקנת? אסון השביעי לאוקטובר, שחרור החטופים, איך לשחרר את החטופים? עונש מוות למחבלים, התעללות במחבלים, חרבות ברזל, יפי נפש, מוסריות ... שיעבירו חוק שאומר שצריכים לעשות עינויים יומיים למחבלים. אבל הכל צריך להיות במסגרת החוק. ולכן צריכים לכבד את החוק במדינה מתוקנת, מדינת חוק מתוקנת. אבל צריכים לזכור, שבמדינה מתוקנת לא רק צריכים לשמור על החוק, אלא גם צריכים לשמור על חיי האזרחים. והחיים של האזרחים, קודמים לחוק. כי החוק נועד לשמור על החיים של האזרחים במדינה מתוקנת. והחוק נועד לשרת את האזרח. אבל חיי האזרח, קודמים לחוק. ובמדינה מתוקנת, לא היה קורה אסון השביעי לאוקטובר. ובמדינה מתוקנת, לא היו מספקים סיוע הומניטארי לאזרחי האויב, תוך כדי שהאזרחים שלך נתונים בשבי החמאס בעינויים. ובמדינה מתוקנת, היו מוציאים להורג אחרי עינויים, את כל מחבלי החמאס, כולל את החפים מפשע שביניהם. כי עדיף שימותו מאה מחבלים ... שימות אזרח ישראלי אחד. וזה נכון שלא כולם יסכימו עם סולם הערכים הזה ואנחנו מדינה דמוקרטית. אבל ברמת העיקרון, במדינה מתוקנת, לא היה קורה אסון השביעי לאוקטובר והמדינה אם היא היתה מתוקנת היא היתה פועלת אחרת לחלוטין בלפעול כדי לשחרר את האזרחים שלה משבי החמאס. ובשום אופן במדינה מתוקנת לא היו מתייחסים בכבוד למחבלי נוחבא כאלו ואחרים. ולכן, לפני שמישהו זועק על מדינת חוק מתוקנת, שיזעק על שאר הכשלים של המדינה המתוקנת שהוא מנסה להגן עליה. וחיי האזרחים לפני הכל. ואם האזרחים נמאס להם מכך שמעמידים לדין את חיילי צהל בגין פגיעה במחבלים, אז במדינה מתוקנת גם זה לא היה אמור לקרות. כי המחבלים האלו במדינה מתוקנת, היו סובלים הרבה יותר. בקיצור, מדינת חוק היא לא הערך העליון ביותר של המדינה. ואם המדינה לא תשמור על ... האזרחים שלה, אז לא תהיה מדינה בכלל וכך גם לא תהיה מדינת חוק. וקודם כל צריך לזעוק על זה שבמדינה מתוקנת מעיזים להאשים חייל בפגיעה במחבל, בין אם זה קרה או לא קרה, לא משנה מה למה וכמה. למה? ככה, כי ככה אמור להיות במדינה מתוקנת. ויש עובדי אלילים אנשי מוסר יפי נפש, שהם בעד לשמור על זכויות האויב ומבחינתם למות על קידוש ערכי המוסר. ... ייסורי המצפון, מגן על הקורבן שלו. אבל הקורבן, בטבע, לא יגן על מי שתוקף אותו ולא יחמול עליו. לסיכום, במדינה מתוקנת, שומרים על החוק. אבל לפני כן, במדינה מתוקנת שומרים על חיי האזרחים ועושים את הכל כדי להילחם בטרור.

... הבעייתיות במערכת הפוליטית עצמה, שבה ראש הממשלה או פוליטיקאים הם אלו שמקבלים החלטות ביטחוניות או כלכליות משמעותיות. הוא טוען שבמדינה מתוקנת, מי שצריך לקבל את ההחלטות האלה הם מומחים מקצועיים ולא פוליטיקאים. לדוגמה, ההחלטות הביטחוניות לא צריכות להיות נתונות בידיו ...

...האם באמת אפשר להיות בטוחים אפילו בכך שאנחנו חושבים? הוא שואל, אולי אפילו את המחשבה עצמה אנחנו רק מדמיינים. אולי גם האני שחושב אינו באמת קיים. אליעד מסביר שאמנם דקארט מצא נקודת עוגן במחשבה עצמה, אבל מנקודת מבט עמוקה יותר, גם המחשבה עצמה יכולה להיות מוטלת בספק. אולי האדם בכלל לא חושב, ואולי הוא בכלל לא קיים. הוא מציע שההבנה הזו יכולה לעזור לאדם להבחין באופן ברור יותר בין רמות שונות של וודאות ואמת, ולבחון עד כמה מה שהוא תופס כאמיתי הוא אכן ודאי. האם ישנם נושאים שאי אפשר לחקור או להבין? אליעד מספר שהרבה...

...שתוכל להשתנות בהמשך. לדוגמה, לא לדבר בשחור ולבן, אלא להציג את הדעה כאילו היא משתנה לפי הנסיבות. אפשר לשלב מסרים כלליים שלא מעוררים התנגדות, כמו ואהבת לרעך כמוך, אך להימנע מלשדר מסרים חד משמעיים. האם יש יתרון בהבעת דעה שנויה במחלוקת? בהבעת דעה ברורה, עלול להתרחש מצב שבו חלק מהקהל לא יסכים איתך ויתנגד לך. אולם, יש גם סיכוי שמישהו שיזדהה עם הדעה או יעריך את אומץ הדיבור, יתמוך בך בהתלהבות. יחד עם זאת, אם המטרה היא להיות נערץ על ידי רבים, דעה שנויה במחלוקת היא אסטרטגיה פחות יעילה, מכיוון שהיא מצמצמת...

...אליעד: כן מי אמר אולי לא אולי צריך כולם למות, אולי המטרה של החיים זה למות ולכן צריך להגיד להם כולנו פה נלך ליפן כדי שיהיה יותר מהר למות. תראי הרי ההיגיון אומר שתכלית החיים, סתם לא ההיגיון המוחלט יש אופציה לחשוב שתכלית החיים זה למות מה האינטרס הניגודי כי בסוף מתים זאת אומרת שמה המטרה המטרה זה בסוף למות, כאילו אתה עובד ועובד בסוף מת אז מה המטרה למות אז בא נתקדם יותר מהר. ש: מה שהוא משיג עד המוות זאת התכלית כביכול. אליעד: מי חושב שזאת התכלית הרי זה לא נותן לך שום דבר כי אתה בסוף עוזב. ש: אתה משלה את...

...אדם הולך ברחוב ורואה מישהו עם סכין - העובדה: יש אדם עם סכין. הפירוש: הוא מנסה לפגוע בי. אדם שומע בום חזק - העובדה: היה קול חזק. הפירוש: זה היה מטען חבלה, למרות שזה היה אולי צמיג שהתפוצץ. אדם רואה אור בשמיים - העובדה: יש אור. הפירוש: זו מצלמה שעוקבת אחרי, במקום להבין שמדובר בכוכב. כיצד נוצרת הפרעה נפשית? כאשר אדם גם מאוד מפחד שמשהו יקרה וגם קורה משהו שהוא לא יודע להסביר אותו - יש סיכוי גבוה מאוד שהוא יתחיל לפרש את המצב בצורה שגויה. לדוגמה, אם אדם חושש שירצחו אותו, והוא שומע רעש לא מוסבר - הוא עלול...

...להגיע לסיפוק הזה. רק אחרי ההנחות האלו ניתן לשאול הלאה. כיצד נבחין בין גם לבין רק בשאלות שלנו? אליעד מסביר בפירוט שאם אדם שואל האם ניתן להגיע לסיפוק מיני רק בדרך של אקט מיני?, חשוב להבין מה מסתתר מאחורי השימוש במילה רק. הוא מציג דוגמה פשוטה יותר כדי להמחיש את ההיגיון: האם ניתן להיכנס לבית רק דרך הדלת הזאת? אם מישהו שואל שאלה כזו, יש שתי אפשרויות מרכזיות: הוא מניח שייתכן להיכנס לבית רק מהדלת, ומבקש לוודא אם ההנחה הזו נכונה. או שהוא מניח שייתכן שאפשר להיכנס גם בדרכים נוספות מעבר לדלת. אליעד מדגיש שהשואל...

...ההורה משדר לילד, שהילד מחויב להקשיב לו, ושהילד לא יכול לבחור לעשות כרצונו. אלא, הוא כאילו סוג של רובוט אנושי, שהוא צריך לעשות, רק את מה שאומרים לו, אז ממילא הילד מרגיש מושפל, כמו עבד. ואז ממילא, העבד רוצה להתמרד נגד המלך. והילד, רוצה לפגוע ברגשות של ההורה. שבחוויה שלו כילד, הוא (ההורה), מתנשא עליו כל הזמן. ולכן כנל, תהליך של חינוך ילדים, הוא בדיוק כמו תהליך של מכירה ושל משא ומתן, לכל דבר ועניין. ומי שחושב שחינוך ילדים, הוא תהליך, שבו, הוא המלך, שהוא נותן את ההוראות ואת הפקודות לעבד שלו, אז שלא יתפלא...

...כי אם הוא חושב רק על הדבר האחר, הוא כבר לא קיים בתודעה שלו. במילים אחרות, אהבה מוחלטת גורמת לאדם להתבטל, להיעלם, ולהתמזג באופן מלא עם הדבר שאותו הוא אוהב. לדוגמה, כאשר מישהו אוהב את המציאות באופן מוחלט, הוא כל כך עסוק במהות המציאות עד שהוא מפסיק לחשוב על עצמו או על שום ביטוי אחר של המציאות מלבד המהות עצמה. במצב כזה, התודעה שלו נעלמת ומתאחדת עם המציאות עצמה. במילים פשוטות, האדם שאוהב בצורה מוחלטת הופך להיות אחד עם מה שהוא אוהב ולכן מאבד את קיומו הפרטי. המסקנה היא שאהבה מוחלטת מובילה לביטול העצמי...

...שהיא תגרום לו להרגיש טוב יותר או לפחות פחות רע. אדם יכול לרצות מישהו משתי סיבות מרכזיות: סיבה שכלית - הוא באמת מאמין שהפעולה שהאחר מבקש ממנו לעשות היא נכונה ומועילה עבורו. סיבה רגשית - הוא לא באמת חושב שהאחר צודק, אבל מעדיף להאמין בזה מסיבות רגשיות, כמו פחד מביקורת, חשש מדחייה, רצון להימנע מתחושת אשמה או פחד מכישלון. אליעד ממליץ על בדיקה עצמית עמוקה כדי להבין מהו האינטרס האמיתי שמוביל את האדם לרצות אחרים. לדוגמה, אם חברים מציעים לו לצאת איתם והוא מסכים למרות שלא באמת מעוניין, עליו לבדוק עם עצמו:...