... יותר חכם? איך לטפל במשוגעים? איך לטפל במחלות נפשיות? איך לטפל בהפרעות נפשיות? איך לטפל בחולי נפש? עבירות שאדם דש בעקביו, מצוות שאדם דש בעקביו, זלזול במצוות, איך לשכנע דתי? איך לשכנע חילוני? חזרה בשאלה, חזרה בתשובה, סרטים מומלצים, הסרט תעתועי נפש, ...

... היקום, הנחות יסוד מדעיות, טעויות מדעיות, תורה מול מדע, מדע מול תורה, העולם קדמון, אמונה אינטואיטיבית, האם האבולוציה נכונה? מהי תיאוריית האבולוציה? לכל נברא יש בורא, העולם נוצר יש מאין, איך לשכנע דתי? איך להחזיר בשאלה? שמירת מצוות, אמונה ...

... היהודית, הוכחות לאמיתות התורה, תורה מן השמים, חזרה בתשובה, מי כתב את התורה, סנפיר וקשקשת, נבואות התורה, הדת היהודית, חזרה בשאלה, אתאיסטים האם אפשר להוכיח שהתורה ניתנה מאלוהים? אליעד מסביר שיש אנשים הטוענים שיש הוכחה שהתורה היהודית היא תורה אלוהית, שניתנה מן השמיים ולא נכתבה על ידי בני אדם. הטענה המרכזית שהוא מנתח קשורה למה שנאמר בתורה על הדגים, לגבי סימני הטהרה של סנפיר וקשקשת. על פי הטענה הרווחת, התורה מצהירה באופן חד - משמעי שכל דג בעל קשקשת חייב להיות גם בעל סנפיר, ולא תמצא בעולם דג שיש לו קשקשת ואין לו סנפיר. זה, לפי הטוענים, ... יכול היה לדעת או להתחייב לכך מראש, על כל הדגים שבאוקיינוסים בכל העולם. אליעד מפרק את הטענה הזאת לפרטים ומראה את הבעייתיות שיש בה, תוך כדי מתן דוגמאות והסברים מפורטים: מהי הבעיה בטענה של הוכחת התורה מסנפיר וקשקשת? אליעד מסביר שהבעיה הראשונה בטענה הזאת היא שמניחים מראש שבתורה יש התחייבות מוחלטת שלא יימצא אף פעם דג עם סנפיר ללא קשקשת, או להיפך. ראשית כל, הוא מסביר שצריך לבדוק האם בכלל ... נניח שהתורה אכן התחייבה באופן מוחלט שאין יוצאים מן הכלל לגבי סימני הכשרות בדגים, עדיין הטענה אינה חזקה מספיק. הוא טוען שכן נמצאו בעבר דוגמאות לתופעות טבע אחרות שהתורה לכאורה התחייבה עליהן, ובסופו של דבר התגלה שהן לא נכונות. במקרים האלה, הדתיים אמרו שהתורה לא באמת התכוונה לזה באופן מילולי, אלא בצורה מטאפורית או חלקית. אם כך, אז גם התחייבות זו לגבי הדגים יכולה להיות מטאפורית או חלקית ... שאם מגלים שיש טעות, תמיד אפשר לומר שהתורה לא התכוונה בצורה ברורה למקרה המסוים הזה, וכך הטענה מפסיקה להיות הוכחה מוחלטת. כיצד ניתן להסביר את העובדה שלא נמצאו דגים סותרים? בהמשך אליעד אומר שגם אם עד עכשיו לא נמצאו דגים הסותרים את הטענה, זה לא בהכרח אומר שזה בלתי אפשרי. הוא נותן דוגמה פשוטה שאם מישהו יטען שכל בוקר השמש תזרח, ברור שהוא תמיד יצדק, אך אין בכך חוכמה גדולה. השאלה החשובה היא עד כמה סביר היה מלכתחילה שיימצא דג שיפריך את הטענה, ואם מלכתחילה לא היה סביר למצוא כזה דג, אין בהתחייבות זו גדולה או ראיה מיוחדת. האם ידיעה מוקדמת מצביעה על אלוהות? אליעד מסביר שגם אם נניח ... התורה מתוך ידע עתידי. גם במקרה כזה אין הוכחה לאלוהות, אלא רק לידע יוצא דופן. לכן, הטענה הזו לבדה אינה מוכיחה שהתורה נכתבה על ידי אלוהים. גם אם אלוהים נתן את התורה, האם צריך להקשיב לה? אליעד מוסיף עוד נקודה מעניינת ואומר שגם אם נניח ... לחפש הוכחות לאמיתות התורה? אליעד מדגיש שהשאלות האלה על הוכחות התורה מעניינות לא רק בהקשר דתי אלא באופן כללי, משום שהן מדגימות כיצד אנשים לוקחים רעיון, מוסיפים לו קצת, מעוותים, מניחים הנחות ומגיעים למסקנות לא מבוססות. הוא טוען שאנשים ... במקום לחפש את האמת בצורה פשוטה וישירה יותר. בסיכומו של דבר, אליעד מציע לבחון את הטענות האלה בצורה ביקורתית ועניינית, ולא להיגרר למסקנות מופרזות או להאמין באופן עיוור להוכחות לכאורה של התורה, אלא לשאול שאלות ולהטיל ספק באופן מתמיד. ...

... ברגשות דתיים, יהדות, התורה היהודית, משה רבנו, החרדים, פגיעה ברגשות הזולת, אתאיסטים, אמונה אתאיסטית, אבולוציה תודעתית, לפגוע ברגשות של אחרים האם פגיעה ברגשות דתיים היא דבר לגיטימי? אליעד עוסק בשאלה המורכבת של פגיעה ברגשות דתיים ובהשלכותיה, ומסביר לעומק מדוע בכל פעם שאדם מביע דעה, הוא פוגע באופן בלתי נמנע ברגשות של מישהו אחר. אליעד מציג את הטענה המרכזית לפיה כל עמדה וכל דעה שנאמרת בפומבי עלולה לפגוע במישהו, מכיוון שכל דעה שוללת או מטילה ספק בדעות אחרות. למשל, הוא נותן דוגמה פשוטה של אדם שטוען שיש לשתות מים מינרליים, ובכך הוא פוגע באופן עקיף ברגשותיהם של אנשים שחושבים שאין צורך במים מינרליים או ששותים מים אחרים. מהדוגמה הזו עולה הטענה שהבעיה היא בלתי נמנעת: לא ניתן להגיד דבר שלא יפגע באף אדם, כיוון שכל אדם מחזיק בתפיסה מסוימת ומרגיש פגיעה כאשר התפיסה שלו מוטלת בספק או נשללת. מדוע האמונה במשה רבנו פוגעת בהתפתחות התודעה האנושית? אליעד מסביר באופן נרחב את הנקודה שכאשר אנשים מאמינים באופן עיוור בדמות של משה רבנו, הם למעשה סוגדים לדמות במקום לבחון ולחקור בעצמם את האמת. במקום לשאול שאלות ולהתפתח מבחינה תודעתית, אנשים רבים מתייחסים למשה רבנו כאל מעין אליל, והדבר מונע מהם התפתחות אישית ורוחנית. הוא מתאר כיצד המאמינים מתמקדים בדמותו של משה ולא באלוהים עצמו, ולכן מבחינה אבולוציונית - תודעתית, היהדות מהווה מחסום להתקדמות תודעתית. כיצד הדת היהודית עוצרת את האבולוציה התודעתית? אליעד מציג את ההשוואה בין ההתפתחות המדעית, שמתקדמת דרך הטלת ספק מתמדת במה שהיה קודם, לבין היהדות שלטענתו פועלת הפוך לגמרי. הוא מתאר כיצד המדע מתפתח דווקא משום שהוא מנסה כל הזמן להוכיח שטעו בעבר, ונותן דוגמאות כיצד אנשים מקבלים פרס נובל ... הם רק מוכיחים אותן. לעומת זאת, בדת היהודית, הוא מסביר, אנשים מגיעים לבית המדרש מתוך ההנחה שהכל נכון ואסור להטיל ספק, מה שמונע התפתחות מחשבתית אמיתית. האם גם אתאיסטים יכולים ללמוד מפגיעה באמונות דתיות? אליעד מוסיף נקודה חשובה על התפקיד של ההסברים שלו כלפי אנשים אתאיסטים. הוא מציין שכאשר הוא מטיל ספק בסיפורים דתיים כמו הסיפור של משה רבנו, הוא בעצם מלמד גם אנשים אתאיסטים להטיל ספק בעמדות שלהם עצמם. כלומר, הטלת ספק בסיפור משה רבנו אינה רק מיועדת לאנשים דתיים אלא גם לאתאיסטים, כי כאשר הם שומעים את הספקנות שלו לגבי משה, הם לומדים להטיל ספק בתפיסות שלהם עצמם לגבי כל דבר אחר. האם זכותך לפגוע ברגשות אחרים עומדת ... עצמית של המאזינים? אליעד מפרט את השימוש שלו בפרובוקציה מכוונת: הוא לוקח דוגמה שיכולה להיות מאוד פרובוקטיבית, כמו דיבור שלילי על משה רבנו, לא רק כדי לזעזע אנשים דתיים אלא גם כדי לעורר אצל המאזינים חשיבה עצמאית וביקורתית. מטרת הפרובוקציה איננה רק לפגוע ברגשות או לזעזע, אלא לגרום לכל מאזין לבחון את האמונות שלו מחדש ולהתחיל תהליך של ספקנות בריאה, מה שמוביל בסופו של דבר להתפתחות עצמית גבוהה יותר. מדוע כל דעה ציבורית תוביל בהכרח לפגיעה ... ציבורית, גם כזו שנראית בלתי מזיקה, יכולה לפגוע במישהו. הוא חוזר על כך בצורה שיטתית כדי להבהיר שלא קיימת עמדה נייטרלית שלא תפגע באף אדם. בין אם מדובר בדעות על דת, פוליטיקה או אפילו נושאים פשוטים כמו סוג המים שצריך לשתות, תמיד יהיו אנשים שייפגעו. לכן הוא מציע לקבל את העובדה שכל דעה ציבורית בהכרח תביא עמה פגיעה ברגשות של מישהו אחר. לסיכום, אליעד מציג תפיסה מורכבת ועמוקה שמטרתה לעורר מודעות לסכנה שבאמונה עיוורת, ולהראות כיצד הספקנות היא כלי חיוני להתפתחות תודעתית. האם מותר לפגוע ברגשות דתיים? האם היהדות עוצרת את ההתפתחות התודעתית? מה התועלת בהטלת ספק ב

שכר ועונש, שמירת תורה, נשמה, עולם הבא, לשמור מצוות, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה, יהדות, עולמות עליונים, תורת הגמול, אמיתות התורה, אמונה באלוהים, חזרה בתשובה, גן עדן, גיהנום, אתאיזם האם מעשים בעולם הזה משפיעים על העולמות העליונים? הרעיון הבסיסי שאליעד מציג הוא שכל פעולה שאנחנו עושים משפיעה על העולמות ... נוספים שאינם גלויים לו, למשל, אולי בצד השני של העולם קורה אסון או חורבן, או שהנשמה שלו עצמה מושפעת. הטענה המרכזית שאליעד מתמודד איתה היא הטענה הרוחנית והדתית, לפיה כאשר אדם עושה פעולה כמו עבירה, בעולמות העליונים מתרחש דבר שלילי. הוא משווה זאת לאדם שלוחץ על כפתור ורואה מיד ... מללחוץ. אך כשמדובר בהשפעות בעולמות העליונים, האדם אינו רואה זאת, ולכן הוא צריך להאמין. אליעד מפרק את הטענה הזאת לכמה הנחות יסוד ומראה את הקשיים בכל אחת מהן: הנחת יסוד ראשונה: שאכן הפעולה שאנחנו עושים משפיעה על העולמות העליונים. ... בעולמות העליונים הוא אכן רע באופן מוחלט. אליעד מסביר שכל אחת מההנחות האלה אינה ודאית, ושהיא מבוססת על אמונה בלבד. כלומר, גם אם נאמר שפעולה מסוימת מזיקה לעולמות העליונים, עדיין ייתכן שהיא גורמת גם תועלת במקום אחר או בעולמות ... הרצון של האדם או התועלת המיידית שלו חשובים יותר מההשפעה הלא - ודאית בעולמות עליונים. האם יש הבדל בין אמונה דתית לאמונה חילונית? אליעד מראה שאין הבדל אמיתי בין הגישה הדתית לגישה החילונית. לדוגמה, אדם דתי אומר: אם תקיים מצוות, תהיה לך תועלת בעולם הבא, ואם לא תקיים, יהיה לך רע. אדם חילוני אומר דבר דומה: אם תלמד, תתחתן או ... תורה? תשובתו היא שכל דבר שקורה הוא מאלוהים, ולכן גם מתן תורה הוא מאלוהים. אך אליעד מוסיף ואומר שהוא אינו מאמין באלוהים, אלא יודע שכל מה שקורה הוא מאלוהים, וכך למעשה מנטרל את הבחירה החופשית לחלוטין. אליעד מסביר שהכל, כולל הרצונות, ... מאלוהים ולכן גם הפעולה שנראית לכאורה שלילית (כמו חילול שבת) היא בעצם פעולה שאלוהים גורם לה. למה אנשים מאמינים ברעיונות מיסטיים על שכר ועונש? אליעד טוען שאנשים מאמינים בשכר ועונש כי הם לא מודעים לתהליך החשיבה שלהם. הוא מסביר שכל פעולה נתפסת כטובה או רעה רק ביחס להנחות מסוימות שקיבלנו מראש, ושהפחד מהתוצאה בעולמות העליונים נובע מאמונה שנבנתה על בסיס אותן הנחות יסוד לא מוכחות. לדוגמה, אדם שמרגיש חרדה בגלל שהוא חושב שהוא פועל בניגוד לרצון אלוהים, חווה זאת רק בגלל מערכת אמונות שהוא עצמו קיבל, ולא בגלל משהו שהוא בוודאות נכון או מוחלט. אליעד משווה זאת לאדם החושש שהוא חולה בסרטן. אם לא יידע ... מוחלטת של מהות האמת. האם קיים עולם הבא? האם מצוות משפיעות על הנשמה? איך לדעת אם התורה מאלוהים? האם שווה לחזור בתשובה? האם אמונה באלוהים הכרחית? האם חילוניות ודת זה אותו דבר? איך להגיע לאושר מוחלט? ...

אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, יש או אין אלוהים, מה זה משנה אם יש אלוהים? כפירה באלוהים, אתאיזם, האם יש אלוהים? חזרה בתשובה, לחזור בתשובה, חיים אחרי המוות, שכר ועונש, משמעות החיים מה זה משנה אם יש אלוהים או לא? ההתחלה של השיחה עוסקת בשאלה למה בכלל צריך להתעניין בשאלת קיומו של אלוהים. אליעד מציב את השאלה בצורה ישירה: למה בכלל זה צריך ... לא. הדובר מנסה להביא הסבר תוך שמירה על תחושותיו האישיות לגבי אמונה בקיום אלוהים, אך אליעד לא מתרשם ומדגיש שאין שום דבר שיבדל את המצב הנוכחי, שכולל את העובדה שאתה כאן, בין אם יש אלוהים או לא. האם תכנות החיים קשור לאמונה באלוהים? לאחר מכן, השיחה מתפתחת לעיון בשאלת המשמעות של החיים והאם תכנות החיים קשור לאמונה באלוהים. אליעד מבקש מהדובר להסביר מדוע זה משנה אם יש אלוהים או לא, ומדגיש שוב שמדובר בשאלה שצריכה לעניין את האדם רק אם היא משפיעה על חייו, לא בתיאוריה בלבד. כאן עולה עניין האתאיזם: גם אנשים שלא מאמינים באלוהים מדברים על כך שהם משוכנעים שאין אלוהים, אבל אליעד שואל: אם יום אחד יתברר שכולנו טעינו ואלוהים אכן קיים, מה יקרה אז? האם ההשפעה תהיה כה חזקה על חיי האדם? מה האלוהים ... מכן השיחה נוגעת בשאלת החיים אחרי המוות. אליעד שואל אם אדם מאמין כי יש לו חיים אחרי המוות, האם זה משנה לו איך הוא חי את חייו בעולם הזה. הוא מדגיש את המורכבות של תיאוריה זו, שבה אדם מקבל את עולמו כקבוע, כמו למשל החיים אחרי המוות, אך הוא לא משנה את הדרך שבה הוא חי על פי זה. האם על פי אמונה באלוהים החיים טובים יותר? אליעד מבצע כאן חיבור בין רעיון האמונה באלוהים לבין רצון טוב בחיים. לדברי אליעד, אם אדם מאמין באלוהים, הוא יכול להרגיש שהחיים הם טובים יותר מבחינה רוחנית. יחד עם זאת, הוא מדגיש שעדיין צריך להחליט כיצד האדם רוצה לנהל את חייו, ואין שום דבר במערכת האמונה שיחייב אותו לחיות באופן אחר ממה שהוא רוצה. האם אפשר להיות אלוהים? בשלב מאוחר יותר, אליעד מציע גישה חדשה. הוא מציין את הספר להיות אלוהים, שמציע גישה בה האדם עוסק בשאלה: ... ולפני הכל להחליט מה באמת טוב עבורו. מה הקשר בין אלוהים לבין שכר ועונש? החלק האחרון של השיחה עוסק בשכר ועונש, ומעורר את השאלה האם אלוהים קובע את הדרך שבה האדם ינהל את חייו על פי אמות מוסריות מסוימות. אליעד מדגיש שמה שחשוב הוא שהאדם יכיר את מה שהוא עושה ואת המשמעות של מעשיו, ולא ימתין למורה דרך חיצוני. אמונה באלוהים? האם יש אלוהים? אתאיזם האם החיים אחרי המוות קיימים? שכר ועונש בחיים מהות החיים האם אפשר להיות אלוהים? ...

... שם שמיים, קידוש שם שמיים, הכל מאלוהים, אמונה באלוהים, חילול שם השם, קידוש שם השם, לחלל שם שמיים, לקדש שם שמיים, כפירה באלוהים, אתאיזם מהו חילול שם שמיים ומהו קידוש שם שמיים? במהלך ההרצאה, נדונה השאלה האם ניתן לחלל את שם אלוהים או לקדשו. הדיון נגע בכמה נקודות חשובות: ... שם השם: כאשר אדם עושה דבר שמעצים את כבוד אלוהים או מקדם את הערכים האמוניים שהוא מייצג. כחלק מהשיחה, הוזכר המושג חילול שם השם בהקשרים שונים, כולל דיבור על חילול שמו של אלוהים על ידי אדם או ציבור. ניתנה ... בכבוד אלוהים בעיני החברה. לדוגמה, אם אדם מתנהג באופן שמפר את הערכים הדתיים, זה עלול להתפרש כחילול שם השם. עם זאת, השיחה המשיכה להסתבך בשאלה האם זה נכון לדבר על חילול שם השם במובן של אלוהים עצמו. כאשר הוצגה ... לקדש את שם אלוהים על ידי פעולה נכונה או על ידי התנהגות שתואמת את ערכי הדת. דוגמה לכך יכולה להיות כשהאדם מציג את עצמו או את רעיונותיו בצורה שמחמיאה לאלוהים ומכבדת אותו. דובר נוסף העלה את השאלה: אם אדם עשה משהו ... האם כשאדם מחלל את שם השם הוא למעשה גם מכחיש את קיום אלוהים או פוגע באמונתו? השיחה לא פירטה עד הסוף את כל השאלות בנושא זה, אך נראה כי הדוברים לא הסכימו על חפיפה מוחלטת בין חילול השם לבין כפירה, והיו ...

אתאיזם, אתיאיסטיות, הגדרה עצמית, שמירת מצוות, אמונה באלוהים, האם אתה אתאיסט? האם אתה מאמין? להאמין באלוהים, חיפוש עצמי, לחפש את אלוהים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה מדוע חשוב לאנשים להגדיר את עצמם כאתאיסטים או מאמינים? אליעד כהן מסביר מדוע אנשים נוטים להגדיר את עצמם כאתאיסטים או מאמינים, ומדוע עצם ההגדרה חשובה להם. הוא מדגיש כי הצורך בהגדרה נובע מהרצון לייצר סדר פנימי ולפתור קונפליקט פנימי בין אמונות שונות. אנשים לעיתים מרגישים מבולבלים או בחוסר נוחות כאשר הם לא מצליחים להגדיר במדויק במה הם מאמינים או לא מאמינים, ולכן הם מחפשים תווית או שם שייתן להם ביטחון עצמי ותחושת יציבות. לדוגמה, אם מישהו מרגיש שיש לו סתירה פנימית - מצד אחד הוא מאמין שיש כוח עליון שמנהל את המציאות, אך מצד שני הוא לא מאמין באלוהים דתי שמחייב מצוות - הוא עשוי להרגיש צורך חזק להגדיר האם הוא אתאיסט או מאמין. הסיבה לכך היא שללא הגדרה ברורה, הוא נאלץ להתמודד ... לו לענות לעצמו ולסביבתו באופן חד וברור, וכך הוא משתחרר זמנית מהצורך לחזור ולברר שוב ושוב את עמדתו. מה המשמעות האמיתית של להיות אתאיסט או מאמין? אליעד מציג את הקושי בהגדרת המושגים אתאיזם ואמונה באלוהים. הוא מראה באמצעות דוגמה מעשית, כיצד אדם יכול להגדיר את עצמו כאדם שאינו מאמין באלוהים, אך במצבי קיצון, למשל כאשר הוא נמצא במצב של סכנת חיים, הוא עשוי לגלות שהוא כן פונה לאלוהים. במקרה כזה, האדם לא באמת אתאיסט כפי שהגדיר את עצמו, אלא משהו מורכב יותר. מנגד, קיימים אנשים שמגדירים עצמם כמאמינים, אבל לא מאמינים באלוהים של דת מסוימת, אלא במשהו כללי יותר, בכוח או מציאות מופשטת. ... נוטים להגדיר את עצמם כדי להשתייך לקבוצה כלשהי, לא בהכרח מבחינה חברתית, אלא כדי לסדר לעצמם את התפיסה העצמית. הגדרה עצמית כאדם אתאיסט או מאמין נותנת לאנשים תחושת ביטחון ויציבות מחשבתית, ומספקת ... ומה הם חושבים, במקום להתמודד שוב ושוב עם שאלות קיומיות שגורמות להם לחוסר נוחות. לדוגמה, אדם עשוי להגדיר את עצמו כאגנוסטיקן או אתאיסט מודרני, ובפעם הבאה שישאלו אותו במה הוא מאמין, הוא פשוט יוכל לענות לפי ההגדרה שנתן לעצמו. זה לא ... את עצמו, ולחוש יציבות נפשית. האם ההגדרה העצמית פותרת את הבלבול הפנימי? אליעד מציין שהצורך להגדיר את עצמנו נובע מחוסר ביטחון באמונות שלנו. אם אדם היה בטוח לגמרי במה שהוא

... לשמירת מצוות, אתאיזם, זלזול בדתיים, האם יש אלוהים? האם לשמור מצוות? הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, טיעונים של מחזירים בתשובה, חזרה בשאלה האם יש הוכחה לשמירת מצוות ולאמונה באלוהים? אליעד כהן דן בהרצאה זו בשאלה, האם יש הוכחות ברורות ומוחלטות לקיומו של אלוהים והאם ההיגיון מחייב שמירת מצוות. הוא ... ספציפית שנמצאת בגמרא, לפיה אדם חירש נולד להורים שדיברו ביניהם בשעת קיום יחסים. אליעד מסביר כי טענה זו מופיעה באופן מפורש במקורות הגמרא, ולא מדובר באגדה או תיאוריה שולית אלא בדעה שהייתה מקובלת על חכמי התלמוד. לטענתו, דעה זו קיימת בטקסטים התורניים הרשמיים, ולכן מי שלומד תורה ברצינות אמור להכיר אותה. האם אפשר להוכיח שהאמונות הדתיות הן שקריות או הזויות? אליעד מדגים דיון בין שני אנשים, כאשר אחד מהם מביע זלזול באמונות דתיות בטענה שהן לא הגיוניות. למשל, האדם טוען כי לפי השכל הפשוט ברור שלא ייתכן שדיבור בין ההורים בשעת קיום יחסים יגרום לילדם להיוולד חירש. ... שמדברים בזמן קיום יחסים ונולדים להם ילדים בריאים. מנגד, אליעד מסביר שאין זו הוכחה מוחלטת לכך שהטענה הדתית אינה נכונה, מפני שחכמי הדת יכולים לפרש את הדברים אחרת: הם לא אמרו שכל מי שדיבר בהכרח יוולד לו ילד חירש, אלא רק שאם נולד ילד חירש, יתכן והדיבור הוא אחת הסיבות לכך. לדבריו, אם הטענה הדתית הייתה שכל דיבור מוביל בהכרח ללידת ילד חירש, ניתן היה להפריך אותה בקלות. אך מכיוון שזו לא הטענה המדויקת, אי אפשר להפריך אותה חד - משמעית. אליעד מסביר גם כי כאשר דתיים מתמודדים עם ראיות הסותרות את אמונתם, הם מפרשים מחדש את הכתובים באופן מטאפורי או רוחני, ולכן קשה להפריך את אמונותיהם בצורה חד - משמעית. האם יש היגיון באמונות דתיות שלכאורה נראות פרימיטיביות? אליעד מסביר שהרבה אנשים רואים את הדעות הדתיות כפרימיטיביות והזויות, אך חשוב להבין את ההיגיון הפנימי שבטענה. לפי הדוגמה שהובאה על ילד חירש, אליעד מסביר שקיימת תפיסה הגיונית של מידה כנגד מידה - כלומר, מעשה שלילי של ההורים גורם לעונש מקביל וצודק מבחינה אלוהית. אם ההורים פגמו בדיבור (על ידי דיבור בזמן אינטימי), הגיוני בעיניהם שאלוהים יעניש אותם בילד בעל פגם ... שאלוהים או התורה לא נכונים? אליעד מדגיש את הנקודה שלא ניתן להוכיח באופן מוחלט שאלוהים או הטענות הדתיות אינן נכונות. לטענתו, הבעיה העיקרית של מי שמזלזל בדתיים היא שהוא בעצמו אינו נצמד לאמת מוחלטת. הוא מתייחס לכך ... מקבלים את החושים והשכל כבסיס משותף, אין דרך להוכיח או להפריך דבר באופן מוחלט. הוא מדגים זאת בטענה שגם אירועים היסטוריים כמו השואה או קיום של נשיא כמו ברק אובמה מבוססים על אמונה בסיפורים שמישהו סיפר לנו ולא על ראייה ישירה שלנו. לפי אליעד, אם אדם רוצה להיות עקבי בטענתו, עליו להטיל ספק גם באירועים היסטוריים כאלה, דבר שכמעט אף אחד לא עושה בפועל. האם אמונה דתית היא הזויה? אליעד טוען כי אי אפשר לומר שאמונה דתית היא הזויה בצורה מוחלטת. לדבריו, אפשר לומר שלא בטוח שזה נכון, אבל לא ניתן להוכיח שזה הזוי לחלוטין. הוא מבהיר שמי שאומר שדתיים הזויים עושה זאת מתוך חוסר עקביות, משום שאין לו הוכחה חד - משמעית לכך שהדתיים טועים. האם אמונה היא תמיד מבוססת על דמיון ולא על עובדות? אליעד מסביר ש

... של שבת, צביעות דתית, מעלית של שבת, השכל של המצוות, הלכה למשה מסיני, גזרת הכתוב, זלזול בדתיים, ההיגיון של המצוות, שמירת שבת, אתאיזם, יהדות, מכירת חמץ לגוי, שנת שמיטה מה ההיגיון של המצוות ואיפה מתחילה הצביעות הדתית? אליעד כהן מסביר את ההיגיון והצביעות שבמצוות הדת היהודית, תוך התמקדות בדוגמאות כמו גוי של שבת, מעלית שבת, מכירת חמץ לגוי ושנת ... הוא מדגיש את הדיון על צביעות - האם זו באמת צביעות או שיש היגיון נסתר מאחורי ההתנהגות של הציבור הדתי? האם גוי של שבת זו באמת צביעות? אליעד כהן פותח בהסבר על הרעיון של גוי של שבת: אדם דתי שאסור לו להדליק אור בשבת מבקש מאדם לא - יהודי לעשות זאת במקומו. מצד אחד, ... שבת אין צורך ללחוץ, כי היא פועלת באופן אוטומטי. מנקודת מבט חיצונית, זה נראה כמו עקיפה של ההוראה הדתית, אבל אליעד מבהיר שיש שתי דרכים להבין את ההוראה: אם ההיגיון של המצווה הוא ... אליעד מדגיש שזו לא בהכרח צביעות אלא ניסיון למלא אחר ההוראות באופן מדויק. הוא גם מציין שלא כל דתי שמשתמש בשירותים האלה מרגיש צבוע - ישנם כאלה שמשוכנעים שהפעולה שלהם תואמת ... של חילונים ביחס לדתיים? אליעד מדגיש שלעיתים החילונים הם אלו שצביעותם גלויה, בכך שהם שופטים את הדתיים מבלי להבין באמת את ההיגיון הפנימי של המצוות או ההלכה. לדעתו, דווקא החילונים שלא בודקים לעומק, הם אלו שמגלים צביעות בכך שמאשימים את הציבור הדתי בצביעות. האם המצוות הן התחכמות או כוונה אמיתית? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי ... החילונים הם אלו שנוטים לראות צביעות במקום שאין כזו, פשוט כי הם אינם מבינים את ההיגיון העמוק של הדת וההלכה. מה זה גוי של שבת? האם מעלית שבת היא צביעות? מכירת חמץ לגוי הסבר מה ההיגיון של המצוות? שנת שמיטה והיתר מכירה מהי גזרת הכתוב? האם הדתיים צבועים? ...