אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה לשאול ✔פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה
מהו ניתוח סיבתיות וכיצד הוא עובד?

השיטה שנקראת 'ניתוח סיבתיות' מתמקדת בניתוח קשרים בין סיבה לתוצאה במציאות, תוך פירוק של טענות סיבתיות ומחקר מעמיק על כל רכיב בהן. הניתוח עוזר להבין אם יש קשר אמיתי בין שני אירועים, האם הסיבה אכן מובילה לתוצאה או אם יש גורמים נוספים שמשפיעים.

מהי סיבתיות?

סיבתיות, בהגדרה בסיסית, היא הקשר בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, כאשר אדם משאיר כדור בידו והשנייה עוזב אותו, הכדור ייפול בעקבות השחרור. אם שני אירועים קרו בו זמנית, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ביניהם. הסיבה תמיד קודמת לתוצאה.

הסיבה והתוצאה: 4 טענות חבויות בכל משפט סיבתי

כשרוצים להבין קשר בין סיבה לתוצאה, עלינו לזהות ארבע טענות חשובות הנמצאות בכל טענה סיבתית:
  • הצהרה על קיום הסיבה:

    לדוגמה, "קיללו אותי".
  • הצהרה על קיום התוצאה:

    לדוגמה, "אני כועס".
  • הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה:

    האם תמיד קיללה תוביל לכעס?
  • הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהסיבה הזו:

    האם יש סיבות נוספות לכעס חוץ מהקללה?
דוגמאות מהחיים לניתוח סיבתיות

בכדי להבין את המשמעות של טענות סיבתיות, נבחן דוגמאות מהחיים:
  • "אני רעב, ולכן אני הולך לאכול":

    כאן יש 4 טענות:
    • הסיבה: רעב.
    • התוצאה: הליכה לאכול.
    • הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח רעב יוביל לאכילה?
    • הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהרצון לאכול בעקבות רעב: האם יש גורמים נוספים כמו שעמום או לחץ?
  • "אני כועס כי קיללו אותי":

    כאן ניתן לבדוק אם באמת הקללה היא הגורם היחיד לכעס.
    • הסיבה: הקללה.
    • התוצאה: כעס.
    • הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה תגרום לכעס?
    • הטענה שהכעס נגרם רק מהקללה: אולי יש עוד גורמים כמו תסכול או עייפות?
  • "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות":

    כאן חשוב לשאול האם מגיפת קורונה באמת מחייבת מסכות.
    • הסיבה: מגיפת קורונה.
    • התוצאה: חובת עטיית מסכות.
    • הטענה שהמגיפה מחייבת את המסכות: האם יש דרכים אחרות להתמודד עם המגיפה?
    • הטענה שהמסכות נגרמות רק מהמגיפה: האם יש מניעים נוספים שמובילים לחוק המסכות?
כיצד לפתח חשיבה ביקורתית דרך ניתוח סיבתיות?

הניתוח הסיבתי מסייע בשיפור החשיבה הביקורתית. כל טענה סיבתית שמוצגת לנו (כמו "אני רעב ולכן אני הולך לאכול") צריכה להיות מנותחת לפי ארבעה שלבים:
  • חקירת הסיבה:

    האם הסיבה שנאמרה אכן קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא מוחלטת?
  • חקירת התוצאה:

    האם התוצאה היא אכן כפי שמתואר? האם אפשר לבדוק את המידה שלה?
  • הסיבה מחייבת את התוצאה?

    האם בהכרח כל סיבה חייבת להוביל לתוצאה זו?
  • האם התוצאה נגרמת רק מהסיבה?

    האם יש גורמים נוספים שמשפיעים על התוצאה?
האם השיטה באמת פותרת כל בעיה?

ניתוח סיבתיות הוא כלי שיכול לעזור לפתור בעיות רבות על ידי שאלת שאלות נכונות. יש המון שימושים שונים בשיטה זו, כולל טיפול אישי, פתרון בעיות אישיות, ובחינת החלטות מקצועיות או ציבוריות. בשיטה זו, כל טענה נבחנת לעומק ומסייעת לנו לראות את התמונה כולה.

סיכום

בעצם, השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בצורה מעמיקה ומדויקת. אנחנו בודקים כל טענה סיבתית בארבעה שלבים חשובים, ובכך מביאים לפתרון בעיות בצורה חכמה יותר. עלינו לשאול את השאלות הנכונות על כל סיבה, תוצאה, ומה שנמצא ביניהם, כדי לוודא שההסבר שאנחנו מקבלים הוא אמיתי וכולל את כל הגורמים האפשריים.
מהי השיטה שנקראת 'ניתוח סיבתיות' ומה עומד מאחוריה?

השיטה הקרויה 'ניתוח סיבתיות' היא דרך חשיבה יסודית המנסה לפרק כל תהליך או כל הצהרה שמכילה "סיבה ותוצאה" לכמה רכיבי יסוד נפרדים, כדי לבחון אותם לעומק ולאפשר הבנה בהירה יותר של המציאות. השיטה משמשת ככלי לניתוח בעיות בחיי היומיום, לפתרון קונפליקטים רגשיים, להבנה מעמיקה של תהליכים, ולשמירה מפני הטעיות שבהן מישהו מציג הסבר מסוים לאירוע - אך לא בהכרח מוכיח אותו כיאות.

הרעיון הוא שבכל פעם שמישהו אומר "X קרה בגלל Y" - מסתתרת סדרה של טענות נפרדות שיש לפרק ולחקור צעד אחר צעד, כדי לוודא שאנחנו לא מקבלים כמובן מאליו את כל מה שנאמר, וגם כדי שנוכל ourselves להבין טוב יותר את עצמנו ואת הסובבים אותנו.

מהי בכלל סיבתיות וכיצד היא קשורה לניתוח סיבתיות?

ברמה הבסיסית, סיבתיות פירושה סיבה ותוצאה. במציאות שלנו מתרחשים כל הזמן אינספור אירועים, לעתים במקביל, לעתים בזה אחר זה. לעתים יש ביניהם קשר סיבתי, ולעתים לא. על מנת להגיד שיש קשר סיבתי בין שני אירועים - אחד מהם (הסיבה) חייב להתרחש לפני האחר (התוצאה). אם הם קרו בו זמנית, קשה מאוד לטעון שאחד גרם לשני. לדוגמה, אם כדור נופל מהיד לאחר שהאדם עוזב אותו, סביר להניח שהעזיבה (סיבה) הובילה לנפילת הכדור (תוצאה). אך אם באותה שנייה מישהו בארצות הברית מרים יד, ומישהו בישראל מדליק טלוויזיה, אין סיבה אוטומטית להניח שאחד גרם לשני רק כי זה קרה באותו רגע.

הבנת ארבע הטענות החבויות בכל משפט של סיבה ותוצאה

דבר יסודי בניתוח סיבתיות הוא להבחין שבכל "משפט סיבתי" מסתתרות ארבע טענות שונות, גם אם הן נאמרות לנו ברצף אחד. לדוגמה, במשפט "אני כועס כי קיללו אותי" יש לכאורה שני מרכיבים - 'קיללו אותי' (סיבה) ו'אני כועס' (תוצאה). אך למעשה, קיימים בו ארבעה חלקים נפרדים:
  1. ההצהרה על עצם קיום הסיבה (קיללו אותי).
  2. ההצהרה על עצם קיום התוצאה (אני כועס).
  3. הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה (קיללו אותי - ולכן בהכרח אני כועס).
  4. הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה המסוימת הזו (אני כועס - בגלל שקיללו אותי, ולא בגלל משהו אחר).
אנשים רבים נוטים לחשוב שיש כאן רק טענה אחת או שתיים, אבל בפועל, כשמפרקים את האמירה ומבררים כל חלק לגופו, מקבלים ארבעה שלבים למחקר, וזה מאפשר לגלות פרטים שלא נראים ממבט ראשון.

דוגמאות ליישום ארבע הטענות

כדי להמחיש היטב, נציג כמה דוגמאות נפוצות מחיי היומיום:
  1. אדם אומר: "אני רעב, ולכן אני הולך לאכול."
    • הסיבה: אני רעב.
    • התוצאה: אני הולך לאכול.
    • הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח כשאני רעב - זה מאלץ אותי לאכול?
    • הטענה שהתוצאה באמת קורית בגלל הרעב: האם אני אוכל רק כי אני רעב, או גם כי משעמם לי?
  2. אדם אומר: "אני כועס כי קיללו אותי."
    • הסיבה: קיללו אותי.
    • התוצאה: אני כועס.
    • הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה גורמת אוטומטית לכעוס?
    • הטענה שהכעס באמת בא רק מהקללה: אולי היו עוד סיבות, כמו עצבנות כללית, לחץ נפשי קודם?
  3. אדם אומר: "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות."
    • הסיבה: מגיפת קורונה.
    • התוצאה: חובת עטיית מסכות.
    • הטענה שהמגיפה מחייבת בהכרח מסכות: האם זו באמת הדרך היחידה או ההכרחית? אולי יש דרכים אחרות?
    • הטענה שהמסכות מוטלות דווקא בגלל הקורונה: יכול להיות שיש עניינים נוספים, כמו אינטרסים כלכליים או חברתיים?
בכל פעם שמבקשים להבין משפט שיש בו "כי", "משום ש", "עקב", "בגלל", "לכן", או כל הקשר אחר של סיבה ותוצאה, כדאי לעצור ולשאול: האם יש פה סיבה אמיתית? האם יש תוצאה אמיתית? האם הסיבה בהכרח מובילה לתוצאה? האם התוצאה באמת קשורה לסיבה הזאת?

איך חוקרים בפועל כל טענה מתוך הארבע?

כאן נכנסת טכניקה של שאילת שאלות לכל אחת מארבע הטענות, לפי סדר הגיוני:
  1. חקירת הסיבה עצמה:
    • מה הסיבה? האם היא באמת קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא יכלה לקרות בצורה אחרת? האם היא חזקה או מוחלטת?
    • למשל, אם מישהו אומר "קיללו אותי", אפשר לשאול: מי קילל אותך? מה בדיוק אמרו לך? אולי זו לא קללה אלא משהו הומוריסטי?
  2. חקירת התוצאה עצמה:
    • מה התוצאה? עד כמה היא אמיתית? כיצד היא התבטאה? אולי היא לא כל כך חמורה כמו שנאמר? אולי יש בה פרטים נספחים?
    • למשל, אם אומרים "אני כועס", אפשר לחקור: האם אתה בטוח שזה כעס ולא תסכול או עלבון? כמה זמן אתה כועס? האם זה כעס פנימי או חיצוני?
  3. הטענה שהסיבה מחייבת את התוצאה:
    • האם זה באמת הכרחי? האם ייתכן שהסיבה קורית - ולא מתקבלת התוצאה הזאת? אולי יש אנשים או מצבים שבהם התוצאה שונה לגמרי?
    • בדוגמה של "קיללו אותי" ו"אני כועס": האם תמיד כשמקללים מישהו הוא מוכרח לכעוס? אולי הוא מתעלם? אולי הוא צוחק?
  4. הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה הזאת דווקא:
    • אולי התוצאה נגרמת מסיבות נוספות, או שאולי הסיבה הזו לא כל כך קשורה לתוצאה? יכול להיות שזה צירוף מקרים?
    • למשל, "אני הולך לאכול כי אני רעב" - אולי אני הולך לאכול גם כי כולם אוכלים לידי, או כי ההורים הזמינו אותי לארוחה?
הרחבת הדוגמאות והעמקה של חקירה

ניקח משפט נוסף: "החברה שלי עזבה אותי, ולכן אני עצוב". אם נרצה לפרק זאת כראוי:
  1. הסיבה: היא עזבה אותי. אולי היא בסך הכל יצאה לחופשה? אולי זה לא לתמיד?
  2. התוצאה: אני עצוב. האם אני באמת עצוב, או מרגיש בדידות, או כעס? האם זו רק תחושה חולפת?
  3. הטענה שהעזיבה מחייבת עצב: האם כל פרידה בהכרח מביאה צער קיצוני, או שייתכן שיש אנשים שמגיבים אחרת?
  4. הטענה שהעצב מגיע רק מהעזיבה: אולי אני כבר כמה ימים לחוץ מעוד עניינים, והעזיבה היא רק התירוץ לכעוס או להתעצב?
החשיבות בפריסה הזו היא לא רק בשביל "לדקדק" בשפה, אלא כדי לא לפספס שום אלמנט בתמונה. הרבה פעמים, הסיבה האמיתית לתוצאה מסוימת איננה מה שהאדם מצהיר במפורש, או שיש עוד גורמים שבכלל לא נאמרים והם אלו שמשפיעים. ניתוח סיבתיות כמו זה מאפשר לזהות פרטים נסתרים ולראות האם יש לנו פתח לשינוי או לדרך פעולה אחרת.

פירוק "יש מגיפה - לכן מסכות" כדוגמה חברתית - רפואית

מעבר לעולם האישי, הרעיון שימושי גם כשממשלה או גוף כלשהו מציגים החלטות. "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות ולשמור על ריחוק חברתי". נבדוק:
  1. האם אכן יש מגיפה חריגה ושונה ממחלות אחרות? מה הנתונים? כמה מתים? כמה חולים?
  2. מהי בדיוק חובת המסכות? האם היא נעשית בנסיבות מסוימות או בכל מקום? האם היא אפקטיבית תמיד?
  3. האם מגיפה בהכרח מחייבת עטיית מסכה או שאולי קיימים פתרונות נוספים כמו חיסון, ריחוק חלקי, או בידוד רק של קבוצות סיכון?
  4. האם החובה למסכה באמת נובעת רק מהדאגה לבריאות הציבור, או אולי מעורבים גם שיקולים כלכליים, פוליטיים, חברתיים?
ברגע שעוברים בצורה מסודרת ומפרקים את הטענה המרכזית לארבעת חלקיה, מגלים איזו אינפורמציה יכולה להיות חסרה, אילו אינטרסים עשויים לעמוד מאחורי קבלת החלטות, ומה עלול להשתנות אם נבחן עוד נתונים.

מה השימוש המעשי של ניתוח סיבתיות בחיי היומיום?

השיטה משרתת אותנו במספר אופנים רחבים מאוד:
  • חיזוק יכולת החשיבה הביקורתית: כשמישהו מציג לנו טענה סיבתית (למשל, "זה קרה בגלל ההורים שלי" או "אני מוכרח לעשות X כי Y"), נוכל לבקש הסבר מעמיק ולבדוק את נכונות כל שלב בנפרד.
  • שמירה מפני הטעיות: אם אדם או גוף מנסים לשכנע אותנו במשהו, ואומרים "הנה הסיבה, הנה התוצאה" - בשאלת ארבע השאלות נראה אם יש סיבות נוספות, אם באמת הסיבה מחייבת את התוצאה, אם התוצאה לא קשורה בכלל לדבר שהם אומרים.
  • פתרון בעיות אישיות: לעתים אדם מרגיש "אני בחרדה כי אין לי מספיק כסף", ואז נגלה שבאמת אולי אין לו כסף כפי שהיה רוצה, אבל האם זה מחייב חרדה? אולי הסיבה לעומק היא תחושת חוסר ביטחון כללי, או דאגות שאינן קשורות רק למימון?
  • יכולת לעזור לאחרים: כשחבר או בן משפחה מתלוננים על משהו, אפשר לשאול את השאלות האלה, לפרק את הטענה, ולמצוא נקודות משמעותיות שמקדמות אותם לפתרון.
האם השיטה אכן פותרת כל בעיה ב - 100 אחוז?

רבים טוענים ששימוש עקבי ב"ניתוח סיבתיות" עשוי לפרק כמעט כל בעיה, משום שבכל סוג של קושי אפשר לנסח משפט "X קורה לי כי Y", ואז לחקור אותו בעזרת ארבעת החלקים. כשעושים זאת, מגלים לא אחת שיש לנו דרך אחרת להסתכל על הדברים, או שיש הנחות נסתרות שמובילות למסקנה שאינה בהכרח נכונה. כמובן, אין כוונה לומר שהשיטה מעלימה את הבעיה בן רגע, אלא שהיא מגלה לנו את מבנה הטיעון ואת נקודות התורפה האפשריות, ומאפשרת שיפור במצב.

דרכים מעשיות לתרגול השיטה

כל הרעיון ב'ניתוח סיבתיות' הוא קודם כל לתרגל ולשאול את עצמנו בכל מצב:
  1. מה הסיבה שאני מציג? איך אני יודע שהיא אמיתית, האם בדקתי או שאני מניח זאת כמובן מאליו?
  2. מה התוצאה שאני מציג? האם בדקתי שהיא אכן מתרחשת, או שאני רק מתאר אותה ברמה כללית?
  3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם בהכרח ברגע שסיבה זו קורית, נוצרת בהכרח אותה תוצאה?
  4. האם התוצאה באמת נגרמת רק מהסיבה הזאת, או שאולי היא קורה בגלל עוד דברים?
אפשר לעשות זאת גם בכתיבה. לוקחים משפט מלא ב"כי", "לכן", "בגלל", מחלקים לדפי משנה, מנסחים את ארבע השאלות אחת תחת השנייה, ורושמים תשובות, השערות והרהורים. כך המחשבה מתבהרת מאוד, ונוצר חופש גדול יותר לראות אפשרויות אחרות ולחקור הבדלים ודקויות.

דוגמאות שבהן כל חלק בתהליך משפיע על מה שבא אחריו

לפעמים נראה רצף של כמה סיבות ותוצאות באמירה אחת: "הייתי רעב, אז אכלתי, ועכשיו אני כבר לא רעב, ולכן אני יכול לצאת לריצה." כאן יש בעצם כמה חלקי סיבתיות מוטמעים ברצף אחד. אפשר לזהות:
  1. "הייתי רעב" - האם באמת?
  2. "אז אכלתי" - האם בהכרח אוכלים תמיד כשיש רעב?
  3. "ועכשיו אני כבר לא רעב" - האם באמת האכילה סיימה את הרעב? אולי קצת, אולי לא לגמרי?
  4. "לכן אני יכול לצאת לריצה" - מי אמר שרק אם אין רעב אפשר לרוץ? אולי יש סיבה אחרת שמפריעה לריצה?
כשמתרגלים כך, לומדים להפוך כל טענת סיבה - תוצאה לפירוק יסודי ולגלות איך לפעמים דבר אחד כן מוביל לשני, אבל לפעמים זה רק חלק מהתמונה או סיבה משוערת בלבד.

למי כדאי ליישם ניתוח סיבתיות ומתי?

ניתוח סיבתיות רלוונטי בכל אינטראקציה אנושית, בכל פעם שמחליטים החלטות משמעותיות, בכל ויכוח או שיחה, ובוודאי בכל טיפול רגשי או קבלת החלטות מקצועית. בכל מצב כזה, ברגע שעולה טענה של "למה ככה?" והתשובה היא "כי...", מומלץ לבצע את החקירה. יכול להיות שזה יעורר עוד שאלות, יביא לגילוי סיבות נסתרות, או ישקף לנו שהקשר לכאורה בין סיבה לתוצאה איננו הדוק כמו שחשבנו.

לסיכום: כלי משמעותי לחשיבה בהירה ופתרון בעיות

ניתוח סיבתיות מאפשר לנו לקחת כל טענה, קטנה או גדולה, ולפרק אותה לארבעה רכיבים: הסיבה, התוצאה, המחשבה שהסיבה מחייבת את התוצאה, והמחשבה שהתוצאה מתרחשת עקב הסיבה. כך מונעים בלבול, אי דיוקים והטעיות, ופותחים פתח לפתרונות יצירתיים ולחקירה עצמאית ואמיתית. במרחב האישי, זה פותח דרכים חדשות להתמודד עם קשיים רגשיים. במרחב הציבורי, זה מונע אפשרות שמישהו יכפה עלינו הסברים שטחיים. וככל שמתמידים להשתמש בזה, כך מחדדים יותר ויותר את היכולת לזהות סיבות אמיתיות לעומת סיבות מדומות.
הקדמה לניתוח סיבתיות, מה זה ניתוח סיבתיות? איך לנתח סיבתיות? מה זה סיבתיות? מהי חשיבה סיבתית? איך לזהות סיבה ותוצאה? איך לזהות קשר סיבה ותוצאה? מהו קשר סיבתי? מהן 4 הטענות של הסיבתיות? מהם 4 התהליכים של הסיבתיות? מהן 4 השאלות של ניתוח סיבתיות? ניתוח סיבתיות של הקורונה, ניתוח סיבתיות של סגר הקורונה, ניתוח סיבתיות של מסכות הקורונה, ניתוח סיבתיות למתחילים, מה לשאול בניתוח סיבתיות? איך לחקור ניתוח סיבתיות? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מחויבת מהסיבה? האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? איך לנתח תהליך סיבתי?
איך לנתח סיבתיות איך לזהות מרגיש מטופלים שיפור חשיבה אפשרות יכולות חשיבה אפשרי להוביל התמקדות ראוי 4 שאלות לניתוח 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות 4 שאלות לניתוח סיבתיות איך להיות גאון איך להיות חכם איך להיות יותר חכם איך לחשוב בהיגיון איך לנתח איך לנתח סיבה ותוצאה איך לנתח קשר סיבתי איך לנתח תהליך איך לנתח תהליכים איך לפתח את החשיבה איך לפתח את המוח איך לפתח את השכל איך לפתח חשיבה איך לפתח יכולת חשיבה איך לשפר את החשיבה איך לשפר את המוח איך לשפר את השכל אימון המוח אימון קוגניטיבי החשיבה התפתחות החשיבה התפתחות חשיבה התפתחות שכלית חשיבה חשיבה הגיונית טענה טענות יכולות חשיבה יכולות קוגניטיביות יכולות שכליות יכולת חשיבה יכולת קוגניטיבית יכולת שכלית כיצד לנתח כישורי חשיבה כישורים קוגניטיביים כישורים שכליים לאמן את החשיבה לאמן את המוח לאמן את השכל להיות יותר חכם לוגיקה לחשוב בהיגיון לנתח לנתח סיבה ותוצאה לנתח קשר סיבתי לנתח תהליך לנתח תהליכים לפתח לפתח את החשיבה לפתח את המוח לפתח את השכל לפתח חשיבה לפתח יכולות חשיבה לפתח יכולות קוגניטיביות לפתח יכולות שכליות לפתח יכולת חשיבה לפתח יכולת קוגניטיבית לפתח יכולת שכלית לשאול לשאול שאלות לשפר את החשיבה לשפר את המוח לשפר את השכל לשפר יכולות חשיבה לשפר יכולות קוגניטיביות לשפר יכולות שכליות לשפר יכולת חשיבה לשפר יכולת קוגניטיבית לשפר יכולת שכלית מבוא מבוא לניתוח מבוא לניתוח סיבתיות מהו קשר סיבה תוצאה מהו תהליך סיבתי מהי סיבת מהי סיבתיות מיומנויות חשיבה מיומנויות קוגניטיביות מיומנויות שכליות מיומנות חשיבה מיומנות קוגניטיבית מיומנות שכלית נוסחאות נוסחה נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה ניתוח ניתוח סיבתיות סיבה סיבה ותוצאה סיבה תוצאה סיבות סיבתיות פיתוח פיתוח החשיבה פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות פיתוח המוח פיתוח השכל פיתוח חשיבה פיתוח יכולות חשיבה פיתוח יכולות קוגניטיביות פיתוח יכולות שכליות פיתוח יכולת חשיבה פיתוח יכולת קוגניטיבית פיתוח יכולת שכלית קשר סיבה תוצאה קשר סיבתי שאלה שאלות שאלות לניתוח טענות סיבתיות שיטות לפיתוח החשיבה שיטות לפיתוח המוח שיטות לפיתוח השכל שיטות לפיתוח חשיבה שיפור החשיבה שיפור המוח שיפור השכל שיפור יכולות חשיבה שיפור יכולות קוגניטיביות שיפור יכולות שכליות שיפור יכולת חשיבה שיפור יכולת קוגניטיבית שיפור יכולת שכלית תהליך תהליך סיבתי תהליך סיבתיות תהליכים תוצאות תרגול קוגניטיבי תרגילים לפיתוח החשיבה תרגילים לפיתוח המוח תרגילים לפיתוח השכל תרגילים לפיתוח חשיבה
מה מנומס לשאול? לשאול בת כמה את, לשאול מה הגיל שלך, לשאול מה המזל שלך, לשאול כמה אתה מרוויח, לשאול מה המשכורת שלך, תקשורת בין אישית, לא מנומס לשאול, נימוסים והליכות, איך להיות מנומס?
מה מנומס לשאול? לשאול בת כמה את, לשאול מה הגיל שלך, לשאול מה המזל שלך, לשאול כמה אתה מרוויח, לשאול מה המשכורת שלך, תקשורת בין אישית, לא מנומס לשאול, נימוסים והליכות, איך להיות מנומס?
... מנומס לשאול? לשאול בת כמה את, לשאול מה הגיל שלך, לשאול מה המזל שלך, לשאול כמה אתה מרוויח, לשאול מה המשכורת שלך, תקשורת בין אישית, לא מנומס לשאול, נימוסים והליכות, איך להיות מנומס? למה אנשים נעלבים כששואלים אותם בני כמה הם? כאשר שואלים אדם בן כמה הוא, התגובה של חלק מהאנשים ... או אובדן ערך חברתי, ולכן הוא נעלב כששואלים אותו על כך. עצם העלבון נובע ... מה המשמעות האמיתית שעומדת מאחורי שאלה על הגיל? כשמישהו נשאל בן כמה אתה?, השאלה לכאורה תמימה, אך למעשה היא טעונה ... פסיכולוגית עמוקה יותר. לדוגמה, אדם שנשאל על גילו עשוי לתהות מדוע בכלל שואלים אותו - האם מנסים לשפוט אותו לפי הגיל ... יכולה להיות מאוד אמוציונלית, כי זו שאלה שיכולה לשקף פחדים פנימיים או קונפליקטים ... עצמו לא מעוניין לחשוב על גילו. כאשר שואלים אותו, זה מאלץ אותו להכיר במציאות ... כי יש בזה תחושה של אובדן. האם השאלה על גיל היא תמיד לא מנומסת? אליעד מדגיש שהשאלה על הגיל אינה תמיד לא מנומסת, אבל יש ... ייתפס כלא מנומס או כפוגע. כלומר, זו שאלה שיש סיכון מסוים בשאילתה. השאלה על גיל היא עניין חברתי רגיש, ובממוצע ... האנשים מרגישים חוסר נוחות מסוים כאשר נשאלים על כך, במיוחד אם הם מרגישים שהגיל ... איך גברים ונשים מתייחסים אחרת לשאלה על הגיל? אליעד נותן דוגמה לכך שנשים, בממוצע, רגישות יותר לשאלה על הגיל לעומת גברים, וזאת בשל הציפייה ... מנשים להיראות צעירות. בעוד שלגברים השאלה כמה אתה מרוויח? יכולה להיות רגישה יותר, לנשים השאלה בת כמה את? היא לרוב יותר רגישה. הסיבה ... בתודעה האנושית למראה הפיזי. כשאדם נשאל על גילו, הוא עלול להרגיש שבעצם שופטים ... למראה צעיר, יפה ורענן. לכן כאשר נשאלים על הגיל, יש פחד להיראות זקנים או פחות מושכים. למה שאלות אישיות בכלל יכולות להיתפס כלא מנומסות? אליעד כהן מדגיש ששאלות אישיות, כמו כמה אתה מרוויח? או מה המזל שלך? או איפה אתה גר? הן שאלות שעלולות להתקבל בצורה לא מנומסת, כי הן ...
גאונות ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות
גאונות ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות
... ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות למה שאילת שאלות הופכת אותך ליותר חכם? כדי להיות יותר חכם ולפתח את החשיבה, הדרך המרכזית והיעילה ביותר היא לשאול כמה שיותר שאלות. המוח הוא כמו שריר שצריך לאמן, וככל ששואלים שאלות רבות ומגוונות, השריר הזה מתחזק ומתפתח. אליעד כהן מסביר שכדי לשפר את השכל, אדם צריך לשאול שאלות מכל סוג שהוא, בלי שום הגבלה או צנזורה. עצם תהליך השאלה מוביל להרחבת החשיבה, להעמקה ולהבנה טובה יותר של המציאות. למה חשוב לשאול שאלות מכל סוג, אפילו לא הגיוניות? כאשר אנו נמנעים מלשאול שאלה בטענה שהיא לא הגיונית, אנחנו בעצם מניחים שההיגיון הנוכחי שלנו הוא האמת היחידה. אבל המטרה בשאילת שאלות היא דווקא לאתגר את ההיגיון הקיים שלנו ולבדוק אותו. לכן, חשוב לשאול גם שאלות שנראות מוזרות או טיפשיות. לדוגמה, שאלות כמו למה אין לנו קרניים על הראש? או למה יש לנו חמש אצבעות ולא שש? עשויות להיראות מטופשות במבט ראשון, אבל דווקא השאלות האלה יכולות לפתוח חשיבה חדשה, לאתגר את המובן מאליו, ולהוביל לתובנות מעניינות. אילו שאלות כדאי לשאול ואיך להתחיל לשאול? כל נושא בעולם יכול לשמש כבסיס לשאילת שאלות. אין נושא שהוא מחוץ לתחום. כדאי להתחיל לשאול שאלות פתוחות כמו למה?, איך?, מה יקרה אם? - אלו שאלות שמעודדות חשיבה עמוקה יותר. לדוגמה, אפשר לשאול: איך עובד החשמל? למה המים זורמים למטה ולא למעלה? מה יקרה אם נזיז את כדור הארץ קצת הצידה? איך יודעים שההיסטוריה שסיפרו לנו נכונה? אליעד מדגיש שאין שום צורך להגביל ...
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?
... לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ולמנוע ספקות? איך לשאול את השאלות הנכונות בזמן אמת? אליעד פותח את ההרצאה בשאלה כיצד להימנע מהמקרה שבו אחרי ששאלתם מישהו שאלות, הוא ענה לכם, אך אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות שלא הצלחתם למנוע. אלו ... או מה לגבי הנושא הזה?. אליעד מתאר את הסיטואציה בה אתם שואלים אדם שאלות, ויכול להיות שהוא עונה לכם בתשובות שבעצם לא לגמרי ברור אם הבנתם אותן ... עם בעל מקצוע או כל שיחה בה אתם מנסים לקבל תשובות לשאלותכם. אחרי השיחה, אתם עשויים להישאר עם ספקות - למשל, מה לגבי זה? לא ברור לי אם הוא התכוון כך או אחרת. השאלה היא: איך ניתן למנוע מצב כזה שבו אתם לא מבינים את התשובות לשאלות שנשאלו? מה הדרך להימנע משאלות פתוחות אחרי תשובות? התשובה המוצעת כאן היא שכשאתם שואלים שאלות, עליכם לוודא כי אתם שואלים את כל השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, מבלי להמתין לאחר השיחה כדי לגלות שהיו עוד שאלות שיכלתם לשאול בזמן אמת. אליעד מדגיש כי אם אתם שואלים שאלה, ובסוף קיבלתם תשובה שלא ברורה לכם, אתם צריכים לשאול את עצמכם - למה לא שאלתי את השאלות בזמן אמת? מה לא עשיתם בזמן השיחה? כדי להימנע מהמצב הזה, אליעד מציע לכם לנצל את השיחה או הראיון לשאול את כל השאלות שיכולות לעלות בראשכם. אם השאלה לא הובנה או התשובה לא הייתה מספקת, אל תחכו עם זה - תשאלו מיד. למה אתם ...
שאלות מתוך נפרדות, לשאול בלי נפרדות, לשאול פנימה, לשאול החוצה, איך לטפל בחרדה, טיפול בחרדה, למה יש חרדה
שאלות מתוך נפרדות, לשאול בלי נפרדות, לשאול פנימה, לשאול החוצה, איך לטפל בחרדה, טיפול בחרדה, למה יש חרדה
שאלות מתוך נפרדות, לשאול בלי נפרדות, לשאול פנימה, לשאול החוצה, איך לטפל בחרדה, טיפול בחרדה, למה יש חרדה האם אפשר לשאול שאלות בלי נפרדות? לפי ההסבר של אליעד כהן, אי אפשר לשאול שאלות מבלי להניח נפרדות. מהי בכלל שאלה? שאלה היא מצב שבו קיימות לפחות שתי אפשרויות או שני צדדים שונים. אם יש לך רק אפשרות אחת, אתה לא יכול לשאול שאלה. עצם הפעולה של שאילת השאלה מניחה קיום של ספק, כלומר, שיש אפשרות לכאן ואפשרות לכאן. לכן כל שאלה מעצם הגדרתה מניחה נפרדות, כלומר, מניחה שהמציאות היא לא אחדותית, אלא מחולקת לפחות לשני חלקים שונים. אם כל שאלה מניחה נפרדות, איך לחפש את האמת בלי שאלות? אליעד מסביר שהשואל בעצם רוצה להגיע לאמת בלי נפרדות, אך עצם הרצון להגיע לאמת כבר יוצר נפרדות כי זה מניח שאתה רחוק מהאמת. עם זאת, אליעד מציע פתרון מתוחכם - הוא אומר שתשאל שאלות, אבל לא שאלות כלפי חוץ (על העולם), אלא שאלות כלפי פנים - שאלות על השאלות עצמן. מה הכוונה לשאול שאלות על השאלות עצמן? ההסבר של אליעד הוא כזה: במקום לשאול שאלות על העולם, למשל האם יש לי ערך?, תשאל שאלה על עצם השאלה - האם השאלה האם יש לי ערך היא בכלל נכונה?. במקום לנסות לפתור בעיות בעולם החיצוני, האדם צריך להפנות את השאלות שלו פנימה ולבדוק האם הבעיה עצמה בכלל קיימת. זאת הדרך היחידה לחפש את האמת בלי ... ממנה. כך אתה מפרק אותה מהיסוד ומגלה שלפעמים הבעיה עצמה לא קיימת או לא מוצדקת. האם אפשר להפסיק לשאול שאלות לחלוטין? אליעד מדגיש שלא חייבים להפסיק לשאול שאלות, אלא פשוט לשאול אותן לכיוון פנימה. אם אדם מנסה להגיע לאמת ללא נפרדות, הוא צריך להפנות את השאלות שלו כלפי עצמו, כלפי ההנחות של השאלות. במקום
ניתוח השאלה איך, ניתוח השאלה האם, לשאול איך או האם, איך לשאול איך? האם לשאול האם? סוגים של שאלות, הנחות היסוד של השאלה, איך לשאול שאלות בצורה נכונה? שאלה נכונה, שאלה לא נכונה, ניתוח הנחות יסוד של שאלה, לשאול האם או איך
ניתוח השאלה איך, ניתוח השאלה האם, לשאול איך או האם, איך לשאול איך? האם לשאול האם? סוגים של שאלות, הנחות היסוד של השאלה, איך לשאול שאלות בצורה נכונה? שאלה נכונה, שאלה לא נכונה, ניתוח הנחות יסוד של שאלה, לשאול האם או איך
... השאלה איך, ניתוח השאלה האם, לשאול איך או האם, איך לשאול איך? האם לשאול האם? סוגים של שאלות, הנחות היסוד של השאלה , איך לשאול שאלות בצורה נכונה? שאלה נכונה, שאלה לא נכונה, ניתוח הנחות יסוד של שאלה, לשאול האם או איך מהן ההנחות שמאחורי השאלה איך? בכל פעם שאדם שואל שאלה שמתחילה במילה איך, הוא מניח באופן אוטומטי שיש אפשרות או דרך כלשהי לבצע או להשיג את הדבר שהוא מעוניין בו. למשל, כאשר אדם שואל איך להגיע לירושלים? או איך להיות מיליונר?, הוא למעשה מניח באופן סמוי שהמטרה הזו בכלל אפשרית. כלומר, אם היה ברור לו לחלוטין שהמטרה בלתי אפשרית להשגה, הוא כלל לא היה שואל איך לבצע זאת. אם אדם נמצא במצב שבו הוא לא בטוח אם המטרה שלו אפשרית או לא, השאלה הנכונה מבחינתו תהיה האם אפשר לעשות את זה?. שאלת האם משמשת כדי לבדוק קודם כל את האפשרות או הסיכוי שמטרה מסוימת ברת השגה בכלל. לדוגמה, אם אדם חושב להיות מיליונר, אבל לא בטוח שזה בכלל אפשרי עבורו, הוא לא יתחיל לשאול איך, אלא ישאל האם זה אפשרי בכלל להיות מיליונר?. האם תמיד קיימת רק דרך אחת להשגת המטרה? כאשר אדם חושב שיש רק דרך אחת ויחידה להשיג את מה שהוא רוצה, הוא לא ישאל איך, כי מבחינתו אין צורך בשאלה - הוא כבר יודע מה הדרך. במילים אחרות, שאלת איך לא נשאלת כשאדם חושב שיש לו תשובה ברורה וחד - משמעית. שאלת איך תמיד מניחה שיש יותר מאפשרות אחת או לפחות ספק לגבי מספר האפשרויות. ... אדם בטוח שהדרך היחידה להגיע מירושלים לתל אביב היא רק ברכב פרטי, הוא לא ישאל איך להגיע לתל אביב, כי מבחינתו אין מה לברר או להשוות בין אפשרויות שונות. איך לשאול את השאלה הנכונה: איך או האם? השימוש בשאלה האם מתרחש כאשר האדם עדיין בשלב שהוא כלל אינו בטוח אם המטרה שלו אפשרית. לדוגמה, אם אדם שוקל אפשרות לשבור שיא גינס, אך הוא לא בטוח שזה אפשרי בכלל, השאלה הראשונה שלו תהיה האם זה אפשרי?. רק לאחר שיהיה ברור לו שזה אפשרי, יגיע השלב שבו ישאל איך להשיג את זה?. לעומת זאת, כאשר אדם כבר שואל איך, המשמעות היא שהוא משוכנע במידה מסוימת שהדבר אפשרי, אך הוא עדיין לא יודע בדיוק באיזו דרך לבחור. למשל, אם אדם שואל איך להיות מאושר?, הוא מניח מראש שיש יותר מדרך אחת להשיג אושר, והוא מנסה להבין איזו דרך היא המתאימה ביותר למטרה האישית שלו. לשאול איך מתוך ידיעת האפשרויות השונות כשאדם שואל איך, חשוב להבין תחילה מה בדיוק המטרה המדויקת של השואל, כיוון שברוב המקרים קיימות כמה אפשרויות שונות להשגת המטרה. לדוגמה, אדם שמעוניין להגיע מירושלים לתל אביב יכול לשאול איך להגיע לתל אביב בצורה הכי מהירה?, איך להגיע לתל אביב בצורה הכי זולה?, או איך להגיע לתל אביב בצורה הכי נוחה?. השאלה איך תמיד מגלמת בתוכה את ההבנה שיש אפשרויות שונות, ולכן יש להבהיר תחילה את נקודת המוצא - כלומר, מה בדיוק המטרה או ההעדפה ...
איך ליצור אמון עם שותפים עסקיים? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך לבנות אמון עם לקוח? איך לבנות אמון עם שותפים? לגרום למישהו לשאול אותך שאלות, ללמד מישהו מה לשאול אותך, לגרום למישהו לשאול אותך שאלות, לעודד מישהו לחקור אותך
איך ליצור אמון עם שותפים עסקיים? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך לבנות אמון עם לקוח? איך לבנות אמון עם שותפים? לגרום למישהו לשאול אותך שאלות, ללמד מישהו מה לשאול אותך, לגרום למישהו לשאול אותך שאלות, לעודד מישהו לחקור אותך
... עסקיים? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך לבנות אמון עם לקוח? איך לבנות אמון עם שותפים? לגרום למישהו לשאול אותך שאלות, ללמד מישהו מה לשאול אותך, לגרום למישהו לשאול אותך שאלות, לעודד מישהו לחקור אותך איך לגרום לשותף עסקי לסמוך עליך? כאשר מנהלים משא ומתן עסקי או מעוניינים לרכוש את האמון של שותף עסקי, אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת, לפי אליעד כהן, היא לעודד את האדם השני לשאול שאלות וללמד אותו כיצד לחשוד בך באופן מודע ומבוקר. למה כדאי ללמד מישהו לחשוד בך? אליעד מסביר שאם אתה רוצה ... אמיתי עם שותף עסקי, עליך לא לפחד מהספקות או החשדות שיש לו כלפיך. להיפך, מומלץ לך דווקא לעודד אותו לשאול אותך שאלות רבות ככל האפשר. באופן טבעי, אנשים שנוטים לשקר או להסתיר מידע יעדיפו להימנע משאלות רבות כדי לא להיתפס בשקרים שלהם. לכן, כאשר אתה אומר לשותף הפוטנציאלי: כדאי לך לשאול אותי את השאלה הזאת והזאת אתה למעשה משדר לו ביטחון ואמינות. המסר שאתה מעביר הוא שאין לך שום דבר להסתיר, ושאתה אפילו מעוניין שיבדקו אותך בצורה יסודית. איך לגרום לשותף לשאול אותך את השאלות הנכונות? כאשר אדם מחפש שותף עסקי, הוא לא תמיד יודע אילו שאלות עליו לשאול כדי לוודא את האמינות ואת האיכות של הצד השני. לכן, כאשר אתה מנחה אותו אילו שאלות כדאי לו לשאול, אתה למעשה נותן לו כלים לבחון אותך. לדוגמה, אפשר לומר לשותף פוטנציאלי: - כשאתה בוחר שותף עסקי, כדאי לך לשאול אותו לגבי הניסיון שלו בתחום המסוים הזה. - כשאתה מחפש ספק או שירות מסוים, כדאי לך לבדוק את ההיבטים האלו והאלו. כאשר הוא ... אתה מוכיח לו שאתה בטוח לחלוטין במה שאתה מציע. בנוסף, כאשר הוא ילך למתחרים שלך וישאל אותם את אותן שאלות, ייתכן שהתשובות שיקבל יהיו פחות משכנעות משלך, מה שיגביר עוד יותר את האמון שלו בך. למה עידוד שאלות יוצר מערכת אמון? כאשר אתה מדריך מישהו אילו שאלות לשאול אותך, אתה בעצם מעניק לו ערך, מידע, ועזרה פרקטית. הוא כבר מתחיל להרגיש שקיבל ממך משהו בעל ערך - עצה, הכוונה, הכשרה כיצד לבחון אנשים, ספקים או שירותים. בעצם העובדה שהאדם השני שואל אותך את השאלות שהמלצת לו לשאול, הוא כבר נכנס לתפקיד של תלמיד שלך, והדבר יוצר אצלו תחושת אמון באופן טבעי. אליעד מסביר שעצם העובדה שהוא ממלא אחר ההנחיה ... יותר. איך אתה הופך למוביל בתהליך קבלת ההחלטות של השותף? כאשר אתה מנחה את השותף העסקי הפוטנציאלי לגבי השאלות שהוא צריך לשאול, אתה בעצם הופך למוביל תהליך החשיבה שלו. במובן הפסיכולוגי, אתה מנהל את השיחה ואת קבלת ההחלטות שלו. לדוגמה, אם תאמר לו כדאי לך לשאול אותי את השאלה הזאת, ובפועל הוא עושה זאת, אתה כבר יצרת דינמיקה שבה הוא מקשיב לעצות שלך ומונחה על ידך. כך, באופן לא מודע, הוא כבר רואה ... בשירות, או באיכות שלהם. מי שבטוח בעצמו ואין לו מה להסתיר, ירצה דווקא שהשותף העסקי ישאל כמה שיותר שאלות ויבחן אותו לעומק. לעומת זאת, אנשים לא אמינים, רמאים או שקרנים יעדיפו להימנע ככל האפשר מהשאלות, כי הם חוששים לחשוף דברים לא נעימים עליהם. אליעד מציין כי גם אדם לא ישר יכול להשתמש בטכניקה הזו בצורה מניפולטיבית, על ...
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו מסבירים משהו למישהו, ... רוצים לוודא שהוא מבין אותנו באופן מלא. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או פחד להיתפס כלא חכמים מספיק. השאלה היא: איך אפשר לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות ולוודא שהוא מבין אותנו כראוי? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? ישנם שני גורמים עיקריים שבגלל הם נמנעים מלשאול שאלות: בושה: אנשים לעיתים לא רוצים להיראות לא ... אנשים חוששים שהמורה או המנחה יגיבו בזלזול או יקפידו עליהם אם ישאלו שאלה שנראית פשוטה או טריוויאלית. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את האחריות לחוסר ההבנה ... אלא בגלל שההסבר עצמו אולי לא היה ברור דיו, אז האדם מרגיש יותר בנוח לשאול שאלות. כדי לעודד את השומע לשאול שאלות, אפשר לומר את הדברים הבאים לפני ההסבר: ... אם לא תבין אותי, זה כנראה בגלל שאני לא הסברתי טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא שהצלחתי להסביר כמו ... שאומרים זאת, השומע מבין שהוא לא אשמה אם הוא לא מבין, ומרגיש חופשי יותר לשאול שאלות. איך לוודא שהמסר מועבר בצורה ברורה? כדי לוודא שהשומע מבין את המסר, אפשר להשתמש בשיטות הבאות: שאלות מנחות: שאלות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר שוב?, מה הבנת ממה שאמרתי? ... תן דוגמאות ממספר זוויות שונות כדי להמחיש את הרעיון. הדגשת חשיבות השאלות: הדגש את החשיבות של שאילת שאלות כך שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהשומע מרגיש בנוח לשאול שאלות, התקשורת בין הצדדים משתפרת. זה לא רק ... יוצר שיחה פתוחה ומועילה. המנחה או המורה הוא זה שצריך להרגיש בנוח עם השאלות, ולא המאזין. כמו שאומרים: לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. כלומר, מי שמתבייש לשאול, לא ילמד את מה שמוסבר לו, ומי שמקפיד על כל דבר קטן, לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לגרום למישהו להבין אותנו ולשאול שאלות הבהרה, יש לבצע את הצעדים הבאים: להעביר ... אליהם. להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ליצור אווירה שמעודדת שאלות ולתת לגיטימציה לשאילת שאלות. להשתמש בדוגמאות ושאלות מנחות כדי לוודא שהמסר הובן. כאשר מיישמים את השיטה הזו, ...
הכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית
הכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית
... להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית למה חשוב להודות שיש לך שאלות? אחד הרעיונות המרכזיים שאליעד מציג בהרצאה הוא החשיבות של היכולת להודות בכך שיש לך שאלות. לטענתו, רבים טוענים שאין להם שאלות, אך במציאות אם אדם מצליח להבין משהו בצורה טובה יותר לאחר שהוא שומע הסבר נוסף, זה מעיד בהכרח על כך שהייתה אצלו קודם אי - הבנה, כלומר, הייתה שאלה סמויה. אליעד מסביר שלמעשה תמיד קיימות שאלות, ואם נדמה לך שאין לך שאלות, זה בדרך כלל מעיד על כך שאת מדחיקה אותן או לא מודעת אליהן. האם השאלות שלך מודחקות? אליעד מדגיש שאם אדם אומר שפתאום הבין משהו שלא הבין קודם, הוא למעשה מעיד על כך שעד אותה נקודה הוא לא הבין, ולכן הייתה לו שאלה, בין אם היה מודע לה ובין אם לא. הוא משתמש בדוגמה של אדם שמרגיש שבע אך ברגע שמציעים לו אוכל נוסף, הוא מסוגל לאכול, וכך ברור שלמעשה הוא לא היה לגמרי שבע ... כן הייתה אי - הבנה, כלומר, שאלה סמויה שלא באה לידי ביטוי. למה אנשים מפחדים לשאול שאלות? אליעד מפרט שהסיבה שאנשים נמנעים מלשאול שאלות היא מפני שזה יוצר תחושה של פגיעות וחוסר אונים. ברגע שאדם מודה שיש לו שאלה, הוא בעצם מודה שיש לו חיסרון, בעיה או מצוקה, וזה גורם לו להרגיש רע. אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות תלויה בנכונות של האדם להודות שיש לו חסרונות, שהוא לא יודע משהו או שהוא לא מבין משהו. איך הדחקה רגשית מונעת שאלות? אליעד מסביר שהרבה פעמים הדחקה רגשית מתרחשת כאשר האדם מרגיש שהשאלות שלו בלתי פתירות או כאשר הוא חושש לשאול כי בעבר הוא שאל שאלות ולא קיבל תשובה מספקת, מה שיצר אצלו טראומה. אליעד מתאר מצב בו הילד שואל שאלה שלא מקבלת תשובה, ולכן השאלה מודחקת במשך שנים, אך היא ממשיכה להתקיים בתוכו. לכן, האדם מפחד לשאול שוב כדי לא לחוות שוב את חוסר האונים או את האכזבה מכך שאין פתרון זמין. איך אפשר להפסיק להדחיק שאלות? הפתרון שאליעד מציע הוא לפתח את היכולת להרגיש בנוח עם מצבים של חוסר ודאות וסבל. ברגע שאדם יכול לשאת את התחושה הרעה שנובעת מכך שאין לו תשובות, הוא יוכל להתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר. ככל שאדם יודה יותר בקיום השאלות שלו ויכיר ברגשות השליליים שמתלווים להן, כך הוא יוכל לגלות יותר הבנות ולהתקדם בהבנת המציאות. למה השאלות הכי חשובות הן השאלות שאין להן תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה היא דווקא השאלה שאין לה שום תשובה, מכיוון שזו השאלה שמובילה לאי - ידיעה מוחלטת. הוא נותן כדוגמה את ה
איך לראיין עובד? איך לראיין מנהל? איך לראיין מועמד לעבודה? איך לראיין נכון? איך לראיין אנשים? מה לשאול בראיון עבודה? מה לשאול בראיון טלפוני? מה לשאול בראיון למטפלת? איך מראיינים עובד פוטנציאלי? לראיין מטפלת, אימון למנהלים
איך לראיין עובד? איך לראיין מנהל? איך לראיין מועמד לעבודה? איך לראיין נכון? איך לראיין אנשים? מה לשאול בראיון עבודה? מה לשאול בראיון טלפוני? מה לשאול בראיון למטפלת? איך מראיינים עובד פוטנציאלי? לראיין מטפלת, אימון למנהלים
... לראיין עובד? איך לראיין מנהל? איך לראיין מועמד לעבודה? איך לראיין נכון? איך לראיין אנשים? מה לשאול בראיון עבודה? מה לשאול בראיון טלפוני? מה לשאול בראיון למטפלת? איך מראיינים עובד פוטנציאלי? לראיין מטפלת, אימון למנהלים איך לראיין עובד בצורה נכונה? כאשר נשאלת השאלה איך נכון לראיין עובד פוטנציאלי, אליעד כהן מדגיש כי מטרת הראיון אינה רק להכיר את האדם באופן כללי, אלא לבדוק האם הוא מתאים באופן ספציפי לתפקיד אליו הוא מיועד. הטעות הנפוצה שעושים רוב המראיינים, היא לשאול שאלות כלליות מדי כגון: ספר לי על עצמך, מה הניסיון שלך? או מה אתה אוהב לעשות?. השאלות הללו אינן תמיד מספקות את התשובה לשאלה החשובה באמת - האם העובד מתאים למשימות ולסיטואציות שהוא צפוי להתמודד איתן בעבודתו. מהן השאלות החשובות באמת בראיון עבודה? במקום שאלות כלליות, אליעד כהן ממליץ לערוך סימולציות של מצבים אמיתיים שעשויים לקרות בתפקיד, ולשאול את העובד כיצד הוא יפעל. אם, לדוגמה, מדובר במנהל משרד, חשוב לבדוק אם המועמד מסוגל להתמודד עם ריבוי משימות ולחצים בו - ... להתמודד איתן במסגרת התפקיד שלו, ולראות כיצד הוא פותר אותן. אם מדובר באיש פיתוח תוכנה, לדוגמה, לא כדאי להסתפק בשאלות על ידע קודם בשפות תכנות, אלא יש לבקש ממנו לתאר כיצד הוא ייגש לבנות מערכת מסוימת. חשוב לשים לב כיצד הוא חושב, אילו שאלות הוא שואל אותך תוך כדי, ועד כמה התהליך שהוא מתאר תואם את הדרך שבה היית רוצה שיתנהל בפועל. איך לראיין מועמד לתפקיד ניהולי? כאשר מראיינים מועמד לתפקיד ניהולי, השאלות צריכות להיות מאוד מעשיות וממוקדות בבעיות האמיתיות שהמנהל צפוי להתמודד איתן. אם, למשל, יש בעיות ניהוליות או קונפליקטים בצוות, חשוב לשאול את המועמד איך הוא היה מתמודד איתן. על ידי כך, ניתן לראות אם החשיבה שלו ריאלית ואם הפתרונות שלו הגיוניים. בנוסף, חשוב לראות האם המועמד יודע לשאול שאלות רלוונטיות, כדי להבין לעומק את הבעיה לפני שהוא מנסה לפתור אותה. מועמד שלא שואל שאלות הכרחיות טרם מתן פתרון, מעיד על חוסר הבנה וחשיבה שטחית. מה חשוב לשאול בראיון טלפוני? בראיון טלפוני מומלץ להתמקד בשאלות המכוונות לבדיקת הידע המקצועי של המועמד, הבנתו את התפקיד, והיכולת שלו להתמודד עם סיטואציות מקצועיות באופן פרקטי. שאלות כלליות מדי לא יספקו מידע מספק. לכן, כדאי לשאול שאלות נקודתיות שיבדקו את כשירותו של המועמד ואת יכולתו לתת פתרונות קונקרטיים. מה לעשות כאשר לא ניתן לבדוק את העובד ... להגדיר מראש אילו תכונות נדרשות לתפקיד (לדוגמה, יכולת סדר וארגון, יצירתיות, תפקוד בלחץ, כושר מנהיגות) ולמצוא שאלות שיעזרו לך לבדוק באופן ספציפי האם תכונות אלו קיימות אצל המועמד. מדוע ראיונות כלליים אינם מספיקים? אליעד כהן מדגיש שהשיטה הכללית של לשאול שאלות כלליות ובלתי ממוקדות, אינה יעילה ואינה מספקת מידע אמיתי על התאמתו של המועמד לתפקיד. חשוב להקפיד על שאלות ממוקדות, להציג בפני המועמד אתגרים אמתיים, ולראות כיצד הוא חושב ומתמודד עימם. בצורה זו ניתן לקבל תמונה הרבה יותר מדויקת ... המיקוד צריך להיות מעשי, ברור וקשור ישירות למשימות שעל המועמד יהיה לבצע בפועל. ראיון עבודה ראיון טלפוני איך לשאול את השאלות הנכונות בראיון ראיון למנהל איך לזהות עובד מתאים סימולציות בראיון עבודה איך לראיין עובד בצורה הנכונה? כאשר אנחנו שואלים את עצמנו איך לראיין עובד, התשובה היא לא בהכרח לשאול שאלות כלליות כמו ספר לי על עצמך או מה אתה אוהב לעשות. חשוב להבין שהמטרה העיקרית היא לבדוק אם העובד מתאים לתפקיד ... את הצרכים שלך כמעסיק - אילו משימות העובד אמור לבצע? איזה קושי הוא צפוי להתמודד איתו בעבודתו? כך, תוכל לדעת אילו שאלות לשאול אותו. לדוגמה, אם אתה מגייס מנהל משרד, תצטרך לדעת אם הוא יכול להתמודד עם ריבוי משימות. במקום לשאול שאלות על הניסיון הכללי, תוכל להציע סימולציה של מצבים מהחיים האמיתיים שיכולים לקרות בעבודתו. לדוגמה, אם מדובר ...
יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות
יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות
... למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות איך לשאול שאלות בלי לגרום ללחץ ולשקרים? לפעמים אנו נמצאים במצב שבו אנו רוצים לקבל מידע מאדם אחר כמו עובד, בן זוג או ילד, אבל חוששים ששאלת השאלה תגרום לו להרגיש מותקף, מתוח או בלחץ. כשזה קורה, נוצרות שתי אפשרויות ברורות: או לשאול בכל זאת ולהסתכן ביצירת לחץ ועימות, או לא לשאול בכלל וכך לוותר על קבלת המידע החשוב לנו. אך יש אפשרות שלישית, שהיא לשאול את השאלה באופן שמונע מראש תחושת איום ולחץ אצל הנשאל. כיצד ניגשים לשאלה בלי לשדר שיפוטיות? הסוד לכך הוא להבין תחילה מה גורם לנו לחשוש מלשאול: בדרך כלל החשש הוא שאנו בעצמנו לא מוכנים רגשית לקבל תשובה מסוימת, ולכן אנו משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו האם בגדת בי? אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש להיות כנה. הדרך לפתור זאת היא להיכנס למצב נפשי שבו האדם באמת מוכן לקבל כל תשובה - גם את הגרועה ביותר מבחינתו. לדוגמה, אם ההורה שואל את הילד האם הכנת שיעורים? ומתוך השאלה ברור שההורה כבר כועס או מתוח במקרה של תשובה שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין ... להגיד אני לא כועס, אך אם בפנים הוא כועס, המסר הזה יעבור והצד השני ירגיש מותקף בכל מקרה. לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה. כיצד עושים זאת בפועל? הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה היא גילוי האמת בלבד ולא שיפוט או חיפוש אשמים. צריך לשדר לצד השני, גם במילים וגם בטון, את ההכרה בכך שכל תשובה תתקבל בלי ביקורת שלילית אוטומטית. לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד אולי אפילו צודק, העובד ירגיש זאת בשאלה ויוכל להיות כנה יותר. מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה? במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם אם נשאל מתוך כוונה טובה. במצב כזה מומלץ להדגיש באופן מילולי שמטרת השאלה אינה שיפוטית אלא רק כדי להבין. למשל: אני באמת רק רוצה להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה תגיד. כך הצד השני יכול להירגע ולהרגיש בטוח יותר. כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים? לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: האם עשית את מה שאמרתי לך? כאשר הטון והניסוח אומרים בבירור שאם הצד השני יענה בשלילה, הוא יעמוד מול כעס או ביקורת קשה. אז הצד השני יעדיף להסתיר את האמת או להמציא תירוצים, והשיחה תיגרר לעימותים מיותרים. איך לשאול שאלות שקשה לנו להתמודד עם תשובותיהן? אם אנו יודעים שקשה לנו לשמוע תשובה מסוימת, כדאי להתאמן פנימית על קבלה של כל תשובה אפשרית מראש, גם אם ... להגיב בכעס או בעלבון. מה הקשר בין שיפוט עצמי לשיפוט האחרים? ככל שאדם רגיל יותר לשפוט ולבקר את עצמו בצורה שלילית וקשה, כך יהיה לו קשה לשאול שאלות בצורה לא שיפוטית לאחרים. לכן, עבודה על קבלה עצמית וחוסר שיפוטיות פנימית מובילה ליכולת טובה יותר לתקשר עם אנשים אחרים. מי שמפתח ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: לשאול, איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? כעס ועצבים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? דיכאון? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: לשאול, איך לחנך ילדים? איך להיות מאושר ושמח? איך לשתול מחשבות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפרש חלומות? איך לשנות תכונות אופי? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לנהל את הזמן? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להאמין בעצמך? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לקבל החלטות? איך ליצור אהבה? איך להיגמל מהימורים? איך להצליח בזוגיות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לעשות יותר כסף? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם באמת הכל לטובה? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? איך להיות מאושר? האם הכל אפשרי? האם יש בחירה חופשית? בשביל מה לחיות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מי ברא את אלוהים? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם אפשר לדעת הכל? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצר העולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה העולם קיים? האם לדומם יש תודעה? האם יש משמעות לחיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להנות בחיים? למה יש רע בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? למה לא להתאבד? מהי תכלית ומשמעות החיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לקשב וריכוז, אימון אישי לדיאטה, מטפל הוליסטי בתחום לשאול - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3438 שניות - עכשיו 17_07_2025 השעה 01:37:08 - wesi1