... להבין את המציאות הוא אין סופי ללא פתרון, היא בעצם גם רמז לאדם איך הוא כן יכול להבין את המציאות בשלמות. כי מי שרוצה להשיג נחשק ומטרה שהקושי להשיג אותה הוא אין סופי, עליו גם לרצות להשיג אותה ברצון אין סופי. פירוש: כי מי שרוצה לראות את כל התמונה המלאה, ולהבין את המציאות בשלמות, ולגלות את הסוד מהי הסיבה הראשונה ומהי התכלית של החיים, ומי שרוצה להיות מאושר באמת, עליו ...

... אתה אומר ככה אני יכול לדמיין את עצמי איתה וטוב לי אז לכאורה אני צריך לרצות להשיג אותה אבל אתה אומר מה העלות שלי להשיג אותה העלות שלי להשיג אותה היא x ואני חושב שאת אותו טוב או טוב יותר גדול אני יכול ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 האם באמת יש לנו בחירה חופשית? השאלה המרכזית שמעלה אליעד כהן בהרצאה היא האם יש לנו בחירה חופשית והאם האדם באמת אחראי על ... הרצון הראשוני הוא לא משהו שהאדם בוחר, אלא משהו שפשוט קורה לו. האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר האדם מחליט ללכת לעבודה, הסיבה לכך היא שהוא צריך כסף, כשהוא רוצה כסף, זה כדי שיהיה לו טוב, הוא רוצה שיהיה לו טוב, כי הוא מפחד שיהיה לו רע. אבל מדוע הוא מפחד שיהיה לו רע? מדוע הרצון ... מעמיקה יותר, האדם אמור להרגיש יותר ויותר שהוא אינו שולט באמת ברצון שלו, עד שיגיע להבנה ברורה שהוא אכן נשלט על ידי משהו אחר. אליעד מבהיר שהמטרה הסופית של תהליך זה היא להגיע למצב שבו האדם מבין בצורה ברורה ומוחלטת שאין לו שליטה אמיתית על הרצון. דווקא מתוך ההבנה המוחלטת שאין לאדם שליטה, תגיע ... בוחרת להזדהות איתו או לא? לאחר מכן, המשתתפת מתחילה להתלבט האם היא באמת בחרה להגיע למקום שבו היא נמצאת. היא מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא חווה את הפעולות או רק מבינה אותן בשכל? בהמשך השיחה, אליעד מתמקד בהסבר העמוק יותר של הרצון. הוא ... יש לנו שליטה על הרצון או שהוא מנוהל מבחוץ? כדי להסביר זאת, אליעד מציין שלפעמים יש לנו רצון לשנות פעולה, אבל כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לרצות משהו אחר. לכן, הוא שואל אם אפשר באמת להיות אחראיים על הרצון שלנו. לסיום, אליעד מבהיר שהשאלה המרכזית היא לא אם יש לנו רצון, אלא מהו מקומו של הרצון בחיינו. ... האם אני בחרתי לבוא לכאן? ואז אני נותנת לעצמי את ההסברים למה באתי, ואז אני מגיעה למסקנה בראש שלא אני בחרתי. אליעד: למה לא? שאלה: כי יש סיבה שאני באתי. אליעד: כי הסיבה מניעה אותך? שאלה: נכון, אז זה לא אני, וכך כל הזמן אני אומרת לעצמי, והשאלה האם אני אמיתית, כי אתה אומר שהדבר הכי חשוב זה להיות אמיתיים. אליעד: כן, השאלה ... את חווה? רגע, מה את שואלת? שאלה: האם אני משכנעת את עצמי שזה לא אני? אליעד: משכנעת זה לא זה. שאלה: אני שואלת את עצמי למה באתי, ומבינה שיש סיבה למה באתי ולכן זאת לא הבחירה שלי, מישהו הביא אותי. אני מבינה בשכל שזה לא אני זאת שבוחרת לבוא, יש מישהו שמביא אותי לכאן, בשכל אני מבינה את זה. אליעד: אבל ... להגיד שאתה בחרת בו. שאלה: ברור. שאלה: בא ניקח דוגמה, אני באתי לכאן. אליעד: נדבר על עכשיו, עכשיו את כאן, את יושבת שאלה: אני יושבת בגלל סיבה מסוימת, ואם יש סיבה זה כבר לא הרצון שלי אליעד: השאלה היא האם את יכולה לשלוט ברצון שלך? נכון שיש סיבה אבל את עדיין יכולה לבחור וללכת? שאלה: אם אני אלך, גם תהיה סיבה, אני אלך בגלל סיבה מסוימת . אליעד: נכון, את כפופה לסיבות. שאלה: אז זה אומר שזה לא הרצון שלי? אליעד: הרצון שלך, אבל את לא שולטת ברצון שלך, רגע אני מסכים איתך. אני אחדד את ... ואתה לא יודע? אולי אם היית מבין את עצמך היית מגלה שזה כן בשליטתך, אבל יש לך חוסר מודעות ואני בא ומגלה לך שבאמת אתה רוצה להרגיש רע מסיבה כל שהיא? אני עכשיו עושה הפוך, יש לכל אחד ואחד בחירה חופשית לכל, הרצון שלך הוא בשליטתך. אז אם הרצון שלי בשליטתי, אז אני אגיד שאני רוצה רק טוב, ויהיה לי ... שיש שני צדדים, עכשיו אני אתן לך עוד צד. מה אמרנו? קודם הבאנו טיעון שאומר שמאחר ואת לא המסובב הראשון זה אומר שאין לך בחירה, כי מה שקורה זה תוצאה של משהו לפניו, ומאחר שאת לא הכוח הראשון שמניע את כל התהליכים, כל דבר הוא תוצאה של משהו אחר, ומאחר שכול דבר הא תוצאה של משהו אחר, אז מי מחליט מה יהיה? הכל נגזר מהרגע הקודם, ומאחר שאת לא עומדת בתחילת השרשרת אז למעשה את לא זו שבוחרת. אך מצד שני אפשר להגיד, אמנם כל רגע ... אותה, אולי אני מניעה את הרצון שלי. אם הייתי אומר לך שאת בוחרת כי מכריחים אותך לבחור, זה לא נקרא שאת בוחרת. אם הייתי אומר לך שאת בוחרת בלי לרצות, זה גם נקרא שאת לא בוחרת, נכון? מה אנחנו אומרים, אולי את בוחרת לרצות להגיד זה טוב וזה רע. מה שורש הרצון הראשון? שאומר זה טוב וזה רע, אני רוצה את זה ולא ...

... חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על ... להיות שהאדם בוחר את הרצון הזה בכל זאת מתוך סיבה כלשהי. האם יכול להיות מצב שבו אדם יוצר רצון בלי רצון? כדי להעמיק בהבנת המושג של יצירת רצון, אליעד דן בשאלה ... בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, אפילו את הזניח ביותר, כמו קמטים ... בסדר מושלם, כל אירוע הוא תוצר של אותו כוח חכם. לכן, או שיש לבדוק כל אירוע ללא יוצא מן הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה ... האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? בהמשך, אליעד ... אנשים מתכננים ומחליטים אם ומתי להביא ילדים. הסיבה האמיתית לכך שאנשים מביאים ילדים היא פשוטה - זה גורם להם להרגיש טוב יותר. הוא מדגיש שמבחינת האדם, הולדת ילדים ... חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית ... הראשון? האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ילדים לעולם? האם יש לנו בחירה ... עצמו: אם היה לי רצון חופשי, למה לא הייתי בוחר לרצות משהו אחר? הוא מסביר כי השאלה הזו לא מוכיחה כלום, מכיוון שאפשר להיות בעל בחירה גם אם אדם בוחר לרצות משהו שהוא לא בהכרח רוצה מבחינה אינסטינקטיבית. בסופו של דבר, הוא מציין את הדילמה המרכזית: אם אני בוחר את הרצון ... את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על ... לא? אליעד מציע שבמקרה שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות ... האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע יכול להיות בעל משמעות, ויש לנו את הבחירה להעמיק בו. אז בשלב הראשון אנו אומרים, מסקנה, יש משהו ... כי אולי יש לך בחירה ובכל זאת אתה בוחר את זה מסיבה כלשהי, לכן לא מוכיחים דבר דרך שאלה, שאלה זו לא הוכחה לשום דבר, אתה אומר לא יכול להיות שיש לי בחירה, כי הייתי ... אחרת, זאת לא הוכחה. אולי כן יש לך הוכחה ואתה מסיבה כל שהיא בוחר לרצות להרגיש טוב ורע. אבל אני אמרתי משהו אחר, אם אני בוחר את הרצון שלי, האם אני בוחר אותו עם ... אל תניח הנחות שאלה: למה שיהיה דבר? אליעד: בלי סיבה, למה לא? אם אין רצון אז מה זה משנה אם זה לפה או לשם, אחרי שיש לך מנגנון של רצון אז אתה שואל מדוע שהוא יעשה ... המשהו הראשון, ה X הראשון, החומר הראשון, הסיבה הראשונה, ההוויה הראשונה, הדבר שתמיד קיים. יש שולחן, הוא יכול להיות קיים ויכול לא להיות קיים, זה נקרא אפשרי ... תבין מה זה אלוהים. כי את טיפה בתוך הנהר, הסיבה שאת לא חווה את זה, כי את לא מבינה מה זה הנהר, אבל אם את מתחילה להבין מה יש מאחורי הכל? אז את מבינה שאת בכלל ... הוא שואל למה נפל הגרגיר מול העיניים? מה הסיבה? שאלה: אני מדברת על משהו אחר, כאשר לאדם יש תחושה חזקה בנוגע למשהו ספציפי. אליעד: אני עונה לך תשובה, התחושה ... תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת ... אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, פירושו של דבר שהכל זה אותה חוכמה, אין משהו אחד יותר חכם מהשני, אם הכל סיבתי והכל מתוכנן, אז לכל דבר יש איזה שכל גדול, זה לא חלק יותר וחלק פחות. מהצד שהכל מתוכנן אז גם אין שום משמעות ... תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן שכל אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר ...

... הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3 האם המציאות היא אקראית או סיבתית, ומה הקשר לסבל האנושי? אליעד כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל למה זה קרה לי? הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא מבזבז משאבים על חיפוש סיבה שלא קיימת. לעומת זאת, אם המציאות סיבתית וכל דבר קורה עם סיבה, אז האדם חייב לחקור כל דבר שקורה לו, אחרת הוא מפספס מסרים חשובים שהמציאות מנסה להעביר לו. במצב כזה, אם הוא מתעלם ואינו שואל שאלות, הוא גם טיפש. לדוגמה, כשאדם הולך ברחוב ורואה עמוד, יש סיבה שהוא ראה את העמוד ולא משהו אחר. אליעד נותן דוגמה נוספת של השתקפות של תמונה במראה. האם יש תמונה או אין תמונה? ישנה תמונה וגם אין, משום שזו השתקפות בלבד. כך גם המציאות ... אך לפי אליעד, הרצון הוא תמיד תוצאה של הבנה. אם האדם באמת יבין שמשהו הוא טוב עבורו, הרצון שלו יהיה בהתאם. אם יש ספקות, הרצון נפגע. ככל שהאדם יעמיק את ההבנה, הרצון שלו יתגבר באופן אוטומטי. לדוגמה, אם אדם ... ירצה זאת באופן מוחלט ויגיע לתוצאה. אליעד מוסיף שגם בחינוך ילדים, הדרך היחידה באמת לשנות את התנהגותם היא לעבוד על ההבנה שלהם, כי אם הילד באמת יבין את התועלת במשהו, הוא ירצה אותו לבד. האם יש לאדם בחירה ... האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה האם יש לנו בחירה חופשית? איך יוצאים מלופ החיפוש אחר משמעות? איך להבין את משמעות החיים והאם הכל אקראי או סיבתי? האם באמת כל מה שקורה לנו הוא אקראי, או שיש סיבה מאחורי כל דבר? השאלה הזו נוגעת בחיפוש הפנימי אחר משמעות החיים, ורבים מוצאים את עצמם תוהים על המציאות ומהותם בעולם. בהרצאה, נושא זה נדון בצורה מעמיקה, תוך עיסוק בהבנת ... - אם מדובר במציאות אקראית או סיבתית. המרצה מציין שכאשר אדם שואל למה קרה משהו לו, הוא למעשה מבזבז משאבים אם הוא מאמין שהמציאות היא אקראית. אם הכל אקראי, אין סיבה לשאול, כי כל דבר פשוט קורה ללא קשר או משמעות. מצד שני, אם כל דבר הוא סיבתי ויש לו סיבה, אז עלינו לשאול שאלות כדי להבין את השכל שמאחורי הדברים. הוא מסביר שמציאות סיבתית מלאה בשכל ובחוכמה, ושעלינו להשתמש בהבנה זו. המרצה גם נותן דוגמה לשאלה של האם יש תמונה או אין תמונה, כאשר מתבוננים בהשתקפות במראה. התמונה קיימת ויכולה להיות גם לא קיימת בו - זמנית, כמו ... הבנה. אם אדם מבין שהוא חייב לרצות משהו כדי להגיע למטרה מסוימת, הוא יפעל בהתאם לרצונו. הרצון וההבנה תלויים אחד בשני - על ידי הבנה נכונה של המציאות, הרצון יתעורר באופן טבעי. לסיום, המרצה מציין כי הכמיהה האמיתית היא לא להבין ... האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה אדם שלא רוצה לסבול צריך לבדוק את חוקי המציאות, אם המציאות היא אקראית ואתה חופר ושואל מדוע הדברים קרו ... והרי אין לזה שום משמעות, שום סיבה, שום תכנון, שום שכל, אתה סתם מבלבל למה זה קרה. בהנחה שכול דבר קורה עם סיבה, אתה לא חוקר, אז אתה גם טיפש, כי יש סיבה, רצו לרמוז לך משהו, לא סתם הדבר קרה. כשהלכת ברחוב וראית מולך עמוד, לא סתם ראית את העמוד. למשל תסתכלו לשם, יש שם השתקפות על המראה של תמונה, למה יש שם השתקפות? מה זה ... על המראה. אבל תבינו אם זה סיבתי יש בזה שכל. מה זה אומר? זה אומר שיש תמונה שלא קיימת, יש תמונה או אין תמונה? יש תמונה וגם אין תמונה. אז יכול להיות שאת היא השתקפות של משהו שהוא שם בכלל. את בכלל נמצאת ... שואל בכלל? ואם כל דבר פה הוא סיבתי וכל דבר יש בו חוכמה ושכל, ואתה לא שואל, אז אתה גם טיפש, לכל דבר יש פה שכל, יש כאן אוצרות ומלא שכל, ואתה לא משתמש בו, אז אתה גם טיפש. ואם חלק יש שכל וחלק אין שכל ואתה חוקר את החלק האקראי ... האירוע הבודד, האם זה אקראי או סיבתי? הפסקה שאלה: האדם מחפש משמעות, דברנו על זה בעבר אבל עדיין זה לא התבהר. הוא מחפש באמצעות דברים חיצוניים, עבודה, ילדים... מבין שזה לא זה, ממשיך לחקור, הולך לקבלה הולך ... העולם, לא תצטרכי עכשיו להתאמץ להשיג אותו. כי כבר יש לך אותה, ההבנה של משמעות העולם נותנת לך את הכל. ואיך לצאת מהלופ של המרדף הרגיל? על ידי שימוש בשכל, על ידי זה שהאדם אמיתי, למה האדם עושה טעויות כי ... השאלה, כדי לקבל משהו אתה באמת צריך לרצות אותו, לשאול פירושו לרצות לקבל תשובה. אבל אם אתה אומר אני מאוד רוצה לדעת למה העולם קיים, אבל אני גם רוצה שיסדרו לי משהו, אז אתה לא באמת רוצה, אתה רוצה, אבל רוצה עוד ...

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים שלפני כל ... מחשבתי שקדם לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ללא צורך בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו התחילו בלי סיבה מודעת. מאחר והרצונות והמחשבות הופיעו בצורה שרירותית, ללא סיבה וללא היגיון ברור, אנחנו מתקשים להתמודד איתם או להפסיק אותם. הדוגמה שאליעד נותן לכך היא תחושת הצמא: אנחנו לא חושבים קודם האם אנחנו ... הרצון לשתות פשוט מופיע, ואנחנו מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג שתי אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית בלבד, כי היא אינה מבוססת על שכל יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר שאפשר לנהל משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן הוא שהגישה הרציונלית עצמה עשויה ... שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי האסטרטגיה ... להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא מבהיר, אינה מושלמת, משום שבסופו של דבר גם השכל יכול להצדיק את שני הצדדים באופן שווה. מדוע ההבנה של הבעיה עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן להתקדם מעבר לכך, אז מתרחש שחרור מוחלט מהקונפליקט הפנימי, כי האדם כבר לא מחפש פתרון נוסף. לפי אליעד, אם מישהו ... לתאם ולדייק בין ההבנה שלו לבין החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי לחשוב? ...

... של המציאות, מי מנהל את העולם, איך העולם מתנהל, הכל קורה מעצמו, קדמות העולם, אקראי או סיבתי, מי ברא את העולם, האם יש אלוהים, העולם קדמון, לא ... לעומק את השאלה: מי או מה מנהל את המציאות, איך פועל העולם, מהי משמעותם של החלקיקים הקטנים שמרכיבים את כל מה שקיים, והאם העולם הוא תוצאה של פעולה סיבתית, אקראית או פעולה של אלוהים. אליעד מתחיל ... עוברים את כל המצבים האפשריים. לכן, לפעמים נוצר שולחן, לפעמים נוצר פיל, ולפעמים נוצר משהו אחר לגמרי. האם לחלקיקים יש התחלה או סיבה ראשונה? אליעד מדגיש שהחלקיקים נעים ללא התחלה וללא סוף, ולכן השאלה למה משהו התחיל לנוע בדרך אחת ולא אחרת אינה נכונה. התנועה תמיד הייתה קיימת, ולכן אין נקודת התחלה שמצריכה סיבה מיוחדת או החלטה. אין אלוהים שהחליט על התנועה ... לא התחילה לעולם, היא תמיד קיימת. האם אפשר להוכיח שיש גורם חיצוני שמחליט על המציאות? אליעד מסביר בצורה ברורה שאין הוכחה או אפילו סיבה לחשוב שיש מישהו שמנהל את הדברים. כאשר מישהו טוען ... שמדברים עליה היא אשליה שנובעת מחוסר הבנה של מהות הדברים. האם יש אלוהים? מי מנהל את העולם? איך העולם מתנהל? האם המציאות אקראית או סיבתית? מהי קדמות העולם? האם הכל אחד? מהי נפרדות ...

... עצמית, רוחניות, אקראי או סיבתי, הכל זה רק מחשבה, לשלוט במחשבות, שליטה במחשבות, מפורסמים של שקר, מורים רוחניים, מה הכי מציק לך, מה אתה הכי רוצה, הכל תלוי בך איך לזהות מה באמת מטריד אותך? הנושא המרכזי בהרצאה של אליעד כהן הוא כיצד האדם יכול לזהות מה באמת מטריד אותו, כיצד לשלוט במחשבותיו, וההבדל בין חשיבה אקראית לסיבתית. אליעד מסביר שרוב בני האדם אינם מודעים למה שבאמת מטריד אותם, אלא רק לדברים שעולים בראשם ברגע מסוים. אדם חושב על משהו ומניח מיד שזה הדבר שהכי מטריד אותו, אך אליעד מדגיש ... אדם מגיע למורה רוחני ולא נעים לו לשאול שאלה יום - יומית כמו בעיה עם השכן, ולכן הוא שואל שאלות פילוסופיות על אלוהים - וזה שקר פנימי. מה הסיבה שאתה לא מצליח להתגבר על הדברים שמטרידים אותך? אליעד עוסק גם בסיבה שבגללה אנשים לא מצליחים להתגבר על הבעיות שלהם. הוא מסביר שהסיבה העיקרית לכך היא שהם מזגזגים בין שתי גישות לחיים: לפעמים הם אומרים שהכל סיבתי (זאת אומרת, שיש סיבה ברורה לכל דבר), ולפעמים הם אומרים שהכל אקראי (זאת אומרת, שהכל פשוט עולה מעצמו ואין שליטה אמיתית). הזגזוג הזה הוא מה שמונע מהם לפתור בעיות אמיתיות בחייהם. אליעד מדגיש שאם האדם באמת יאמין שהכל אקראי, הוא חייב להיות עקבי בזה ולהפסיק לחפש תשובות. ואם הוא מאמין שהכל סיבתי, עליו להמשיך לחקור עד הסוף, להבין מדוע הוא חושב כל מחשבה שעוברת בראשו. כל עוד האדם מזגזג בין שתי הגישות, הוא לא יצליח באמת להתמודד עם מה שמטריד אותו. מה הבעיה עם הגישה זה רק ... אותך בחייך, ולא לברוח ממנו לנושאים אחרים. להתמקד בו בצורה ישירה וכנה. השני הוא להחליט באופן ברור ועקבי האם אתה מאמין שהכל אקראי או שהכל סיבתי. אם אתה מאמין שהכל סיבתי - תחפש עד הסוף את הסיבה לכל דבר. אל תעצור ואל תוותר, עד שתמצא את התשובה מדוע חשבת את המחשבה המסוימת. אם אתה מאמין שהכל אקראי - הפסיק לשאול שאלות ולא לחפש תשובות כלל. אך הוא מדגיש שגישה זו בדרך כלל ... ושליטה במחשבות? המפתח לשליטה במחשבות ולהבנת הבעיות שלך טמון בכנות ובעקביות: עליך להחליט באופן ברור האם אתה רוצה לחפש תשובות באופן מלא וסיבתי, או להפסיק לחפש לגמרי. הזגזוג בין הגישות הוא מה שגורם לחוסר הצלחה ותקיעות מתמשכת. רק כאשר תהיה עקבי וברור עם עצמך, תוכל באמת לפתור את הבעיות שמטרידות אותך ולהשיג שליטה אמיתית במחשבותיך. איך לשלוט במחשבות? מה הכי מטריד אותי? האם הכל אקראי או סיבתי? מי הם מפורסמים של שקר? מה המשמעות של מודעות עצמית? למה קשה לי להתגבר על בעיות? איך לזהות מה אני באמת רוצה? ...

... תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חושב על משהו באופן מודע, פתאום הוא שם לב יותר לאותו הדבר במציאות. ... שרוצה לקנות נעליים. לפני שהוא החליט לקנות, הוא לא שם לב לפרסומות של נעליים, אבל מהרגע שהוא החליט, הוא פתאום רואה פרסומות כאלה בכל מקום. הסיבה לכך היא שבתת המודע נמצאים כל הזמן כל הדברים, כל האפשרויות והמידע, אבל תשומת הלב מודרכת לפי ההחלטות המודעות. האם התודעה משפיעה על המציאות או רק על תשומת הלב? ... לא ימצא מים רק בגלל שהוא רוצה אותם. זאת אומרת שהתודעה אמנם מכוונת את תשומת הלב, אבל לא יוצרת מציאות חדשה באופן ישיר. האם התהליך אקראי או סיבתי? אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים, אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. לדוגמה, אם אדם רוצה לקנות רכב, הוא מתחיל לחפש באינטרנט באופן יזום. במקרה הזה, ההתמקדות שלו היא פעולה סיבתית, כלומר, הוא בוחר באופן פעיל למצוא מידע בנושא. מצד שני, יש גם אירועים שנראים אקראיים - למשל, לפתע מופיעה פרסומת או עובר לידו מידע שקשור לרכב, שאותו הוא לא חיפש באופן מכוון. המוח פשוט שם לב אליו יותר בגלל המיקוד המודע שלו. אליעד מסביר שבסופו של דבר אין דבר שהוא באמת אקראי לגמרי או סיבתי לגמרי. כל תופעה כוללת שילוב של תהליכים מודעים וסיבתיים לצד תהליכים תת - מודעים ואקראיים. התודעה משחקת משחק של התמקדות בדברים בהתאם למה שהיא מחפשת, אך לא כל דבר שהיא מחפשת באמת מופיע או קיים בפועל. איך להבין את ... עובד התת מודע? מה גורם למוח לשים לב? האם התודעה משפיעה על המציאות? מה זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או סיבתי?

... מנתחים תהליך? התנהגות של בעלי חיים, ניתוח תהליך של בעלי החיים, השכל שיש בכל דבר, תהליך סיבתי, תהליך אקראי, האנשה של בעלי חיים איך מנתחים תהליך? כיצד ניתן להבין את ההתנהגות של בעלי חיים? במהלך ... של בעלי החיים על פי דפוסים שאנחנו מזהים כבני אדם, ומהי הדרך בה אנחנו מפרשים את התנהגותם. מהו תהליך סיבתי ומהו תהליך אקראי? ננחה כי ישנם תהליכים סיבתיים שהם תהליכים שבהם יש קשר ברור בין פעולה לתוצאה, כמו שזיהינו אצל בעלי חיים. לדוגמה, כאשר אריה פועל בצורה מסוימת במהלך ציד, זה לא נובע משיקול דעת ... חיים, אלא מתוך רצון לפעול לפי תחושות של טוב ורע. בהרצאה נדונה גם אפשרות של תהליך אקראי, שבו אין סיבה ברורה לפעולה. כלומר, אם נניח את התנהגות בעלי החיים בהנחה שהיא אקראית, הרי שזו תהיה תשובה פחות מבוססת. ... יהיה מוכן יותר לקחת את הסיכון ולהיכנס לפעולה, בעוד שהלביאה לא תמיד הייתה משוכנעת שהסיכון שווה את התוצאה. ההבנה שבעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע - האם זה שיקול סיבתי או אקראי? בהמשך, העלו את השאלה האם התהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי או אקראי. האם התנהגות האריה והלביאה נובעת משיקול דעת מבוסס של טוב ורע, שבו כל אחד מהם מבצע את פעולתו ... מדובר בהתנהגות אקראית שנובעת ממצב ספציפי. בשיחה התברר שהנחת היסוד היא שהתנהגות בעלי החיים נתפסת כסיבתית, כלומר, כל פעולה יש לה מניע ברור, כמו חיפוש אחרי מזון או הגנה על טרף. האם אנחנו יכולים להחיל תהליכים סיבתיים על בעלי חיים כמו אצל בני אדם? אחת השאלות המרכזיות הייתה האם תהליכים סיבתיים, כפי שהם מובנים אצל בני אדם, ניתן להחילם גם על בעלי חיים. לדוגמה, האם בעלי חיים מבצעים חישוב של מה ... אינטליגנטי, או שמא על פעולה אינסטינקטיבית גרידא. אם אנו מניחים שהתהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי, יש להבין את מניעיהם לעומק, על מנת לא לפשט את המצב ולהניח שהם פועלים מתוך שיקול דעת כמו בני אדם. מהו תהליך סיבתי? האם בעלי חיים חושבים כמו בני אדם? האנשה של בעלי חיים האם בעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע? מהי ...