... עומד בהתחייבויות שלו. את זה עושה אותו אדם בהתמדה עד כה. יחד עם זאת, האדם לא פועל במוטיבציה כדי לצאת מכל החובות שלו באופן כללי. אלא רק באופן ספציפי ונקודתי כנל. ומה ההיגיון בזה? ההיגיון בכך הוא, שהמשימה של לשרוד כמה ... היא ברורה, היא מוגדרת, היא ספציפית. ואותו אדם חושב שהוא יכול לעמוד באותה המטרה. יחד עם זאת המטרה של לצאת מכל החובות, כמטרה היא מאוד ברורה. אבל הדרך אליה מאוד לא ברורה ולא ידועה. דהיינו, לאותו אדם לא ברור איך בדיוק הוא הולך לצאת מכל החובות שלו. ואותו אדם לא יודע בוודאות שהוא אכן יכול לצאת מכל החובות שלו. כי זה שהוא כרגע יכול להחזיר כל חודש X כסף ושהוא יכול לשרוד עוד חודש, זאת עובדה ידועה. אבל זה שאותו אדם יכול לצאת מכל החובות שלו לחלוטין, זה לא בדיוק ברור והדרך לשם גם לא בדיוק ברורה. ומאחר שהדרך לצאת מכל החובות לא ממש ברורה לאותו אדם, לכן אין לו מוטיבציה לפעול כדי לצאת מכל החובות, אלא הוא פועל במוטיבציה רק כדי לשרוד כמה שיותר ולא להגיע לפשיטת רגל. ולכן הפתרון הוא ש: על אותו אדם לעשות תוכנית מסודרת וברורה, לטווח הבינוני רחוק. להבין איך בדיוק הוא מתכנן לצאת מכל החובות שלו באופן מלא. ואז כאשר תהיה תוכנית ברורה ומסודרת, אז נקודת האמת של התוכנית המלאה, היא עשויה לתת לבן אדם את המוטיבציה לעבוד ולהתמיד. כי ברור לו איך כל פעולה שלו מקרבת אותו אל התכלית הסופית, שהיא לצאת מכל החובות. ונחדד: בפועל אותו אדם מרוויח כסף, מחזיר כסף להלוואות שלו, אבל אין לו מושג מה ילד יום. כי לא ... הוא חייב, באילו ריביות, מה בדיוק ההחזרים וכולי. ולא ברור בכלל שהתמדה או מאמץ נוסף, יביאו אותו לתוצאה של לצאת מכל החובות. כי יתכן, שמאמץ יעזור רק לשרוד עוד זמן, אבל לא יעזור לצאת מכל החובות. ולכן כנל, צריכים תוכנית מסודרת לא רק איל לשרוד ולהתגלגל, אלא גם איך לצאת מכל החובות ומכאן להתקדם קדימה.