1:23נטל ההוכחה של הרצון העצמי, לעשות כרצונך החופשי, שימוש בנטל ההוכחה, להחליש רצון, לחזק רצון
מה זה נטל ההוכחה ברצון העצמי, ואיך זה קשור לרצון החופשי?
אליעד כהן מציג בהרצאה שלו את המושג "נטל ההוכחה" ומראה כיצד הוא יכול לשמש לא רק בדיונים בין אנשים אלא גם בדיאלוג פנימי של האדם עם עצמו, במיוחד בנוגע לרצונות שלו. אליעד מסביר שכאשר אדם רוצה משהו מסוים, פעמים רבות עולה בראשו השאלה למה בעצם הוא רוצה זאת. לעיתים המוח דורש הוכחה והסבר לרצון הזה, מה שמכונה "נטל ההוכחה של הרצון".
איך אפשר להשתמש בנטל ההוכחה להחליש רצון לא רצוי?
כדי להסביר זאת לעומק, אליעד מביא דוגמה של אדם שמרגיש שהרצון שלו פוגע בו, כמו למשל הרצון לעשן. אותו אדם, שמעוניין להפסיק לעשן, יכול לקחת את הרצון לעשן ולהעביר אליו את נטל ההוכחה. כלומר, במקום לקבל את הרצון לעשן כעובדה מוגמרת, הוא יכול להתחיל לשאול שאלות כמו:
כיצד נטל ההוכחה יכול לחזק רצון שרוצים לשמר?
במקביל, אליעד כהן מציג מצב הפוך שבו האדם דווקא רוצה לחזק רצון מסוים, למשל רצון להתמיד באורח חיים בריא או לעסוק בתחביב מועיל. במקרה כזה האדם יכול שוב להשתמש בנטל ההוכחה, אך הפעם בצורה שונה. במקום להקשות על הרצון, הוא יכול לדרוש מעצמו הוכחות לכך שהרצון הזה מועיל וראוי לחיזוק. לדוגמה, אם אדם רוצה להתאמן באופן קבוע, הוא יכול לשאול את עצמו:
למה חשוב לשים את נטל ההוכחה על הרצונות שלנו?
אליעד מחדד שהרעיון העיקרי בשימוש בנטל ההוכחה הוא לייצר תהליך חשיבה פנימי מודע יותר לגבי הרצונות שלנו. ברגע שהרצון נתון להוכחה, קל יותר לאדם לזהות איזה רצון אכן משרת אותו ואיזה רצון מיותר או אף מזיק. הרעיון הוא שהאדם לא יהיה עבד לרצונות שלו באופן אוטומטי, אלא יהיה מודע לסיבות האמיתיות שבגללן הוא פועל כפי שהוא פועל.
הוא גם מדגיש שהשאלות שמציגים לרצונות, צריכות להיות כאלו שמכריחות את הרצון להצדיק את קיומו. אם הרצון אינו מסוגל להצדיק את עצמו, הוא הופך לחלש יותר, ואם הוא כן מסוגל להצדיק את עצמו, הוא מתחזק ומתבסס. כך האדם מקבל שליטה טובה יותר על חייו.
איך אפשר להתמודד עם ספקות פנימיים לגבי הרצונות?
אליעד כהן מזכיר מצב שכיח שבו האדם חווה ספקות פנימיים לגבי הרצונות שלו. לדוגמה, אדם שרוצה להקים עסק חדש, והמוח שלו מתחיל להעלות ספקות כמו "האם אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה? מה תפיק מזה? האם זה באמת משתלם לך?". אליעד מסביר שבמקום להתבלבל ולהתקפל מול הספקות, האדם יכול להשתמש בנטל ההוכחה כדי לבדוק את הספקות עצמם:
מתי נטל ההוכחה לא נחוץ?
אליעד מציין שיש גם מצבים שבהם האדם בוחר במודע שלא לשים על הרצון את נטל ההוכחה, אלא פשוט לקבל את הרצון כמו שהוא. לדוגמה, אם האדם פשוט אומר לעצמו "אני עושה זאת כי כך בא לי", זו דרך שלו להימנע מהצורך להוכיח את הרצון. אך אליעד מזהיר שהגישה הזו טובה רק במקרים שבהם האדם שלם לגמרי עם הרצון, ולא חווה התנגדות פנימית כלשהי.
בכל מצב אחר, שבו קיים ספק פנימי או קונפליקט, אליעד ממליץ להשתמש בשיטת נטל ההוכחה על מנת להשיג בהירות ולקבל החלטות מדויקות יותר.
אליעד כהן מציג בהרצאה שלו את המושג "נטל ההוכחה" ומראה כיצד הוא יכול לשמש לא רק בדיונים בין אנשים אלא גם בדיאלוג פנימי של האדם עם עצמו, במיוחד בנוגע לרצונות שלו. אליעד מסביר שכאשר אדם רוצה משהו מסוים, פעמים רבות עולה בראשו השאלה למה בעצם הוא רוצה זאת. לעיתים המוח דורש הוכחה והסבר לרצון הזה, מה שמכונה "נטל ההוכחה של הרצון".
איך אפשר להשתמש בנטל ההוכחה להחליש רצון לא רצוי?
כדי להסביר זאת לעומק, אליעד מביא דוגמה של אדם שמרגיש שהרצון שלו פוגע בו, כמו למשל הרצון לעשן. אותו אדם, שמעוניין להפסיק לעשן, יכול לקחת את הרצון לעשן ולהעביר אליו את נטל ההוכחה. כלומר, במקום לקבל את הרצון לעשן כעובדה מוגמרת, הוא יכול להתחיל לשאול שאלות כמו:
- למה בכלל אני רוצה לעשן?
- מה זה נותן לי?
- מה אני מקבל מהעישון?
- האם יש בזה תועלת אמיתית עבורי?
כיצד נטל ההוכחה יכול לחזק רצון שרוצים לשמר?
במקביל, אליעד כהן מציג מצב הפוך שבו האדם דווקא רוצה לחזק רצון מסוים, למשל רצון להתמיד באורח חיים בריא או לעסוק בתחביב מועיל. במקרה כזה האדם יכול שוב להשתמש בנטל ההוכחה, אך הפעם בצורה שונה. במקום להקשות על הרצון, הוא יכול לדרוש מעצמו הוכחות לכך שהרצון הזה מועיל וראוי לחיזוק. לדוגמה, אם אדם רוצה להתאמן באופן קבוע, הוא יכול לשאול את עצמו:
- למה אני רוצה להתאמן?
- מה זה ייתן לי בטווח הארוך?
- איך האימון משפיע על איכות חיי?
- האם יש תוצאות מוחשיות שכבר קיבלתי ממנו?
למה חשוב לשים את נטל ההוכחה על הרצונות שלנו?
אליעד מחדד שהרעיון העיקרי בשימוש בנטל ההוכחה הוא לייצר תהליך חשיבה פנימי מודע יותר לגבי הרצונות שלנו. ברגע שהרצון נתון להוכחה, קל יותר לאדם לזהות איזה רצון אכן משרת אותו ואיזה רצון מיותר או אף מזיק. הרעיון הוא שהאדם לא יהיה עבד לרצונות שלו באופן אוטומטי, אלא יהיה מודע לסיבות האמיתיות שבגללן הוא פועל כפי שהוא פועל.
הוא גם מדגיש שהשאלות שמציגים לרצונות, צריכות להיות כאלו שמכריחות את הרצון להצדיק את קיומו. אם הרצון אינו מסוגל להצדיק את עצמו, הוא הופך לחלש יותר, ואם הוא כן מסוגל להצדיק את עצמו, הוא מתחזק ומתבסס. כך האדם מקבל שליטה טובה יותר על חייו.
איך אפשר להתמודד עם ספקות פנימיים לגבי הרצונות?
אליעד כהן מזכיר מצב שכיח שבו האדם חווה ספקות פנימיים לגבי הרצונות שלו. לדוגמה, אדם שרוצה להקים עסק חדש, והמוח שלו מתחיל להעלות ספקות כמו "האם אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה? מה תפיק מזה? האם זה באמת משתלם לך?". אליעד מסביר שבמקום להתבלבל ולהתקפל מול הספקות, האדם יכול להשתמש בנטל ההוכחה כדי לבדוק את הספקות עצמם:
- מה באמת גורם לי לרצות להקים עסק?
- האם אני בטוח בתועלת שתהיה לי מהעסק?
- מה יקרה אם אני לא אקים את העסק?
מתי נטל ההוכחה לא נחוץ?
אליעד מציין שיש גם מצבים שבהם האדם בוחר במודע שלא לשים על הרצון את נטל ההוכחה, אלא פשוט לקבל את הרצון כמו שהוא. לדוגמה, אם האדם פשוט אומר לעצמו "אני עושה זאת כי כך בא לי", זו דרך שלו להימנע מהצורך להוכיח את הרצון. אך אליעד מזהיר שהגישה הזו טובה רק במקרים שבהם האדם שלם לגמרי עם הרצון, ולא חווה התנגדות פנימית כלשהי.
בכל מצב אחר, שבו קיים ספק פנימי או קונפליקט, אליעד ממליץ להשתמש בשיטת נטל ההוכחה על מנת להשיג בהירות ולקבל החלטות מדויקות יותר.
- איך להתמודד עם רצונות לא רצויים?
- מה זה רצון חופשי?
- איך לחזק את הרצון להתמיד?
- איך להפסיק לעשן בעזרת המחשבה?
- איך להחליש ספקות פנימיים?