טיפים לחקירה עצמית רגשית, איך להיות ממוקד? איך לא לעבור מנושא לנושא? איך להתרכז בנושא אחד? איך לא להתפזר? איך להתמודד עם פיזור מחשבתי? להשתמש בנייר, האם לעבור מנושא לנושא? למה אני לא רואה תוצאות? מודעות עצמית
למה חשוב לכתוב על נייר בזמן חקירה עצמית רגשית?
אליעד כהן מסביר שבזמן חקירה עצמית רגשית, קיימת נטייה טבעית של המחשבה לקפוץ מנושא לנושא. אדם מתחיל לחקור נושא אחד, לדוגמה "למה אני מפחד למות?", ומבלי לשים לב, הוא כבר עבר לשאלות אחרות כמו "מה קורה אחרי המוות?" או "למה אמא שלי לא אהבה אותי?", וכך הוא מתרחק מהשאלה המקורית. הסיבה לכתוב על נייר היא כדי להיות ממוקדים יותר. ברגע שאדם רושם את השאלה שעליה הוא עובד, הוא יכול להישאר ממוקד ולהימנע מפיזור מחשבתי ואסוציאציות לא קשורות. לדוגמה, אם מישהו חוקר "למה אני רוצה זוגיות?", הוא עשוי מהר מאוד למצוא את עצמו דן בנושא אחר לגמרי, כמו "למה אני לא אוהב את עצמי?", למרות שלא תמיד מעבר כזה הוא הכרחי או מועיל. לכן חשוב להישאר עם הנושא המקורי, אלא אם כן ישנה ודאות מוחלטת במאה אחוז שללא חקירת הנושא החדש לא ניתן יהיה לפתור את הבעיה המקורית.
מתי נכון לעבור מנושא לנושא בחקירה עצמית?
אליעד כהן מדגיש שלא תמיד צריך לעבור מנושא לנושא, אך לפעמים זה הכרחי. הוא מציג כלל חשוב: לפני שעוברים לנושא חדש, יש לשאול את השאלה, "האם אני בטוח במאה אחוז, שבלי לפתור את הנושא החדש אני לא יכול לפתור את הנושא המקורי?". אם התשובה חיובית, חייבים לעבור לנושא החדש, אך אם אין ודאות מוחלטת כזאת, עדיף להישאר ממוקדים בנושא המקורי. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו "למה אני מפחד למות?", ומתחיל לחקור הנחות יסוד כמו "מה קורה אחרי המוות?", עליו לוודא תחילה שהשאלה הזו אכן הכרחית לפתרון השאלה הראשונה. אליעד נותן דוגמה נוספת: אם ביקשו ממך לסדר שולחן, ואתה אומר "כדי לסדר את השולחן צריך לסדר את החדר, וכדי לסדר את החדר צריך להזמין מנקה, וכדי להזמין מנקה צריך לבדוק תקציב, וכדי לבדוק תקציב צריך לקחת הלוואה...", זו דוגמה קלאסית לפיזור מחשבתי וחוסר מיקוד. עדיף פשוט להישאר עם המשימה הראשונית, אלא אם כן באמת לא ניתן לסיים אותה ללא פתרון כל השרשרת.
איך להימנע מפיזור מחשבתי ואסוציאציות לא קשורות?
כדי להימנע מפיזור מחשבתי, אליעד ממליץ על השימוש בנייר. יש לכתוב בבירור את השאלה הראשונית, וכאשר רוצים לעבור נושא, יש לבדוק ולשאול את עצמך שוב: "האם אני בטוח במאה אחוז שאני חייב לעבור לנושא החדש?". רוב האנשים עוברים מנושא לנושא בלי מודעות או מחשבה עמוקה, מה שמוביל לחוסר תוצאות. לדוגמה, אדם יכול להקדיש שעות ארוכות לחקירה עצמית ולבסוף להרגיש שלא התקדם כלל, כיוון שהוא "טייל" בין המון שאלות ולא התמקד באף שאלה ספציפית עד לסיומה. בדיוק כמו עובד שיש לו אלף משימות והוא מתחיל משימה אחת ובאמצע נזכר במשימה אחרת, בסוף היום הוא לא סיים אף משימה. פיזור מחשבתי ואסוציאציות בלתי מבוקרות מונעות את השגת המטרה ומבזבזות אנרגיה וזמן יקרים.
מה התועלת במעבר מנושא לנושא בכל זאת?
אליעד כהן מציין שבכל זאת קיימת תועלת במעבר בין נושאים, אך זו תועלת מוגבלת. הוא נותן דוגמה של אדם שנכנס לחדר כושר ומתחיל תרגיל אחד, ואז עובר לתרגיל אחר, ואז לעוד תרגיל נוסף. בסופו של דבר, הוא אולי עשה משהו מועיל, אך לא השיג את התועלת האופטימלית שיכל להשיג אם היה מתמקד בתרגיל אחד עד הסוף. באופן דומה, מעבר בין נושאים בחקירה עצמית אכן יכול לפתח את המוח ולעזור לאדם להתקדם במידה מסוימת, אך עדיין לא מדובר...
אליעד כהן מסביר שבזמן חקירה עצמית רגשית, קיימת נטייה טבעית של המחשבה לקפוץ מנושא לנושא. אדם מתחיל לחקור נושא אחד, לדוגמה "למה אני מפחד למות?", ומבלי לשים לב, הוא כבר עבר לשאלות אחרות כמו "מה קורה אחרי המוות?" או "למה אמא שלי לא אהבה אותי?", וכך הוא מתרחק מהשאלה המקורית. הסיבה לכתוב על נייר היא כדי להיות ממוקדים יותר. ברגע שאדם רושם את השאלה שעליה הוא עובד, הוא יכול להישאר ממוקד ולהימנע מפיזור מחשבתי ואסוציאציות לא קשורות. לדוגמה, אם מישהו חוקר "למה אני רוצה זוגיות?", הוא עשוי מהר מאוד למצוא את עצמו דן בנושא אחר לגמרי, כמו "למה אני לא אוהב את עצמי?", למרות שלא תמיד מעבר כזה הוא הכרחי או מועיל. לכן חשוב להישאר עם הנושא המקורי, אלא אם כן ישנה ודאות מוחלטת במאה אחוז שללא חקירת הנושא החדש לא ניתן יהיה לפתור את הבעיה המקורית.
מתי נכון לעבור מנושא לנושא בחקירה עצמית?
אליעד כהן מדגיש שלא תמיד צריך לעבור מנושא לנושא, אך לפעמים זה הכרחי. הוא מציג כלל חשוב: לפני שעוברים לנושא חדש, יש לשאול את השאלה, "האם אני בטוח במאה אחוז, שבלי לפתור את הנושא החדש אני לא יכול לפתור את הנושא המקורי?". אם התשובה חיובית, חייבים לעבור לנושא החדש, אך אם אין ודאות מוחלטת כזאת, עדיף להישאר ממוקדים בנושא המקורי. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו "למה אני מפחד למות?", ומתחיל לחקור הנחות יסוד כמו "מה קורה אחרי המוות?", עליו לוודא תחילה שהשאלה הזו אכן הכרחית לפתרון השאלה הראשונה. אליעד נותן דוגמה נוספת: אם ביקשו ממך לסדר שולחן, ואתה אומר "כדי לסדר את השולחן צריך לסדר את החדר, וכדי לסדר את החדר צריך להזמין מנקה, וכדי להזמין מנקה צריך לבדוק תקציב, וכדי לבדוק תקציב צריך לקחת הלוואה...", זו דוגמה קלאסית לפיזור מחשבתי וחוסר מיקוד. עדיף פשוט להישאר עם המשימה הראשונית, אלא אם כן באמת לא ניתן לסיים אותה ללא פתרון כל השרשרת.
איך להימנע מפיזור מחשבתי ואסוציאציות לא קשורות?
כדי להימנע מפיזור מחשבתי, אליעד ממליץ על השימוש בנייר. יש לכתוב בבירור את השאלה הראשונית, וכאשר רוצים לעבור נושא, יש לבדוק ולשאול את עצמך שוב: "האם אני בטוח במאה אחוז שאני חייב לעבור לנושא החדש?". רוב האנשים עוברים מנושא לנושא בלי מודעות או מחשבה עמוקה, מה שמוביל לחוסר תוצאות. לדוגמה, אדם יכול להקדיש שעות ארוכות לחקירה עצמית ולבסוף להרגיש שלא התקדם כלל, כיוון שהוא "טייל" בין המון שאלות ולא התמקד באף שאלה ספציפית עד לסיומה. בדיוק כמו עובד שיש לו אלף משימות והוא מתחיל משימה אחת ובאמצע נזכר במשימה אחרת, בסוף היום הוא לא סיים אף משימה. פיזור מחשבתי ואסוציאציות בלתי מבוקרות מונעות את השגת המטרה ומבזבזות אנרגיה וזמן יקרים.
מה התועלת במעבר מנושא לנושא בכל זאת?
אליעד כהן מציין שבכל זאת קיימת תועלת במעבר בין נושאים, אך זו תועלת מוגבלת. הוא נותן דוגמה של אדם שנכנס לחדר כושר ומתחיל תרגיל אחד, ואז עובר לתרגיל אחר, ואז לעוד תרגיל נוסף. בסופו של דבר, הוא אולי עשה משהו מועיל, אך לא השיג את התועלת האופטימלית שיכל להשיג אם היה מתמקד בתרגיל אחד עד הסוף. באופן דומה, מעבר בין נושאים בחקירה עצמית אכן יכול לפתח את המוח ולעזור לאדם להתקדם במידה מסוימת, אך עדיין לא מדובר...
- איך להימנע מפיזור מחשבתי?
- למה חשוב לכתוב על נייר בחקירה עצמית?
- איך לחקור רגשות בצורה ממוקדת?
- מתי נכון לעבור נושא בחקירה עצמית?
- למה אין תוצאות בחקירה עצמית?