6:32איך לפתור בעיה? איך לפתור פרדוקס? איך לצאת מבעיה? איך למצוא פתרון לבעיה? לבדוק הנחות יסוד, בעיה בלי פתרון, דרך ללא מוצא, קבלת החלטות, תנאי אי וודאות
איך פותרים בעיה שאין לה פתרון ברור?
כאשר אנחנו נתקלים בבעיה שנראית בלתי פתירה, או כאשר יש לפנינו פרדוקס שנראה כחסר מוצא, אליעד כהן מסביר כי הדרך להתמודד עם המצב היא להתחיל לבדוק את הנחות היסוד שהביאו אותנו לראות את המצב כפרדוקס או בעיה חסרת פתרון.
איך שוברים מעגל של בעיות שתלויות זו בזו?
אליעד מסביר שלעתים רבות אנו נתקעים בלופ, כלומר, במעגל אינסופי של בעיות שכל אחת תלויה בשנייה. לדוגמה, אדם יכול לחשוב לעצמו: "אם אהיה שמח, תהיה לי מוטיבציה לעבוד טוב יותר, ואז ארוויח יותר כסף, ואז אוכל להיות שמח." במצב כזה נוצרת תלות, שבה לא ברור מאיפה בדיוק להתחיל, כי כל דבר תלוי בשני. כדי להתמודד עם מצב כזה, יש לשאול את השאלה הבאה: האם באמת כל ההקשרים וכל התלויות הללו נכונים בהכרח? אולי יש חלקים מסוימים בתוך המעגל שאפשר לטפל בהם בנפרד? אולי ההנחות שלנו לא מדויקות לגמרי?
האם כדאי לחכות לקבלת מידע נוסף לפני שמחליטים?
בעיה נפוצה נוספת שאליעד מתאר היא מצב שבו אנחנו מרגישים שאין לנו מספיק מידע כדי להחליט, ואנחנו רוצים לחכות עוד ועוד כדי להשיג נתונים נוספים. לדוגמה, כשאדם רוצה לקבל החלטה על השקעה או על שינוי מסוים בחיים, הוא מרגיש שאין לו מספיק מידע או ידע לגבי כל הגורמים. אליעד מסביר שצריך לשאול את עצמנו עד כמה באמת דחוף לקבל את ההחלטה עכשיו. אם לא דחוף מאוד, אולי כדאי לחכות. אך אם הזמן דוחק, יש לשאול את השאלה הבאה: במה אנחנו הכי בטוחים כבר עכשיו? גם אם אנחנו לא בטוחים בכל הנתונים, עדיין יש מידע מסוים שיש לנו לגביו ודאות גבוהה יחסית, וזה יכול להיות הבסיס לקבלת החלטה.
איך אפשר להחליט במצב של אי - ודאות מוחלטת?
כאשר אנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות מוחלט, אליעד ממליץ לבדוק את כל ההנחות שלנו ואת כל העובדות שיש בידינו. הוא מציע דרך פעולה ברורה: לקחת את כל העובדות שיש לנו ולהתחיל לשאול על כל אחת מהן - עד כמה היא בטוחה? עד כמה אנחנו בטוחים בה? לפעמים נגלה שבתוך כל הנתונים ישנם דברים שאנחנו מניחים כנכונים אבל למעשה הם כלל לא בטוחים. למשל, אדם יכול לחשוב שהוא "בטוח" שגורם מסוים תלוי בגורם אחר, אבל בבדיקה עמוקה יותר הוא יראה שאין לכך הוכחה מוחלטת. לכן יש לבדוק היטב את רמת הוודאות של כל אחת מההנחות לפני שמגיעים למסקנה הסופית.
מה לעשות כאשר התשובה נראית בלתי אפשרית?
לעיתים אנחנו עומדים מול פרדוקס, כלומר, מצב שבו נראה שאין תשובה אפשרית כלל. אליעד מסביר שבמצב כזה יש לבדוק את הנחות היסוד בצורה הכי יסודית שניתן, ולשאול אם בכלל יש אפשרות שהתשובה קיימת או שאין. למשל, כשאדם נתקל בשאלה שנראית בלתי פתירה הוא צריך לשאול את עצמו, "האם יש משהו שאני מניח שהוא נכון בוודאות מלאה?" אולי מה שנראה כבלתי פתיר או כפרדוקס הוא תוצאה של הנחת יסוד שגויה או לא בדוקה מספיק. בדרך כלל, עצם הבדיקה והניתוח של ההנחות האלו יביאו אותנו למקום שבו הפרדוקס או הבעיה מתחילים להתפרק ולהתבהר.
איך בוחרים במה להשקיע כשיש יותר מדי גורמים?
כאשר עומדים בפני מצב מורכב שבו יש הרבה מאוד גורמים שמשפיעים אחד על השני, אליעד ממליץ לשאול את עצמנו איפה כדאי להשקיע תחילה. הדרך המעשית שהוא מציע היא לבחור קודם כל את הדבר שבו אנחנו הכי בטוחים ואת הדבר שישפיע הכי הרבה. אם יש לנו הרבה גורמים שקשורים זה בזה, כדאי להתחיל מהגורם שהכי פחות תלוי באחרים או שיש לנו לגביו הכי הרבה ודאות. כך נוכל לפרק את המורכבות של הבעיה, שלב אחר שלב.
כיצד מזהים הנחות יסוד שגויות בתוך בעיה מורכבת?
כאשר אליעד דן בהנחות יסוד, הוא ממליץ לגשת באופן שיטתי לכל הנחה ולהטיל בה ספק. שאלות שכדאי לשאול הן:
לסיכום, לפי אליעד כהן, הפתרון לבעיות ופרדוקסים הוא תמיד דרך בדיקה מדוקדקת של הנחות היסוד והגדרת רמת הוודאות שלנו לגבי כל אחת מהן. ככל שנפרק את המורכבות ונבחן את ההנחות לעומק, נגלה שניתן לפתור או לפחות להבהיר כל בעיה או פרדוקס שנראה לנו חסר פתרון.
כאשר אנחנו נתקלים בבעיה שנראית בלתי פתירה, או כאשר יש לפנינו פרדוקס שנראה כחסר מוצא, אליעד כהן מסביר כי הדרך להתמודד עם המצב היא להתחיל לבדוק את הנחות היסוד שהביאו אותנו לראות את המצב כפרדוקס או בעיה חסרת פתרון.
איך שוברים מעגל של בעיות שתלויות זו בזו?
אליעד מסביר שלעתים רבות אנו נתקעים בלופ, כלומר, במעגל אינסופי של בעיות שכל אחת תלויה בשנייה. לדוגמה, אדם יכול לחשוב לעצמו: "אם אהיה שמח, תהיה לי מוטיבציה לעבוד טוב יותר, ואז ארוויח יותר כסף, ואז אוכל להיות שמח." במצב כזה נוצרת תלות, שבה לא ברור מאיפה בדיוק להתחיל, כי כל דבר תלוי בשני. כדי להתמודד עם מצב כזה, יש לשאול את השאלה הבאה: האם באמת כל ההקשרים וכל התלויות הללו נכונים בהכרח? אולי יש חלקים מסוימים בתוך המעגל שאפשר לטפל בהם בנפרד? אולי ההנחות שלנו לא מדויקות לגמרי?
האם כדאי לחכות לקבלת מידע נוסף לפני שמחליטים?
בעיה נפוצה נוספת שאליעד מתאר היא מצב שבו אנחנו מרגישים שאין לנו מספיק מידע כדי להחליט, ואנחנו רוצים לחכות עוד ועוד כדי להשיג נתונים נוספים. לדוגמה, כשאדם רוצה לקבל החלטה על השקעה או על שינוי מסוים בחיים, הוא מרגיש שאין לו מספיק מידע או ידע לגבי כל הגורמים. אליעד מסביר שצריך לשאול את עצמנו עד כמה באמת דחוף לקבל את ההחלטה עכשיו. אם לא דחוף מאוד, אולי כדאי לחכות. אך אם הזמן דוחק, יש לשאול את השאלה הבאה: במה אנחנו הכי בטוחים כבר עכשיו? גם אם אנחנו לא בטוחים בכל הנתונים, עדיין יש מידע מסוים שיש לנו לגביו ודאות גבוהה יחסית, וזה יכול להיות הבסיס לקבלת החלטה.
איך אפשר להחליט במצב של אי - ודאות מוחלטת?
כאשר אנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות מוחלט, אליעד ממליץ לבדוק את כל ההנחות שלנו ואת כל העובדות שיש בידינו. הוא מציע דרך פעולה ברורה: לקחת את כל העובדות שיש לנו ולהתחיל לשאול על כל אחת מהן - עד כמה היא בטוחה? עד כמה אנחנו בטוחים בה? לפעמים נגלה שבתוך כל הנתונים ישנם דברים שאנחנו מניחים כנכונים אבל למעשה הם כלל לא בטוחים. למשל, אדם יכול לחשוב שהוא "בטוח" שגורם מסוים תלוי בגורם אחר, אבל בבדיקה עמוקה יותר הוא יראה שאין לכך הוכחה מוחלטת. לכן יש לבדוק היטב את רמת הוודאות של כל אחת מההנחות לפני שמגיעים למסקנה הסופית.
מה לעשות כאשר התשובה נראית בלתי אפשרית?
לעיתים אנחנו עומדים מול פרדוקס, כלומר, מצב שבו נראה שאין תשובה אפשרית כלל. אליעד מסביר שבמצב כזה יש לבדוק את הנחות היסוד בצורה הכי יסודית שניתן, ולשאול אם בכלל יש אפשרות שהתשובה קיימת או שאין. למשל, כשאדם נתקל בשאלה שנראית בלתי פתירה הוא צריך לשאול את עצמו, "האם יש משהו שאני מניח שהוא נכון בוודאות מלאה?" אולי מה שנראה כבלתי פתיר או כפרדוקס הוא תוצאה של הנחת יסוד שגויה או לא בדוקה מספיק. בדרך כלל, עצם הבדיקה והניתוח של ההנחות האלו יביאו אותנו למקום שבו הפרדוקס או הבעיה מתחילים להתפרק ולהתבהר.
איך בוחרים במה להשקיע כשיש יותר מדי גורמים?
כאשר עומדים בפני מצב מורכב שבו יש הרבה מאוד גורמים שמשפיעים אחד על השני, אליעד ממליץ לשאול את עצמנו איפה כדאי להשקיע תחילה. הדרך המעשית שהוא מציע היא לבחור קודם כל את הדבר שבו אנחנו הכי בטוחים ואת הדבר שישפיע הכי הרבה. אם יש לנו הרבה גורמים שקשורים זה בזה, כדאי להתחיל מהגורם שהכי פחות תלוי באחרים או שיש לנו לגביו הכי הרבה ודאות. כך נוכל לפרק את המורכבות של הבעיה, שלב אחר שלב.
כיצד מזהים הנחות יסוד שגויות בתוך בעיה מורכבת?
כאשר אליעד דן בהנחות יסוד, הוא ממליץ לגשת באופן שיטתי לכל הנחה ולהטיל בה ספק. שאלות שכדאי לשאול הן:
- האם אני בטוח שגורם מסוים חייב לקרות לפני גורם אחר?
- האם אני באמת יודע בוודאות שדבר אחד גורם לדבר השני?
- האם יש אפשרות שהבעיה שאני רואה כ"בעיה" בכלל איננה בעיה אמיתית אלא רק הנחת יסוד שגויה שלי?
לסיכום, לפי אליעד כהן, הפתרון לבעיות ופרדוקסים הוא תמיד דרך בדיקה מדוקדקת של הנחות היסוד והגדרת רמת הוודאות שלנו לגבי כל אחת מהן. ככל שנפרק את המורכבות ונבחן את ההנחות לעומק, נגלה שניתן לפתור או לפחות להבהיר כל בעיה או פרדוקס שנראה לנו חסר פתרון.
- איך לפתור פרדוקס?
- איך לקבל החלטות בתנאי אי - ודאות?
- בדיקת הנחות יסוד
- יציאה מלופ אינסופי של בעיות
- קבלת החלטות תחת לחץ