... לפתור בעיות? ליישם את הפתרון, למה זה לא עובד לי? למה אני לא מצליח? הטיפול לא עובד, העצה לא עוזרת, איך לצאת מבעיות? מדוע הבנת הבעיה היא רק חצי מהפתרון? אליעד כהן מסביר בהרצאה מדוע רבים טועים ...

... אותו לראות את הדברים, תמיד באותה הצורה. בלי להיות מסוגל לראות את הדברים, גם בצורה שונה. והדבר הזה נקרא קיבעון מחשבתי, שבו, המחשבה של האדם מקובעת למקומה ולא מתפתחת. ולפעמים, האדם יכול לצאת מבעיה כלשהי, אם הוא יחשוב בצורה חדשה וללא קיבעון מחשבתי. ומי ...

... ההכנסות הכספיות. כי חוב כספי ומשבר כספי ובעיות כספיות נוצרות, כאשר כמות ההכנסות של האדם, קטנה מכמות ההוצאות שלו. או במילים אחרות, כאשר האדם צריך יותר כסף, מאשר כמות הכסף שיש לו, הרי שיש לו בעיה כספית. וכדי לצאת מבעיה כספית ברמה הממשית, לשם כך האדם צריך להביא את ...

... לבעיה, פתרון בעיות, שורש הבעיה, זיהוי שורש הבעיה, הבנת הבעיה, פתרון הבעיה, לצאת מבעיה, לפתור בעיה האם מודעות לשורש הבעיה באמת פותרת אותה? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בשאלה חשובה: ...

... רק טוב, האם אפשר להרגיש רק טוב? האם אפשר להיות רק מאושר? אין תשובה מוחלטת, יש תשובה יחסית, לבדוק הנחות יסוד, איך לא לדעת כלום? אפשר להוכיח כל דבר, מודעות עצמית האם אפשר להרגיש רק טוב כל הזמן? אליעד כהן מציג שאלה בסיסית אך מורכבת מאוד: האם אפשר להרגיש רק טוב כל הזמן? והוא מסביר שהשאלה הזו איננה בעלת תשובה מוחלטת וחד - משמעית. לדבריו, על השאלה האם אפשר להיות רק מאושר? אפשר לענות גם בחיוב וגם בשלילה, שכן זו שאלה פילוסופית בעלת כמה פנים. אליעד מדגיש כי בסכל, בלוגיקה, ניתן להוכיח גם את האפשרות של להרגיש רק טוב וגם את חוסר האפשרות של מצב זה. אליעד מציע לבצע חקירה עצמית כדי לבדוק את הנחות היסוד שמובילות לשאלה הזאת. לדבריו, לפני שמחפשים תשובה חד - משמעית, חייבים לבדוק אם השאלה בכלל נכונה. למשל, הוא מביא את הדוגמה הבאה: נניח שאדם רוצה ללכת למסעדה, אז השאלה האם המסעדה פתוחה או סגורה? היא ברורה, שכן יש תשובה עובדתית ברורה. אבל השאלה ... רק טוב? איננה עובדתית באותה המידה, כיוון שהיא מערבת הגדרות סובייקטיביות לגבי מהו טוב ומהו תמיד. לכן, אומר אליעד, אפשר להוכיח לוגית את שתי התשובות, אך אף אחת מהן אינה מוחלטת. מדוע אי אפשר לקבל תשובה מוחלטת לשאלה על האושר? אליעד מסביר שתשובה מוחלטת לשאלה כמו האם אפשר להרגיש רק טוב? הייתה קיימת אילו היה מדובר בהגדרות חד - משמעיות, כמו האם יכול להיות רק שחור ורק לבן בו זמנית?, שאז התשובה הלוגית היא חד - משמעית: לא. אבל בשאלת האושר, ההגדרות לא מוחלטות ולא חד - משמעיות. אין הגדרה מוחלטת לטוב או לתמיד, ולכן כל תשובה לוגית תהיה תמיד חלקית או יחסית. הוא מציג זאת בצורה הבאה: המילה טוב משתנה בהתאם לפרספקטיבה של האדם. מה שטוב בעיניו של אדם אחד יכול להיות רע בעיני אדם אחר. כמו כן, המושג תמיד מתייחס לזמן, והוא בעצמו מושג לא מוחלט - האם תמיד מתייחס לכל רגע ורגע או לממוצע? בשל כך, אומר אליעד, אי אפשר להשיב באופן מוחלט על השאלה האם תמיד אפשר להרגיש טוב?. כיצד לבדוק את הנחות היסוד שמאחורי שאלות קיומיות? אליעד מציע פתרון פרקטי יותר לחקירה העצמית: לפני שאדם מתחיל בחיפוש תשובות גדולות לשאלות גדולות, עליו קודם כל לבדוק את הנחות היסוד הקטנות שבבסיס השאלות שלו. למשל, הוא מציע לקחת דברים פשוטים שאדם בטוח בהם - כמו משהו שהוא מחשיב כטוב - ולהתחיל להטיל ספק אפילו בדברים הללו. האם מה שנראה טוב הוא באמת טוב? אולי הוא רע? אולי מה שנראה רע הוא בעצם טוב? כך האדם מפתח יכולת של ספק עצמי אמיתי, שתוביל בסופו של דבר להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל המציאות. אליעד מדגיש כי החקירה הזו קשה לאנשים חכמים במיוחד, כי הם כבר בטוחים בתשובות שיש להם. דווקא ... - היכולת לראות אופציות אחרות, אפילו אבסורדיות לכאורה - היא זו שמאפשרת לאדם לפתוח את החשיבה שלו, להשתחרר מהקיבעון ולהגיע למודעות עצמית עמוקה יותר. כיצד להרגיש טוב למרות אי הוודאות? אליעד מסביר כי רבים חוששים לצאת לחקירה כזו, מפני שהם רוצים ודאות מוחלטת מראש שהתהליך יסתיים בטוב. אך אליעד טוען שאי אפשר לדעת מראש לאן מובילה החקירה, וזו בדיוק מהות העניין. לדבריו, לא חייבים ללכת עד הסוף, ואפשר להתחיל מצעדים קטנים, לבדוק דברים פשוטים, להטיל ספק באופן הדרגתי יותר, ולא בבת אחת להגיע למצב של לא יודע כלום. אליעד אומר במפורש שהחקירה העצמית לא בהכרח תסתיים בתחושה של טוב מוחלט או רע מוחלט, אלא במשהו שלישי, עמוק יותר. בסופו של דבר, האדם מגיע להבנה עמוקה יותר שבה השאלות עצמן נעלמות או מאבדות את המשמעות שהייתה להן מלכתחילה. האם לדעת כלום זו המטרה הסופית של החקירה? לדברי אליעד, המטרה אינה לדעת כלום במובן של להגיע למצב של חוסר ידע מוחלט. המטרה היא להגיע למצב שבו השאלות עצמן כבר לא נראות רלוונטיות או הכרחיות. האדם מגיע להבנה פנימית כל כך עמוקה שהוא כבר לא מרגיש שהוא לא יודע, אלא השאלות שמטרידות אותו, כמו שאלות של טוב ורע, פשוט לא עולות ולא מטרידות אותו יותר. לדבריו, בסוף התהליך האדם לא מגיע לידע מוחלט או לחוסר ידע מוחלט, אלא למצב שבו הוא אינו יכול כלל לראות את ההבדלים שהוא ראה קודם. המצב הזה הוא מעבר לידיעה ולאי - ידיעה - הוא מצב של שקט תודעתי שבו הספקות והלבטים כבר אינם מפריעים. מה המסקנה הסופית של החקירה העצמית לפי אליעד כהן? בסיכומו של דבר, אליעד מציג חקירה עצמית כדרך לשבור קיבעונות מחשבתיים, להטיל ספק בהנחות יסוד ולהגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות ושל עצמנו. השאלות כמו האם אפשר להרגיש רק טוב? אינן נענות בתשובה פשוטה, אלא הן מהוות כלי לפיתוח מודעות עצמית גבוהה יותר. התהליך הזה דורש גמישות מחשבתית רבה ואומץ להטיל ספק במה שנראה לנו כמובן מאליו. האם אפשר להרגיש טוב כל הזמן? חקירה עצמית איך לא לדעת כלום? בדיקת הנחות יסוד האם אפשר להוכיח כל דבר? מהי מודעות עצמית? האם אפשר להגיע לו

בעיות עם שותפים לדירה, חוזה שכר דירה, לעזוב לפני סיום החוזה, למצוא שותף מחליף, לבדוק הנחות יסוד, לבדוק את החוזה, לבדוק את השאלה, חלק 1 איך להתמודד עם בעיות מול שותפים בדירה וחוזה השכירות? אליעד כהן דן בשאלה כיצד להתמודד עם סיטואציות נפוצות של בעיות מול שותפים לדירה, קשיים ביציאה מחוזה שכירות מוקדם ומציאת שותף חלופי, ומדגיש את חשיבות הבדיקה של הנחות יסוד והבנה עמוקה של תנאי החוזה עצמו. מה הדבר הראשון שצריך לעשות כשיש בעיה עם שותפים לדירה? הדבר הראשון והמרכזי שאליעד מציע לעשות כאשר עולה בעיה עם שותפים לדירה, ובפרט במקרים בהם אחד השותפים רוצה לעזוב לפני תום החוזה, הוא להבין לעומק מה בדיוק כתוב בחוזה. לפי אליעד, לפני כל התלבטות, שיקול דעת או ניסיון לפתור בעיות עם שאר הדיירים או בעל הדירה, חובה לברר קודם כל את התנאים המדויקים בחוזה שעליו חתמתם. הוא מציין במפורש שייתכן שהחוזה בכלל מאפשר לדייר לעזוב בכל שלב בהתראה מוקדמת של חודש, או אף ללא צורך למצוא מחליף. אליעד מדגיש שוב ושוב: קודם כל יש לבדוק מה בדיוק כתוב בחוזה, כיוון שכל הדיון לאחר מכן תלוי במה שהוסכם מראש בכתב. מה לעשות כשלא מוצאים שותף מחליף? אליעד מתייחס למצב נפוץ בו אחד השותפים מנסה ... ולשאול את עצמכם: האם באמת אתם מחויבים למצוא שותף שיהיה מוסכם על שאר השותפים, או שהחובה הזו כלל לא כתובה בחוזה? הוא מסביר שייתכן שההנחה שאתם צריכים את ההסכמה של שאר הדיירים כלל אינה נכונה. אם בחוזה אין דרישה כזאת, אתם חופשיים להכניס כל שותף שתרצו, והשאר כבר יצטרכו להסתדר עם העובדה הזאת. איך לבדוק הנחות יסוד כשמתמודדים עם בעיות בחוזה שכירות? אליעד כהן מדגיש את חשיבות הבדיקה של הנחות היסוד שלנו לגבי כל סיטואציה. במקרה של בעיות עם שותפים לדירה, ההנחות שאנו מניחים לעצמנו בלי לבדוק יכולות ליצור בעיות רבות. לדוגמה, אם דייר מניח שהוא חייב למצוא מחליף מוסכם על כולם - זו הנחה שיש לבדוק. אם הדייר מניח שהוא לא יכול לעזוב בלי למצוא מחליף בכלל - גם זו הנחה שאולי לא נכונה. אליעד מציע שאדם צריך לעצור רגע, לבדוק בצורה אובייקטיבית ומדויקת מה בדיוק כתוב בחוזה, ורק אז לגשת לפתרון. ללא בדיקת הנחות יסוד אלה, השיחות והפתרונות יסתובבו במעגלים ויגרמו לתסכול רב. כיצד להתמודד עם פחד מנקמה מצד השותפים לדירה? בנוסף, אליעד מתייחס לתחושות הפחד שהשותפים לדירה ינקמו בדייר שיעזוב ... הוא נותן שלוש אפשרויות התמודדות: האפשרות הראשונה היא להבין שהפחד הוא סתם פרנויה חסרת בסיס, ואין סיבה אמיתית לחשוש. האפשרות השנייה היא לבדוק אם אכן יש סיבה ממשית לפחד מנקמה מצד השותפים, ואז לפעול בהתאם כדי להימנע מנקמה או להכין תגובה הולמת. האפשרות השלישית היא לוודא האם בכלל יש איום נקמה כזה, או שמא הכל בראש שלכם ואין שום סיבה לדאגה. אליעד ממליץ לבצע את הבירור הזה בצורה כנה ואמיתית מול עצמכם, כדי שתוכלו לפעול בשיקול דעת נכון וללא לחץ מיותר. למה חשוב לבדוק קודם כל את המחויבויות מול בעל הדירה? אליעד מציין במפורש את הסדר הנכון לטיפול בבעיות מסוג זה: קודם כל, יש

בעיות עם שותפים לדירה, חוזה שכר דירה, לעזוב לפני סיום החוזה, למצוא שותף מחליף, לבדוק הנחות יסוד, לבדוק את החוזה, לבדוק את השאלה, חלק 2 איך לפתור בעיות עם שותפים לדירה לפני סיום החוזה? כאשר נתקלים בבעיות עם שותפים לדירה ורוצים לעזוב לפני תום החוזה, חשוב לבצע סדרה של בדיקות ושאלות מקדימות כדי להימנע מטעויות מיותרות. אליעד כהן מדגיש בהרצאה את הצורך לבחון תחילה את החוזה עצמו, ולא להניח הנחות מוקדמות על סמך תחושות אישיות או התפיסות המוקדמות. לפני שמקבלים החלטות משמעותיות כמו לעזוב את הדירה, יש לבדוק מה מופיע בחוזה השכירות, במיוחד אם מדובר במצבים כמו מציאת שותף מחליף או יציאה מוקדמת מהדירה. לדוגמה, הוא מציין את המקרה של בחורה שנמצאת בדירה עם שותפים, רוצה לעזוב את ... מצד אחד היא רוצה לעזוב, ומצד שני השותפים לא מוכנים להכניס מישהו אחר. אליעד מסביר שצריך לבדוק את ההנחות הבסיסיות שלה ושל השותפים: האם החוזה באמת מחייב אותה להישאר בדירה עד סוף החוזה? האם היא באמת מחויבת למצוא מחליף שיאושר על ידי השותפים? הרבה פעמים אנשים מניחים הנחות שלא בהכרח קיימות בחוזה, ומוצאים את עצמם מסתבכים במצבים מורכבים. מדוע אנשים לא בודקים את החוזה לפני קבלת החלטות? אליעד מדגים את הטעות הנפוצה של אנשים שלא טורחים לבדוק את החוזה לפני שהם מקבלים החלטות או מנסים לפתור בעיות. לעיתים, אנשים פועלים על פי אינסטינקט או על סמך מידע חלקי, מבלי לבדוק בפועל מה כתוב בחוזה. לדוגמה, בחורה ששילמה מראש דמי שכירות באמצעות צקים אך לא יודעת אם היא יכולה לקבל את הכסף בחזרה במקרה של עזיבה מוקדמת. במקרה כזה, חשוב קודם כל לבדוק מה כתוב בחוזה לגבי החזר כספים במקרה של עזיבה לפני שנכנסים ללחץ ומניחים שאין פתרון. למה אנשים לא בודקים הנחות יסוד בסיסיות? אליעד מציין דוגמה נוספת שבה אדם נמצא בכלא, ואנשים מניחים שהוא חייב להישאר שם בלי לבדוק אם באמת יש לכך צורך או אם קיימת אפשרות להשתחרר. הוא גם מדבר על ויכוחים ציבוריים, כמו על מדיניות תגובה פרופורציונלית מול לא פרופורציונלית, שבהם אנשים מניחים מראש שהתגובה חייבת להיות פרופורציונלית, מבלי לבדוק את ההיגיון מאחורי ההנחה הזו. אליעד מחדד את הצורך בבדיקת הנחות יסוד, ומסביר איך לא להיכנס ללולאות של שאלות מיותרות או לא יעילות. איך לזהות הנחות יסוד שגויות ולטפל בהן? כדי להתמודד בצורה נכונה עם בעיות, אליעד מציע שיטה שיטתית של בדיקת הנחות. יש להתחיל מלפרק את השאלה לטענות ברורות ולהבין מהן ההנחות העומדות בבסיס השאלה. במקום לנסות מיד למצוא פתרון, צריך להבטיח שהבעיה הוגדרה בצורה נכונה ושהעובדות נכונות, ושאין

... מה לענות, איך להבין שאלה? איך לנתח שאלה? איך למצוא תשובה? לבדוק הנחות יסוד איך לענות נכון לאנשים ולנצח בכל ויכוח? כדי לדעת איך לענות לאנשים בצורה נכונה ואיך לנצח בוויכוחים, יש צורך להבין כיצד לנתח שאלות ואיך למצוא את התשובות הטובות ביותר. אליעד כהן מסביר שיש דרך ספציפית לנתח כל שאלה שמגיעה אלינו. הדרך הזאת מבוססת על הבנה מדויקת של הנחות היסוד העומדות מאחורי השאלה, ורק לאחר מכן לנסות למצוא לה תשובה. כאשר מישהו שואל שאלה, הוא למעשה מניח מספר הנחות יסוד שעליהן נשענת השאלה שלו. אליעד מדגיש כי הטעות הנפוצה ביותר היא לחפש מיד תשובה לשאלה מבלי לבדוק תחילה אם השאלה עצמה נכונה או מחויבת. לפני שנותנים תשובה, יש לבדוק מהן הנחות היסוד מאחורי השאלה, והאם הן באמת נכונות. זה חשוב במיוחד, כי הרבה שאלות הן בעצם חסרות משמעות, או שההנחות שלהן אינן מחויבות, ואם ננסה לענות עליהן מיד, נכנס לבעיה שלא נוכל לצאת ממנה. איך להבין מהן הנחות היסוד של השאלה? כאשר מישהו אומר לך, למשל, אתה חושב שאתה בבית? כאשר אתה מניח רגליים על כיסא, אתה לא צריך לרוץ לחפש תשובה מיד. לפני הכל, שאל את עצמך על אילו הנחות יסוד השאלה הזאת נשענת: הנחת היסוד הראשונה היא שיש הבדל בין התנהגות בבית שלך לבין התנהגות בבית של מישהו אחר. כלומר, שההתנהגות בבית שונה מאשר בבית של מישהו אחר. הנחת היסוד השנייה היא שההתנהגות של לשים רגליים על כיסא אינה ראויה במקום ציבורי או בבית של מישהו אחר, בעוד שבבית שלך אולי זה כן מקובל. הנחת יסוד נוספת היא שיש מי שקובע את הכללים במקום בו אתה נמצא, למשל בעל הבית. הטעות היא להסכים מיד להנחות היסוד האלו. אתה יכול קודם כל להטיל ספק באמיתותן: האם באמת יש הבדל בין הבית שלך למקום ציבורי? האם באמת אסור לשים רגליים על כיסא במקום ציבורי? מי קבע זאת? בעל הבית? מי ... לו בחזרה: ואתה חושב שאתה בעל הבית שאתה מחליט מה הכללים פה? בכך למעשה לקחת את ההנחה שלו (שיש מי שקובע את הכללים במקום בו נמצאים) והשתמשת בה נגדו. איך להשתמש בטכניקת ההיפוך בוויכוח? טכניקת ההיפוך פירושה לקחת את הנחות היסוד של הצד השני, לקבל אותן באופן זמני, ואז להפנות אותן בחזרה אל מי שטען אותן. למשל, אם מישהו טוען שאסור לך לשים רגליים על הכיסא כי אתה לא בבית, אתה מקבל לרגע את ההנחה הזו ואומר: אם אני לא בבית אז מי אתה בכלל שתגיד לי מה לעשות? אתה בעל הבית? בכך אתה למעשה מעביר את האחריות בחזרה לצד השני ומכריח אותו להגן על ההנחות שלו, מה שלרוב הוא לא מוכן או לא מסוגל לעשות. זו בדיוק הטכניקה של שימוש בהיגיון של היריב כדי לנצח אותו. אינך אומר לו שהוא טועה באופן ישיר, אלא מאמץ את ההנחה שלו באופן זמני ואז משתמש בה נגדו. כיצד להימנע מלהזדהות עם שאלות שגויות? אליעד כהן מסביר שכל הרצון לענות על שאלות נובע מהזדהות עם ההנחה שיש בעיה או חיסרון שמחייב תשובה. כאשר אתה מסכים לחפש תשובה, אתה מאשר את הלגיטימיות של השאלה. לכן, לפני שמחפשים תשובה, צריך תמיד לעצור ולבחון את הנחות היסוד. אם תעשה זאת, תגלה לעיתים קרובות שהשאלה אינה נכונה או אינה מחויבת, ולכן גם אין צורך לענות עליה כלל. לדוגמה, אדם אומר ... למה אני חייב לך?, קודם כל תבדוק את ההנחה: האם בכלל נכון שאתה חייב לו משהו? מי החליט שאתה חייב? אולי הוא טועה? ברגע שאתה ממהר לענות, נפלת בפח וקיבלת את השאלה כעובדה מוגמרת. איך להימנע מלתת תשובות שגויות? אליעד ... בטענה שאתה חייב לו. אם תמהר לתת תשובה בלי לבדוק אם אתה בכלל חייב לו משהו, אתה בעצם נופל בפח שלו. עליך לשאול קודם כל האם ישנה שאלה אמיתית, מה המחויב בה, ורק לאחר מכן לחפש תשובה. המהלך הלוגי שאמור להתבצע הוא פשוט: לבדוק האם ה

... לשליטה ברגשות, יעוץ למטפלים, שחרור מרגשות, טיפול בפחד, טיפול בכעס, איך לטפל באנשים? איך לשנות רגשות? יעוץ לפסיכולוגים, יעוץ להורים, יעוץ למורים, לבדוק הנחות יסוד, ללמוד אימון אישי איך להיפטר מתחושה רעה בשיטה פשוטה? כאשר אדם מרגיש תחושה רעה ורוצה ... המדויקים לשינוי תחושה רעה? השיטה לשליטה ברגשות בנויה מהשלבים הבאים: זיהוי מדויק של התחושה הרעה ושל הסיבה לה. לא מדובר רק בניסיון להבין, אלא להבין בוודאות מה בדיוק גורם לך להרגיש רע. לדוגמה, אם אדם כועס בגלל שפיטרו אותו, הוא חייב להגדיר במדויק את הסיבות לכך שהוא כועס. זיהוי הנחות היסוד שעומדות מאחורי התחושה הרעה. תמיד קיימות מספר הנחות יסוד שביחד יוצרות את התחושה השלילית. למשל, במקרה של פיטורים מעבודה, ההנחות הן: פיטרו אותי מהעבודה. אני לא רוצה שיפטרו אותי. אם יפטרו אותי, לא יהיה לי מקור פרנסה. בלי מקור פרנסה, יהיה לי רע. בלי עבודה, הערך העצמי שלי נפגע. על האדם לרשום על נייר את כל ההנחות האלה. דירוג הנחות היסוד לפי רמת הוודאות שלהן. בשלב הזה על האדם למיין את ההנחות לפי מידת הביטחון שלו בנכונותן. ההנחה הבטוחה ביותר נמצאת בראש, וההנחה הכי פחות בטוחה נמצאת בתחתית הרשימה. למשל, יכול להיות שאדם בטוח ב - 100% שפיטרו אותו, אך פחות בטוח בכך שלא יוכל למצוא מקור פרנסה אחר או שהערך העצמי שלו תלוי דווקא בעבודה הנוכחית. הטלת ספק בהנחות היסוד הכי פחות בטוחות. אחרי סידור ההנחות, מתחילים לתקוף ולהטיל ספק בהנחה הפחות בטוחה. לדוגמה, ההנחה שאומרת בלי עבודה לא יהיה לי מקור פרנסה יכולה להיות פחות בטוחה, ולכן אפשר לשאול: האם באמת אי אפשר למצוא מקור פרנסה אחר? האם בהכרח לא תהיה לי אפשרות להתפרנס בצורה אחרת? האם אני בטוח שאי אפשר להסתדר כלכלית בלי העבודה הנוכחית? אם האדם יגלה שההנחה אינה מחויבת, התחושה הרעה תיחלש או תיעלם. המשך הטלת ספק בהנחות יסוד אחרות. אם הנחה אחת עדיין מחויבת לדעתו, עוברים להנחה הבאה. ממשיכים להטיל ספק עד שהאדם מגלה שהנחות היסוד שיצרו את התחושה הרעה אינן מחויבות, וכך הוא יכול להשתחרר ממנה. איך להתמודד אם עדיין מרגישים רע אחרי התהליך? אליעד מסביר שאם אחרי בדיקת כל ההנחות והטלת ספק בהן, האדם עדיין מרגיש רע, זה אומר שהוא פספס הנחת יסוד נוספת או שהוא לא בדק לעומק. במקרה כזה צריך לחזור על התהליך שוב, להעמיק ולחפש עוד הנחות שלא זוהו קודם. לדוגמה, אדם שחושב שהוא לא רוצה שיפטרו אותו כי זה יגרום לו לאבד ערך עצמי, יכול לבדוק עוד הנחות: האם בהכרח יש לו ערך רק מהעבודה הזאת? האם באמת אי אפשר להשיג ערך עצמי בלי העבודה? האם בכלל הוא חייב ערך עצמי? אם הוא מגלה שגם ההנחות האלה אינן מחויבות, הרגש השלילי ייחלש. כיצד מטפלים ברגש שלילי מוחלט? אם אדם מגיע לנקודה שהוא בטוח לחלוטין בהנחה מסוימת ולא מצליח להטיל בה

... להרגיש פחות רע? איך לא להרגיש רע? מה לעשות כשרע? להטיל ספק, לבדוק הנחות יסוד, התמודדות רגשית, להתמודד עם סבל איך אפשר להרגיש ... אפשרות שלישית - להרגיש פחות רע. אליעד מדגיש שלא תמיד חייבים לשאוף להרגיש טוב באופן מוחלט, אלא אפשר לפעול כדי להקל ולהפחית את התחושה השלילית. ... לך להרגיש רע? כאשר אדם מזהה מחשבה שגורמת לו להרגיש רע, אליעד מסביר שעליו לבחון את ההנחות היסוד של אותה מחשבה. הוא נותן דוגמה של אדם שמרגיש רע ... בשלב הראשון, אדם צריך לשאול את עצמו: האם באמת משנה לי שצחקו עליי? האם זו עובדה מוחלטת שזה רע? אולי זה רע רק באופן יחסי? אולי לא כל האנשים צחקו ... רק חלק קטן? אולי זה כלל לא משנה מה חושבים אחרים? על ידי שאלות כאלה, אדם מערער את המוחלטות של המחשבה השלילית, וכך המחשבה מאבדת מעוצמתה והוא יכול להרגיש פחות רע. ככל שהאדם מטיל יותר ספק בהנחות היסוד של המחשבה, כך הוא מפחית את ההשפעה השלילית שלה עליו. איך לזהות את הנחות היסוד שמובילות לסבל? אליעד מסביר שהמפתח להרגשה פחות רעה הוא להיות מודע להנחות היסוד של המחשבות שלנו. הוא נותן דוגמה ספציפית: צחקו עליי. כדי להרגיש רע מהמחשבה הזאת, אדם חייב להאמין במספר הנחות יסוד: יש הבדל בין אני ללא אני. יש הבדל בין טוב לרע. זה משנה אם אנשים צוחקים או לא צוחקים עליי. הדעה של אחרים חשובה באופן מוחלט. כאשר אדם מזהה את ההנחות האלה, הוא יכול להתחיל להטיל בהן ספק, מה שגורם להחלשה של ההשפעה הרגשית השלילית. האם תמיד צריך ... לפעמים זה בסדר להרגיש פחות רע? אליעד מציין כי לא תמיד האידיאל הוא להרגיש טוב באופן מוחלט. לפעמים דווקא ההפחתה של תחושת הסבל, מבלי להגיע לשמחה ... שכבה בפני עצמה אולי לא תגן לחלוטין, אך כל שכבה מפחיתה קצת מעוצמת המכה. בדומה לכך, כל ספק קטן שמטילים במחשבות השליליות הוא שכבה נוספת שמפחיתה את ... השכבות להפחתת סבל רגשי? כמו בשכפץ המורכב משכבות, כך גם המחשבה השלילית מורכבת מכמה הנחות קטנות. ככל שאדם מזהה יותר הנחות יסוד שגורמות לו סבל, ומטיל ספק בכל אחת בנפרד, הוא יוצר לעצמו שכבות הגנה רגשיות. אפילו אם ... מסביר שאין חובה לנטרל את התחושה השלילית לגמרי, לפעמים די בהפחתה של הכאב על ידי הטלת ספק נקודתית. לדוגמה, אם אדם נפגע ממחשבה כמו לא אוהבים אותי, ... אליעד מבהיר שאדם יכול גם להגביר את עוצמתה של מחשבה מסוימת אם הוא בוחר שלא להטיל ספק בה. אם אדם מעוניין לחזק תחושה חיובית או שלילית, הוא פשוט צריך לאשר ולחזק את הנחות היסוד שעומדות מאחוריה. לעומת זאת, אם אדם רוצה להחליש מחשבה שלילית, הוא צריך דווקא להטיל ספק, לפרק את המחשבה לחלקיה הקטנים, ולהטיל ספק בכל חלק בנפרד. ככל שאדם יותר מודע לתהליך הזה, ויותר מפורט ומדויק בהטלת הספק, כך הוא ישיג שליטה רבה יותר על מצב רוחו ועל תחושותיו. האם תמיד צריך לפתור את הכאב הרגשי או שלפעמים כדאי להשלים איתו? לבסוף, אליעד ... מועילה בפני עצמה. הוא אומר שלעתים עצם ההתמודדות, עצם ההכרה בכאב וביכולת להטיל בו ספק, מספיקות כדי להפחית את עוצמת הסבל. איך להרגיש פחות רע? הטלת ספק במחשבות שליליות התמודדות עם סבל נפשי איך לא להיפגע ממה שאנשים חושבים? בדיקת הנחות יסוד איך להפחית כאב רגשי? שליטה ברגשות שליליים ...