...מכיר וטוב בו, לא באמת יודע אם הוא באמת חכם או בעל שכל. ההמלצה של אליעד היא לחשוף את עצמך דווקא למצבים לא מוכרים, לתחומים חדשים, ולראות האם גם שם אתה מצליח להפעיל את החשיבה שלך. בדיוק כמו מבחן פתע במשהו שלא התאמנת עליו מראש. מה אפשר ללמוד מההשוואה בין פיתוח החשיבה לקרוספיט? אליעד כהן משווה את פיתוח החשיבה לשיטת האימון קרוספיט. יש מתאמנים שמעדיפים שיטת אימון מובנית ומדויקת, שבה עושים תרגיל אחד שוב ושוב עד שמצטיינים בו. לעומת זאת, קרוספיט כולל מגוון רחב של תרגילים בלתי צפויים, שדורשים הסתגלות והתמודדות...
...עמוקה יותר ופנימית יותר: מדוע דברים משתנים בכלל? מדוע המציאות היא כפי שהיא ולא אחרת? האדם שואל את השאלה הזו בצורות שונות מכיוון שהוא מתקשה למצוא לה תשובה חד - משמעית. כל עוד האדם לא מוצא תשובה לשאלה המרכזית, מדוע בכלל יש שינוי במציאות, הוא ימשיך לשאול אותה בצורות שונות. השאלות השונות הן רק ביטוי חיצוני לשאלה הפנימית: למה המציאות היא כזאת? האם קיימת תשובה מוחלטת או רק תשובה יחסית? אליעד כהן ממשיך ומסביר כי האדם מנסה לקבל תשובה מוחלטת לשאלה שלו. אבל לרוב, התשובות שהאדם משיג הן תשובות יחסיות. תשובה...
...ורגישה, כך הוא סובל מרגשי נחיתות עמוקים יותר. אדם שבאמת אוהב ומעריך את עצמו לא ירגיש צורך להגיב לכל פגיעה או רמז של זלזול, משום שההערכה העצמית שלו פנימית ויציבה, ואינה תלויה בדעתם של אחרים עליו. איך לזהות אדם נרקיסיסט? מה גורם לרגישות יתר לפגיעה בכבוד? מדוע אנשים מגיבים באלימות לפגיעה מילולית? מהי התנהגות של ערסים? איך לדעת אם מישהו באמת אוהב את עצמו? מהו הליצן העצוב? לא מוכן שידברו אלי ככה, רוצה שיכבדו אותי, מרגיש מושפל, החזק סולח, החלש מגיב, איך לזהות מישהו נרקיסיסט? למה מישהו אלים? למה מישהו...
...זאת, אם הוא רוצה משהו וזה לא מתרחש, הוא ירגיש רע. אם הוא לא רוצה שמשהו יקרה וזה קורה בכל זאת, זה גם יגרום לו להרגיש רע, ואם הוא לא רוצה שמשהו יקרה וזה אכן לא קורה, הוא ירגיש טוב. אליעד מחדד את ההבחנה שהרגשת טוב או רע נובעת מהיחס שבין הרצוי למצוי. האם הרצון קובע את התחושה או שהתחושה קובעת את הרצון? אליעד מציג את השאלה מה בא קודם: התחושה של טוב או רע, או הרצון עצמו. למשל, הוא נותן דוגמה של אדם המעשן סיגריה, שטוען כי עישון גורם לו להרגיש טוב. אליעד טוען כי התחושה הטובה לא נוצרת מעצם העישון עצמו אלא...
...אותו, למה אתה לא נותן לי? מה אתה בעצם עושה? מקטין את הטוב שהוא קיבל. למה? כי אתה אומר לו שהוא צריך, לשלם על הטוב שהוא קיבל. ואז אתה מגדיל את הסיכוי שהוא יגיד לך תקשיב, אל תעשה לי טוב, ואני לא רוצה להיות חייב לך טוב. אם עכשיו, לצורך העניין, אני מביא לך רכב אבל אני מבקש ממך שתעשה לי שליחויות כל בוקר, אתה תעשה את זה? אולי כן, אולי לא. בא נגיד שלא. אז אם לדוגמה אני נותן לך את הרכב ומבקש ממך לעשות לי שליחויות, ואתה אומר לי, לא. ואז אני אומר לך, אתה יודע מה? קח את הרכב מתנה. ואתה לא צריך לתת לי שום דבר...
...פשוט: רבי נחמן עצמו אמר, יש כאלה שחושבים שהספר שלי חכם כי אני מצטט הרבה את הזוהר, אבל באמת הזוהר הוא זה שצריך לשמוח שמישהו חכם כמוני מצטט אותו. כלומר, רבי נחמן הציג את ספר הזוהר כמשענת בלבד לדבריו, אך לא כדבר שבלעדיו לא יוכל להתקיים. הדוגמה שמובאת בעניין היא דוגמת הכיסא והאדם היושב עליו: האדם נשען על הכיסא, אך לא הכיסא חשוב אלא האדם עצמו. כך גם רבי נחמן - הוא הציג את הזוהר כמשהו שהוא רק נשען עליו, לא משהו שהוא זקוק לו באמת. ואז עולה שאלה משמעותית: אם רבי נחמן לא באמת צריך את הזוהר, למה בכל זאת הוא...
...מתפתח, ושואל מה הסיבה שאני לומד ומתפתח?. האדם נותן סיבות כמו כדי לפתח את התודעה וההוויה שלי, אבל אז נשאלת השאלה ומה הסיבה שהתודעה וההוויה שלך צריכות בכלל להתפתח? כך, כל תשובה מובילה מיד לשאלה נוספת ועמוקה יותר, שחותרת למצוא סיבה קודמת לסיבה שניתנה. גם כאן, אליעד מדגים שהניסיון למצוא סיבות מדויקות וברורות לכל תהליך הוא מאמץ אינסופי. מדוע שאלות של סיבתיות יוצרות מעגליות אינסופית? אליעד מסביר ששאלות של סיבתיות תמיד חוזרות למעגל של הסיבה הראשונית. בין אם מדובר בשאלות פשוטות ובין אם מדובר בשאלות עמוקות...
...מלא = תחושת חסר = בעיה. ככל שהרצון לשנות את המציאות גדול יותר = בעיה גדולה יותר. כאשר יש חוסר התאמה בין הרצון של האדם לבין הרצון של המציאות = בעיה. מה עושים? הולכים לשורש של הבעיות = לשורש של הרצונות. על האדם לחקור ולהגיע אל השורש של הרצונות שלו. על האדם לנסות להבין מהו הרצון הראשון שיוצר את כל הרצונות / בעיות / בקשות / השתוקקות שלו. כדי לפתור את כל הבעיות כולן, על האדם להגיע אל השורש שלהן, שהוא שורש הרצון האישי של האדם. על האדם לשאול את עצמו תמיד, מהו הרצון הפנימי שבו שיוצר את הרצונות שלו. על האדם...
...האדם מחליט, הוא בעצם מוציא דבר מסוים מכוח אל הפועל, ומוותר על שאר האפשרויות. לדוגמה, אדם שמתלבט אם לאכול או לא לאכול, לפני ההחלטה הוא מחזיק בשתי אפשרויות פתוחות: האפשרות לאכול והאפשרות לא לאכול. ברגע שהוא מחליט, הוא מבטל את האפשרות השנייה ובכך מצמצם את הפוטנציאל שהיה לו קודם לכן. לפי אליעד, ההחלטה מהווה אקט של צמצום. האם החלטה עושה לנו טוב או רע? ההחלטה עצמה אינה בהכרח טובה או רעה, אלא יש לה יתרונות וחסרונות. מצד אחד, כאשר יש ספקות ואפשרויות פתוחות, האדם יכול ליהנות מהפנטזיה, מהאפשרויות הרבות ומהפוטנציאל...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להיות הכי חכם בעולם? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצר העולם? האם באמת הכל לטובה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להנות בחיים? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? האם יש או אין אלוהים? האם הכל אפשרי? מה יש מעבר לזמן ולמקום? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? למה יש רע וסבל בעולם? למה יש רע בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה העולם קיים? איך להיות מאושר? האם יש משמעות לחיים? האם יש אמת מוחלטת? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מי ברא את אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא יועץ טיפולי, קואצ'ינג לילדים, ייעוץ אישי בתחום למה מישהו חכם חושב כמו משוגע - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331