...העובד, לגרום לעובד להתמכר לעבודה, מסר תת הכרתי, האנשים העשירים ביותר בעולם, מכורים לעבודה, התמכרות לעבודה, מוטיבציה לעובדים וכאן ניתן עוד נקודת מבט לגבי איך לגרום לעובדים לעבוד יותר טוב. והנחת היסוד אומרת, שאנשים לא רוצים לעבוד ולא אוהבים לעבוד. ואנשים בכללי משתדלים לעבוד כמה שפחות. מה כן אנשים אוהבים ליהנות ואחד מסוגי ההנאה, זה משחק. דהיינו, אנשים אוהבים לשחק במשחקים שמעניינים אותם. וזה בעצם אומר, שאם נצליח לגרום לעובדים להתייחס לעבודה כמשחק, הרי...

... לדעת מה התשובה? האם התשובה מחויבת? האם זאת האמת היחידה? תשובה אפשרית, החלל הפנוי, אמיתות של תשובה איך לדעת אם התשובה שקיבלנו נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד עלינו לבדוק כל תשובה שאנחנו מקבלים ... מנקודת מבט אחת? אליעד אומר שכדי באמת להגיע לאמת, לא מספיק רק לתת תשובה, אלא צריך להוכיח שאין אף תשובה אחרת מלבד התשובה שנתת. כל עוד לא הוכחת זאת, לגיטימי ואף הגיוני להמשיך לשאול. לדוגמה, אם מישהו חושש מדעתם של אחרים עליו ואומרים לו מה אכפת לך מה חושבים עליך?, ... יותר. לכן, מבחינת אליעד, התשובה אינה מסתיימת רק באמירה עצמה אלא בחקירה מתמשכת של אמיתות נוספות. איך לדעת אם התשובה נכונה? מהן הנחות יסוד בשאלות? האם יש תשובה מוחלטת? איך להתמודד עם שאלות ללא תשובה? מהו החלל ...

... איזו דת הכי נכונה? יהדות, נצרות, איסלם, איזו דת הייתה ראשונה? איזו דת קדמה לאיזו דת? מי הדת הכי קדומה? צדוקים, קראים, קרח ומשה, עגל הזהב, עבודת אלילים, אברהם אבינו, משה רבנו, מתן תורה, אמיתות היהדות איזו דת היא הכי קדומה והאם זה מעיד על אמיתותה? בשיחה אליעד כהן מעלה את השאלה איזו דת היא הקדומה ביותר, האם זו היהדות, הנצרות או האסלאם, והאם העובדה שדת מסוימת היא קדומה יותר מאחרות מצביעה בהכרח על אמיתותה. רבים מאמינים כי היהדות היא הדת הראשונה, כאשר גם הנצרות וגם האסלאם מכירות באופן חלקי בסיפוריה ומקבלות את התנך כדבר אמת. עם זאת, אליעד מעלה ספקות לגבי ההנחה לפיה דת קדומה יותר היא גם הנכונה יותר. לדברי אליעד, הנוצרים והמוסלמים מודים שהיהדות קדומה מהם, אך משתמשים בכך כדי להוכיח את אמיתות הדתות שלהם. לדוגמה, המוסלמים טוענים שהיהדות נכונה עד נקודה מסוימת, ולאחר מכן הופיעה דת חדשה (האסלאם) שהיא ההמשך האמיתי והנכון. הנוצרים טוענים טענה דומה לגבי הנצרות. כך יוצא שכל דת טוענת שהיא המשך ישיר לאמת המקורית. האם היהדות של היום היא אותה היהדות המקורית? אליעד מסביר שגם בתוך היהדות עצמה, היו מחלוקות לאורך ההיסטוריה על מהי היהדות האותנטית. לדוגמה, הצדוקים והקראים לא קיבלו את הפרשנויות של היהדות הרבנית, וטענו שהם הולכים לפי התורה המקורית בלבד. לדברי אליעד, אם הקראים היו מצליחים להפוך לרוב, הם היו יכולים לטעון שהם היהודים האותנטיים, והיהדות הרבנית של היום היתה נתפסת כזרם שהתפתח מאוחר יותר ואינו אותנטי. מה באמת קרה בסיפורי התנך והאם אפשר להוכיחם? אליעד מתאר את הסיפור של קורח שהעז להטיל ספק בסמכותו של ...

... רבי נחמן מברסלב, חסידי ברסלב, חסידות ברסלב, מחלוקת, אמונה, כפירה, דתיים, חילונים, התבודדות, הלכה, רב ובן יחיד למה רבי נחמן מברסלב לא עזב את המסגרת הדתית? אליעד מסביר לעומק את השאלה, מדוע רבי נחמן מברסלב לא עזב את העולם הדתי כדי לפנות ישירות לחילונים או לאנשים בעלי תפיסת עולם שונה לחלוטין. לכאורה, רבי נחמן יכול היה לנטוש את המראה הדתי - להוריד את הכיפה, לגזור את הפאות, ולהתחיל לדבר עם אוכלוסיות שונות לגמרי, למשל, מוסלמים, חילונים או אנשים מתרבויות אחרות. אך אליעד מבהיר שהדבר לא היה אפשרי בתקופתו של רבי נחמן. באותה תקופה לא היו טכנולוגיות כמו היום, לא היה אינטרנט או טלוויזיה, ואפילו סכנת חיים הייתה קיימת, שכן ניסו לפגוע ברבי נחמן ובתלמידיו בשל היותם קיצוניים בעיני אחרים. רבי נחמן כן דיבר עם קבוצת המשכילים, שהיו אפיקורסים, ואף טען בפני תלמידיו הדתיים שאין הבדל מהותי ביניהם לבין הכופרים, וכי הם אינם יותר קרובים אליו מהאפיקורסים. הוא ראה בכל אדם פוטנציאל ללמוד, ללא קשר למראה החיצוני או לסגנון החיים שלו. אך אליעד מדגיש שההבדל בין דתי לחילוני או אפיקורס אינו קריטי בעיניו של רבי נחמן, כי מה שחשוב באמת הוא היושר הפנימי של האדם ורצונו האמיתי להבין את המציאות. האם רבי נחמן האמין שדתיים קרובים יותר לאמת? אליעד מדגיש כי לפי רבי נחמן, אדם דתי אינו קרוב יותר לאמת מאשר אדם חילוני או אפיקורס. בעיני רבי נחמן, גם מי שמאמין באלוהים וגם מי שלא מאמין, שניהם רחוקים באותה המידה מהאמת המוחלטת, כי הקרבה לאמת תלויה בכנות וביושר הפנימי, ולא באמונה דתית או בחוסר אמונה. לדוגמה, רבי נחמן אמר לתלמידיו: אל תחשוב שאתה יותר קרוב אליי רק בגלל שאתה דומה לי במראה או שאתה בא מאותה קהילה. כלומר, הוא הדגיש כי הקרבה אליו ואל תורתו לא נקבעת על פי מסגרת חיצונית, אלא על פי אמת פנימית. מדוע חסידי ברסלב לא מקבלים את דברי רבי נחמן בשלמותם? אליעד מסביר שהסיבה לכך שחסידי ברסלב לא מקבלים בשלמות את כל דברי רבי נחמן היא שהם מחויבים קודם כל להלכה, לתורה ולמסגרת הדתית. לכן, כאשר רבי נחמן אמר דברים שנראו כסותרים או כקיצוניים מדי, חסידי ברסלב מצאו עצמם מסננים, מצנזרים ואף משמיטים חלק מהדברים שלו. הוא מביא דוגמה: אם רבי נחמן היה מבקש מאדם דתי לדרוך על ספר תורה, אותו אדם דתי היה מסרב, כי מחויבותו הראשונית היא להלכה. מכאן הוא מסיק כי רוב חסידי ברסלב אינם באמת תלמידים של רבי נחמן בצורה מלאה, כי הם מסננים את דבריו בהתאם לתפיסתם ההלכתית והדתית. כיצד רבי נחמן הגיע לתובנות שלו? אליעד מפרט שרבי נחמן נולד למשפחה חרדית, כבנו של נכד הבעל שם טוב, ובסביבה החרדית האדוקה ביותר. כבר מגיל צעיר הוא היה עסוק בשאלה מהי האמת? ורצה להבין בעצמו את מהות החיים והמציאות. אליעד מספר כי רבי נחמן התענה מאוד, צם שבועות רצופים, התבודד ביערות וניסה ... מן הכל. הוא נהג ללכת למקומות מבודדים, לחשוב לבד, בלי השפעות חיצוניות, ובאופן כזה הגיע לתובנות עמוקות לגבי עצמו ולגבי העולם. אליעד מדגיש שרבי נחמן הגיע לרעיונותיו גם דרך לימוד פילוסופיה וספרי יהדות כמו ספרי הרמבם, ודרך חקירה אישית עמוקה. מה הסיפור על הרב והבן היחיד שרבי נחמן סיפר? אליעד מציג בפירוט סיפור שסיפר רבי נחמן, על רב שהיה לו בן יחיד מוכשר וחכם, אבל שחסר לו ... האב השתכנע מיד שהצדיק מזויף, והם חזרו. לבסוף, הבן מת. מוסר ההשכל שאליעד מסביר מתוך הסיפור הוא: מה שמרחיק את האדם מהצדיק, מהאמת, זה שהוא שופט אותו על פי מעשיו החיצוניים, לפי תפיסות מוסר או דת חיצוניות. רבי נחמן רמז בכך שגם אם ייראה שהוא עושה עבירות, אסור לשפוט אותו לפי התנהגויות אלו, אלא להסתכל על הפנימיות ועל האמת שהוא מלמד. האם רבי נחמן חשב שהוא יכול לתקן את כולם? אליעד מציין שרבי נחמן אמר כי הוא יכול להחזיר את כל העולם בתשובה, כולל רבנים גדולים וגויים. הוא האמין שכל אדם צריך לחזור בתשובה, כי מבחינתו כולם רחוקים באותה המידה מהאמת המוחלטת, ולכן כולם צריכים לעבור תיקון והבנה פנימית. אך, עם זאת, רבי נחמן לא התעקש או ניסה לשכנע אנשים שלא רצו בכך. הוא ידע שלא כולם רוצים באמת להבין, ואלו שאינם רוצים לא יגיעו לתובנותיו, כי לדעתו הכל תלוי ברצון הפנימי של האדם. למה רבי נחמן לא עזב את הדת? מה זה התבודדות לפי רבי נחמן? האם חילונים רחוקים יותר מהאמת? מדוע חסידי ברסלב מצנזרים את רבי נחמן? מהו הסיפור על הרב והבן היחיד? איך רבי נחמן הגיע לתובנותיו? מה חשב רבי נחמן על כפירה? ...

... זוגיות, התאמה זוגית, גירושים, זוגיות דתית, זוגיות חילונית, אהבה נצחית, העולם הדתי, העולם החילוני, לאהוב לנצח, אהבה לנצח מה יותר חשוב בזוגיות, התאמה זוגית או חזון משותף? אליעד כהן פותח בשאלה יסודית בנושא זוגיות: מה חשוב יותר - שהזוג יתאים בתכונות האישיות ובתחומי העניין, או שהזוג יחזיק בחזון משותף? הוא מתייחס תחילה לתפיסה הנפוצה בחברה החילונית, הטוענת שזוגיות מבוססת בעיקרה על התאמה. לדוגמה, זוג חילוני זקוק לכך שהשניים יאהבו את המקצוע של השני, את התכונות שלהם, ושיחלקו תחומי עניין משותפים. מנגד, בחברה הדתית, מדגיש אליעד, יש תפיסה אחרת לפיה לא חובה להתאים בכל הדברים, אלא מה שחשוב הוא שיש דרך וחזון משותפים. כדוגמה, אליעד מזכיר שותפות עסקית בין אנשים עם אינטרסים מנוגדים, כמו פלסטיני ויהודי שעושים עסק ביחד רק למטרת כסף. כאן, למרות חילוקי הדעות ביניהם, המטרה המשותפת מגשרת ומאחדת אותם. האם יש הבדל בין זוגיות דתית לזוגיות חילונית? לכאורה, מדובר בשני קצוות שונים, אך אליעד מסביר לעומק שבסופו של דבר אין הבדל ממשי בין זוגיות דתית לחילונית. לדבריו, כל סוג של זוגיות נשען על אינטרסים. הוא מביא דוגמה לאדם דתי שמחפש בת זוג שתעזור לו לצבור מצוות ולהרוויח עולם הבא. האינטרס שלו הוא רוחני, אך עדיין אינטרס ברור. לעומתו, אדם חילוני יבחר בת זוג כי הוא מחפש אינטרס מסוג אחר, כגון אהבה, הנאה או תמיכה רגשית. בשני המקרים מדובר בבני אדם הפועלים על פי אינטרסים אישיים שלהם. מהי הטעות בתפיסה שיש הבדל בין אהבה חילונית לדתית? אליעד מסביר לעומק מדוע ההפרדה בין אהבה חילונית לדתית היא טעות. הוא מדגיש שכל שאלה על הבדל בין שני סוגים של זוגיות או אהבה נובעת מתחושת נפרדות מוטעית. לדבריו, תמיד ניתן לראות ששני הצדדים משרתים בסופו של דבר את אותו אינטרס בסיסי: האדם תמיד מחפש את הטוב האישי שלו. מה שנראה כסתירה בין אינטרסים דתיים לאינטרסים חילונים הוא למעשה אותו רצון להיות מאושר. ההבדל היחידי הוא בסוג האושר שכל אחד בוחר, בין אם הוא חומרי, רגשי או רוחני. האם זוגיות לטווח ארוך היא תמיד האידיאל? בנקודה ... להסתיים. לעומת זאת, אם המטרה היא להרוויח כמה שיותר כסף, אז השותפות תימשך לעד. כך, בזוגיות דתית, המטרה הרוחנית (עולם הבא) לעולם אינה מושגת במלואה, ולכן הזוגיות נוטה להימשך לנצח. כאן אליעד שואל את השאלה המהותית: האם זו זוגיות אמיתית או פשוט אינטרס מתמשך? האם בהכרח עדיפה זוגיות ללא גירושים? האם האמונה באלוהים מבטיחה אהבה נצחית? אליעד עובר לנושא מרכזי נוסף ומורכב: האמונה באלוהים כמפתח לזוגיות ארוכת טווח ואהבה נצחית. הוא טוען כי יתרון הזוגיות הדתית הוא האינטרס הרוחני האינסופי, המבטיח שהקשר יימשך לתמיד. עם זאת, הוא מדגיש את המחיר הכבד של אמונה באלוהים, שכן האדם נדרש לוותר על דברים רבים אחרים בחייו. הוא מדגים זאת על עצמו, וטוען שאילו היה הופך לדתי, היה זוכה להערכה רבה, אך במחיר אישי עצום של ויתור על דברים שחשובים לו. אליעד מסביר שאין שום ערובה אמיתית לכך שהזוגיות הדתית תספק אהבה אמיתית ועמוקה, כיוון שהאמונה באלוהים אינה מבטיחה בהכרח אהבה אישית ואינטימית בין בני הזוג. הזוגיות יכולה להיות יציבה כי היא בנויה על אמונה, אך לא תמיד מובטח שיהיה בה אושר אישי או תחושת אהבה ... לא במציאות האנושית הרגילה, מכיוון שכל קשר או אהבה מותנים במגבלות העולם הזה. האם זוגיות דתית עדיפה על חילונית? מה חשוב יותר בזוגיות, התאמה או חזון משותף? האם אפשר להשיג אהבה נצחית? האם אמונה באלוהים מחזקת זוגיות? מהי זוגיות מוצלחת באמת? האם זוגיות ללא גירושים היא בהכרח טובה? ...

... קיצוניות דתית, העולם החרדי, קיצוניות פוליטית, התבטאויות קיצוניות, תנועות קיצוניות, אמירות קיצוניות, קיצוני, נטורי קרתא, כפייה דתית, אמת קיצונית, כפייה חילונית, בעל עמדות קיצוניות, אמונה באלוהים מה טוב בקיצוניות? ההרצאה עוסקת בקיצוניות, במיוחד בהקשרים דתיים ופוליטיים, ומנסה להבין מה טוב בקיצוניות, אם יש בכלל יתרון בעמדה קיצונית. אליעד מציין כי הקיצוניות יכולה להיראות ... למעשה, היא עניין של פרספקטיבה. הוא מביא את הדוגמה של אנשים דתיים מאוד, כמו חברי נטורי קרתא החרדים, שלדבריהם, העולם לא מבין את הדרך שבה הם חיים. כשאנחנו רואים את החיים שלהם כקיצוניים, הם לעיתים רואים את חיינו כקיצוניים ... להצביע על איך ההתנהלות של בני אדם, במיוחד כשמדובר בקיצוניות דתית, פוליטית או חברתית, יכולה להוביל לעימותים ומבוכה. הוא מדגיש את החשיבות להסתכל על כל עניין מהזווית של הצד השני. ... את הקיצוניות בעיניים של הצד השני. לדוגמה, האם אפשר להבין את הדתיים הקיצוניים בלי להרגיש כעס או תיעוב כלפי הדרך בה הם חיים? לא תמיד יש לנו תשובות ברורות לשאלות הללו, שכן כל צד חושב שהוא ...

... כבוד עצמי, ערך עצמי, לבקש כבוד, לרצות שיכבדו אותך, ענווה פסולה, גאווה, פסיכולוגיה יהודית, פסיכולוגיה חילונית, פסיכולוגיה כללית, שבירת התאוות, עבודת האל לשם שמים, מתוך שלא לשמה בא לשמה למה קשה לנו לבקש כבוד מאחרים? אליעד כהן מסביר שישנם אנשים שמרגישים אי - נוחות גדולה ... בזלזול עצמי, אלא ביכולת לראות את האמת ללא צורך ברגש מיוחד של התנשאות או הנמכה עצמית. האם פסיכולוגיה יהודית באמת שונה מפסיכולוגיה חילונית? אליעד מפרט גם לגבי ההבדלים בין פסיכולוגיה יהודית לבין פסיכולוגיה חילונית. לכאורה נראה שפסיכולוגיה חילונית מחזקת את האגו, ואילו הפסיכולוגיה היהודית מבטלת את האגו לטובת אלוהים. לפי התפיסה החילונית, האדם במרכז, עליו לחזק את העצמי שלו ולהשיג סיפוק אישי. לעומת זאת, בפסיכולוגיה היהודית, האדם אמור לכאורה לבטל את האגו ולהכפיף את רצונו לאלוהים. אך אליעד טוען שלמרות שזה נראה כך על פני השטח, בפועל שני סוגי הפסיכולוגיה דומים מאוד. מדוע? כי גם הדתי וגם החילוני עובדים בסופו של דבר את הרצונות האישיים שלהם. גם כשהאדם הדתי אומר שהוא עובד את אלוהים, הוא למעשה עובד את הרצון הפנימי שלו - הרצון להגיע לגן עדן, להגיע לקדושה, להימנע מעונש או להרוויח משהו רוחני. במילים אחרות, האדם לעולם ... תמיד פועל לפי האינטרסים והרצונות האישיים שלו, גם אם זה נעשה בצורה מוסווית. אליעד נותן דוגמה לכך שאדם דתי שחושב שהוא עובד את אלוהים לשם שמיים, למעשה עדיין שואף לקבל תמורה כלשהי - כמו עולם הבא או קרבת אלוהים. אם הוא לא היה מקבל את התמורה הזאת, הוא כנראה לא היה עושה את המצוות באותה המסירות. האם באמת אפשר לפעול לשם שמיים ללא אינטרסים אישיים? אליעד מדגיש כי גם אדם הטוען שהוא פועל לשם שמיים בלבד אינו יכול להימלט מהרצון האישי שלו. אם אדם עושה מעשים דתיים או רוחניים, כמו שמירת שבת או מצוות, הוא תמיד מונע על ידי הרצון שלו עצמו, שהוא המניע האמיתי לפעולות שלו. האדם יכול בכל רגע נתון להחליט לא לעשות את רצון האל, אך הוא בוחר לעשות זאת כיוון שזה תואם ... באותו רגע. לכן, מבחינה מוחלטת, אף אדם אינו יכול לומר שהוא באמת פועל ללא רצון אישי כלל. לדוגמה, אם אדם דתי נמנע מלנסוע בשבת, הוא עושה זאת משום שיש לו רצון לשמור שבת, או רצון לזכות בשכר בעולם הבא, או רצון להרגיש צדיק. הוא אינו פועל כך סתם ללא אינטרס כלשהו. גם החילוני, שפועל למען מטרותיו האישיות, פועל מאותם מניעים בדיוק - הרצון האישי שלו. בשני המקרים האדם פועל מתוך אינטרסים פנימיים, אפילו אם האינטרסים מוסווים במעטפת של ביטול ... באותה מידה. מהו ערך עצמי? איך מתמודדים עם גאווה? האם ענווה היא תמיד חיובית? מה ההבדל בין פסיכולוגיה יהודית לחילונית? איך להשתחרר מהרצון לקבל כבוד? מהי הדרך להתמודד עם רצון לכבוד ובקשה לכבוד? ההרצאה עוסקת בנושאים שונים הקשורים לכבוד עצמי, ערך עצמי, ותחושות ... ענווה אמיתית באה מתוך הבנה פנימית, ולא מתוך ניסיון לכפות על עצמך ענווה חיצונית. הבדלים בין פסיכולוגיה יהודית לפסיכולוגיה חילונית אליעד פונה להבחנה בין פסיכולוגיה יהודית לפסיכולוגיה חילונית. הוא מציין כי בעוד שבפסיכולוגיה חילונית ישנה התמקדות בהעצמת האגו והישות האישית, פסיכולוגיה יהודית פועלת בכיוון של ביטול האגו לטובת עבודת ה. הוא מסביר כי בפסיכולוגיה חילונית אנשים נדרשים לשיפור עצמי מתוך תחושת הכרח כדי להתמודד עם העולם, בעוד שבפסיכולוגיה יהודית כל ההתפתחות היא מתוך ההכרה בבריאה ובאלוהים. אליעד טוען כי כל אדם, אם הוא חילוני או דתי, בסופו של דבר מקבל את הכוח להחליט על רצונותיו, בין אם מדובר על כבוד ובין אם מדובר על כל דבר אחר. האם ההתנהלות

... פוליטיקה, יחסי דתיים חילונים, החרדים במדינת ישראל, הרב אמנון יצחק, הרב עובדיה יוסף, צביעות דתית, צביעות חילונית, פחד לחזור בתשובה, פחד לחזור בשאלה, שוויון בנטל, שוויון זכויות, שוויון חובות מהן הסיבות למתחים בין הדתיים לחילונים בישראל? במהלך ההרצאה, נוגע אליעד כהן במגוון נושאים הקשורים לפוליטיקה הישראלית וליחסי דתיים - חילונים. הוא מסביר את המתח העמוק בין הציבור הדתי והחילוני, במיוחד בנוגע לעמדות כלפי החרדים במדינת ישראל, הדת, הצביעות הדתית והחילונית, והפחדים המשותפים לשני הצדדים. המתח הזה נובע ממספר גורמים: שוויון בנטל - ישנה תחושה בקרב החילונים שהחרדים לא תורמים מספיק למדינה, בעוד שהחרדים טוענים שיש להם תרומות רוחניות ייחודיות. שוויון זכויות ושוויון חובות - כל צד טוען כי הוא נפגע מהשוויון, במיוחד בנוגע להתמודדות עם צבא, עבודה ומסעות חינוכיים. פחד לחזור בתשובה - ישנם חילונים שמפחדים להתקרב לדת או להיכנס לאורח חיים דתי, בעוד שלדתיים יש פחד להימנע מהחזרה בתשובה. צביעות - אליעד מדגיש את הצביעות בשני הצדדים: הדתיים שמצד אחד רואים את החילונים ככופרים, ומצד שני תומכים בהכנסת רפורמות שיסייעו להם באופן אישי. החילונים, לעיתים, נראים כמתפשרים על עקרונותיהם הדתיים כדי לשמור על יחס טוב עם הדתיים. מה הקשר בין הפוליטיקה והאמונה הדתית? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את האופן שבו הפוליטיקה משולבת עם האמונה הדתית. הוא מביא את דוגמת הסיפור של הרב עובדיה יוסף והרב אמנון יצחק, כשתוך כדי הוויכוחים הפוליטיים עולים גם שאלות אמוניות, כיצד יש להתייחס לרבנים ולדעותיהם בתוך המערכת הדתית והפוליטית. צביעות דתית - הרבנים עצמם מייצגים שני צדדים מנוגדים, כמו הסיפור על הרב עובדיה יוסף שהורה לא ...

... לעמוד בצפירה, עמידה בצפירה, יום הזיכרון, יום השואה והגבורה, התחשבות ברגשות, התחשבות בזולת, צפירת זיכרון, כבוד המת, למה לעמוד בצפירה? למה לא לעמוד בצפירה? כפיה דתית, כפיה חילונית האם יש צורך לעמוד בצפירה ביום הזיכרון? הדיון על עמידה בצפירה ביום הזיכרון ובמהותה נוגע למספר נושאים עקרוניים. מדובר במנהג של הזדהות עם הנופלים ועם המשפחות השכולות, ויש המתייחסים לכך כאל חובה מוסרית, דתית או חברתית. במהלך השיחה, עלו שאלות לגבי משמעות העמידה בצפירה והאם מדובר במנהג ... על רצון הפרט. דובר על כך שלפעמים אנשים מרגישים שהם נדרשים לעמוד לצפירה מתוך לחץ חברתי או מתוך תחושת מחויבות מוסרית, אך הם לא בהכרח מרגישים כי יש בכך ערך אמיתי. האם העמידה בצפירה נחשבת לכפייה דתית או חילונית? בהמשך השיחה עלה הדיון סביב השאלה אם מדובר בכפייה דתית או חילונית. חלק מהדוברים טוענים כי יש הבדל בין הכפייה הדתית, בה ישנן מצוות הדורשות את העמידה בצפירה, לבין הכפייה החילונית, בה יש לחץ חברתי לעמוד. השאלה היא אם העמידה היא פעולה שנעשית מתוך תחושת חובה דתית או מתוך רצון להראות הזדהות עם הקולקטיב. האם העמידה בצפירה תורמת לשימור המורשת היהודית? לאורך השיחה עלתה גם השאלה אם העמידה בצפירה תורמת לזיכרון הנופלים ולשמירה על המורשת היהודית. יש המציעים כי מדובר במנהג שמזכיר את המורשת היהודית וחשוב לשמר אותו כדי לזכור את הנופלים, בעוד אחרים טוענים שאין שום צורך בעמידה פיזית ... הציבורית של זיכרון הנופלים? מה המשמעות של עמידה בצפירה? האם עמידה בצפירה כפויה? האם יש קשר בין צפירה לדת? האם זיכרון הנופלים ניתן לביטוי בדרכים אחרות? האם עמידה בצפירה תורמת לשימור המורשת היהודית?

... איך לטפל בהתנגדויות? שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין הורים וילדים, אומנות הויכוח, דיבייט, רטוריקה, חלק 1 איך לטפל בהתנגדויות? ההרצאה עוסקת בטיפול בהתנגדויות, שינוי עמדות, דיאלוגים בין דתיים לאתאיסטים, חילונים לדתיים, ויכוחים בין בני זוג, הורים וילדים, דיבייטים ורטוריקה. אליעד מסביר כיצד ניתן להתמודד עם התנגדויות באופן כללי, תוך הדגשת חשיבות ההתמודדות עם ...