🖨מוטיבציה, חוסר חשק להתאמץ, חוסר מוטיבציה, חוסר התמדה, עייפות נפשית, כבדות נפשית, משחק החיים, תשישות נפשיתובו יתבאר, העניין של חוסר המוטיבציה של האדם בחייו, להשיג מטרות כאלו ואחרות. כי לפעמים האדם מציב לעצמו מטרות, או שהאדם יודע ומבין שהוא צריך להשיג מטרות כלשהן. אבל האדם חווה עייפות נפשית / תשישות נפשית / כבדות נפשית וכיו"ב, ואין לו חשק ומוטיבציה להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו.
והשאלה היא, ממה נובעת תחושת העייפות הנפשית של האדם? ולמה יש לאדם חוסר חשק לעשות דברים? וגם כאשר האדם כבר עושה משהו, אז הוא חווה קושי, להתמיד ולהמשיך לעשות את מה שהוא צריך לעשות. והשאלה היא, ממה נובעת חוסר ההתמדה של האדם?
והעניין בפשיטות הוא, כי האדם רוצה להרגיש טוב. והאדם, בתת המודע העמוק ביותר שלו, בכלל לא חושב שיש הבדל בין טוב לבין רע. כי בעומק התת מודע, העמוק ביותר של האדם, שם, האדם בכלל לא אכפת לו משום דבר. ושם, האדם בכלל לא יודע שום דבר מוגדר. ושם, האדם בכלל לא מבדיל בין טוב לבין רע. אלא, שברמות חיצוניות יותר של המודעות של האדם, שם, האדם כן יודע להבדיל בין טוב לבין רע. ושם, יש לאדם רצונות שונים ומטרות שונות. ושם, האדם כן רוצה להרגיש רק טוב וכמה שיותר טוב.
וכאשר יש לאדם רצון להרגיש טוב, פירוש המצב הוא, שהוא חושב שהמציאות כרגע, היא לא מספיק מושלמת כפי מה שהיא. כי אם האדם היה חושב שהמציאות כרגע מושלמת כפי מה שהיא, בשלמות שאין שלמות אחריה, דהיינו, שהיא לא יכולה להיות יותר טובה ממה שהיא, אז ממילא האדם לא היה רוצה באותו הרגע, להרגיש יותר טוב. כי הוא חושב שהמציאות היא הכי טובה שאפשר, ואז אין אפשרות לרצות להרגיש יותר טוב. אבל האדם לא חושב שהמציאות מושלמת כפי מה שהיא, ואז הוא רוצה שהיא תהיה טובה יותר.
ולרצות שהמציאות תהיה טובה יותר, פירושו, שהאדם רוצה לשנות את המציאות, ולגרום לה להיות בצורה אחרת, שונה ממה שהיא ברגע של ההווה. כי לרצות שהמציאות תהיה טובה יותר, פירושו, לרצות לשנות את המציאות.
ולרצות לשנות את המציאות, פירושו, לרצות לגרום למציאות להיות שונה. ולגרום למציאות להיות שונה, פירושו שהאדם צריך להתאמץ כדי לשנות את המציאות. כי האדם רוצה לשנות את המציאות, שתהיה כך או אחרת.
ולשנות את המציאות, פירושו, להרגיש רע. כי ברגע שהאדם מנסה לשנות את המציאות, בפרט כאשר האדם מתאמץ מאוד כדי לשנות את המציאות, הרי שזה בעצם אומר, שהאדם מזדהה עם המחשבה שלו, שאומרת לו, שהמציאות היא לא מספיק טובה, כפי מה שהיא עכשיו.
כי המאמץ נובע מהמחשבה שאומרת שהמציאות היא לא מספיק טובה כרגע. וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות את המציאות, כך הוא יותר מזדהה רגשית, עם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא מושלמת כפי מה שהיא כרגע.
ולכן האדם חווה חוסר חשק וחוסר מוטיבציה וחוסר התמדה, להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. ולמה? כי האדם רוצה להשיג את המטרות שלו, כדי להרגיש, טוב יותר ממה שהוא מרגיש עכשיו. ומאחר שכך, הרצון של האדם להרגיש טוב, מונע ממנו להתאמץ, כדי להרגיש יותר טוב. כי המאמץ של האדם להרגיש יותר טוב, הוא בעצם גורם לאדם להרגיש יותר רע.
ונכון שהאדם מוכן לפעמים להרגיש קצת רע בהווה, כדי להרגיש הרבה יותר טוב והרבה פחות רע בעתיד. אבל אעפ"כ, לא תמיד האדם חושב, שהרע שיהיה לו בעתיד, הוא יהיה הרבה יותר רע, מהרע שיהיה לו מהמאמץ שלו לשנות את המציאות. ולא תמיד האדם חושב, שהמאמץ שלו לשנות את המציאות, והרע שהוא ירגיש בדרך אל המטרה, לא תמיד האדם חושב, שזה שווה את המאמץ.
בפרט שהאדם כבר יודע מראש, שכנראה בכל מקרה, גם כאשר הוא ישיג את מה שהוא רוצה, גם אז הוא לא יהיה מרוצה. כי תמיד, כאשר האדם משיג את מה שהוא רוצה, הוא תמיד מתרגל לזה אחרי זמן כלשהו, והוא שוב פעם לא מרוצה. ולכן האדם מבין, שלא תצמח לו הרבה תועלת מכך שהוא ינסה לשנות את המציאות, ולכן הוא חווה עייפות מהמאבק שלו במציאות.
כי האדם נמצא כל הזמן במאבק במציאות. כי הוא כל הזמן מנסה לשנות המציאות. ואחרי תקופה כלשהי, האדם מתחיל להראות סימני שבירה, של עייפות נפשית / דיכאון עמוק / תשישות נפשית / חוסר חשק / מועקה / דיכאונות / כבדות נפשית ועוד. והתחושות האלו באות לאדם, כשהוא מבין, שהוא תמיד ימשיך את המאבק שלו במציאות. ואז הוא מרגיש שהמציאות חזקה ממנו, ואז הוא מרגיש מושפל, ונכנס לדיכאון וכולי.
והאדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב תמיד. והאדם מנסה לשנות את המציאות, כדי להרגיש כמה שיותר טוב בהווה. כי האדם, אף פעם לא עושה שום דבר, בשביל העתיד, אלא רק בשביל ההווה. והאדם מתאמץ בהווה, כדי להתגבר על המחשבות המטרידות שיש לו בהווה, ממה שהוא חושב שאולי יקרה לו בעתיד. והאדם תמיד מתעסק בלטפל בבעיות שיש לו רק ברגע הזה.
והאדם עושה ברגע הזה, את מה שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב ברגע הזה. ואם האדם חושב, שהמאמץ שהוא יתאמץ ברגע הזה, יעשה לו הרבה רע. ואם האדם חושב, שהרע שהוא ירגיש מהמאמץ, הוא יהיה גדול יותר, מהרע שהוא מרגיש, מהפחד שלו ממה שיקרה לו בעתיד, אז האדם חווה חוסר חשק להתאמץ.
כי האדם מעדיף לסבול מהפחד שלו ממה שיקרה לו בעתיד, יותר מאשר מהמאמץ שלו לשנות את העתיד. ובפרט כאשר האדם יודע מראש, שגם אם הוא יצליח לשנות את המציאות, גם אז הוא לא יהיה מרוצה בשלמות, בפרט אז, שיש לאדם עוד יותר חוסר חשק לשנות את המציאות.
ומי שרוצה לצאת מהעצבות ומתחושת הדיכאון שלו, ולהיות בתחושה של מוטיבציה לעשות דברים, עליו להבין היטב את הסיבה שבגללה הוא חווה חוסר חשק לעשות דברים. דהיינו, להבין, שהוא חווה שהמאמץ שלו לעשות את הדבר, גדול מהתועלת שתצמח לו מאותו הדבר.
וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות איזה דבר, כך בעצם הוא מזדהה יותר עם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא מספיק טובה כפי מה שהיא. וזה גורם לו להרגיש יותר רע. כי עצם המחשבה שצריך לשנות את המציאות, היא עצמה גורמת לאדם להרגיש רע. והאדם רוצה להרגיש טוב...
מאמץ, כמה להתאמץ? להרוויח בלי לעבוד, היצע וביקוש, להתאמץ כמה שפחות, להרוויח כמה שיותר, רצונות מנוגדים, רצון לקבל, רצון לתת, כמה להשקיע? כמה לתת? השקעה, להרגיש יותר טוב, להתאמץ כמה שיותר, פיתוח מוצר, שיפור מוצר, להרגיש פחות רעמאמץ, כמה להתאמץ? להרוויח בלי לעבוד, היצע וביקוש, להתאמץ כמה שפחות, להרוויח כמה שיותר, רצונות מנוגדים, רצון לקבל, רצון לתת, כמה להשקיע? כמה לתת? השקעה, להרגיש יותר טוב, להתאמץ כמה שיותר, פיתוח מוצר, שיפור מוצר, להרגיש פחות רעמאמץ, כמה להתאמץ? להרוויח בלי לעבוד, היצע וביקוש, להתאמץ כמה שפחות, להרוויח כמה שיותר, רצונות מנוגדים, רצון לקבל, רצון לתת, כמה להשקיע? כמה לתת? השקעה, להרגיש יותר טוב, להתאמץ כמה שיותר, פיתוח מוצר, שיפור מוצר, להרגיש פחות רע כמה להתאמץ עבור הלקוחות או במקום העבודה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא: כמה על האדם להתאמץ עבור הלקוח, במקום העבודה או בפיתוח המוצר שלו? התשובה לשאלה הזו אינה פשוטה, ולמעשה, אין לה תשובה חד משמעית ... להבין מדוע, יש להבין לעומק את הסתירה הבסיסית שקיימת ברצונות של האדם. מהי הסתירה הבסיסית בין הרצון להרוויח יותר ולהתאמץ פחות? אליעד מסביר שכל אדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב וכמה שפחות רע. באופן טבעי, האדם שואף להרוויח כמה שיותר, אך במקביל הוא שואף להתאמץ כמה שפחות. הרצון להרגיש טוב מתבטא ברצון להרוויח יותר, והרצון להימנע מרע מתבטא ברצון להקטין את המאמץ וההשקעה ככל האפשר. כאן נוצרת סתירה ברורה: מצד אחד, אם האדם רוצה להרוויח יותר, עליו להשקיע ולהתאמץ יותר בפיתוח המוצר, בשירות ללקוח או במקום העבודה. מצד שני, ככל שהוא מתאמץ יותר, כך הוא חש יותר רע, ... מהן ההשלכות של הסתירה הזו במציאות? אליעד מפרט את ההשלכות של הסתירה הזו באמצעות דוגמאות שונות. אם האדם יחליט להתאמץ כמה שפחות - הוא ייתן שירות גרוע ללקוחות, המוצר שלו יהיה ברמה נמוכה, הוא יפסיק להשקיע בעצמו, ובעקבות זאת, ... הסיכוי להצליח ולהרוויח יותר גדל משמעותית. לדוגמה, אם אדם עובד כשכיר במקום עבודה ורוצה להרוויח כמה שיותר, כדאי לו להתאמץ יותר כי כך יש יותר סיכוי שהוא יקבל העלאה או קידום בתפקיד. מצד שני, המאמץ שהוא משקיע גורם לו לחוש פחות טוב, ולכן הוא יעדיף להקטין את רמת ההשקעה. מדוע אין תשובה מוחלטת לשאלה כמה להשקיע או להתאמץ? התשובה אינה מוחלטת, כי היא תלויה באיזון אישי. לכל אדם יש נקודת איזון אישית שבה הוא מוכן להתאמץ במידה מסוימת בתמורה לתוצאה מסוימת. יש אנשים שיתאמצו מאוד, ובסופו של דבר לא יראו תוצאות משמעותיות שיצדיקו את המאמץ. ... התוספת הזו. מאידך, אדם אחר יכול להשקיע מאמץ מינימלי ולקבל תשואה גדולה בהרבה. כיצד בכל זאת אפשר להרוויח יותר ולהתאמץ פחות? אליעד מציין דרך שיכולה לעזור לאדם להשיג את המטרה הזו, והיא מתמקדת בעיקרון של היצע וביקוש. הוא מסביר ... או לבחור את הלקוחות שהכי נוח לו לעבוד איתם, וכך בעצם הוא יוכל לעבוד פחות ולהרוויח יותר. למה צריך להתאמץ בהתחלה כדי להצליח מאוחר יותר? אליעד מסביר שלמרות שהמטרה היא להגיע למצב שבו האדם מתאמץ כמה שפחות ומרוויח כמה שיותר, עדיין בתחילת הדרך חובה להתאמץ. האדם צריך להשקיע בשיפור עצמי, במיתוג עצמי ובמכירת עצמו, כי רק כך הוא יוכל ליצור לעצמו אלטרנטיבות רבות יותר, ... יוכל לבחור לקוחות נוחים יותר או לעבוד פחות שעות ולבקש תגמול גבוה יותר. האם כל אדם יכול להרוויח הרבה ולהתאמץ מעט? אליעד מדגיש שלא כולם יכולים להגיע למצב האידיאלי הזה, כי הדבר תלוי מאוד ברמת הכישרון, ביכולת האישית של ... נכון. רק בדרך זו ניתן להגיע למצב של יותר רווח ופחות מאמץ לאורך זמן. מהו שורש השאלה של כמה להתאמץ וכמה להשקיע? אליעד מבהיר ששורש השאלה כמה להתאמץ? נובע מהרצון הפשוט של האדם לקבל כמה שיותר טוב ולהרגיש כמה שפחות רע. האדם נמצא בקונפליקט תמידי בין שני ... משמעית לשאלה. כל אחד חייב למצוא בעצמו את נקודת האיזון שמתאימה לו. לסיכום, אליעד מדגיש שוב ושוב שהשאלה כמה להתאמץ? לעולם לא תקבל תשובה אחת שמתאימה לכולם. כל אדם צריך למצוא את האיזון האישי שלו בין כמה שהוא רוצה להרוויח לבין כמה שהוא מוכן לסבול את המאמץ שנדרש לשם כך. כמה צריך להתאמץ בעבודה? איך להרוויח יותר ולהתאמץ פחות? מהו איזון בין עבודה והנאה? האם אפשר להרגיש טוב בלי מאמץ? כמה להשקיע בשיפור המוצר? איך לשפר את הביקוש למוצר שלי? מהי נקודת האיזון האישית בעבודה? כמה צריך להתאמץ בעבודה, בפיתוח מוצר ובשירות ללקוח? שלום חברים, השאלה היא כמה בן אדם צריך להתאמץ עבור הלקוח שלו? כמה צריך להשקיע במקום העבודה? כמה להשקיע בפיתוח המוצר? איפה לעצור ולהגיד סטופ? העיקרון המרכזי בן אדם רוצה להרגיש טוב ולא רע. זהו עיקרון בסיסי. מכאן נגזר שהוא רוצה להרוויח כמה שיותר ולהתאמץ כמה שפחות. אבל יש כאן סתירה - מצד אחד הוא רוצה להרוויח יותר, ומצד שני הוא רוצה להתאמץ כמה שפחות. הפרדוקס של המאמץ מצד אחד, אם אתה רוצה לעבוד כמה שפחות, אז הגיוני שתרצה להתאמץ כמה שפחות. אם כך, האינטרס שלך הוא לא להשקיע בכלל בפיתוח המוצר, לתת שירות מינימלי, ולעבוד בצורה הכי חסכונית ... יותר סיכוי שתצליח, תרוויח יותר כסף, תשיג העלאה, תקבל יותר לקוחות וכולי. אין תשובה מוחלטת אז כמה להשקיע? כמה להתאמץ? אין לזה תשובה חד משמעית. מצד אחד, ככל שתשקיע יותר, אתה מגדיל את הסיכוי להרוויח יותר. מצד שני, אם ... שאתה טוב יותר, כך יותר אנשים ירצו את השירות שלך. וככל שיותר אנשים ירצו אותך, כך תוכל להרוויח יותר ולהתאמץ פחות. לכן, כדי להגיע למצב שבו אתה עובד פחות ומרוויח יותר, עליך להשקיע בשיפור עצמי, במיתוג אישי ובמכירה של עצמך. האם תמיד כדאי להתאמץ? לא בהכרח. אתה יכול להתאמץ מאוד וזה לא יביא לך תשואה, ומצד שני, ייתכן שדווקא מאמץ קטן יביא לך הרבה תועלת. לכן, אין תשובה ... מחפש בין עבודה לרווח אישי. לסיכום הסוד הוא למצוא את נקודת האיזון האישית שלך. אין פתרון מוחלט לשאלה כמה להתאמץ, כי לכל אחד יש את האיזון שמתאים לו. תחשבו על זה, ותוכלו למצוא את הדרך שלכם לשפר את ההצלחה ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?