9:36למה אני רוצה משהו? איך להבין את עצמך? למה אני לא רוצה להרגיש רע? למה אני רוצה להרגיש טוב? למה אני רוצה משהו? למה אני לא רוצה משהו? איך לנתח את עצמך? מודעות עצמית
למה אני רוצה להרגיש טוב או להימנע מהרגשה רעה?
אליעד כהן פותח בשאלה מהותית: מדוע אדם רוצה להרגיש טוב ומדוע הוא לא רוצה להרגיש רע? לדבריו, כדי לענות על שאלות אלה צריך תחילה להבין מה המשמעות של המושגים "טוב" ו"רע". הוא מציג את הטענה שלפיה אם לא יודעים מהו "טוב", אי אפשר להבין למה רוצים אותו, וכך גם לגבי "רע". הסיבה לכך היא שהרצון וההימנעות קשורים ישירות בהגדרות האלה.
אליעד נותן דוגמה להמחשה: אם אדם צובט אותך, האם זה טוב או רע? כמובן שזה רע. וכשאותו אדם מפסיק לצבוט, זה טוב. כלומר, הגדרת הטוב והרע היא תוצאה ישירה של מה שהאדם רוצה או לא רוצה. אליעד מדגיש שהרצון או אי - הרצון הוא שקובע את הטוב ואת הרע. אם אדם אומר "אני לא רוצה משהו" הוא בעצם אומר שזה רע עבורו, ולהפך.
האם "לא רוצה" ו"רע" הם אותו הדבר?
אליעד מחדד את ההבנה שהמונחים "רע" ו"אני לא רוצה" הם למעשה מילים נרדפות. אם אדם אומר "זה רע לי", זה זהה לכך שהוא אומר "אני לא רוצה את זה". לפיכך, הוא מסביר שאין משמעות לשאלה "למה אני לא רוצה את זה?", אם התשובה תהיה פשוט "כי זה רע לי". לפי אליעד, זו אינה תשובה אמיתית, אלא חזרה על ההנחה הראשונית: זה רע כי איני רוצה, ואיני רוצה כי זה רע.
אליעד מביא כדוגמה את השאלה: "למה קיר לבן?" ואומר שתשובה כמו "כי הקיר לבן" היא תשובה חסרת תוכן. באותו אופן, השאלה "למה אני לא רוצה את זה?" והתשובה "כי זה רע לי" היא חסרת משמעות אמיתית. הוא מדגיש שהמפתח להבנה הוא לשבור את המעגל הזה, ולא לקבל תשובות מעגליות.
כיצד לפרק שאלות גדולות לשאלות קטנות יותר?
אליעד מסביר שכדי להתמודד עם שאלות מהותיות כמו "למה אני רוצה משהו?" או "למה אני לא רוצה משהו?" חייבים לפרק את השאלה לשאלות קטנות וברורות יותר. לדוגמה, כשאדם שואל את עצמו: "למה אני לא רוצה שיכאב לי?" הוא צריך קודם כל לשאול שאלות בסיסיות יותר כמו:
האם קיימת בכלל סיבה לרצון או לאי - רצון?
אליעד כהן מציע להעמיק בשאלה: האם בכלל קיימת סיבה אמיתית לכך שאדם רוצה או לא רוצה משהו? הוא מציע לבדוק לעומק את המושג "סיבה". לדבריו, אנשים מניחים באופן אוטומטי שלכל דבר יש סיבה, אך זו הנחה שצריך לבדוק בעצמה. הוא מסביר שכדי להבין את עצמך ואת המוטיבציות שלך, אתה חייב להיות מוכן לבדוק הנחות בסיסיות כמו קיומה של סיבה או קיומו של רצון.
לדבריו, כאשר בודקים את ההנחות האלה לעומק, אפשר להתחיל לראות דברים בצורה בהירה יותר, וכך להשתחרר מתשובות אוטומטיות ומעגליות. התהליך הזה, על פי אליעד, יוביל למודעות עצמית גבוהה יותר ולהבנה אמיתית של מה עומד מאחורי הרצונות, הרגשות והתגובות של האדם.
כיצד לזהות את הרצונות והרגשות שלי?
אליעד מסביר שכדי לזהות את מה שאדם באמת רוצה או לא רוצה, עליו לשאול את עצמו שאלות פנימיות מדויקות יותר:
בסיום ההרצאה אליעד כהן מסכם את הגישה הפרקטית להבנת עצמך ולניתוח פנימי: לקחת כל שאלה גדולה ומורכבת ולהפוך אותה לסדרה של שאלות קטנות ופשוטות יותר, שעליהן ניתן לענות באופן ברור ומדויק. הוא מדגיש שרק כך אפשר להגיע למודעות אמיתית ולהבין לעומק את המנגנונים הפסיכולוגיים הפועלים מאחורי כל רצון ורגש.
אליעד כהן פותח בשאלה מהותית: מדוע אדם רוצה להרגיש טוב ומדוע הוא לא רוצה להרגיש רע? לדבריו, כדי לענות על שאלות אלה צריך תחילה להבין מה המשמעות של המושגים "טוב" ו"רע". הוא מציג את הטענה שלפיה אם לא יודעים מהו "טוב", אי אפשר להבין למה רוצים אותו, וכך גם לגבי "רע". הסיבה לכך היא שהרצון וההימנעות קשורים ישירות בהגדרות האלה.
אליעד נותן דוגמה להמחשה: אם אדם צובט אותך, האם זה טוב או רע? כמובן שזה רע. וכשאותו אדם מפסיק לצבוט, זה טוב. כלומר, הגדרת הטוב והרע היא תוצאה ישירה של מה שהאדם רוצה או לא רוצה. אליעד מדגיש שהרצון או אי - הרצון הוא שקובע את הטוב ואת הרע. אם אדם אומר "אני לא רוצה משהו" הוא בעצם אומר שזה רע עבורו, ולהפך.
האם "לא רוצה" ו"רע" הם אותו הדבר?
אליעד מחדד את ההבנה שהמונחים "רע" ו"אני לא רוצה" הם למעשה מילים נרדפות. אם אדם אומר "זה רע לי", זה זהה לכך שהוא אומר "אני לא רוצה את זה". לפיכך, הוא מסביר שאין משמעות לשאלה "למה אני לא רוצה את זה?", אם התשובה תהיה פשוט "כי זה רע לי". לפי אליעד, זו אינה תשובה אמיתית, אלא חזרה על ההנחה הראשונית: זה רע כי איני רוצה, ואיני רוצה כי זה רע.
אליעד מביא כדוגמה את השאלה: "למה קיר לבן?" ואומר שתשובה כמו "כי הקיר לבן" היא תשובה חסרת תוכן. באותו אופן, השאלה "למה אני לא רוצה את זה?" והתשובה "כי זה רע לי" היא חסרת משמעות אמיתית. הוא מדגיש שהמפתח להבנה הוא לשבור את המעגל הזה, ולא לקבל תשובות מעגליות.
כיצד לפרק שאלות גדולות לשאלות קטנות יותר?
אליעד מסביר שכדי להתמודד עם שאלות מהותיות כמו "למה אני רוצה משהו?" או "למה אני לא רוצה משהו?" חייבים לפרק את השאלה לשאלות קטנות וברורות יותר. לדוגמה, כשאדם שואל את עצמו: "למה אני לא רוצה שיכאב לי?" הוא צריך קודם כל לשאול שאלות בסיסיות יותר כמו:
- האם באמת אני לא רוצה שיכאב לי?
- מה בדיוק המשמעות של "כאב" עבורי?
- האם יש סיבה לכך שאני לא רוצה להרגיש כאב?
- האם יש בכלל דבר כזה רצון או אי - רצון אובייקטיבי?
- איך אני מזהה את הרגש שלי או את הרצון שלי?
- מה משמעות המילה "סיבה"? האם באמת יש סיבה לדברים או שאני רק מניח שיש סיבה?
האם קיימת בכלל סיבה לרצון או לאי - רצון?
אליעד כהן מציע להעמיק בשאלה: האם בכלל קיימת סיבה אמיתית לכך שאדם רוצה או לא רוצה משהו? הוא מציע לבדוק לעומק את המושג "סיבה". לדבריו, אנשים מניחים באופן אוטומטי שלכל דבר יש סיבה, אך זו הנחה שצריך לבדוק בעצמה. הוא מסביר שכדי להבין את עצמך ואת המוטיבציות שלך, אתה חייב להיות מוכן לבדוק הנחות בסיסיות כמו קיומה של סיבה או קיומו של רצון.
לדבריו, כאשר בודקים את ההנחות האלה לעומק, אפשר להתחיל לראות דברים בצורה בהירה יותר, וכך להשתחרר מתשובות אוטומטיות ומעגליות. התהליך הזה, על פי אליעד, יוביל למודעות עצמית גבוהה יותר ולהבנה אמיתית של מה עומד מאחורי הרצונות, הרגשות והתגובות של האדם.
כיצד לזהות את הרצונות והרגשות שלי?
אליעד מסביר שכדי לזהות את מה שאדם באמת רוצה או לא רוצה, עליו לשאול את עצמו שאלות פנימיות מדויקות יותר:
- איך אני יודע לזהות את הרצונות שלי?
- איך אני יודע לזהות את הרגשות שלי?
- האם יש הבדל אמיתי בין הדברים שאני רוצה ובין אלה שאני לא רוצה, או שזה רק עניין של תחושה רגעית?
בסיום ההרצאה אליעד כהן מסכם את הגישה הפרקטית להבנת עצמך ולניתוח פנימי: לקחת כל שאלה גדולה ומורכבת ולהפוך אותה לסדרה של שאלות קטנות ופשוטות יותר, שעליהן ניתן לענות באופן ברור ומדויק. הוא מדגיש שרק כך אפשר להגיע למודעות אמיתית ולהבין לעומק את המנגנונים הפסיכולוגיים הפועלים מאחורי כל רצון ורגש.
- למה אני רוצה להרגיש טוב?
- איך להבין את עצמי?
- מה זה טוב ומה זה רע?
- איך לפרק שאלות מורכבות?
- האם יש סיבה לרצון שלי?
- איך לזהות את הרגשות שלי?
- מודעות עצמית וניתוח עצמי
050-3331-331