איך מתייחסים נכון לחיים כחדר כושר לשכל?

כדי להבין איך לפתח את השכל ואיך לדעת אם יש לך שכל אמיתי, אליעד כהן מציג דוגמה מתוך עולם הכושר, המדגישה כיצד נכון להתייחס לחיים כאל חדר כושר תמידי. אם אדם מתייחס לחיים כ"חדר כושר" שכלי, אז כל מצב שהוא נקלע אליו בחיים הוא הזדמנות לפתח ולתרגל את החשיבה שלו, בדיוק כמו שאדם מגיע לחדר כושר פיזי כדי לפתח שרירים.

לדוגמה, אחת המשתתפות אומרת שכאשר היא נמצאת בחדר כושר אמיתי, והמאמן מציע לה לתרגל דברים שאינם מעניינים אותה ביום - יום, כמו "לעמוד על הראש", היא תעשה זאת רק אם זה יועיל לה בתחרות או באתגר ספציפי, אך לא תעשה זאת סתם כך בחייה השוטפים. מבחינתה, להפעיל את המוח או הגוף על משהו שלא מעניין אותה או שאינו שימושי עבורה זה בזבוז של מאמץ.

אליעד כהן משתמש בדיוק בדוגמה זו כדי להסביר לה מדוע גישה זו מגבילה את התפתחות השכל. הבעיה שלה, לפי אליעד, היא שהיא חושבת שהשימוש בשכל דומה רק למצב שבו האדם נמצא בחדר כושר ספציפי למטרות מוגדרות מראש. אך בפועל, החיים עצמם הם חדר הכושר האמיתי של השכל. כל מצב בחיים, כל נושא, אפילו אם הוא נראה חסר עניין או חסר תועלת ברגע זה, הוא הזדמנות לפתח את החשיבה ולהרחיב את יכולת ההבנה והשכל.

האם השכל מתפתח רק בתחומים שמעניינים אותנו?

לפי אליעד כהן, אם אדם עוסק רוב היום בתחום מסוים, למשל בשירה, ברור שהוא יפתח את השכל בעיקר בתחום הזה. אבל אם הוא פתאום נתקל בתחום שאינו שייך לעולם העניין המיידי שלו, יש לו שתי אפשרויות:

• האפשרות הראשונה היא להחליט שזה לא מעניין אותו, ולהתעלם מכך לחלוטין, מתוך אמונה שזה חסר תועלת.
• האפשרות השנייה היא להסתכל על הסיטואציה כעל הזדמנות, ולהתאמץ להפעיל את השכל גם בתחום הזה.

הגישה השנייה היא זו שתורמת באמת לפיתוח השכל. מי שמתאמן רק במה שהוא כבר מכיר וטוב בו, לא באמת יודע אם הוא באמת "חכם" או "בעל שכל". ההמלצה של אליעד היא לחשוף את עצמך דווקא למצבים לא מוכרים, לתחומים חדשים, ולראות האם גם שם אתה מצליח להפעיל את החשיבה שלך. בדיוק כמו מבחן פתע במשהו שלא התאמנת עליו מראש.

מה אפשר ללמוד מההשוואה בין פיתוח החשיבה לקרוספיט?

אליעד כהן משווה את פיתוח החשיבה לשיטת האימון "קרוספיט". יש מתאמנים שמעדיפים שיטת אימון מובנית ומדויקת, שבה עושים תרגיל אחד שוב ושוב עד שמצטיינים בו. לעומת זאת, קרוספיט כולל מגוון רחב של תרגילים בלתי צפויים, שדורשים הסתגלות והתמודדות עם מצבים לא מוכרים.

החיסרון בשיטת הקרוספיט, לפי הטענה, הוא שהסיכוי להיפצע גבוה יותר, משום שמתאמנים בתרגילים שונים ומשונים שלא רגילים אליהם. מצד שני, היתרון הגדול של השיטה הוא הגיוון והיכולת לפתח כישורים רחבים יותר, כוח הסתגלות וגמישות מחשבתית. בדיוק באותו אופן, מי שמתאמן רק בדברים מוכרים, אולי ירגיש בטוח יותר, אבל המוח שלו יישאר מוגבל לתחום צר יחסית. מי שפותח את עצמו למגוון נושאים ותחומים, מתמודד עם מצבים לא מוכרים ומאתגרים, ומתרגל את עצמו להיות חכם יותר ועם שכל מפותח יותר.

איך באמת יודעים אם אדם הוא חכם?

כדי לדעת האם אתה באמת חכם או בעל שכל, אליעד כהן ממליץ לבדוק זאת לא רק בתחומים שבהם אתה מומחה או רגיל להתעסק, אלא דווקא בתחומים חדשים או כאלה שלא מוכרים לך. דוגמה שממחישה זאת היטב היא אדם שמגיע לתחרות או מבחן פתע ואומר שהוא יצליח רק בתרגילים שהתאמן עליהם מראש. אדם כזה בעצם מגביל את עצמו ומוכיח שאין לו באמת שכל מפותח, אלא רק ידע טכני מוגבל.

לכן, אם אתה רוצה לבדוק באמת אם יש לך שכל, עליך לנסות להתמודד עם מצבים חדשים ולא מוכרים, לחפש להבין אותם לעומק, גם אם זה לא משהו שאתה עוסק בו ביומיום. שכל אמיתי מתבטא בגמישות מחשבתית וביכולת הסתגלות למצבים חדשים.

מה המסקנה המרכזית לגבי פיתוח השכל בחיים?

המסקנה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהחיים עצמם הם הזדמנות תמידית לפתח את השכל. כל מצב, גם אם הוא לא נראה מעניין או שימושי מיידית, יכול לשמש כחדר כושר לשכל. גישה זו תוביל את האדם לא רק להיות חכם יותר, אלא גם ליהנות מחיים מעניינים ועשירים יותר.

הוא ממליץ לאמץ חשיבה של "קרוספיט שכלי" - להתנסות, לחקור, ולנסות להבין כל דבר שאתה נתקל בו, לא משנה עד כמה הוא נראה לך חסר משמעות כרגע. כך האדם יוכל לפתח שכל רחב ועמוק באמת.