יש חלק 2?

דוגמא מאוד דומה לכך היא תורת היחסות הפרטית של אינשטיין שאחת המסקנות הנובעות ממנה היא שככל שהצופה מתקרב למהירות האור כך הזמן והמרחב יתקצרו (יתכווצו), בעוד שמהירות האור תשאר קבועה, עד שכשידביק את מהירות האור (100% מהירות האור) הזמן והמרחב יתקצרו לאפס ולא יתקיימו כלל, וכך הצופה ידבק בתכונותיו המלאות של האור, שהם בעצם חוסר תכונות ויהיה כמו האור עצמו ואז מנקודת מבטו המרחב והזמן לא יתקיימו, העולם הפיזי לא יתקיים.

כשצופה העומד במקום בוחן את האור הוא מגלה תכונות שיש לאור, לדוגמא, שהאור מורכב מפוטונים ושיש אנרגיה מסוימת שגורמת לפוטונים לנוע ממקום א למקום ב במרחב זמן (פליטה ויניקה), ולכן תמיד יכול לשאול את השאלה מהיכן הגיעה האנרגיה שמניעה את הפוטונים (שהיא דומה לשאלת הקיום), בעוד שמנקודת מבטו של האור עצמו הזמן והמרחב לא קיימים כלל ותנועה כזאת לא מתקיימת בכלל, זאת אומרת שמנקודת מבטו של האור, האור לא חווה את עצמו בכלל ולכן לא קיימת הסיבה או השאלה מהיכן האנרגיה שמניעה את הפוטונים, האור פשוט קיים ללא שאלות.

אפשר להבין מכך שכל מה שהצופה שחוקר את האור מבין על תכונות האור הוא מתוך תפיסת העולם המצומצת שלו ובמגבלות התודעה שלו ושכל המסקנות שהוא יסיק הם יצוג שכלי של האור במסגרת מגבלות החושים שלו, כך שכל תפיסת האדם היא מאין משחק מחשבתי שהוא משחק בתוך תודעתו.

בזמן שהצופה חווה את האור ומנסה להבין ולהסביר את תכונותיו האור עצמו לא חווה את עצמו כלל ואין בו שאלות

אם אדם היה כמו האור עצמו לא היה חווה ולא היה שואל את השאלות על התנהגות האור.

הצופה שואל את השאלות מכיוון שבאופן מסויים הוא מתח את הזמן והמרחב מתוך נקודת האפס שהיא האור עצמו בכך שהוא עומד במקום ולא נע במהירות האור.

אפשר להבין מכך שהמושג שנקרא מהירות האור שהיא הקבוע במשוואה, הוא לא באמת מהירות, ושניתן להמיר המושג מהירות ל"היחס הקבוע של היצוג של הצופה של המרחב והזמן" בתוך תודעתו.

מכיוון שהזמן מרחב הוא יחסי מאובייקט לאובייקט אפשר להגיד שתמיד קיים איפהשו אובייקט שהצופה נע ממנו באופן יחסי במהירות האור, זאת אומרת שתכונות האור תמיד נמצאות בצופה ביחס למשהו אחר רק הוא לא מודע לכך כי הוא מוגבל בתפיסתו החושית.

הסבר יותר מדויק אפשר למצוא פה:

http://www.youtube.com/watch?v=U8Gb9xNeSQ0&feature=related

בהרצאתו של פיטר ראסל על התודעה.

ממצב אליעד!

רציתי לדעת מה אתה חושב ואם תוכל לשפוך קצת אור על משהו שכתבתי היום בלילה, מעניין אותי אם תוכל לחדד את הדברים.: ) תודה

מנקודת מבט של אינסוף אין סיבה לקיום היש סוף, סיבתיות היא מושג שמתקיים מתוך אשליית היש סוף, והוא מתגלה (מתקיים) באופן ישיר מתוך אשליית תחושת הזמן.

אדם חווה את היש סוף כנע על ציר זמן מתוך ההגבלה השכלית שחווה פירוד של הדברים, וכך הוא משוכנע שהזמן מפורד לעבר הווה ועתיד.

לא כמו האינסוף, הוא לא מצליח לחוות את אחדות הדברים ולתפוס שאין זמן, ושתחושת הזמן קיימת רק ממקום הנפרדות, לכן מחפש את הסיבה, ולכן קיימת השאלה.

השאלה מהיכן הכל הגיע או מתקיים, או מהו המקור של כל הדברים בעולם היא שאלה שנובעת מחוסר תפיסת האחדות. בעולם של הפרדות מחוייב שכל היש יגיע ממקור מסויים, שעוד פעם זו שאלה שמתייחסת לזמן כאילו הדברים מתהווים מעבר לעתיד, ככל שהאדם יעמיק בשאלה, יתפוס שהדברים רק מתהווים, או שלא מתהווים כלל ושאין שאלה כלל. (יהוה - היה, הוה, יהיה)

השאלה מתקיימת רק ממקום הנפרדות, ככל שידבוק בתפיסת האינסוף יבין שאין סיבה ואין שאלה ואז כבר לא יבין כלל.

אם כך כל הלבשה אפילו הבסיסית ביותר שאנו עושים, לדוגמא "אור אינסוף" או "אור אינסוף הוא טוב (או רע) "

הוא נסיון הבנה מתוך הצמצום ומתוך הבנה שכלית נפרדת מנקודת המבט ומאשליית היש סוף שלא מתקיימת בכלל מנקודת המבט של האינסוף, וככל שמתקדמים בהבנת האחדות, מחסומים (הפרדות) בתודעה הסופית נשברים וסופה של כל הלבשה כגון זו להיות מופרכת ולהיעלם לטובת תבנית חדשה.

ולכן גם תבנית חשיבה לדוגמא כמו "יש מאין" וכל תאוריה לדוגמא כמו "אינסוף שמכיל סוף" מוטלת בספק וסופה להיעלם לטובת תבנית חדשה

אם כך לא שייך להגיד שאדם צריך או חייב לעשות משהו או להתנהג בדרך כזו או אחרת כי כל מסקנה נובעת מתוך אשלייתו הסופית או מתוך אשלייתם של אחרים שמשוכנעים שהם יודעים מה נכון לעשות או איך להתנהג.

תודה!

@אריק נווה:

1 - אתה מוזמן להפגיש ביננו

2 - אתה מוזמן להגיע למפגשים

3 - תשאיר מייל, שנוכל ליצור איתך קשר

שלום אליעד!

קודם כל אני רוצה להגיד שאתה אחד האנשים הכי מבריקים וחכמים שנתקלתי בהם אחרי הרבה שנות המחקר שלי על שאלת הקיום מכל מיני כיוונים כאלה ואחרים, אני עוקב אחריך תקופה וראיתי אין ספור סרטים שלך וגם התגברתי על כל העקבות שלי לגבי דברים מסוימם שאתה אומר שכביול פוגעים באדם שתקוע בנפרדות, מכיוון שמטרת המחקר שלי את האמת יותר חשובה מבחינתי, ואני חושב שהדברים שאתה מלמד עמוקים לאין שיעור, לרוב הרבה הרבה יותר מרוב הרבנים למשל, שאני בוחר לא להיות בוטה כמוך ולהגיד מילים שלא שייכות - אצלי בתפיסה.. פשוט הייתי אומר שרובם לא מדברים ברבדים ובעומק שאני מחפש וגם כבר נמצא בתפיסה שלי, ורוב הזמן גורמים לי פשוט לשעמום וגם לטיפה זלזול.

אני חוקר את השאלה כבר שנים רבות מהמון כוונים כמו פילוספיות למינהן, מכניקת הקוונטים והפרושים הפילוספים שלה, תורת היחסות ועוד.. מאוד לעומק ולומד קבלה ואת תורת הסוד כבר 6 שנים לעומקה, שזה לדעתי, בדיוק מה שאתה מלמד למרות שאתה אומר שלא ושכולם שקרנים. כך אני רואה את זה.

אני מסכים שיכול להיות שיש הרבה אנשים, או "רבנים גדולים" שבמילים יפות.. אולי לא הבינו לעומק העניין... או שאתה, ואולי גם אני לא מבינים שהם הבינו לעומק העניין למרות שאני יודע שעכשיו אתה אומר שאתה מבין באופן מוחלט.. והם שקרנים. אבל אתה גם אומר שהכל אחד... אז לא יכול להיות שהם שקרנים... נכון שמכל מיני נקודות מבט של האחדות אפשר להגיד שהם שקרנים, ולא שקרנים וכן שקרנים.. הבנו את הנקודה.. אפשר להתפלסף שעות אנחנו יודעים.. וגם בטוח שזה מה שתעשה..

אני בניגוד להרבה אנשים שכותבים פה בפורום לא מחפש דיון רדוד איתך שלא מתאים לרמה השכלית שלך וגם לא לשלי... אני כמוך חכם (למרות שאתה יותר) ויש לי יכולת תפיסה מאוד עמוקה ומפותחת ולא שיפוטית ברמה של הפשט כמו שיש להרבה אנשים פה בפורום, אני מבין, כקונספט (לא חווה בשלמות), את את כל הדברים העמוקים... מלאי הרבדים שאתה מדבר עליהם בסרטים ובמאמרים שלך, אני יודע שעכשיו אתה חושב.." אם היית מבין הכל, היית חווה הכל, או לא חווה".."או שהבנת או של הבנת", ברור. במקום שאני נמצא בתודעה או בשלב שאני נמצא, הכל מודלים מאוד מורכבים ברי הפרכה, כך שאני חווה את זה כקונספט שהוא בסך הכל עוד יצוג שכלי ואשלייתי בר הפרכה מתוך הנפרדות, בשלב זה. מבחינתי גם קונספט בר הפרכה הוא תבנית ברת הפרכה כך שהכל וכלום והמשמעות דטרמיניסטית וגם לא דטרמינסטית: )

סיימתי להתפלסף

אני חושב שהסיבה העיקרית שאני כותב לך היא שאני מרגיש שחשוב לי להגיד לך שלמרות שאתה חכם מאוד מאוד, מאוד, ולמרות שאתה חושב שכולם "שקרנים" ב"תורת השקרנים"... ולמרות שאני מסכים איתך שמאות הרבנים המשעממים שעשרות פעמים חיפשתי בלי להתייאש חוכמה גדולה אצלהם ולא מצאתי, יש איש אחד שמלמד בדיוק אבל בדיוק מה שאתה מלמד, אבל לטעמי למרות חכמתך האדירה הוא חכם ממך בהרבה (כמובן שזו דעה אישית), והרבה הרבה, הרבה יותר דק ומדויק ממך, מה שיפה הוא שלמרות שאתה חושב ומציג את היהדות והקבלה, די בקלות צריך לציין כתפיסה טיפשית, שיקרית וחסרת עומק ורבדים כמו הרבדים הרבים ונקודות המבט הרבות שאתה מציג, תתפלא, או שלא, הוא מציג את כל הרבדים האלו בשיא עומקם ממש כמוך... אבל הרבה יותר עמוק.

אולי אם אתה באמת אבל באמת כל כך פתוח וללא הגדרות כלל כמו שאתה טוען, יום אחד אולי תוכל להסתכל בשכל שלו ואולי לחדד את הידע העצום שיש לך.

אם זה מעניין אותך, שמו הוא אריק נווה, והוא מלמד במרכז מודעות בתל אביב, והוא מבחינתי הכוח אצלי בתודעה, הכי חכם ועמוק שאני מכיר, כמובן.

אולי זה יעניין אותך.

רק לידע כללי, אני חילוני... די כופר אפשר להגיד, שלא מאמין בשום אופן באמונה עוורת בשום דבר, ורק הדעת מנחה אותי (ואולי מטעה אותי) ובעניין האמונה שאתה תמיד אומר שהיא טמטום... נכון שהיא טמטום ברובד מסויים וכמו שאתה יודע היא יכולה גם להיות לא טמטום ברובד אחר, מה גם שאמונה אמיתית בקבלה היא בשום אופן לא אמונה עוורת כמו שאתה טוען והיא יותר על בסיס אמינות בדעת שאתה צובר, זה רק עוד כוח בנשמה שמתחבר עם כוח בנפש לצורך אחדות, אז לך תדע אולי זה משהו שיכול להשתנות אפילו אצלך במודל התפיסתי שלך, שמימלא חייב שיתנפץ באיזהשו שלב לטובת מודל מצומצם אחר מתקדם יותר לכיוון האחדות. אני כמובן לא אומר שזה נכון או לא נכון, מה אני באמת יודע... תכלית הידיעה שלא נדע. (או שלא) (-:

יום טוב!... ואולי גם לא... כמו שאתה אוהב לחשוב (-: