מה המשמעות של "הכל טוב מוחלט" לפי אליעד כהן?

אליעד כהן מציג בהרצאה את הרעיון של "הכל טוב מוחלט", ומסביר בצורה עמוקה ומפורטת את משמעותו. לדבריו, טוב מוחלט הוא מצב שבו אין שום תנאי או ספק, הכל טוב באופן מוחלט וללא שום סייגים או הסתייגויות. אליעד מדגיש באופן חד משמעי שגם מה שנראה לנו רע, טעות או כישלון - כל אלו טובים ומושלמים באותה מידה כמו הדברים שנתפסים בעינינו כהצלחה, נכונים או חיוביים.

הוא מסביר שהטוב המוחלט הוא נקודת מבט שבה אין הבדל בין טוב לרע, בין הצלחה לטעות, בין הבנה לחוסר הבנה. הכל נמצא באותו מישור של שלמות מוחלטת. אפילו אם האדם מרגיש שהוא טועה, מבין לא נכון או שואל שאלה שאולי נראית לו מיותרת - עדיין הכל טוב באותה המידה.

האם טעויות הן באמת מושלמות?

אליעד מדגים את תפיסתו דרך דוגמה ברורה: אם אדם עושה את כל הטעויות האפשריות, הוא עדיין במצב של שלמות מוחלטת. מדוע? כי המושג "מוחלט" לא מאפשר שום חריגה או יוצא מן הכלל. אם הכל טוב מוחלט, אין אפשרות שמשהו יהיה לא טוב או פחות טוב. גם אם אדם חושב שמה שנאמר בהרצאה הוא טעות מוחלטת או חוסר הבנה, גם מצב זה הוא מושלם וטוב לחלוטין. אין אפשרות אחרת.

לכן אליעד טוען שבמציאות שבה "הכל טוב מוחלט", אין באמת הבדל בין עשיית טעויות או עשייה נכונה. ההבדל הוא רק בעיני המתבונן, שרואה הבדל בין טוב ורע, בין טעות לנכונות. אבל מנקודת המבט המוחלטת של המציאות - אין הבדל כלל, הכל זהה במידת שלמותו.

מדוע לשאול שאלות זה טוב מוחלט?

אליעד מתייחס לכך שגם הפעולה של שאילת שאלות עצמה, היא טובה מוחלטת. הוא מסביר שגם אם השאלה נראית לא הגיונית, או שנדמה שהשואל לא באמת מבין את הדברים, גם זה טוב מושלם. הסיבה לכך היא שכאשר הכל מוחלט, גם עצם קיומה של השאלה, עצם הביטוי של ספק או חוסר הבנה, הם חלק בלתי נפרד מהטוב המוחלט.

בעצם, אליעד מראה כי כל סיטואציה בה האדם שואל, מתלבט, חושב או אפילו לא מבין, היא שלמות בפני עצמה. אין צורך להגיע להבנה מוחלטת, כי גם חוסר ההבנה הוא כבר שלמות מוחלטת בפני עצמו. המשמעות היא שאין שום פעולה או מחשבה שיכולה לגרוע מהשלמות - כי אין באמת אפשרות שהשלמות תהיה חסרה או פגומה.

כיצד להבין שהכל טוב מוחלט בפועל?

אליעד מציין שיש הבדל משמעותי בין הבנה תיאורטית לבין החוויה בפועל. כאשר האדם שואל שאלה, הוא מראה שעדיין לא חווה לחלוטין את המצב הזה של "הכל טוב מוחלט". אם הוא היה באמת חווה זאת, לא הייתה לו סיבה להמשיך ולשאול שאלות, כי היה ברור לו לחלוטין שאין טעם ואין צורך בהן. כל עוד קיימת שאלה, יש מקום שבו האדם עדיין חושב שאולי יש הבדל בין טוב לרע, בין הבנה לאי - הבנה, בין טעות לנכונות.

עם זאת, אליעד מדגיש שדווקא בגלל שהכל טוב מוחלט, זה בסדר לשאול. הוא אינו מבקר את השואל ואינו טוען שהשאלה אינה במקום. להיפך, הוא אומר שגם לשאול זה מושלם וטוב. דווקא ההבנה הזאת היא שמאפשרת לאדם להירגע ולהפסיק לחשוש מטעויות או ממצבים שנראים "לא טובים".

האם אפשר לטעות בהבנת הרעיון של "הכל טוב מוחלט"?

נקודה נוספת שמדגיש אליעד היא שגם אם האדם אינו מבין נכון את הרעיון, גם אם הוא מפרש את המילים בצורה שגויה לחלוטין - עדיין זה טוב מוחלט. אין באמת אפשרות לטעות במובן העמוק של המילה, כי גם הטעות עצמה היא חלק בלתי נפרד מהשלמות של המציאות. אליעד מסביר שגם אם מה שהוא עצמו אומר בהרצאה הוא טעות גמורה, זה עדיין מושלם. אין אף מצב שיכול להיות מחוץ לשלמות הזאת.

בעצם, אליעד מנסה להביא את המאזין להבנה שיש דרגת מציאות שבה אין הבדל בין טוב ורע, ואין דבר שיכול לפגוע או לשנות את המוחלט. כל מצב, כל שאלה, כל טעות - הם ביטויים שונים של אותה שלמות אחת ויחידה.

האם יש ערך לנסות להבין את הרעיון הזה?

לסיכום, אליעד מדגיש שלמרות שכל שאלה וכל ספק הם טובים מוחלטים, עצם הניסיון להבין את הרעיון יכול להביא לשקט פנימי עמוק. כאשר האדם מבין באמת שאין הבדל בין טוב לרע, הוא משוחרר מהמאבק הפנימי, מהחששות ומהניסיון להגיע למקום אחר. הוא יכול פשוט לחיות ולפעול מתוך תחושה של שלמות וביטחון מוחלטים.

החוויה האמיתית של "הכל טוב מוחלט" אינה רק רעיון פילוסופי, אלא משהו שיכול לשנות את הדרך שבה האדם חי ופועל ביום - יום. הוא כבר לא פוחד לטעות, לא חושש ממה שיגידו עליו ולא מודאג משום דבר, כי הכל טוב מושלם כפי שהוא.