לחץ לפני טסט ✔פחד מכישלון בלימודים, חרדת בחינות / פחד ממבחנים, פחד מכישלון בעבודה / חרדת ביצוע בעבודה, פחד מכישלון בזוגיות, פחד להתחיל עם מישהי...

גיוס עובדים, קבלת החלטות בחיים, איך לראיין עובד? איך לדעת שהעובד מתאים לתפקיד? איך לקבל החלטות טובות? איך לדעת שההחלטה טובה? איך להתראיין נכון? איך לשאול שאלות בראיון? מה לשאול בראיון? איך להתכונן לראיון? להגדיר במדויק, לגייס עובדים

...הוא צריך להסביר בדיוק מה עשה בעבר, באיזה אופן פעל, איזה פתרונות נתן לבעיות שצצו, ולמה בחר בשיטות פעולה מסוימות. ככל שהתשובות שלו יהיו יותר מפורטות, כנות וברורות, כך המראיין יתרשם שהוא אכן מתאים לתפקיד המבוקש. לעומת זאת, מי שמגיע לראיון ורוצה שלא יגלו את חוסר ההתאמה שלו, ייתן תשובות כלליות ולא מוגדרות. לכן, מועמד שמעוניין להצליח בראיון צריך להגדיר היטב ולספק תשובות מפורטות. איך לקבל החלטות טובות בחיים בכלל? אליעד כהן מדגיש שמה שנכון לגבי ראיונות עבודה נכון גם לכל החלטה אחרת בחיים. כל החלטה היא סוג...

התחדשות פנימית, התחדשות נפשית, יצירתיות, לחשוב מחוץ לקופסא, חשיבה מחוץ לקופסא, קיבעון מחשבתי, חשיבה יצירתית, פיתוח החשיבה, לפתח חשיבה, חשיבה פורצת גבולות, לפרוץ את החשיבה

...אבל הוא חייב להיות מודע לכך שהוא מושפע מתבניות וקיבעונות. עצם המודעות הזו מאפשרת לו מרחב של התחדשות פנימית. כיצד מודעות עצמית לקיבעון יוצרת יצירתיות? כאשר האדם מזהה ומודה בכך שיש בו אמונות מקובעות, הוא כבר פותח לעצמו את הדלת לחשיבה יצירתית. עצם ההודאה אני מקובע מאפשרת לאדם להתחיל לראות אפשרויות חדשות. אליעד מבהיר שכדי ליצור חשיבה יצירתית פורצת גבולות, האדם לא חייב לשבור מיידית את כל האמונות שלו, אלא קודם כל להיות מודע להן. ההתחדשות מתחילה בעצם השאלה הפשוטה: האם מה שאני חושב הוא באמת מחויב? איך יוצאים...

גוף ונפש, תפישת ה"אני", תפישת הגוף שלי ביחס לעצמי, מי אני? מה זה אני? האם אני זה הגוף שלי? האם אני זאת הנשמה שלי? האם אני הנשמה שלי? האם אני התודעה שלי? האם אני המחשבה שלי? תפישת העצמי ביחס לאני, האם אני הגוף שלי?

...הסתכלות אחרת על מצבים שונים, כגון כאב או חולי. למה אנחנו אומרים היד שלי, אם הגוף הוא אני? אליעד ממשיך ומאתגר את התפיסה שאומרת שהגוף הוא אני. הוא שואל: אם באמת הגוף הוא אתה, אז למה אתה אומר היד שלי? אם הגוף הוא אתה, היד שלך אמורה להיות גם אתה בעצמך ולא משהו ששייך לך. הביטוי שלי מרמז שיש הפרדה בין מי שאתה לבין מה ששייך לך. הוא מוסיף דוגמאות נוספות כמו האצבע שלי, השיער שלי, כדי להדגיש את הבלבול או אי - הבהירות שבתפיסה הזו. האם האני שלך משתנה אם הגוף שלך משתנה? אליעד מוסיף רובד נוסף של חשיבה: הגוף משתנה...

גמגום, 3 סוגים של גמגום, האם ניתן לרפא גמגום? האם ניתן להפסיק לגמגם? למה אני מגמגם? איך לא לגמגם? ממה נובע גמגום? שיטות לטיפול בגמגום, גמגום רגשי, גמגום פיזי, גמגום התנהגותי, אני מגמגמת, גמגום לפעמים, בליעת מילים, בליעת הברות

...מסיבה התנהגותית ולטפל בו? ראשית, חשוב לבדוק האם האדם מסוגל לקרוא טקסט באופן מפורק להברות מבלי לגמגם. לדוגמה, מבקשים ממנו לקרוא מילה בקצב איטי ולנשום בין כל הברה: ש - לום, קו - ראים, לי - מו - שה. אם הוא מצליח לקרוא כך בלי לגמגם, הדבר מעיד שבבסיס אין לו מגבלה פיזית אמיתית. בהמשך, אפשר להעלות את הקצב בהדרגה - מילה - מילה, שתי מילים - שתי מילים - ולראות באיזה שלב הוא נתקע. במקרים שבהם הגמגום נובע מסיבות טכניות או התנהגותיות, ייתכן שהאדם פשוט לא שולט כראוי בקצב הדיבור או בדרך הנשימה שלו בזמן הדיבור...

למה בן אדם עושה דברים? למה אתה עושה משהו? מה מניע אותך? מה הסיבה שלך? מה מפעיל אותך? של מי הרצון שלך? מה הרצון שלך? רוצה להרגיש רק טוב, בחירה חופשית, רצון חופשי

...רוצה להרגיש רע, בפועל זה עושה לו טוב להרגיש רע, כי זה ממלא את רצונו. כלומר, מילוי הרצון שווה לטוב, ולכן גם כשאדם מחפש תחושות שליליות, בעצם הוא מחפש תחושה חיובית מבחינתו, כי הוא ממלא את רצונו. זה יוצר מצב פרדוקסלי שבו אין הבדל מהותי בין טוב ורע, אם שניהם מביאים למילוי רצונו של האדם. האם יש בחירה חופשית ואם כן, באיזה אופן? אליעד נכנס לנושא הבחירה החופשית ושואל: האם האדם באמת בוחר את הפעולות שלו? לדבריו, אם אדם עושה פעולה ללא סיבה, זה לא בדיוק נחשב לבחירה חופשית, אלא לאקראיות. כדי שיהיה אפשר לדבר על...

הנאה דמיונית, סבל דמיוני, פחד לא הגיוני, התאהבות דמיונית, טראומה, נוסטלגיה, זיכרונות רעים, זיכרונות טובים, נזקים מצפייה בסרטי פורנו, פנטזיות טובות, לחיות את הרגע הזה, הנאה בפנטזיה, פנטזיות מיניות, התמכרות לסרטי סקס, פוביה, פרנויה

...כמו הנאה דמיונית מפנטזיות עתידיות, גם ההנאה הנוסטלגית באה במחיר של כאב על דברים טובים שחלפו ואינם עוד. האדם עלול לפתח געגועים חזקים לעבר שאי אפשר להחזיר, וכך לסבול בהווה, כי הוא משווה כל הזמן את מה שיש לו עכשיו לעומת הזיכרון האידיאלי. מצד שני, כאשר מדובר בזיכרונות שליליים או טראומטיים, המוח יחווה שוב ושוב את אותם כאבים, אף על פי שהאירועים עצמם אינם מתרחשים באמת. לכן, גם זיכרונות רעים יכולים להפוך לסבל דמיוני מתמשך, והאדם יכול להמשיך לסבול כל חייו ממשהו שכבר נגמר מזמן. איך חיים את הרגע הזה בלי דמיונות...

אמונה באלוהים זאת כפירה באלוהים, תפילה לאלוהים, להאמין באלוהים זה לכפור באלוהים, אלוהים יעזור

...ככוח חיצוני ויתחיל להבין שהוא עצמו המקור והסיבה לכל דבר שקורה לו, הוא יפסיק להתפלל ולבקש עזרה מבחוץ. המסקנה העיקרית שאליעד מציג בהרצאה שלו היא שכאשר אדם תופס את עצמו כנפרד מאלוהים, הוא למעשה נמצא במצב של כפירה. האמונה והכפירה הן בעצם אותו דבר, משום שהאמונה הרווחת באלוהים מבוססת על הפרדה, וההפרדה היא עצמה כפירה. למה להאמין באלוהים זו כפירה באלוהים? האם אלוהים יכול לעזור לי באמת? מה המשמעות האמיתית של תפילה לאלוהים? האם יש הבדל ביני לבין אלוהים? מה הבעיה באמונה שאלוהים יעזור לי? האם התפילה שלי משפיעה...

מתרגלים להכל, להכל מתרגלים, המוח מתרגל להכל, הכל הופך למחויב, לא מתרגלים, המוח לא מתרגל, טוב בלי רע, יתרון בלי חיסרון

...הזה איננו הופך למחויב באופן מוחלט, כי אילו היה האדם משוכנע לחלוטין שאין טוב בלי רע, הוא היה מפסיק לחפש מצב טוב יותר. עצם העובדה שהאדם ממשיך לחפש מצב אידיאלי ללא רע, מעידה שגם לרעיון הזה האדם לא באמת מתרגל לגמרי. האם המוח אי פעם מפסיק לחפש פתרונות? אליעד מסכם כי בסופו של דבר המוח אף פעם לא באמת מתרגל, כי תמיד קיימת בתוכו השאיפה לשנות את המציאות, לשפר אותה או למצוא אלטרנטיבה טובה יותר. הוא מציין שאין מצב של השלמה מוחלטת עם המציאות, והמוח תמיד ישאף לפרוץ כל גבול או מחסום שהפך למחויב לכאורה. הוא ממחיש...

כסף או אושר, לא רוצה לזכות בלוטו, למה שמישהו לא ירצה לזכות בלוטו? מה רע בלזכות בלוטו? למה לא טוב לזכות בלוטו? מה מפסיד מי שזוכה בלוטו? ליהנות מהחיסרון, לרצות להרגיש רע, כסף כמשחק

...המשחק נגמר וההנאה ממנו נעלמת. התחושה של ניצחון היא טובה רגעית, אך מיד לאחר מכן נוצר ריק. כך גם עם כסף - כאשר הזכייה ממלאת את הרצון בכסף, האדם מאבד את התחושה של המשחק, של ההשתוקקות ושל ההתלהבות מחוסר ההישג. מה מפסיד מי שזוכה בלוטו? מי שזוכה בלוטו לכאורה מרוויח משהו, אך אליעד מציין שהוא גם מפסיד דברים משמעותיים. הזכייה מסירה ממנו את חוויית החיסרון. החיסרון עצמו הוא זה שיוצר את הדחף, ההתרגשות, וההנאה של ההתמודדות. ברגע שהאדם זוכה, אין לו יותר את התחושה החזקה של הצורך והחיסרון. כך, באופן אירוני, הוא...

שם
סיסמא