9:38עקשנות או וותרנות - להתעקש או לוותר?
האם נכון להתעקש או שעדיף לוותר בחיים?
בחיים קיימת דילמה נפוצה: האם להיות עקשנים ולא להתפשר על דבר, או דווקא לבחור בגישה ותרנית ולוותר. אליעד כהן מסביר כי התשובה לכך מורכבת, ומציע נקודת מבט ייחודית שמחברת בין עקשנות מוחלטת לוויתור מוחלט, באופן שנראה לכאורה פרדוקסלי, אך בסופו של דבר מוביל את האדם לתחושה של סיפוק ואושר מלאים.
על מה חשוב להתעקש ומתי נכון לוותר?
אליעד כהן מסביר באופן מפורט כי האדם צריך להתעקש עד הסוף, בקיצוניות, על הדברים החשובים לו באמת. עקשנות זו צריכה להיות מוחלטת, עד טיפת הדם האחרונה, עד קליעות הנשימה ועד הסוף ממש. האדם מתבקש להשקיע אינסוף אחוז מאמץ בדברים הללו, ללא שום מקום לפשרה. עם זאת, בו זמנית ובאופן שלם ומוחלט, האדם צריך לוותר על כל דבר בעולם, עד כדי כך שירצה באמת את ההפך המוחלט ממה שהוא רצה מלכתחילה.
כדוגמה לכך, אליעד מביא מצב שבו אדם חולה. מצד אחד, הוא מסביר שאדם צריך לוותר על הרצון שלו להחלים, לא רק להתפשר או לקבל את המצב, אלא להגיע למצב שבו הוא ממש רוצה להיות חולה ושמח מהמצב הנוכחי. זוהי דרגה קיצונית של וויתור, שמטרתה היא השגת שלווה ואושר אמיתיים ללא תלות בתוצאה ספציפית.
איך להתעקש נכון על הרצונות שלנו?
אליעד נותן דוגמה נוספת, בה אדם צמא ורוצה לשתות מיץ מסוים. אם המיץ לא זמין, האדם לא צריך להתעקש דווקא על אותו המיץ, אלא יכול לבחור משקה אחר או אפילו למצוא מזון שיספק את הנוזלים הדרושים לו. העיקר הוא להתעקש על הרצון הפנימי ביותר - הרצון לא להיות צמא, ולא על הצורה החיצונית של הרצון (הסוג הספציפי של המיץ).
האדם צריך להבין שהעקשנות צריכה להיות על הרצונות העמוקים והפנימיים ביותר שלו, כמו הרצון להרגיש טוב, ולא על הביטויים החיצוניים של הרצונות האלו. על האדם להתעקש להרגיש טוב, עד הסוף, אך לא להיצמד לדרך מסוימת להשגת הטוב הזה. אם הדרך המסוימת אינה זמינה או אינה אפשרית, עליו למצוא דרך אחרת, ולהתעקש על ההרגשה עצמה ולא על הדרך אליה.
מה המשמעות של לוותר באופן מוחלט?
אליעד כהן מבהיר את המשמעות של וויתור מוחלט: מדובר במצב שבו האדם כל כך ויתר על מה שרצה בתחילה, עד כדי כך שהוא כבר רוצה בדיוק את ההפך ממה שרצה. זו רמת הוויתור הגבוהה ביותר, שבה האדם באמת ובתמים רוצה את המצב החדש, ולא סתם מתפשר עליו.
הוא מסביר שכאשר האדם מגיע למצב שהוא באמת ובתמים רוצה את מה שיש לו, גם אם זה ההפך הגמור מהרצון הראשוני, הוא משיג תחושת סיפוק ושלמות אמתית. מצב זה נקרא "שיא השלמות", שבו האדם כבר לא מרגיש צורך להתעקש או לוותר על כלום, כיוון שהכל כבר רצוי בעיניו.
כיצד להגיע לאיזון בין עקשנות לוותרנות?
אליעד כהן מסביר שהדרך להגיע לאיזון המדויק בין עקשנות לוויתור טמונה בהתבוננות פנימית עמוקה. האדם צריך לבדוק כל רצון שעולה בו ולשאול את עצמו, "למה אני רוצה את זה?". תהליך זה יחשוף את שורש הרצון ויעזור לאדם להבין על מה באמת חשוב לו להתעקש ועל מה הוא יכול וצריך לוותר.
אליעד ממשיך ואומר כי כאשר האדם מבין לעומק את הסיבה לכך שהוא רוצה להרגיש טוב ולא רע, הוא מסוגל להכיל גם את תחושת הרע. הבנה עמוקה זו מביאה להשתוות - מצב שבו האדם כבר לא מרגיש רע משום שהוא מצליח להכיל אותו כחלק מהמציאות כולה.
מה היתרון בהבנת שורש הרצון?
היתרון הגדול של גילוי והבנת שורש הרצון הוא שהאדם כבר לא ייאלץ להתעקש או לוותר על דבר בעולם, משום שתמיד תהיה בו ההבנה הפנימית שהכל אחד. ברגע שהכל שווה בעיניו, אין צורך במאבק פנימי או בהקרבה משום סוג. האדם נהנה מכל רגע נתון, כי הוא מחובר למהות הפנימית של המציאות - לאחדות.
ברמת השלמות הגבוהה ביותר, אין משמעות להתעקשות או לוותרנות. המציאות והאדם הופכים לאחד, וכל דבר שקורה מתקבל ברצון ובשמחה אמיתית. במצב זה, האדם כבר אינו צריך להילחם בעצמו או במציאות, אלא לחוות אותה כפי שהיא, בצורה שלמה ומוחלטת, וליהנות מכל רגע חדש שנוצר.
מהי השורה התחתונה בגישה של אליעד כהן?
לסיכום הדברים, אליעד מציין כי האדם חייב להתעקש להרגיש טוב בכל מחיר. המשמעות היא שהרצון של האדם חייב להיות מותאם באופן מוחלט למציאות כפי שהיא ברגע הנוכחי. עליו לחיות בתחושה של רצון מלא ושלם למה שקורה, ולא מתוך פשרה או וויתור חיצוני. ההצלחה האמיתית נמצאת ברצון הפנימי והעמוק ביותר של האדם, וכאשר הוא באמת ירצה את מה שיש, הוא ירגיש סיפוק ושלווה פנימית שלא תלויים בשום דבר חיצוני.
אליעד מאחל לכל אדם להמשיך להיות עקשן בדרך זו, עקשנות שתוביל אותו לוויתור מוחלט ושלם, ולהגיע להנאה האמיתית שבאחדות עם המציאות.
בחיים קיימת דילמה נפוצה: האם להיות עקשנים ולא להתפשר על דבר, או דווקא לבחור בגישה ותרנית ולוותר. אליעד כהן מסביר כי התשובה לכך מורכבת, ומציע נקודת מבט ייחודית שמחברת בין עקשנות מוחלטת לוויתור מוחלט, באופן שנראה לכאורה פרדוקסלי, אך בסופו של דבר מוביל את האדם לתחושה של סיפוק ואושר מלאים.
על מה חשוב להתעקש ומתי נכון לוותר?
אליעד כהן מסביר באופן מפורט כי האדם צריך להתעקש עד הסוף, בקיצוניות, על הדברים החשובים לו באמת. עקשנות זו צריכה להיות מוחלטת, עד טיפת הדם האחרונה, עד קליעות הנשימה ועד הסוף ממש. האדם מתבקש להשקיע אינסוף אחוז מאמץ בדברים הללו, ללא שום מקום לפשרה. עם זאת, בו זמנית ובאופן שלם ומוחלט, האדם צריך לוותר על כל דבר בעולם, עד כדי כך שירצה באמת את ההפך המוחלט ממה שהוא רצה מלכתחילה.
כדוגמה לכך, אליעד מביא מצב שבו אדם חולה. מצד אחד, הוא מסביר שאדם צריך לוותר על הרצון שלו להחלים, לא רק להתפשר או לקבל את המצב, אלא להגיע למצב שבו הוא ממש רוצה להיות חולה ושמח מהמצב הנוכחי. זוהי דרגה קיצונית של וויתור, שמטרתה היא השגת שלווה ואושר אמיתיים ללא תלות בתוצאה ספציפית.
איך להתעקש נכון על הרצונות שלנו?
אליעד נותן דוגמה נוספת, בה אדם צמא ורוצה לשתות מיץ מסוים. אם המיץ לא זמין, האדם לא צריך להתעקש דווקא על אותו המיץ, אלא יכול לבחור משקה אחר או אפילו למצוא מזון שיספק את הנוזלים הדרושים לו. העיקר הוא להתעקש על הרצון הפנימי ביותר - הרצון לא להיות צמא, ולא על הצורה החיצונית של הרצון (הסוג הספציפי של המיץ).
האדם צריך להבין שהעקשנות צריכה להיות על הרצונות העמוקים והפנימיים ביותר שלו, כמו הרצון להרגיש טוב, ולא על הביטויים החיצוניים של הרצונות האלו. על האדם להתעקש להרגיש טוב, עד הסוף, אך לא להיצמד לדרך מסוימת להשגת הטוב הזה. אם הדרך המסוימת אינה זמינה או אינה אפשרית, עליו למצוא דרך אחרת, ולהתעקש על ההרגשה עצמה ולא על הדרך אליה.
מה המשמעות של לוותר באופן מוחלט?
אליעד כהן מבהיר את המשמעות של וויתור מוחלט: מדובר במצב שבו האדם כל כך ויתר על מה שרצה בתחילה, עד כדי כך שהוא כבר רוצה בדיוק את ההפך ממה שרצה. זו רמת הוויתור הגבוהה ביותר, שבה האדם באמת ובתמים רוצה את המצב החדש, ולא סתם מתפשר עליו.
הוא מסביר שכאשר האדם מגיע למצב שהוא באמת ובתמים רוצה את מה שיש לו, גם אם זה ההפך הגמור מהרצון הראשוני, הוא משיג תחושת סיפוק ושלמות אמתית. מצב זה נקרא "שיא השלמות", שבו האדם כבר לא מרגיש צורך להתעקש או לוותר על כלום, כיוון שהכל כבר רצוי בעיניו.
כיצד להגיע לאיזון בין עקשנות לוותרנות?
אליעד כהן מסביר שהדרך להגיע לאיזון המדויק בין עקשנות לוויתור טמונה בהתבוננות פנימית עמוקה. האדם צריך לבדוק כל רצון שעולה בו ולשאול את עצמו, "למה אני רוצה את זה?". תהליך זה יחשוף את שורש הרצון ויעזור לאדם להבין על מה באמת חשוב לו להתעקש ועל מה הוא יכול וצריך לוותר.
אליעד ממשיך ואומר כי כאשר האדם מבין לעומק את הסיבה לכך שהוא רוצה להרגיש טוב ולא רע, הוא מסוגל להכיל גם את תחושת הרע. הבנה עמוקה זו מביאה להשתוות - מצב שבו האדם כבר לא מרגיש רע משום שהוא מצליח להכיל אותו כחלק מהמציאות כולה.
מה היתרון בהבנת שורש הרצון?
היתרון הגדול של גילוי והבנת שורש הרצון הוא שהאדם כבר לא ייאלץ להתעקש או לוותר על דבר בעולם, משום שתמיד תהיה בו ההבנה הפנימית שהכל אחד. ברגע שהכל שווה בעיניו, אין צורך במאבק פנימי או בהקרבה משום סוג. האדם נהנה מכל רגע נתון, כי הוא מחובר למהות הפנימית של המציאות - לאחדות.
ברמת השלמות הגבוהה ביותר, אין משמעות להתעקשות או לוותרנות. המציאות והאדם הופכים לאחד, וכל דבר שקורה מתקבל ברצון ובשמחה אמיתית. במצב זה, האדם כבר אינו צריך להילחם בעצמו או במציאות, אלא לחוות אותה כפי שהיא, בצורה שלמה ומוחלטת, וליהנות מכל רגע חדש שנוצר.
מהי השורה התחתונה בגישה של אליעד כהן?
לסיכום הדברים, אליעד מציין כי האדם חייב להתעקש להרגיש טוב בכל מחיר. המשמעות היא שהרצון של האדם חייב להיות מותאם באופן מוחלט למציאות כפי שהיא ברגע הנוכחי. עליו לחיות בתחושה של רצון מלא ושלם למה שקורה, ולא מתוך פשרה או וויתור חיצוני. ההצלחה האמיתית נמצאת ברצון הפנימי והעמוק ביותר של האדם, וכאשר הוא באמת ירצה את מה שיש, הוא ירגיש סיפוק ושלווה פנימית שלא תלויים בשום דבר חיצוני.
אליעד מאחל לכל אדם להמשיך להיות עקשן בדרך זו, עקשנות שתוביל אותו לוויתור מוחלט ושלם, ולהגיע להנאה האמיתית שבאחדות עם המציאות.
- עקשנות או וותרנות?
- איך להרגיש טוב תמיד?
- איך לדעת על מה להתעקש?
- מהו שורש הרצון הפנימי?
- למה אני רוצה להרגיש טוב?
- איך להשלים עם המציאות?
- מהי השתוות הרצון?
האם בחיים עדיף להיות עקשן או ותרן?
אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן עוסק בהן היא האם בחיים נכון להתעקש או שדווקא כדאי לוותר. האם צריך ללכת עם הראש בקיר עד להשגת המטרה, או שמא יש מקום לוותר ולהתגמש מול המציאות?
אליעד כהן מסביר שהעניין הזה הוא יותר מורכב מכפי שנראה. לדבריו, בחיים קיימת חשיבות גדולה להתעקש, אבל לא התעקשות סתמית, אלא התעקשות קיצונית, טוטאלית, עד הסוף, עד טיפת הדם האחרונה. מצד שני, הוא מדגיש שבמקביל ובאופן פרדוקסלי, האדם צריך לדעת לוותר באופן מוחלט, לא רק להתפשר, אלא ממש לוותר על הרצון המקורי שלו עד שהוא מגיע למצב שבו הוא רוצה את ההפך ממה שרצה מלכתחילה.
על מה באמת חשוב להתעקש?
אליעד כהן נותן דוגמה ברורה לעניין הזה דרך הסיטואציה של אדם צמא שניגש למקרר כדי לשתות מיץ, אך לא מוצא שם מיץ. האם עליו להתעקש ולמצוא דווקא את המיץ הזה? התשובה שלו היא חד משמעית: לא חייבים להתעקש דווקא על הביטוי הספציפי של הרצון, כלומר, לא חייבים דווקא מיץ, כי אפשר לשתות משהו אחר כמו מים, או לאכול מזון שיש בו נוזלים. מה שחשוב הוא לבדוק את הרצון הפנימי, את שורש הרצון. במקרה הזה, הרצון האמיתי הוא בכלל לא להיות צמא. לכן ההתעקשות צריכה להיות מופנית כלפי הרצון הפנימי בלבד - הרצון שלא להיות צמא, ולא כלפי הביטוי החיצוני של אותו הרצון, כמו השתייה הספציפית.
אליעד כהן מרחיב עוד ואומר שהרצון הפנימי ביותר אצל האדם הוא תמיד הרצון להרגיש טוב. על הרצון הזה צריך להתעקש בצורה מוחלטת. אין להתפשר עליו בשום אופן. אבל אל תתעקש להרגיש טוב דווקא בצורה ספציפית אחת. אם הדרך להרגיש טוב לא עבדה לך בדרך אחת, עליך להתעקש להרגיש טוב בדרך אחרת, לא על הצורה אלא על המהות של להרגיש טוב.
מה המשמעות של לוותר באופן מוחלט?
ההסבר הבא של אליעד כהן חשוב מאוד להבנת הרעיון הזה. הוא מדגיש שהוויתור המוחלט אין פירושו רק להפסיק להתעקש, אלא להגיע למצב שבו האדם רוצה ממש את הדבר ההפוך ממה שרצה בהתחלה. לדוגמה, אדם שחולה מאוד רוצה להיות בריא. לוותר באמת פירושו להגיע למצב שהוא כל כך מקבל את המצב שלו, שהוא ממש שמח על כך שהוא חולה. לא להתפשר ולא לוותר בתחושת ויתור מאולצת, אלא באמת ובתמים לרצות את מה שקורה לך.
השלמות של האדם, לפי אליעד כהן, נמצאת במצב שבו הוא כל כך מוותר על כל הרצונות החיצוניים שלו, שהוא רוצה באמת את כל מה שיש לו, גם אם זה ההפך ממה שהוא חשב שהוא רוצה. זאת עקשנות אמיתית - עקשנות להביא את עצמך לוויתור מוחלט.
כיצד אפשר להגיע לאיזון בין עקשנות לוויתור?
הדרך להגיע למצב הזה של איזון מוחלט בין עקשנות לוויתור, לפי אליעד, היא באמצעות התבוננות פנימית. אדם צריך לבדוק בכל רגע מהו השורש של הרצון שלו. לשאול את עצמו שוב ושוב, "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?". מי שיחקור את עצמו כך, יגלה שהרצון הכי עמוק שלו הוא תמיד להרגיש טוב, אך אם יעמיק עוד יותר ויחקור גם מדוע הוא בכלל רוצה להרגיש טוב ולא רע, הוא יגלה שברגע שיבין את שורש הרצון הזה, הוא יצליח להכיל בתוכו גם את ההפך, כלומר, גם את ההרגשה הרעה.
למעשה, כאשר האדם יבין מדוע הוא מעדיף להרגיש טוב ולא רע, הוא יגיע למצב של אחדות פנימית. במצב זה, האדם לא יצטרך יותר להתעקש על שום דבר וגם לא לוותר, משום שבחוויה שלו הכל אחד, וכל דבר שקורה הוא רצוי באותה מידה. הוא יהיה מחובר למהות הפנימית של המציאות, ולכן יהנה באופן מתמיד ומלא מכל רגע בחייו.
מדוע ויתור אינו פשרה או חשיבה חיובית?
אליעד כהן מדגיש שהוויתור האמיתי אינו פשרה או הסתכלות על חצי הכוס המלאה. אנשים שנכשלים אומרים לפעמים לעצמם שהם מתפשרים, עושים דבר אחר, או חושבים חיובי. אך השאלה שאליעד מעלה היא האם האדם באמת שמח מכך שלא הצליח? האם הכישלון עצמו משמח אותו? אם לא, אז זה לא ויתור אמיתי. ויתור אמיתי הוא כאשר האדם באמת ובשלמות רוצה את מה שקרה לו בפועל, כולל את הדברים שהוא רואה בהם רעים.
הסיבה שבגללה האדם מתקשה לחוות זאת, היא שהוא לא באמת מוותר אלא רק מתפשר. לכן, אליעד קורא להתעקשות עד הסוף, אך רק על הרצון להרגיש טוב באופן פנימי, מבלי להגביל את הצורה שבה הטוב הזה יגיע. כאשר הרצון של האדם מותאם באופן מוחלט למציאות בכל רגע נתון, אז האדם מרגיש תמיד טוב, ולא צריך יותר להתעקש או לוותר על שום דבר.
לסיום, אליעד מאחל לכולם יום שבו העקשנות תוביל לוויתור מוחלט, ובכך להנאה מתמדת מהאחדות של המציאות, מצב שבו האדם...
אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן עוסק בהן היא האם בחיים נכון להתעקש או שדווקא כדאי לוותר. האם צריך ללכת עם הראש בקיר עד להשגת המטרה, או שמא יש מקום לוותר ולהתגמש מול המציאות?
אליעד כהן מסביר שהעניין הזה הוא יותר מורכב מכפי שנראה. לדבריו, בחיים קיימת חשיבות גדולה להתעקש, אבל לא התעקשות סתמית, אלא התעקשות קיצונית, טוטאלית, עד הסוף, עד טיפת הדם האחרונה. מצד שני, הוא מדגיש שבמקביל ובאופן פרדוקסלי, האדם צריך לדעת לוותר באופן מוחלט, לא רק להתפשר, אלא ממש לוותר על הרצון המקורי שלו עד שהוא מגיע למצב שבו הוא רוצה את ההפך ממה שרצה מלכתחילה.
על מה באמת חשוב להתעקש?
אליעד כהן נותן דוגמה ברורה לעניין הזה דרך הסיטואציה של אדם צמא שניגש למקרר כדי לשתות מיץ, אך לא מוצא שם מיץ. האם עליו להתעקש ולמצוא דווקא את המיץ הזה? התשובה שלו היא חד משמעית: לא חייבים להתעקש דווקא על הביטוי הספציפי של הרצון, כלומר, לא חייבים דווקא מיץ, כי אפשר לשתות משהו אחר כמו מים, או לאכול מזון שיש בו נוזלים. מה שחשוב הוא לבדוק את הרצון הפנימי, את שורש הרצון. במקרה הזה, הרצון האמיתי הוא בכלל לא להיות צמא. לכן ההתעקשות צריכה להיות מופנית כלפי הרצון הפנימי בלבד - הרצון שלא להיות צמא, ולא כלפי הביטוי החיצוני של אותו הרצון, כמו השתייה הספציפית.
אליעד כהן מרחיב עוד ואומר שהרצון הפנימי ביותר אצל האדם הוא תמיד הרצון להרגיש טוב. על הרצון הזה צריך להתעקש בצורה מוחלטת. אין להתפשר עליו בשום אופן. אבל אל תתעקש להרגיש טוב דווקא בצורה ספציפית אחת. אם הדרך להרגיש טוב לא עבדה לך בדרך אחת, עליך להתעקש להרגיש טוב בדרך אחרת, לא על הצורה אלא על המהות של להרגיש טוב.
מה המשמעות של לוותר באופן מוחלט?
ההסבר הבא של אליעד כהן חשוב מאוד להבנת הרעיון הזה. הוא מדגיש שהוויתור המוחלט אין פירושו רק להפסיק להתעקש, אלא להגיע למצב שבו האדם רוצה ממש את הדבר ההפוך ממה שרצה בהתחלה. לדוגמה, אדם שחולה מאוד רוצה להיות בריא. לוותר באמת פירושו להגיע למצב שהוא כל כך מקבל את המצב שלו, שהוא ממש שמח על כך שהוא חולה. לא להתפשר ולא לוותר בתחושת ויתור מאולצת, אלא באמת ובתמים לרצות את מה שקורה לך.
השלמות של האדם, לפי אליעד כהן, נמצאת במצב שבו הוא כל כך מוותר על כל הרצונות החיצוניים שלו, שהוא רוצה באמת את כל מה שיש לו, גם אם זה ההפך ממה שהוא חשב שהוא רוצה. זאת עקשנות אמיתית - עקשנות להביא את עצמך לוויתור מוחלט.
כיצד אפשר להגיע לאיזון בין עקשנות לוויתור?
הדרך להגיע למצב הזה של איזון מוחלט בין עקשנות לוויתור, לפי אליעד, היא באמצעות התבוננות פנימית. אדם צריך לבדוק בכל רגע מהו השורש של הרצון שלו. לשאול את עצמו שוב ושוב, "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?". מי שיחקור את עצמו כך, יגלה שהרצון הכי עמוק שלו הוא תמיד להרגיש טוב, אך אם יעמיק עוד יותר ויחקור גם מדוע הוא בכלל רוצה להרגיש טוב ולא רע, הוא יגלה שברגע שיבין את שורש הרצון הזה, הוא יצליח להכיל בתוכו גם את ההפך, כלומר, גם את ההרגשה הרעה.
למעשה, כאשר האדם יבין מדוע הוא מעדיף להרגיש טוב ולא רע, הוא יגיע למצב של אחדות פנימית. במצב זה, האדם לא יצטרך יותר להתעקש על שום דבר וגם לא לוותר, משום שבחוויה שלו הכל אחד, וכל דבר שקורה הוא רצוי באותה מידה. הוא יהיה מחובר למהות הפנימית של המציאות, ולכן יהנה באופן מתמיד ומלא מכל רגע בחייו.
מדוע ויתור אינו פשרה או חשיבה חיובית?
אליעד כהן מדגיש שהוויתור האמיתי אינו פשרה או הסתכלות על חצי הכוס המלאה. אנשים שנכשלים אומרים לפעמים לעצמם שהם מתפשרים, עושים דבר אחר, או חושבים חיובי. אך השאלה שאליעד מעלה היא האם האדם באמת שמח מכך שלא הצליח? האם הכישלון עצמו משמח אותו? אם לא, אז זה לא ויתור אמיתי. ויתור אמיתי הוא כאשר האדם באמת ובשלמות רוצה את מה שקרה לו בפועל, כולל את הדברים שהוא רואה בהם רעים.
הסיבה שבגללה האדם מתקשה לחוות זאת, היא שהוא לא באמת מוותר אלא רק מתפשר. לכן, אליעד קורא להתעקשות עד הסוף, אך רק על הרצון להרגיש טוב באופן פנימי, מבלי להגביל את הצורה שבה הטוב הזה יגיע. כאשר הרצון של האדם מותאם באופן מוחלט למציאות בכל רגע נתון, אז האדם מרגיש תמיד טוב, ולא צריך יותר להתעקש או לוותר על שום דבר.
לסיום, אליעד מאחל לכולם יום שבו העקשנות תוביל לוויתור מוחלט, ובכך להנאה מתמדת מהאחדות של המציאות, מצב שבו האדם...
הפעם אני רוצה להשיב על הנושא, ותרנות או עקשנות?
האם צריך ללכת עם הראש בקיר ולהתעקש? או לוותר.
ובחיים יש צד שצריך להתעקש בקיצוניות, באופן נחרץ, ובו זמנית ממש שמתעקשים
צריך לוותר על הדבר, לא להתפשר עליו, אלא לוותר ממש על הרצון, כמו מי שחולה, עליו להיות בהפך הגמור, ממש לרצות את ההפך של מה שקורה לו, ולא לרצות להחלים.
ונבין על מה צריך לוותר, ועל מה צריך להתעקש עד הסוף.
ובחיים לא צריך לוותר על שום דבר, אבל צריך לבדוק את הצורך של הרצון!
אדם צמא לדוגמא, רוצה ללכת לשתות, ולא צריך להתעקש לשתות דווקא מיץ, אם אתה צמא, אתה יכול לשתות משהו אחר, ולבדוק בכלל ממה נובע הרצון, כי אפילו לא חייבים לשתות, אפשר להשיג מאכל שיש בו נוזלים.
וצריך להתעקש על הרצונות הפנימיים, הרצון הפנימי ביותר הוא להרגיש טוב, וזה עד טיפת דמך האחרונה, אבל אל תתעקש להרגיש טוב דווקא בדרך מסוימת.
אל תתעקש על הצורה של הטוב, תתעקש כן להרגיש טוב, תתעקש על הרצון הפנימי.
וגם, להתעקש באופן מוחלט על לוותר באופן מוחלט.
מה הכוונה לוותר באופן מוחלט? הכוונה להתעקש באופן מוחלט על משהו שאדם רוצה והוא לא מקבל את מה שרצה, וכיוון שוויתר על מה שהתעקש, הוא רוצה את מה שיש לו.
אדם צריך להתעקש בחייו באופן מוחלט על כך שיהיה וותרן באופן מוחלט, יכיל בתוכו את סך כל הדברים האפשריים.
והטוב לא תלוי בשום דבר חיצוני, אלא בהבנה פנימית.
אדם צריך להתעקש לרצות, את כל מה שקורה לו.
אתה צריך לרצות ממש את מה שקורה לך.
וזה לא עניין לשקר, או לראות את חצי הכוס המלאה, זו לא כוונה לפשרה שאם לא הצלחת אז תעשה משהו אחר
לא, תהיה שמח ממה שיש באמת.
העקשנות היא על להרגיש טוב, שהרצון יהיה מותאם למציאות באותו רגע.
ואיך אדם יכול להביא את עצמו לכך?
אדם צריך לבדוק את כל הסיבות לכל דבר.
כל דבר שהוא רוצה, לבדוק למה הו ארוצה את הרצון שיש לו.
ומי שיגלה מהו שורש הרצון של להרגיש טוב, הוא יגלה את השורש וממילא יהיה לו טוב, כי ירצה את מה שיש לו.
ואדם צריך להבין מה הסיבה שהוא רוצה להרגיש טוב ולא רע, ההבנה תאפשר לו להכיל בתוכו את זה שהוא מרגיש רע.
כשהוא יבין, תהיה השתוות, ואז לא צריך להתעקש על כלום, כי הכל אחד, והאדם מחובר למהות הפנימית של המציאות, כי בשלמות של האחדות האדם נהנה מכל רגע ורגע מחדש, ואין על מה להתעקש ואין על מה לוותר.
ושיהיה לכולם המשך יום של עקשנות עד הסוף שמובילה את האדם לויתור עד הסוף, שבו האדם נהנה מהאחדות של המציאות ולא צריך להתעקש או לוותר על שום דבר.
האם צריך ללכת עם הראש בקיר ולהתעקש? או לוותר.
ובחיים יש צד שצריך להתעקש בקיצוניות, באופן נחרץ, ובו זמנית ממש שמתעקשים
צריך לוותר על הדבר, לא להתפשר עליו, אלא לוותר ממש על הרצון, כמו מי שחולה, עליו להיות בהפך הגמור, ממש לרצות את ההפך של מה שקורה לו, ולא לרצות להחלים.
ונבין על מה צריך לוותר, ועל מה צריך להתעקש עד הסוף.
ובחיים לא צריך לוותר על שום דבר, אבל צריך לבדוק את הצורך של הרצון!
אדם צמא לדוגמא, רוצה ללכת לשתות, ולא צריך להתעקש לשתות דווקא מיץ, אם אתה צמא, אתה יכול לשתות משהו אחר, ולבדוק בכלל ממה נובע הרצון, כי אפילו לא חייבים לשתות, אפשר להשיג מאכל שיש בו נוזלים.
וצריך להתעקש על הרצונות הפנימיים, הרצון הפנימי ביותר הוא להרגיש טוב, וזה עד טיפת דמך האחרונה, אבל אל תתעקש להרגיש טוב דווקא בדרך מסוימת.
אל תתעקש על הצורה של הטוב, תתעקש כן להרגיש טוב, תתעקש על הרצון הפנימי.
וגם, להתעקש באופן מוחלט על לוותר באופן מוחלט.
מה הכוונה לוותר באופן מוחלט? הכוונה להתעקש באופן מוחלט על משהו שאדם רוצה והוא לא מקבל את מה שרצה, וכיוון שוויתר על מה שהתעקש, הוא רוצה את מה שיש לו.
אדם צריך להתעקש בחייו באופן מוחלט על כך שיהיה וותרן באופן מוחלט, יכיל בתוכו את סך כל הדברים האפשריים.
והטוב לא תלוי בשום דבר חיצוני, אלא בהבנה פנימית.
אדם צריך להתעקש לרצות, את כל מה שקורה לו.
אתה צריך לרצות ממש את מה שקורה לך.
וזה לא עניין לשקר, או לראות את חצי הכוס המלאה, זו לא כוונה לפשרה שאם לא הצלחת אז תעשה משהו אחר
לא, תהיה שמח ממה שיש באמת.
העקשנות היא על להרגיש טוב, שהרצון יהיה מותאם למציאות באותו רגע.
ואיך אדם יכול להביא את עצמו לכך?
אדם צריך לבדוק את כל הסיבות לכל דבר.
כל דבר שהוא רוצה, לבדוק למה הו ארוצה את הרצון שיש לו.
ומי שיגלה מהו שורש הרצון של להרגיש טוב, הוא יגלה את השורש וממילא יהיה לו טוב, כי ירצה את מה שיש לו.
ואדם צריך להבין מה הסיבה שהוא רוצה להרגיש טוב ולא רע, ההבנה תאפשר לו להכיל בתוכו את זה שהוא מרגיש רע.
כשהוא יבין, תהיה השתוות, ואז לא צריך להתעקש על כלום, כי הכל אחד, והאדם מחובר למהות הפנימית של המציאות, כי בשלמות של האחדות האדם נהנה מכל רגע ורגע מחדש, ואין על מה להתעקש ואין על מה לוותר.
ושיהיה לכולם המשך יום של עקשנות עד הסוף שמובילה את האדם לויתור עד הסוף, שבו האדם נהנה מהאחדות של המציאות ולא צריך להתעקש או לוותר על שום דבר.