למה רע לי כשמישהו אחר סובל?

אליעד כהן מסביר שהשאלה המרכזית בנושא של הזדהות רגשית ואמפתיה היא מדוע האדם סובל מכך שאחרים סובלים. הוא מתחיל בהבהרה שהסבל שאנחנו חווים נובע לא רק אם אנו מרגישים אשמה או אחריות לסבלו של האחר, אלא אפילו אם מדובר באדם זר לגמרי, שנמצא בצד השני של העולם. לדוגמה, אם אדם שומע על אסונות באפריקה או על אנשים שנשרפים בצפון אפריקה, הוא מרגיש סבל בעצמו. השאלה היא מה גורם לכך?

מדוע יש הבדל בין סבל של בן אדם לסבל של בעל חיים?

אליעד מציג את ההבדל בין סוגי סבל שונים. למשל, אם אדם שומע על שריפת נמלה, הוא פחות ירגיש סבל מאשר אילו היה שומע על שריפת בן אדם. אם זה כלב שהוא מכיר ואוהב, הסבל יהיה גדול עוד יותר. כלומר, ככל שהאובייקט הסובל יותר קרוב אלינו או דומה לנו, אנו חווים סבל יותר גדול. ככל שההזדהות עם היצור גדולה יותר, כך גם הכאב הרגשי שלנו גדול יותר.

מה משפיע על רמת ההזדהות שלנו עם סבל האחר?

ההסבר הוא פשוט - האדם מזדהה עם מי שהוא תופס כדומה לו. לדוגמה, אדם ירגיש כאב גדול יותר כשישמע על בן אדם שנשרף מאשר אם ישמע על בעל חיים או נמלה. כמו כן, אדם יזדהה יותר עם מי שסובל מסיבות דומות לאלו שהוא עצמו חושש מפניהן. לדוגמה, אדם שחושש שיישרף באש, ירגיש כאב גדול יותר כאשר ישמע על מישהו שנשרף, כי הוא מדמיין את עצמו במקומו.

כיצד מנגנון ההזדהות יכול לשמש לשכנוע?

אליעד מסביר שכאשר מנסים לשכנע אדם להפסיק לאכול בשר, מספיק לשכנע אותו שהחיה סובלת בדיוק כמוהו, בדיוק כמו בן אדם. האדם משתכנע בקלות יותר להימנע מאכילת בשר אם הוא רואה את הסבל של בעל החיים כדומה או שווה לסבל שהוא עצמו היה חווה.

איך הדמיון משפיע על תחושת הסבל שלנו?

הוא מוסיף דוגמה נוספת: אם יספרו לאדם שישרפו אותו בעוד 20 שנה, הוא ירגיש סבל מופחת בהשוואה לאם יספרו לו שישרפו אותו מחר. הסיבה היא שהדמיון שלנו מתפקד באופן חזק יותר ככל שהאירוע קרוב יותר לזמן הנוכחי. ככל שהאדם יכול לדמיין את עצמו בצורה מוחשית יותר במצב של סבל, כך הוא ירגיש סבל עז יותר.

למה יש לנו פחות אמפתיה למי שסובל מסיבות שנראות לנו לא הגיוניות?

אליעד נותן דוגמה של אדם חרדי שלא אוכל כי הוא מפחד מגיהנום לאחר שהפיל ספר תורה. הוא אומר שיש לנו פחות אמפתיה אליו כי אנחנו לא מבינים את הסיבה לסבל שלו. אנו נרגיש הרבה יותר הזדהות עם מי שלא אוכל מסיבות שאנחנו יכולים להזדהות איתן, כמו מי שלא אכל כי הוא פספס את הרכבת. כלומר, ככל שהסיבה לסבל דומה יותר לתחושות האישיות שלנו, כך אנחנו מזדהים יותר וחווים סבל גדול יותר.

מדוע לפעמים אנחנו לא מרגישים סבל כשקורה משהו לאנשים רעים?

אליעד מציג גם דוגמה של מחבל ששורפים אותו אחרי שפגע באחרים. במקרה כזה, האדם מזדהה פחות עם הסבל שלו כי הוא לא רוצה להרגיש שהוא דומה למחבל. האדם מרגיש שהסבל הזה "מגיע" למחבל ולכן חווה פחות כאב רגשי.

האם אנחנו באמת סובלים מהסבל של אחרים באופן מוחלט?

אליעד מסכם את ההסבר בכך שאדם לעולם חווה סבל מסוים כשהוא עד לסבל של אחרים, גם אם זה במינון שונה. אפילו כשמישהו אחר מקבל מכה, באופן בלתי מודע האדם יכול לדמיין את עצמו במקום הזה ולכן תמיד קיים סוג של הזדהות עם סבל הזולת, גם אם היא קטנה מאוד או כמעט לא מורגשת.

מסקנה - מתי האדם חווה את הסבל של הזולת באופן המשמעותי ביותר?

בסופו של דבר, ההזדהות הרגשית שלנו נובעת בעיקר מכמה אנחנו מרגישים שהסבל של האחר קרוב לסבל שאנחנו יכולים לחוות בעצמנו. ככל שאנו יכולים לדמיין את עצמנו בסיטואציה הסובלת יותר בקלות ובצורה מוחשית יותר, כך אנו מרגישים יותר סבל כשהזולת סובל. זוהי נקודה מרכזית שמסבירה את כל הדוגמאות השונות, כמו מדוע אנשים מרגישים כאב מסבלם של אחרים, מדוע הם מסוגלים לחוש אמפתיה לבעלי חיים, או למה יש מקרים מסוימים שבהם ההזדהות נעלמת.