... לחפש דרכים להקטין את ההסתברות שהאירוע הלא הגיוני יתרחש, על ידי הגברת מודעות ושליטה עצמית, והימנעות מפעולות אימפולסיביות או חסרות היגיון. איך ניתן להקטין את הסיכוי להשתגע ולבצע פעולות אימפולסיביות? אליעד כהן מדגיש שכדי להקטין ...

... יקום מקביל עשוי להיחשב למשוגע אם אף אחד לא מאמין לו, אך אם יצליח לשכנע מדענים או להביא הוכחות, הוא ייחשב לגאון. איך להקטין את הסיכוי להשתגע באופן מעשי? אליעד מציע גישה מעשית להתמודדות עם פחד משיגעון. העצה הראשונה שלו היא להכיר באמת: להודות בכנות שהסיכון להשתגע אכן קיים, ולא להכחיש אותו. עצם הכנות הזו מול עצמך יוצרת ...

... אונים, מרגיש חסר אונים, תחושת מצוקה רגשית, חוסר שליטה, איבוד שליטה, התאבדות, חוסר בחירה חופשית, מרגישה חסרת אונים, ייאוש, לאבד שליטה, חרדה קיומית, אובדן שפיות מה זה חוסר אונים לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שחוסר אונים הוא מצב שבו אדם מרגיש שאין לו כוח או יכולת לשנות את המציאות, שהוא חסר ... או האופציה לפעול כרצונו. מדוע אנשים מפחדים כל כך מחוסר אונים? לפי ההסבר של אליעד, אנשים חוששים מחוסר אונים מפני שהם מפרשים אותו כרע מוחלט. האדם פוחד לאבד את השליטה על חייו ולהגיע למצב שבו אין לו כל אפשרות בחירה, מצב שבו הזהות והקיום שלו עומדים בסכנה. אליעד מציין שאנשים מפחדים לא רק מעצם תחושת חוסר האונים, אלא בעיקר מאובדן המשמעות שנובע מחוסר היכולת לשלוט או להשפיע על חייהם. מה הקשר בין חוסר אונים לחוסר בחירה חופשית? אליעד מסביר שהשורש של תחושת חוסר האונים הוא ... במובן מסוים, חוסר אונים מאפשר לאדם ללמוד לקבל את המציאות כפי שהיא, ללא התנגדות, וכך לפתח גישה שלווה ועמוקה יותר כלפי החיים. איך שליטה מוחלטת מובילה לאובדן משמעות? אליעד מדגיש שאם אדם היה שולט במציאות לחלוטין, כלומר, אם כל מה שהוא רוצה היה מתממש מיד ובקלות, חייו היו חסרי משמעות לגמרי. המשמעות והעניין ... הוא למעשה משתחרר לגמרי מתחושת חוסר האונים. כשהאדם אינו זקוק לשליטה כדי להרגיש טוב, תחושת חוסר האונים נעלמת מעצמה. מה הקשר בין חוסר אונים לחרדה קיומית ואובדן שפיות? אליעד מסביר שחוסר אונים עמוק יכול להוביל לפחד קיומי, לאובדן שפיות ואפילו למחשבות אובדניות, כי האדם פוחד לאבד את מי שהוא. עם זאת, הוא מבהיר שהדרך להשתחרר מחרדות אלו היא דווקא לוותר על השליטה באופן מוחלט. האדם שלא מפחד לאבד את השליטה, שכבר אינו מתנגד למציאות, לא יחשוש יותר מאובדן שפיות או מתחושות קיומיות קשות. איך היכולת להכיל הפכים פותרת את בעיית חוסר האונים? אליעד מדגיש שהיכולת להכיל בו זמנית שני הפכים - גם טוב ... ומתחושת המצוקה של חוסר אונים. מהו חוסר אונים? איך להתמודד עם תחושת חוסר שליטה? מה לעשות במצבי ייאוש קיצוני? איך להשתחרר מחרדה קיומית? מה הקשר בין אובדן שליטה לחרדה? איך להכיל רגשות סותרים? איך להפסיק לפחד מאובדן שפיות? מה זה חוסר אונים לפי אליעד כהן? לפי ההסבר של אליעד כהן, חוסר אונים הוא מצב שבו אדם מרגיש שאין לו כוח, יכולת, או חיות לשנות את המציאות. האדם ... לגרום לדברים להיות אחרת. אליעד מדגיש שחוסר אונים קשור באופן ישיר לתחושת חוסר השליטה וחוסר היכולת לשנות את המציאות בהתאם לרצונות האישיים. מדוע אנשים מפחדים מחוסר אונים? אליעד מציין שאנשים נוטים לפרש את חוסר האונים כדבר רע בלבד, ולכן הם מפחדים ממנו מאוד. הם חוששים שהמצב הזה יגרום להם לאבד את תחושת הקיום שלהם או יפגע בזהות העצמית שלהם. במצב שבו אדם מרגיש חסר אונים, כמו כשקושרים לו את הידיים, הוא לא מסוגל לפעול לפי רצונו. הפחד מחוסר אונים הוא למעשה פחד לאבד את המשמעות של הקיום, פחד להפסיק להיות אני, ולחוות אובדן שליטה מוחלט. מה הקשר בין חוסר אונים לאובדן שליטה? אליעד מסביר שהשורש של תחושת חוסר האונים הוא בדיוק באובדן השליטה. כאשר אדם מרגיש שאין לו שום יכולת להשפיע על המציאות, הוא נכנס למצוקה רגשית עמוקה. אליעד נותן דוגמה: אם קושרים לך את הידיים, אתה תחוש ... להיאבק תמיד. במובן מסוים, חוסר האונים מאפשר לאדם ללמוד לקבל את המציאות כפי שהיא, ולפתח גישה יותר עמוקה של קבלה ושלווה. איך שליטה מוחלטת במציאות גורמת לאובדן משמעות? אליעד מסביר שאילו אדם היה שולט בכל פרט ופרט של המציאות, כלומר, אילו כל מה שהאדם רוצה היה מתממש מיד וללא מאמץ, החיים היו מאבדים משמעות ... למצב שבו הוא כבר לא חווה שום התנגדות פנימית. במצב הזה, תחושת חוסר האונים פשוט נעלמת, כי האדם כבר לא צריך שליטה כדי להרגיש טוב. מה הקשר בין חוסר אונים לאובדן שפיות וחרדה קיומית? אליעד מסביר שחוסר אונים עמוק עלול להוביל לחרדה קיומית, פחד מאיבוד שפיות ואף למחשבות אובדניות. האדם חושש לאבד שליטה על מי שהוא ומה שהוא, ולמעשה לפחד הזה אין סוף. אולם, הדרך להשתחרר מחרדה זו, לפי אליעד, היא להיות מוכן לוותר לחלוטין על השליטה. מי שמסכים לוותר באמת על השליטה ולהרגיש את כל סוגי התחושות, כבר לא יפחד לאבד את שפיותו או את תחושת הקיום שלו, כי הוא יקבל גם את המצב הזה. איך היכולת להכיל הפכים פותרת את חוסר האונים? אליעד מסכם ואומר שהמפתח הוא ...

... איינשטיין, ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות, אי שפיות לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, האם הגיוני לעשות ... לנסות שוב ושוב את אותה פעולה ולצפות לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומדויקת את הרעיון המפורסם של אלברט איינשטיין על אי שפיות - הטענה כי זה מטורף לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה ... מדגיש כי חשוב להבין לא רק האם משהו השתנה, אלא מה בדיוק השתנה, והאם השינוי הזה משפיע באופן מהותי על התוצאה הסופית. אדם יכול לחשוב בטעות שמשהו השתנה רק כי הוא נמצא במקום אחר או כי עברה דקה, אבל זה לא ... אליעד מוסיף כי לפעמים אנשים מתבלבלים לחשוב ששינויים קטנים, חסרי משמעות אמיתית לפעולה עצמה, יכולים להוביל לשינוי גדול בתוצאה. זו הטעות המרכזית שאליעד מזהיר מפניה. מה הקשר בין חשיבה מוטעית לבין תפיסת הסיבתיות שלנו? אליעד ממשיך ומבהיר שהעניין המרכזי פה הוא תפיסת הסיבתיות של האדם: אנשים חושבים בטעות שדברים השתנו בצורה שיכולה להשפיע על התוצאה, בזמן שבפועל ... האם לנסות שוב. האם נכון לנסות שוב ושוב את אותה הפעולה? ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות מהי מערכת סיבתית ומערכת אקראית? האם אי שפיות זה לחזור על אותו הדבר? מתי מוטיבציה להתמדה היא טעות? כיצד לזהות שינויים משמעותיים בתוצאות? האם הגיוני לחזור שוב ושוב על אותה פעולה ולצפות לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר את הציטוט המפורסם של אלברט איינשטיין האומר כי אי שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. אליעד ...

... אלברט איינשטיין על טיפשות, אי שפיות לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, האם הגיוני לעשות שוב ושוב את אותו הדבר? מוטיבציה להתמדה, מערכת סיבתית, מערכת אקראית, חלק 1 האם לעשות שוב ושוב את אותו הדבר זו באמת אי - שפיות? אליעד כהן מסביר את האמירה המפורסמת שמיוחסת לאלברט איינשטיין: אי שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. הוא מדגיש שהטענה הזאת לא תמיד נכונה, ומנתח אותה לעומק בעזרת דוגמאות והסברים מפורטים על מושגים כמו מערכת ... כזו לא נכון לומר שמדובר באי שפיות, מכיוון שהשינוי הוא אפשרי. מתי כן מדובר באי שפיות לעשות שוב את אותו הדבר? לעומת זאת, אליעד כהן מציג דוגמה אחרת - מערכת סיבתית, שבה יש סיבה ותוצאה ברורות ומוגדרות. הוא נותן כדוגמה ניסיון להכניס מפתח לדלת בצורה ... מול מערכת אקראית מהי אי שפיות לפי איינשטיין? האם כדאי להתמיד באותה פעולה? ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות האם הכל קורה מסיבה מסוימת? ...

... אישית, האם להתרחק ממישהו שעושה לך רע בלי להתכוון? האם להיות בקשר עם מישהו שעושה לך רע בשגגה? אי שפיות זמנית, איך להתמודד עם אנשים שפוגעים בך בטעות? איך להתמודד עם מישהו שפוגע בך בלי להתכוון? מערכות יחסים האם הכוונה של הפוגע משנה אם כדאי לשמור איתו על קשר? אחד הנושאים המרכזיים שאליעד כהן מדבר עליו הוא כיצד להתמודד במצבים ... אך זה לא אומר שצריך להמשיך לתת לו לנשוך אותך שוב ושוב. באופן דומה, אם אדם אחר פוגע בך מתוך אי שפיות זמנית, הפרעה נפשית, או אפילו חוסר מודעות, אתה לא חייב לסבול ולהמשיך להיפגע רק מפני שהוא אינו אשם. השיקול היחיד שצריך להנחות אותך הוא האם המצב הנוכחי טוב או רע לך. אליעד מדגיש ... שהפוגע לא התכוון באמת להזיק יכולה להפחית את הכאב או את תחושת העלבון. לדוגמה, אם מישהו דרך עליך בטעות ברחוב או אמר לך הערה שפגעה בך מבלי שהתכוון להעליב, ההבנה שאין לו כוונה רעה יכולה למתן את עוצמת הפגיעה הרגשית. עם זאת, אליעד מדגיש שאם הפגיעה היא מתמשכת ועקבית, ואינך מצליח ... כוונת זדון לא בהכרח אמורה להשאיר אותך בקשר. יש לך את הזכות ואף את האחריות האישית לדאוג לעצמך ולשמור על שלומך הנפשי והרגשי. לדוגמה, אדם עלול להרעיל אותך בטעות כשהוא בכלל התכוון להאכיל אותך. אפילו שהכוונה טובה לגמרי, זה לא משנה את העובדה שנגרם לך נזק בפועל. לכן, שוב, השאלה המרכזית היא לא האם הוא אשם או האם הוא התכוון אלא האם טוב לי ... או שאתה מעדיף לשמור מרחק לשם ההגנה על עצמך. מה עושים כאשר הפוגע הוא אדם עם מוגבלות או אי - שפיות זמנית? אליעד מדגיש בצורה ברורה שלא מדובר כאן בביקורת על אנשים עם מוגבלויות או הפרעות נפשיות, אלא בעובדה הפשוטה שישנם מצבים שבהם האדם השני לא שולט בעצמו, ואינו אשם בכך. ... אדם שפוגע בך באופן קבוע, בין אם הוא מתכוון לכך ובין אם לאו. איך להתמודד עם פגיעה לא מכוונת? האם לשמור על קשר עם מי שפוגע בי בלי כוונה? האם להתרחק מאדם שפוגע בי בטעות? האם הכוונה של הפוגע משנה את הפגיעה? איך להציב גבולות בריאים במערכות יחסים? למה חשוב להפריד בין השאלה האם הוא אשם לבין השאלה האם אני רוצה בקשר הזה? לפעמים אדם שנמצא במערכת ... לו לנשוך שוב ושוב רק מפני שהוא לא מתכוון לפגוע או כי הוא בסך הכל כלב. באותו אופן, יש מצבים של אי שפיות זמנית או אדם עם בעיות נפשיות ואפילו דוגמאות כמו אוטיזם או חוסר יכולת לשלוט בתגובות. האדם אולי לא אשם במאה אחוז, אבל העובדה שהוא לא אשם לא מבטלת את הנזקים שהוא גורם. גם אם לא ... למשל הוא התכוון לתת לנו משהו חיובי אך יצא שפגע בנו, או התכוון להגיד שלום אך יצא שדרך עלינו בטעות. מבחינת ההיגיון, אם אתה מרגיש שנגרם לך רע עקבי, אינך חייב להישאר בקשר רק מפני שהצד השני אינו אשם. במידה ואתה מצליח לא להיפגע כי הבנת שאין כוונת זדון, ייתכן שתעדיף להישאר בקשר. אבל אם בפועל אתה סובל, מותר לך להתרחק כדי לשמור על עצמך. הרעיון הוא להפריד בין הצורך למצוא אשם או פושע, לבין הרצון הפרקטי לא לסבול יותר. איך להתמודד עם פגיעה לא מכוונת תקשורת בין אישית ויצירת מערכות יחסים בריאות אחריות אישית ... לשים לב, פוגע בי בלי כוונה רעה, כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים, אוטיזם, האם הכוונה משנה? האם לשמור על קשר? האם לנתק קשר? האם להתרחק? האם הוא אשם? מי אשם שנפגעתי? האם היא אשמה? היא לא אשמה, הוא לא אשם ...

... או התמדה, ציטוטים של אלברט איינשטיין, טיפשות או נחישות, אי שפיות לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, טיפשות היא לחזור על אותה הפעולה בכל פעם לצפות לתוצאה ... בשאלה האם זה הגיוני לומר שמישהו שעושה את אותה פעולה שוב ושוב ומצפה לתוצאות שונות הוא משוגע, ומציין כי ישנה אמירה שקשורה לאלברט איינשטיין שלפיה שיגעון הוא לעשות את אותה פעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. לאחר מכן, אליעד מסביר את הדימוי של אדם שממלא ... ומנסה שוב ושוב להכות את המסמר מבלי להצליח להכניס אותו לקיר. השאלה היא, האם אדם כזה הוא משוגע? התשובה, לפי אליעד, היא לא בהכרח, כי מדובר בהתמדה - עשיית פעולה שוב ושוב, כשיש סיכוי שכל מכה תשפר ...

... איך להתמודד עם בעיות קשות? איך להתמודד במצבי קיצון? התקף חרדה, התקפת עצבים, עומד להשתגע, איבוד השפיות, דיכאון קליני, טיפול מונע, טיפול מניעתי, הפרעות התנהגות קשות, מצבים קשים, משבר קשה, אסון קשה, מניעת מחלות נפש איך להתמודד עם מצבים קשים ... עם בעיות קשות או מצבים קיצוניים כמו התקף חרדה, התקפת עצבים, דיכאון קליני או תחושה של איבוד שפיות, הטעות הנפוצה ביותר היא להתחיל לחפש פתרונות דווקא ברגע הקשה עצמו. הגישה הנכונה לדעתו של אליעד, היא לבצע פעולות מניעה מראש - טיפול מניעתי ולא לחכות ... עד שיגיע ליכולת להרים מאה קילו. באותו אופן בדיוק, אליעד אומר שאנשים רבים עושים את הטעות ומתחילים לחפש פתרונות ברגע שכבר פרץ משבר. למשל, אדם שואל מה עליו לעשות בזמן התקף חרדה או בזמן שהוא כבר עומד להשתגע. זו טעות, כמו לשאול מה לעשות אם מחבל דקר אותי ואני גוסס?. אליעד מסביר שהרעיון המרכזי הוא שאתה אמור לא להגיע למצב הזה מלכתחילה. איך טיפול מניעתי מונע ... פחד ולטפל בהם באופן מיידי. כאשר הוא עושה זאת, הוא מונע את ההחמרה של הפחדים לכדי התקף חרדה של ממש. מה לעשות כשהילד מתנהג בהפרעות התנהגות קשות? אליעד נותן דוגמה נוספת - מה לעשות אם הילד משתולל ושובר את כל הבית. הוא מסביר שהגישה הנכונה ... דבר עד שהקטסטרופה מתרחשת, ואז הם נכנסים לפאניקה ושואלים איך להתמודד. הגישה הזו מוטעית מהיסוד. אליעד חוזר ומדגיש שהשאלה הנכונה היא איך למנוע את הקטסטרופה ולא מה לעשות כשהקטסטרופה כבר קרתה. כמו אדם שפונה לרופא רק כשהוא כבר חולה ...

... טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טוב מה המשמעות של הכל טוב מוחלט לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את הרעיון של הכל ... הכל טוב באופן מוחלט וללא שום סייגים או הסתייגויות. אליעד מדגיש באופן חד משמעי שגם מה שנראה לנו רע, טעות או כישלון - כל אלו טובים ומושלמים באותה מידה כמו הדברים שנתפסים בעינינו כהצלחה, נכונים או חיוביים. הוא מסביר שהטוב המוחלט הוא נקודת מבט שבה אין הבדל בין טוב לרע, בין הצלחה לטעות, בין הבנה לחוסר הבנה. הכל נמצא באותו מישור של שלמות מוחלטת. אפילו אם האדם מרגיש שהוא טועה, מבין לא נכון או שואל שאלה שאולי נראית לו מיותרת - עדיין הכל טוב באותה המידה. האם טעויות הן באמת מושלמות? אליעד מדגים את תפיסתו דרך דוגמה ברורה: אם אדם עושה את כל הטעויות האפשריות, הוא עדיין במצב של שלמות מוחלטת. מדוע? כי המושג מוחלט לא מאפשר שום חריגה או יוצא מן הכלל. אם הכל טוב מוחלט, אין אפשרות שמשהו יהיה לא טוב או פחות טוב. גם אם אדם חושב שמה שנאמר בהרצאה הוא טעות מוחלטת או חוסר הבנה, גם מצב זה הוא מושלם וטוב לחלוטין. אין אפשרות אחרת. לכן אליעד טוען שבמציאות שבה הכל טוב מוחלט, אין באמת הבדל בין עשיית טעויות או עשייה נכונה. ההבדל הוא רק בעיני המתבונן, שרואה הבדל בין טוב ורע, בין טעות לנכונות. אבל מנקודת המבט המוחלטת של המציאות - אין הבדל כלל, הכל זהה במידת שלמותו. מדוע לשאול שאלות זה טוב מוחלט? אליעד מתייחס ... כל עוד קיימת שאלה, יש מקום שבו האדם עדיין חושב שאולי יש הבדל בין טוב לרע, בין הבנה לאי - הבנה, בין טעות לנכונות. עם זאת, אליעד מדגיש שדווקא בגלל שהכל טוב מוחלט, זה בסדר לשאול. הוא אינו מבקר את השואל ואינו טוען שהשאלה אינה במקום. להיפך, הוא אומר שגם לשאול זה מושלם וטוב. דווקא ההבנה הזאת היא שמאפשרת לאדם להירגע ולהפסיק לחשוש מטעויות או ממצבים שנראים לא טובים. האם אפשר לטעות בהבנת הרעיון של הכל טוב מוחלט? נקודה נוספת שמדגיש אליעד היא שגם אם האדם אינו מבין נכון את הרעיון, גם אם הוא מפרש את המילים בצורה שגויה לחלוטין - עדיין זה טוב מוחלט. אין באמת אפשרות לטעות במובן העמוק של המילה, כי גם הטעות עצמה היא חלק בלתי נפרד מהשלמות של המציאות. אליעד מסביר שגם אם מה שהוא עצמו אומר בהרצאה הוא טעות גמורה, זה עדיין מושלם. אין אף מצב שיכול להיות מחוץ לשלמות הזאת. בעצם, אליעד מנסה להביא את המאזין להבנה שיש דרגת מציאות שבה אין הבדל בין טוב ורע, ואין דבר שיכול לפגוע או לשנות את המוחלט. כל מצב, כל שאלה, כל טעות - הם ביטויים שונים של אותה שלמות אחת ויחידה. האם יש ערך לנסות להבין את הרעיון הזה? לסיכום, אליעד מדגיש שלמרות שכל שאלה וכל ... רק רעיון פילוסופי, אלא משהו שיכול לשנות את הדרך שבה האדם חי ופועל ביום - יום. הוא כבר לא פוחד לטעות, לא חושש ממה שיגידו עליו ולא מודאג משום דבר, כי הכל טוב מושלם כפי שהוא. מה זה טוב מוחלט? האם הכל טוב באותה מידה? האם לשאול שאלות זה טוב? מה המשמעות של לעשות טעויות? איך לחוות שלמות מוחלטת? ...

... מטעויות, למה לא ללמוד מטעויות? מתי ללמוד מטעויות? הדרכת מנהלים, אימון למנהלים, האם כדאי ללמוד מטעויות? סיכוי מול סיכון, עלות מול תועלת, סיכוי סיכון, עלות תועלת, ללמוד מכישלון, איך להצליח ולא לטעות? מניעת טעויות האם תמיד צריך ללמוד מטעויות? אנשים רבים נוטים להאמין שלמידה מטעויות היא תמיד הדרך הנכונה כדי למנוע את הישנותן, אך אליעד כהן מציג הסתכלות אחרת ומורכבת יותר בנושא. אליעד מסביר כי למרות שלכאורה כולם רוצים ללמוד מטעותם על מנת להימנע מחזרה עליה, יש מצבים בהם דווקא עדיף לא להשקיע בלמידה מטעויות, ויש לבחון כל מקרה לגופו בצורה מדויקת ויסודית. למה בכלל ללמוד מטעויות? אליעד מסביר כי הרצון ללמוד מטעויות נובע מהעובדה הפשוטה שאנשים אינם שמחים כשהם טועים ואינם רוצים שהטעות תקרה שוב. מתוך כך עולה ההנחה שאם אדם לא רוצה לחוות שוב את הטעות, כדאי לו להשקיע זמן, אנרגיה ומשאבים כדי ללמוד ממנה ולהימנע מלחזור עליה בעתיד. אך למרות ההיגיון שבטענה זו, חשוב להבין שלמידה מטעויות אינה פעולה חינמית ויש לה מחיר ברור של זמן, אנרגיה ולעיתים גם עלות כספית ממשית. אליעד מציין שחקירת הטעות לעומק דורשת ניתוח מלא של מה שקרה: הבנת החשיבה שהובילה לטעות, ההנחות השגויות, והדרכים האפשריות למנוע את הטעות בעתיד. כל אלה דורשים השקעה משמעותית של משאבים. למה לפעמים עדיף לא ללמוד מטעויות? אליעד נותן מספר דוגמאות כדי להמחיש את הרעיון שלפעמים לא משתלם ללמוד מטעויות: אדם שמאבד כל יום 10 אגורות: בסיכום שנתי מדובר בנזק קטן, ולכן אם ינסה לחקור לעומק מדוע מאבד את אותן 10 אגורות ולמנוע זאת לחלוטין, ייתכן שהמחיר ... או בתיקון. המסקנה מאלו היא שישנם מקרים בהם עלות מניעת הטעות גבוהה יותר מהעלות של הטעות עצמה. במקרים כאלה, עדיף לקבל את הטעות כמציאות ולא להשקיע משאבים מיותרים במניעתה. איך להחליט האם ללמוד מטעות או לא? אליעד מציע שיטה פרקטית וברורה שמטרתה לעזור בקבלת ההחלטה האם כדאי להשקיע בלמידה מטעות או שמא עדיף להמשיך הלאה ולספוג את הנזק במקרה והטעות תחזור על עצמה. כדי לקבל החלטה נכונה, אליעד מציע לשאול מספר שאלות ספציפיות ומדויקות: כמה חמור הנזק שייגרם לי אם הטעות תחזור על עצמה? (מ - 1 עד 100) מה הסיכוי שהטעות תחזור? האם זו טעות שכיחה (יומיומית), או משהו נדיר שקורה לעיתים רחוקות? כמה משאבים וזמן ידרשו ממני כדי למנוע את ה