17:52בחירות לכנסת, לאיזה מפלגה להצביע? באיזו מפלגה לבחור? פוליטיקה, פוליטיקאים מושחתים, במי לבחור בבחירות? איך לדעת במי לבחור? מפלגות קטנות, אחוז החסימה, פתק לבן בקלפי, למי להצביע בבחירות?
האם כדאי להצביע למפלגות קטנות בבחירות לכנסת?
אליעד כהן מציג ניתוח מעמיק בנושא הבחירות לכנסת, כאשר השאלה המרכזית שעולה היא האם כדאי להצביע למפלגות קטנות או להמשיך ולבחור במפלגות הגדולות והמבוססות. אליעד מסביר כי האמונה הרווחת בציבור היא שהצבעה למפלגה קטנה משמעותה "זריקת קול לפח" עקב הסיכוי הנמוך לעבור את אחוז החסימה. הוא מדגיש את הטענה כי במציאות, ההבדלים בין המפלגות הגדולות הם מינוריים, וכי הן אינן באמת משנות מהותית את המצב במדינה.
לטענתו, המפלגות הגדולות כבר הוכיחו לאורך השנים שהן אינן עומדות בהבטחות שלהן לציבור. אליעד מתאר מצב בו הפוליטיקאים, בעיקר במפלגות הגדולות, מתמחים בשקרים, מניפולציות והבטחות שווא שמטרתן העיקרית היא לזכות בקולות. הוא נותן דוגמה של בנימין נתניהו שהבטיח שיפור במצב הביטחוני ובמצב המדיני מול האו"ם, אך בפועל קרה ההפך הגמור מהבטחותיו.
לעומת זאת, אליעד מציין שמפלגות קטנות או חדשות עשויות להיות פחות מושחתות, לפחות בתחילת דרכן, וזאת משום שאנשים חדשים שמגיעים לפוליטיקה עדיין אינם רגילים לשקר ואינם מרגישים בנוח להבטיח הבטחות שאינם יכולים לקיים. בנוסף, הוא מסביר כי דווקא הצבעה למפלגות קטנות יכולה ליצור שינוי משמעותי במערכת הפוליטית, מאחר ואם אחוז ניכר מהבוחרים יבחרו במפלגות אלו, הדינמיקה תשתנה. ייתכן מצב שבו יהיו קואליציות חדשות, מפלגות יתאחדו אחרי הבחירות, וכך יופיעו פוליטיקאים חדשים שיכולים לשנות את סדר העדיפויות במדינה ולהביא ערכים חדשים.
האם פוליטיקאים הם בהכרח מושחתים?
אליעד כהן מציין כי אחת הסיבות העיקריות לחוסר האמון של הציבור בפוליטיקאים היא העובדה שרבים מהם משקרים באופן שיטתי ולא עומדים בהתחייבויותיהם. לדבריו, פוליטיקאים מתמודדים במערכת שמשתלמת לשקרנים, והמציאות הפוליטית עצמה גורמת לאנשים לשקר, גם אם הם אינם רוצים לעשות זאת בתחילת דרכם.
הוא נותן דוגמה מוחשית בהשוואה לתפקידי ניהול אחרים, כמו ועד בית או ניהול פשוט, ומסביר כי רבים מהאנשים שנמצאים בשלטון הם בעייתיים באופיים, ואלה הם אנשים שלא היית רוצה שיהיו אחראים אפילו על דברים קטנים. הוא מדגיש כי זה לא עניין אישי נגד פוליטיקאי ספציפי, אלא טענה על טיב האופי של מי שנמשך לתפקידים אלו. אליעד מסביר כי לא מדובר רק על נתניהו או מפלגה ספציפית, אלא על הבעיה המערכתית שבה הפוליטיקאים מבטיחים דברים לפני הבחירות ובפועל עושים בדיוק ההפך.
מדוע אנשים ממשיכים לבחור במפלגות הגדולות למרות האכזבה?
אליעד מעלה שאלה מהותית נוספת - אם המפלגות הגדולות נכשלות פעם אחר פעם בהבטחותיהן, מדוע הציבור ממשיך להצביע להן? הוא טוען כי הסיבה המרכזית היא פחד משינוי. הציבור מעדיף את הסבל הידוע והמצב הנוכחי מאשר לקחת סיכון שאולי יהיה יותר גרוע עם פוליטיקאים חדשים. זהו סוג של "הרגל לסבל" או פחד מפני הלא נודע.
הוא מדגים זאת בכך שאנשים חוזרים ובוחרים פוליטיקאים שהבטיחו ולא קיימו, רק משום שהם מעדיפים את הסבל המוכר. זהו מצב אבסורדי שבו הציבור ממשיך לתמוך במי שפוגע בו, רק כי הוא מפחד שמשהו אחר יהיה גרוע יותר.
מה צריך לעשות בבחירות הבאות?
אליעד מציע פתרון פשוט: במקום לחשוש משינוי, על הבוחר לבדוק בצורה עניינית ואמיתית איזו מפלגה הכי קרובה לערכים שלו, ללא קשר לגודלה או לסיכויי הצלחתה. הוא מציין שזוהי הדרך האידיאלית לבחור במערכת פוליטית מתוקנת. ההצבעה צריכה להיות עבור מי שמייצג בצורה הטובה ביותר את הערכים של הבוחר, ולא רק מתוך הרגל או מתוך פחד מהפסד.
הוא מוסיף כי אם מספיק אנשים יפעלו בדרך זו, יש סיכוי אמיתי לשינוי משמעותי. גם אם קיים סיכון, לטענתו זהו סיכון שכדאי לקחת מאחר ובמצב הקיים שום דבר אינו משתנה בכל מקרה.
כיצד מתקבלות החלטות ביטחוניות ופוליטיות במדינה?
נקודה חשובה נוספת שאליעד מדגיש היא הבעייתיות במערכת הפוליטית עצמה, שבה ראש הממשלה או פוליטיקאים הם אלו שמקבלים החלטות ביטחוניות או כלכליות משמעותיות. הוא טוען שבמדינה מתוקנת, מי שצריך לקבל את ההחלטות האלה הם מומחים מקצועיים ולא פוליטיקאים.
לדוגמה, ההחלטות הביטחוניות לא צריכות להיות נתונות בידיו של ראש הממשלה אלא בידי מערכת ביטחונית מקצועית שמייעצת לפוליטיקאים. אליעד מציין גם שבמקרים רבים, אפילו אדם פשוט מן היישוב יכול לקבל החלטות טובות יותר מהפוליטיקאים, וממחיש זאת בדוגמה שהחלטות של "קוף בבורסה" יכולות להיות מוצלחות יותר מהחלטות של מומחי השקעות.
לסיכום, אליעד מציע לראות את ההצבעה בבחירות כהזדמנות לשינוי אמיתי, ודווקא המפלגות הקטנות והחדשות הן אלה שיכולות להביא את השינוי הזה. המצב הנוכחי יישאר ללא שינוי אם הציבור לא יפסיק לחשוש ויבחר להאמין כי שינוי אמיתי יכול להתחיל דווקא מבחוץ, ממפלגות חדשות ואנשים חדשים בפוליטיקה.
אליעד כהן מציג ניתוח מעמיק בנושא הבחירות לכנסת, כאשר השאלה המרכזית שעולה היא האם כדאי להצביע למפלגות קטנות או להמשיך ולבחור במפלגות הגדולות והמבוססות. אליעד מסביר כי האמונה הרווחת בציבור היא שהצבעה למפלגה קטנה משמעותה "זריקת קול לפח" עקב הסיכוי הנמוך לעבור את אחוז החסימה. הוא מדגיש את הטענה כי במציאות, ההבדלים בין המפלגות הגדולות הם מינוריים, וכי הן אינן באמת משנות מהותית את המצב במדינה.
לטענתו, המפלגות הגדולות כבר הוכיחו לאורך השנים שהן אינן עומדות בהבטחות שלהן לציבור. אליעד מתאר מצב בו הפוליטיקאים, בעיקר במפלגות הגדולות, מתמחים בשקרים, מניפולציות והבטחות שווא שמטרתן העיקרית היא לזכות בקולות. הוא נותן דוגמה של בנימין נתניהו שהבטיח שיפור במצב הביטחוני ובמצב המדיני מול האו"ם, אך בפועל קרה ההפך הגמור מהבטחותיו.
לעומת זאת, אליעד מציין שמפלגות קטנות או חדשות עשויות להיות פחות מושחתות, לפחות בתחילת דרכן, וזאת משום שאנשים חדשים שמגיעים לפוליטיקה עדיין אינם רגילים לשקר ואינם מרגישים בנוח להבטיח הבטחות שאינם יכולים לקיים. בנוסף, הוא מסביר כי דווקא הצבעה למפלגות קטנות יכולה ליצור שינוי משמעותי במערכת הפוליטית, מאחר ואם אחוז ניכר מהבוחרים יבחרו במפלגות אלו, הדינמיקה תשתנה. ייתכן מצב שבו יהיו קואליציות חדשות, מפלגות יתאחדו אחרי הבחירות, וכך יופיעו פוליטיקאים חדשים שיכולים לשנות את סדר העדיפויות במדינה ולהביא ערכים חדשים.
האם פוליטיקאים הם בהכרח מושחתים?
אליעד כהן מציין כי אחת הסיבות העיקריות לחוסר האמון של הציבור בפוליטיקאים היא העובדה שרבים מהם משקרים באופן שיטתי ולא עומדים בהתחייבויותיהם. לדבריו, פוליטיקאים מתמודדים במערכת שמשתלמת לשקרנים, והמציאות הפוליטית עצמה גורמת לאנשים לשקר, גם אם הם אינם רוצים לעשות זאת בתחילת דרכם.
הוא נותן דוגמה מוחשית בהשוואה לתפקידי ניהול אחרים, כמו ועד בית או ניהול פשוט, ומסביר כי רבים מהאנשים שנמצאים בשלטון הם בעייתיים באופיים, ואלה הם אנשים שלא היית רוצה שיהיו אחראים אפילו על דברים קטנים. הוא מדגיש כי זה לא עניין אישי נגד פוליטיקאי ספציפי, אלא טענה על טיב האופי של מי שנמשך לתפקידים אלו. אליעד מסביר כי לא מדובר רק על נתניהו או מפלגה ספציפית, אלא על הבעיה המערכתית שבה הפוליטיקאים מבטיחים דברים לפני הבחירות ובפועל עושים בדיוק ההפך.
מדוע אנשים ממשיכים לבחור במפלגות הגדולות למרות האכזבה?
אליעד מעלה שאלה מהותית נוספת - אם המפלגות הגדולות נכשלות פעם אחר פעם בהבטחותיהן, מדוע הציבור ממשיך להצביע להן? הוא טוען כי הסיבה המרכזית היא פחד משינוי. הציבור מעדיף את הסבל הידוע והמצב הנוכחי מאשר לקחת סיכון שאולי יהיה יותר גרוע עם פוליטיקאים חדשים. זהו סוג של "הרגל לסבל" או פחד מפני הלא נודע.
הוא מדגים זאת בכך שאנשים חוזרים ובוחרים פוליטיקאים שהבטיחו ולא קיימו, רק משום שהם מעדיפים את הסבל המוכר. זהו מצב אבסורדי שבו הציבור ממשיך לתמוך במי שפוגע בו, רק כי הוא מפחד שמשהו אחר יהיה גרוע יותר.
מה צריך לעשות בבחירות הבאות?
אליעד מציע פתרון פשוט: במקום לחשוש משינוי, על הבוחר לבדוק בצורה עניינית ואמיתית איזו מפלגה הכי קרובה לערכים שלו, ללא קשר לגודלה או לסיכויי הצלחתה. הוא מציין שזוהי הדרך האידיאלית לבחור במערכת פוליטית מתוקנת. ההצבעה צריכה להיות עבור מי שמייצג בצורה הטובה ביותר את הערכים של הבוחר, ולא רק מתוך הרגל או מתוך פחד מהפסד.
הוא מוסיף כי אם מספיק אנשים יפעלו בדרך זו, יש סיכוי אמיתי לשינוי משמעותי. גם אם קיים סיכון, לטענתו זהו סיכון שכדאי לקחת מאחר ובמצב הקיים שום דבר אינו משתנה בכל מקרה.
כיצד מתקבלות החלטות ביטחוניות ופוליטיות במדינה?
נקודה חשובה נוספת שאליעד מדגיש היא הבעייתיות במערכת הפוליטית עצמה, שבה ראש הממשלה או פוליטיקאים הם אלו שמקבלים החלטות ביטחוניות או כלכליות משמעותיות. הוא טוען שבמדינה מתוקנת, מי שצריך לקבל את ההחלטות האלה הם מומחים מקצועיים ולא פוליטיקאים.
לדוגמה, ההחלטות הביטחוניות לא צריכות להיות נתונות בידיו של ראש הממשלה אלא בידי מערכת ביטחונית מקצועית שמייעצת לפוליטיקאים. אליעד מציין גם שבמקרים רבים, אפילו אדם פשוט מן היישוב יכול לקבל החלטות טובות יותר מהפוליטיקאים, וממחיש זאת בדוגמה שהחלטות של "קוף בבורסה" יכולות להיות מוצלחות יותר מהחלטות של מומחי השקעות.
לסיכום, אליעד מציע לראות את ההצבעה בבחירות כהזדמנות לשינוי אמיתי, ודווקא המפלגות הקטנות והחדשות הן אלה שיכולות להביא את השינוי הזה. המצב הנוכחי יישאר ללא שינוי אם הציבור לא יפסיק לחשוש ויבחר להאמין כי שינוי אמיתי יכול להתחיל דווקא מבחוץ, ממפלגות חדשות ואנשים חדשים בפוליטיקה.
- האם כדאי להצביע למפלגות קטנות?
- איך לבחור למי להצביע בבחירות?
- האם פוליטיקאים הם מושחתים?
- מדוע הציבור ממשיך להצביע למפלגות גדולות?
- איך מתקבלות החלטות ביטחוניות במדינה?
- האם יש טעם להצביע בבחירות?
- כיצד לשנות את המערכת הפוליטית?