טיעון:
ניתן להוכיח בצורה לוגית ושכלית את האמת האחת.
סוף טיעון.
קיימת דרך מאוד פשוטה להפריך כל הוכחה לוגית, על ידי הטענה הבאה:
מבחינה לוגית, לא ניתן להוכיח כי הלוגיקה עצמה נכונה.
הסבר: אין שום דרך להוכיח כי השכל של האדם וחוקי הלוגיקה שלו נכונים. וממילא לא ניתן להוכיח שום אמת מוחלטת באמצעות השכל / לוגיקה כלשהי.
כל מנגנון ההוכחות והטיעונים הלוגיים בנוי על מגבלות התפיסה השכלית של האדם. ומאחר שאין אפשרות להוכיח באמצעות השכל כי הוא עצמו חף מטעויות, ממילא לא ניתן להוכיח באמצעותו שום דבר בצורה וודאית.
שאלה: למרות שלא ניתן להוכיח באמצעות השכל, שהשכל עצמו צודק, עדיין בחיי היום יום האדם עצמו הולך אחרי שכלו ומשתמש בשכלו. אז מדוע שבחיפוש האמת האדם לא ישתמש בשכלו?!
תשובה: ראשית מי אמר שזה שהאדם משתמש בשכלו זה אכן טוב, אולי באמת זו טעות?! יתכן מאוד כי כל הסבל של האדם נובע רק משום שהוא משתמש בשכלו. כך שבאמת לא ניתן להביא את שימוש האדם בשכלו בחיי היום יום כדוגמא חיובית שיש ללמוד ממנה.
נקודה נוספת: האדם משתמש בשכלו מחוסר ברירה ומשום שהוא אינו מכיר אפשרות אחרת טובה יותר. אך שימוש בשכל מוגבל מחוסר ברירה, אינו מוביל לכך שבאמצעות השכל ניתן להגיע אל ידיעת האמת המוחלטת של המציאות.
אכן, יתכן כי האדם אינו יכול באמצעות שכלו להגיע אל האמת המוחלטת, משום ששכלו מוגבל.
נקודה נוספת:
הוכחה לכך שהשכל של האדם שגוי, וממילא לא ניתן להוכיח באמצעותו את האמת.
1 - ניתן להוכיח כי השכל של האדם הוא האחראי לסבל של האדם. אם האדם לא היה יודע דבר, הרי שהוא לא היה סובל מדבר. מסקנה: השכל אחראי לסבל.
2 - כמו כן אפשר להניח גם, כי הסבל של האדם מעיד על חוסר הבנת האדם את המציאות, מה שיוצר חוסר התאמה וקונפליקטים בין האדם לבין המציאות, דהיינו, סבל.
מסקנה: מכך שהשכל יוצר סבל, דהיינו, חוסר התאמה עם המציאות, מכאן ניתן להסיק כי השכל אינו תואם את המציאות, דהיינו, השכל הוא טועה ומטעה את האדם, וממילא לא ניתן להוכיח באמצעותו את האמת.
נקודה נוספת:
ניתן להוכיח כי השכל של האדם משקר אותו בוודאות.
במציאות קיימות תופעות רבות שקיומן נוגד את חוקי הלוגיקה (ראה: פרדוקסים) ואת השכל האנושי.
מסקנה: השכל של האדם אינו תואם את האמת של המציאות. וממילא לא ניתן לסמוך עליו בשום דבר, כל שכן שלא להוכיח באמצעותו את האמת.
וכדי לסבך את העניין נציג גם טיעון נגדי:
השכל של האדם הוא האחראי לאושר של האדם. ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות, כך טוב לו יותר. השכל של האדם אחראי למצוא לו פתרונות שונים. ומכאן ניתן להסיק, כי אם האדם ישתמש בשכלו בשלמות, הרי שהוא יגיע אל האושר.
נמצא אם כן, כי אי שימוש האדם בשכלו, או שימוש חלקי של האדם בשכלו, הוא האחראי לסבל של האדם. ולכן, על האדם להשתמש בשכלו, כדי להגיע אל ידיעת הכל, ואז לגלות את האמת.
נקודה נוספת: כשם שלא ניתן להוכיח בצורה לוגית כי הלוגיקה והשכל צודקים, כך לא ניתן להוכיח לוגית כי הם אינם צודקים.
ניתן להוכיח בצורה לוגית ושכלית את האמת האחת.
סוף טיעון.
קיימת דרך מאוד פשוטה להפריך כל הוכחה לוגית, על ידי הטענה הבאה:
מבחינה לוגית, לא ניתן להוכיח כי הלוגיקה עצמה נכונה.
הסבר: אין שום דרך להוכיח כי השכל של האדם וחוקי הלוגיקה שלו נכונים. וממילא לא ניתן להוכיח שום אמת מוחלטת באמצעות השכל / לוגיקה כלשהי.
כל מנגנון ההוכחות והטיעונים הלוגיים בנוי על מגבלות התפיסה השכלית של האדם. ומאחר שאין אפשרות להוכיח באמצעות השכל כי הוא עצמו חף מטעויות, ממילא לא ניתן להוכיח באמצעותו שום דבר בצורה וודאית.
שאלה: למרות שלא ניתן להוכיח באמצעות השכל, שהשכל עצמו צודק, עדיין בחיי היום יום האדם עצמו הולך אחרי שכלו ומשתמש בשכלו. אז מדוע שבחיפוש האמת האדם לא ישתמש בשכלו?!
תשובה: ראשית מי אמר שזה שהאדם משתמש בשכלו זה אכן טוב, אולי באמת זו טעות?! יתכן מאוד כי כל הסבל של האדם נובע רק משום שהוא משתמש בשכלו. כך שבאמת לא ניתן להביא את שימוש האדם בשכלו בחיי היום יום כדוגמא חיובית שיש ללמוד ממנה.
נקודה נוספת: האדם משתמש בשכלו מחוסר ברירה ומשום שהוא אינו מכיר אפשרות אחרת טובה יותר. אך שימוש בשכל מוגבל מחוסר ברירה, אינו מוביל לכך שבאמצעות השכל ניתן להגיע אל ידיעת האמת המוחלטת של המציאות.
אכן, יתכן כי האדם אינו יכול באמצעות שכלו להגיע אל האמת המוחלטת, משום ששכלו מוגבל.
נקודה נוספת:
הוכחה לכך שהשכל של האדם שגוי, וממילא לא ניתן להוכיח באמצעותו את האמת.
1 - ניתן להוכיח כי השכל של האדם הוא האחראי לסבל של האדם. אם האדם לא היה יודע דבר, הרי שהוא לא היה סובל מדבר. מסקנה: השכל אחראי לסבל.
2 - כמו כן אפשר להניח גם, כי הסבל של האדם מעיד על חוסר הבנת האדם את המציאות, מה שיוצר חוסר התאמה וקונפליקטים בין האדם לבין המציאות, דהיינו, סבל.
מסקנה: מכך שהשכל יוצר סבל, דהיינו, חוסר התאמה עם המציאות, מכאן ניתן להסיק כי השכל אינו תואם את המציאות, דהיינו, השכל הוא טועה ומטעה את האדם, וממילא לא ניתן להוכיח באמצעותו את האמת.
נקודה נוספת:
ניתן להוכיח כי השכל של האדם משקר אותו בוודאות.
במציאות קיימות תופעות רבות שקיומן נוגד את חוקי הלוגיקה (ראה: פרדוקסים) ואת השכל האנושי.
מסקנה: השכל של האדם אינו תואם את האמת של המציאות. וממילא לא ניתן לסמוך עליו בשום דבר, כל שכן שלא להוכיח באמצעותו את האמת.
וכדי לסבך את העניין נציג גם טיעון נגדי:
השכל של האדם הוא האחראי לאושר של האדם. ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות, כך טוב לו יותר. השכל של האדם אחראי למצוא לו פתרונות שונים. ומכאן ניתן להסיק, כי אם האדם ישתמש בשכלו בשלמות, הרי שהוא יגיע אל האושר.
נמצא אם כן, כי אי שימוש האדם בשכלו, או שימוש חלקי של האדם בשכלו, הוא האחראי לסבל של האדם. ולכן, על האדם להשתמש בשכלו, כדי להגיע אל ידיעת הכל, ואז לגלות את האמת.
נקודה נוספת: כשם שלא ניתן להוכיח בצורה לוגית כי הלוגיקה והשכל צודקים, כך לא ניתן להוכיח לוגית כי הם אינם צודקים.
050-3331-331