... להאמין לשקרים של עצמך, מניפולציות על אנשים, לשקר אנשים אחרים, לשקר את עצמך, שקר עצמי, מניפולציה עצמית, אין שכל אין דאגות, לעשות מניפולציות - פרומו מה אתה שואל? ש: ... אחרי שתדע אותה אתה יכול לשקר כמה שאתה רוצה. ש: אבל דווקא אומרים שהאמת היא דווקא אומרים יש את המשפט הזה "אין שכל אין דאגות" נראה לי שזה. אליעד: למה מתי אין שכל כשאתה יודע את האמת אם תדע את האמת לא יהיה שכל. ש: כשאתה יודע? אליעד: נכון מה חשבת. ש: כלומר, "כשאין שכל אין דאגות" אומרים שלאנשים טיפשים יש פחות דאגות. אליעד: מה אתה חושב שהאמת זה דבר חכם? ש: אם זה ... חושב שהוא טיפש או משוגע אבל אני מודה שלא הייתי מצליח להבין אותו כאילו מה הקטע שלו. אליעד: אוקי אז הבשורה הטובה היא שכשאתה לא מבין אנשים אתה לא אומר שהם טיפשים אוקי זאת בשורה טובה אף על פי כן אני אומר לך שיש דברים שהם בכל מקרה בשורה התחתונה הדבר הכי חכם הוא כל כך חכם שהוא כבר נראה מטופש וכשתבין אותו אז אין שכל ואין דאגות. אתה הבנת? ש1: את השורה האחרונה את המשפט ... כאילו אין אפס ידיים. אליעד: אולי יש יד אחת זה עוד אפשר להגיד אולי אבל לכאורה אין לך ידיים בכלל תגיד "טוב אולי אין לי בכלל ידיים" אבל יגידו "אולי בכלל אין הבדל ליש ידיים לאין ידיים", "מה לא יכול להיות זה טיפשי מדי". ש: אין הבדל מבחינת הטוב של זה או הרע של זה אבל זה שיש שני ידיים זה אי ... לכן הם חושבים ככה ש: נכון אתה יכול להגיד שהדעה הרווחת עליו השתנתה כאילו. אליעד: בסדר אבל זה לא אומר כלום. טוב הבנת אם לא הבנת אז? ש: תסבול בשקט. אליעד: תסבול ...

... צרות של אנשים שמודעים לעצמם, האם עדיף להיות אין שכל אין דאגות? האם עדיף להיות בן אדם או בעל חיים? סבל מהמרדף אחרי האושר הרצאה על צרות של מחפשים רוחניים, האם חיפוש רוחני הוא קללה או ברכה? צרות של מחפשי אושר, צרות של ... צרות של אנשים שמודעים לעצמם, האם עדיף להיות אין שכל אין דאגות? האם עדיף להיות בן אדם או בעל חיים? סבל מהמרדף אחרי האושר ועוד מודעות עצמית זה טוב או רע, יתרונות וחסרונות במרדף אחרי האושר, סבל מחיפוש רוחני, סבל מחיפוש עצמי, סבל נפשי מעודף מודעות עצמית, אושר של דתיים, האם דתיים מאושרים? שמירת מצוות ...

אין שכל אין דאגות - האם שכל יוצר אושר או סבל? מהו הסוד של השכל שמעל / מתחת לשכל? וכאן נבאר את עניין הקשר שיש בין השכל וחוסר השכל, לבין האושר וחוסר האושר. ונתחיל מהסוף, והסוף הוא שיש ... והכוח השני הוא העדר השכל / חוסר השכל / אין שכל. ושני הכוחות האלו מתקיימים זה לצד זה במציאות שלנו. כי המציאות שלנו מכילה בתוכה את הכל, את השכל ואת חוסר השכל. ובתוך השכל עצמו יש דרגות שונות ובתוך חוסר השכל עצמו, גם בו ... האנושי. אבל יש גם חוסר שכל / העדר שכל / אין שכל. וחוסר השכל הוא לא מה שנקרא אצל האדם חוסר שכל, אלא הוא חוסר שכל אמיתי בשלמות. דהיינו, סוג שכל אחר. חוסר שכל אנושי שהוא בעצם סוג אחר של שכל. וגם בו יש רמות עומק שונות. ... וגם לשכל יש סוף. ויש סוף למה שהאדם יכול לדעת בשכל האנושי. ויש גם סוף למה שהאדם יכול לא לדעת בשכל האנושי. ויש סוף לכמה חכם האדם יכול להיות בשכל אנושי. ויש גם סוף לכמה טיפש ולא חכם יכול להיות האדם בשכל האנושי. כך שלשכל האנושי, יש לו סוף. והסוף של השכל האנושי, ... לעולם כפי מה שהאדם מכיר אותו, כי שם אין טוב ואין רע, אלא הכל אחד וכולי. וזאת הסיבה שבגללה האדם חייב להשתמש גם בשכל האנושי שלו, לצורך קיום העולם. כי בשכל הגדול ביותר, שם אין שום קיום לעולם. ובשכל הגדול יותר, שם ... השכל שהוא השכל שמעל השכל, שם הכל אחד והכל טוב. כי שם אין נפרדות בין רצונו של האדם לבין המציאות, וממילא הכל טוב תמיד. אלא, שיש דבר יותר טוב מאשר הכל טוב, והוא הקיום של הרע. כי הרע הוא נובע מאותו השורש שממנו נובע הטוב. כי שניהם נובעים מהמקום שאין בו טוב ורע. והרע הוא ביטוי של הטוב האין סופי. וגם הטוב הוא ביטוי של הטוב האין סופי. כי בשורש של המציאות ששם הכל אחד, שם גם הכל טוב אין סופי. כי שם אין סוף וגבול בין הרע לבין הטוב. ובאחד לא שייך רע. כי הרע הוא סופי. ובאחד הכל מתהפך לטובה (וכפי שכבר ביארתי במקום אחר). והרעיון הוא, שהשכל של האדם יש לו כוח של חיים ושל מוות כוח של טוב ושל רע. והעניין הוא, שכאשר האדם מקשר את השכל שלו לשורש השכל שלו, על ידי זה הרע שיש לו בחיים, הוא התגלות של טוב, יותר טוב מטוב. אבל אם האדם לא מקשר את השכל שלו לשורשו, על ידי זה הרע שיש לו בחיים, הוא רע ממש. ונסביר: לכל אדם בעולם יש טוב ויש רע. כי לכל אדם בעולם יש רצון עצמי. והרצון העצמי של האדם, הוא יוצר רע עבור האדם. כי אם האדם לא היה רוצה שום דבר, לא היה לו רע. כך שכל זמן שיש לאדם רצון עצמי, הרי ... שלו. וכל אדם בעולם יש לו בחיים שלו גם טוב וגם רע. וגם המשוגע הגדול ביותר שנדמה שאין לו שכל, גם הוא סובל. כי גם המשוגע, גם הוא לא באמת מאושר. והסבל שלו הוא סבל אחר. ואין שום משוגע בעולם שהוא מאושר באמת. כי גם ... מהמציאות, ולחשוב שהוא היה עושה אותה בצורה טובה יותר. ולכן השכל יוצר דאגות. כי בנוסף השכל גם מאפשר לאדם לחזות מראש בעיות אפשריות. וממילא האדם מגדיל את כמות הדאגות שלו. ולכן כאשר אין שכל אין דאגות. כי האדם לא מספיק חכם להבין שמרמים אותו ושרע לו. וגם הטיפש גם הוא סובל. אלא שעוצמת הסבל שלו נמוכה יותר. כי כל זמן שיש רצון, יש סבל. ולכולם יש רצון. אלא שיש גם צד שני למטבע, והוא שאם אין שכל, אין גם עוצמה של אושר. כי כאשר אדם חכם משיג איזו מטרה חשובה, הוא הרבה יותר מאושר מאשר אדם טיפש שמשיג איזו מטרה טיפשית. כי ככל שיש יותר רצון, כך המילוי של הרצון גדול ... והשכל והרצון הוא כמו כלי. שאפשר למלא בו טוב ורע. כי ככל שיש יותר רצון עצמי, כך האדם יכול להרגיש יותר רע. אך מצד שני כך גם האדם יכול להרגיש עוצמת טוב יותר גדולה. כי אבן לדוגמא, היא אומנם לא רע לה, אבל גם לא

אין שכל אין דאגות - מתי ולמה? כי השכל, מפריד בין טוב לבין רע. וכאשר יש הפרדה, בין טוב לבין רע, אז תמיד יש רק רע. כי כשיש הפרדה, אז הטוב שישנו, הוא לעולם חסר. והאדם תמיד רוצה, שיהיה לו יותר טוב ושלא יהיה לו פחות טוב. ולכן כאשר יש הפרדה, בין טוב לבין רע, אז תמיד רע. ושורש ההפרדה, הוא ברצון. כי הרצון העצמי של האדם יוצר את הטוב ואת הרע. כי בלי רצון עצמי, אין טוב ורע. ושורש הרצון, הוא השכל שמפריד בין ה"יש" לבין ה"אין". כי כאשר הכל אחד ממש, ואין שום הפרדה בין יש לבין אין, אין שום רצון כלל, והכל אחד ממש, והכל טוב אמיתי ממש. ולכן, כל זמן שיש שכל, יש דאגות. וזה דווקא כאשר השכל אינו מושלם. כי חוסר שכל כשהוא בשלמות, פירושו שהאדם לא מבדיל, בין יש לבין אין. כי מהות השכל, היא אי היכולת להכיל דבר והיפוכו בבת אחת. והשכל מונע את תפישת המציאות שהכל אחד. וכאשר אין שכל בכלל , אז ורק אז אין הפרדה בין יש לבין אין, ואין רצון, ואין טוב ורע, ויש טוב אמיתי. וכיו"ב גם כאשר השכל שלם. כי בקצה של השכל, הכל מתאחד. כי כאשר האדם מסתכל על המהות של כל דבר ועל התכלית ועל הסיבה של כל דבר, הוא רואה שהכל אחד ממש, והיש והאין מתאחדים אצלו. וגם אז אין שכל של נפרדות, ואין דאגות. והטועים חושבים, שהמשוגעים אין להם דאגות. אבל גם למשוגע יש רצון, וגם הוא יש לו את הדאגות שלו. כמו לדוגמא הטעות שאומרת, שהמאמינים באלוהים, הם מאושרים יותר וחסרי דאגות. והטעות נובעת, מכך שאין להם את הדאגות הרגילות, אבל יש להם דאגות אחרות. כמו שגם למשוגע יש את הדאגות שלו, לפי הרצון שלו. ורק בהעדר שכל מוחלט, רק אז אין שום דאגות כלל. ולסיכום: רק בקצה של השכל, בקצה העליון או בקצה התחתון, כאשר אין שום שכל שעושה הפרדה בין יש לבין אין, ומכיל בתוכו את ההפכים שהכל אחד ממש, רק אז מתבטל הרצון, ומתבטל הטוב והרע השקרי, ויש טוב אמיתי. ...

אין שכל אין דאגות, המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר ובו יתבאר העניין של השכל האנושי. ויתבאר מה טוב יותר, לדעת או לא לדעת כל מיני דברים? ויתבאר, כיצד קשור האושר של האדם, למה שהוא יודע? ויתבאר, האם באמת, כאשר אין שכל אין דאגות? ועוד. ויש כאלו שחושבים, שכאשר אין שכל אין דאגות. כגון לדוגמא אדם שלא יודע שהוא חולה. שזה שהוא לא יודע שהוא ... חולה. וכאשר אין לאדם שכל, הוא לא יודע שהוא סובל, ואז ממילא הוא לא סובל. ומי שיתבונן היטב בעניין יראה, כי לדעת או לא לדעת, זה טוב ורע באותה המידה ממש. והשאלה היא, לא האם אתה יודע או לא יודע. אלא ... גורמת לאדם להרגיש רע, כי היא מנוגדת לידיעה של האדם, שהוא לא רוצה להיות חולה. והרעיון הוא, שהאדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא יודע. כי אם האדם יודע שדבר כלשהו הוא טוב, והוא יודע שהטוב הזה קיים, אז האדם רוצה את המציאות, והוא מרגיש טוב. ואם האדם יודע על דבר כלשהו שהוא רע, והוא יודע שהרע הזה קיים, אז ... האדם יודע, או שמא יש אצל האדם מלחמה פנימית, בין הדברים שהוא יודע. כי ברגע שהאדם יודע על דבר כלשהו שהוא טוב, ובמקביל הוא יודע שאין לו את הדבר הטוב הזה, או שהוא יודע שאולי אין לו את הדבר הטוב הזה, או שהוא יודע, שאולי לא יהיה לו את הדבר הטוב הזה, אז בעצם זה גורם לכך, שהאדם מצד אחד יודע שהוא רוצה דבר טוב כלשהו. ובו זמנית הוא גם יודע, שאין לו את הטוב שאותו הוא רוצה, כפי מה שהוא רוצה. ומי שלא יודע, גם הוא יכול ... מה שכן משנה, זה שלא תהיה מריבה בין כל הדברים שאותם האדם יודע. שלא יהיה מצב, שהאדם יודע שרע לו, בלי לדעת מה הפתרון לכך. ולאו דווקא שהאדם יודע שרע לו, אלא אפילו שהאדם חושב ... או שהוא ידע בוודאות מה הפתרון, בכל אחד מהמקרים, הוא לא ירגיש רע. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם לדעת את הכל? או כיצד יכול האדם לא לדעת שום דבר? והתשובה היא, שיש כאן שתי רמות של ידיעה. ידיעה חיצונית וידיעה פנימית. וידיעה חיצונית פירושה, לדעת את מה שקורה בכל מקום ובכל זמן בעולם. וזה דבר שהוא אין סופי, ואותו האדם לא יכול לדעת. כי יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, והאדם לא יכול לדעת, את כל מה שקורה בכל מקום ובכל זמן באשר הם. וזאת ידיעה חיצונית, שאותה האדם לא יכול לדעת את כולה בבת אחת. ובו זמנית, האדם כן יכול לדעת אותה באופן חלקי, כפי שקורה בפועל, שהאדם כן יודע באופן חלקי, מה קרה ... אומנם קיימים אין סוף דברים בעולם, ואומנם קיימים אין סוף רצונות אפשריים שהאדם יכול לרצות, ולהרגיש בגללם טוב או רע. אבל בסופו של דבר, הבנת המנגנון של האושר של האדם, היא דבר סופי, שאפשר לדעת את כולו. והכוונה היא, כי האושר של האדם, תלוי בהמון דברים. כי יש ... נוצרת תחושת חיסרון אין סופית וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והרעיון הוא, שאומנם אי אפשר לדעת את כל המידע האפשרי, ואומנם אי אפשר