...נשאר אינסופי ומלא בכל מקרה. כלומר, אלוהים יכול לתת לאדם חלק מעצמו מבלי שהדבר יפגע בכוחו שלו. האם לומר אני לא יכול להבין את אלוהים הוא כפירה באלוהים? בהמשך אליעד מסביר רעיון מעניין: להגיד אני לא יכול להבין את אלוהים זו בעצם סוג של כפירה. הוא מנמק זאת בכך שאם אתה מאמין שאלוהים הוא כל יכול, הרי שיש לו גם את הכוח והיכולת לברוא נברא (אדם) שיהיה מסוגל להבין אותו לחלוטין. כלומר, לומר שאלוהים לא יכול ליצור אדם שמבין אותו באופן מלא זו בעצם הכחשה של היכולת...

... השכל האנושי - מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת? מהי תכלית הידיעה? שכל. גבולות השכל. לדעת הכל. מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת? תשובה: המקסימום שהאני והשכל של האדם יכול לדעת, זה את המהות של האני ... יודע האדם. נשאל: מי יודע את הידיעה הזאת? תשובה: האני של האדם, הוא זה שיודע את הידיעה. היינו כל השאלות נשאלות על ידי האני, וגם כל התשובות מגיעות מהאני. ומאחר שכל התשובות האפשריות שאותן יכול לדעת האדם, ... ממילא זה אומר שסך כל הידע שאותו יכול לדעת האני, כבר קיים בתוך האני. האני לא יכול לדעת דבר שנמצא מחוצה לו, אאכ הוא יכנס לתוכו כדי שיהיה ניתן לדעת אותו. ומאחר שכל הידיעות שאותן יכול לדעת האני נמצאות ... לאני להכניס אל תוך מחשבה את המהות של עצמו. כי זה לנסות להכניס את האני אל תוך מחשבה ואל תוך עצמו. אז איך בכל זאת אפשר להבין מהו אני? תשובה: על ידי שמקרבים את השכל עד לנקודה הסופית שלו, על ידי זה הוא מתחיל להבין קצת מהי המהות של האני. פירוש: ככל שהאדם מעמיק יותר בשכלו להבין את המציאות בכלל, כך השכל של האדם נהיה גדול יותר. ככל שהשכל נהיה גדול יותר, כך האדם מבין יותר ויותר ... יכול לדעת שום דבר נוסף, מלבד לדעת את המהות של האני שלו. כאשר האדם יודע כבר את הכל והדבר האחרון שאותו הוא אינו יודע, הוא את עצמם המהות של עצמו, על ידי זה השכל של האדם עושה מאמץ לפרוץ אל מחוץ לגבולות של עצמו. וכאשר זה קורה, אז השכל של האדם מבין קצת את המהות של עצמו. ברגע שהאדם מבין את המהות של עצמו, זה בעצם הרגע שבו הוא יודע את כל מה שניתן לדעת. לאחר מכן, גם אחרי שהוא כבר יודע את הכל, עדיין הוא יכול לדעת יותר. רק שאחר כך ... לידיעה הקודמת. אין שום הבדל בין המהות של הידיעה הקודמת לבין המהות של הידיעה החדשה. ההבדל הוא רק בעומק בתחושה בחוויה של הידיעה, אך אין דרך למצוא שום הבדל שכלי כלשהו בין הידיעה הקודמת לידיעה החדשה. ... מה שניתן לדעת. להבין את מהות האני = לראות את התמונה המלאה על האני = להסתכל על האני מבחוץ = להכניס את האני אל תוך המחשבה = להכניס את כל הידע של האני פנימה = לדעת את הכל . השורש של הכל תלוי בלהבין מהו האני. ככל ...

שכל אנושי - מהי הידיעה הגדולה ביותר שהשכל האנושי יכול לדעת אותה? שכל. פילוסופיה. מהו השכל הגדול ביותר והידיעה הגדולה ביותר ששכל אנושי יכול להגיע אליה? תשובה: ידיעת הטוב האמיתי. מהותו של הטוב האמיתי, היא מהותה האמיתית של המציאות. כאשר האדם חוקר ומעמיק בשכלו ומבין מהי מהותה של המציאות באמת, בסופו של דבר הוא מבין שהמציאות כולה היא טוב אמיתי. כל דבר שאותו ... של המציאות = הידיעה הגדולה ביותר. כאשר האדם מבין מהי מהותה של המציאות, הוא בעצם מבין שכל המציאות כולה היא טוב אמיתי. מאחר שמצד המהות של המציאות הכל זה אחדות גמורה. וממילא אין רע. וכשאין ...

שכל אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות האם הלוגיקה והשכל האנושי יכולים לברר את האמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם השכל האנושי והלוגיקה יכולים לשמש ככלים לברור האמת האובייקטיבית. אליעד מציג את ההיגיון האנושי וטוען שבניגוד לאמונה המקובלת, השכל הוא לא אמצעי מושלם לגילוי האמת. הסיבה לכך היא שלכל האנשים בעולם יש אותו מנגנון שכלי, ובכל זאת הם לא מצליחים להגיע להסכמה מלאה אפילו על דבר אחד. הוא מדגיש שגם כאשר אנשים מסכימים על משהו, תמיד קיימת האפשרות לחשוב על ההפך הגמור של אותו הדבר, מה שמראה שהשכל לא מאפשר להגיע לוודאות מוחלטת. לדוגמה, גם אם כולם היו מסכימים שקיים עולם פיזי, עדיין ניתן להעלות ספק ולהגיד שאולי ההפך הוא הנכון, אולי העולם הוא אשליה או דמיון בלבד. לפיכך, השכל אינו יכול להבטיח אמיתות מוחלטות, כי הוא תמיד מאפשר ספקות ופרספקטיבות הפוכות. האם קיים הבדל אמיתי בין שכל של משוגע לשכל של אדם חכם? אליעד מתייחס לנקודה מעניינת נוספת והיא ההשוואה בין השכל של המשוגע לשכל של אדם הנחשב לחכם או שפוי. הוא מסביר שהשכל של שניהם הוא בדיוק אותו שכל, שניהם משתמשים באותו מנגנון שכלי ובאותה עוצמה בדיוק. אדם רגיל חושב שהמשוגע טועה, אבל המשוגע חושב שהאדם הרגיל טועה. מנקודת מבט אובייקטיבית, אין הוכחה שהמשוגע פחות צודק מהאדם הרגיל. מבחינה אובייקטיבית, אי אפשר לקבוע מי צודק יותר. הדוגמה מחדדת את העובדה שהשכל, למרות היותו כלי מרכזי להבנת המציאות, אינו מסוגל להביא את האדם לוודאות חד - משמעית לגבי האמת. ההבדלים בדעות נובעים מהשימוש השונה בשכל, אבל לא ממנגנון שכלי שונה. האם באמת קיימת אמת אובייקטיבית אחת? אליעד ממשיך וטוען כי האדם אינטואיטיבית חושב ... אובייקטיבית, קיימות כמה אמיתות, כמה סיבות ראשונות, ואפילו כמה אלוהים מקבילים, שהם כולם אמיתיים בו - זמנית. אליעד מבהיר שזה נשמע לא הגיוני לפי השכל, אבל גם התפיסה שהכל חייב להיות אחד היא רק פרשנות שכלית. האם יתכן שיש יותר מסיבה ראשונה אחת? אליעד מתייחס לשאלה אם יכולה להיות יותר מסיבה ראשונה אחת, ומסביר שלמרות שלפי השכל זה לא הגיוני, בכל זאת קיימת אפשרות כזו במציאות האובייקטיבית. למשל, אם קיימים כמה אלוהים, השאלה הרגילה שהשכל יעלה היא מי ברא אותם, ואם קיימות כמה סיבות ראשונות, נשאל מה הסיבה שלהן. אך הטענה שלו היא שהצורך של השכל באחדות הוא שכלי בלבד, ואינו מוכיח שבהכרח קיימת רק סיבה ראשונה אחת. ייתכן שבאופן אובייקטיבי קיימות כמה מהויות, כמה סיבות ראשונות או כמה אמיתות מקבילות. האם השכל הוא מנגנון מדויק או שהוא דפוק? אליעד מציג שתי פרספקטיבות שונות לגבי השכל: הפרספקטיבה הראשונה רואה בשכל מנגנון פגום (דפוק), כי הוא אינו מסוגל להביא אנשים להסכמה ואינו מאפשר להגיע למחויב המציאות בצורה חד - משמעית. אנשים משתמשים באותו שכל, אך מגיעים למסקנות סותרות לחלוטין. הפרספקטיבה השנייה טוענת ההפך הגמור: השכל הוא למעשה מנגנון מושלם. לפי תפיסה זו, יש אינסוף אמיתות אובייקטיביות, אינסוף מהויות ...

... ורע - תמיד יהיה גם רע, ולעולם אין שום רע - מעל השכל האנושי ובו יתבאר, כי מצד אחד, מחויב המציאות שיהיה לאדם רע. ומצד שני מחויב המציאות שאין שום רע כלל (באנלוגיה ל: מחויב שיש נפרדות, ומחויב שאין נפרדות, אלא הכל אחד). כי ... ולמרות כל הנל, מי שיתבונן יראה, כי האדם לא מסוגל להכיל, את זה שהוא תמיד ירגיש גם רע. והאדם לא מסוגל להכיל, את זה שתמיד הוא יחווה חוסר שלמות. ולכאורה, עפ השכל וההיגיון הנל, נראה כי מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ואכ, מאחר שהשכל מחייב שהאדם תמיד ירגיש גם רע, אכ, למה האדם לא מוכן לקבל את זה, שהוא תמיד ירגיש גם רע? ולמה האדם ממשיך תמיד בתוך ליבו, לחפש את השלמות? ולמה האדם לא מוכן לקבל בלב שלם ובשלמות, את זה שהוא מרגיש גם רע? והתשובה היא פשוטה, כי אכן מצד השכל האנושי, מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע, ושלעולם האדם לא יוכל לחוות את השלמות, כי בכל דבר יש חיסרון וכולי, כפי שכבר ביארתי לעיל. אלא, שגם השכל האנושי עצמו, גם הוא מבין את האמת, שכל מה שהוא עצמו מבין, זה לא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות בלבד. כי מנקודת המבט של השכל האנושי, שבה, דבר והיפוכו הם שונים זה מזה, מנקודת המבט הזו, כל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם הוא לא, מה שהוא שונה ממנו, הרי שתמיד האדם ירגיש חוסר שלמות כלשהי. כי הדבר האחד, הוא שונה ונפרד, מכל מה ששונה ונפרד ממנו, כפי שזה אכן הגיוני עפ השכל האנושי. אלא, שכל ההבנה הזאת שתמיד תהיה חוסר שלמות, היא רק מנקודת המבט של השכל, שלא מסוגל להבין שדבר והיפוכו הם אחד. אבל אם יסתכל האדם על המציאות, מנקודת מבט שבה הכל אפשרי, בלי שום מחויבות להיצמד לחוקי הלוגיקה של השכל האנושי, הרי שניתן להבין, שהשלמות היא כן אפשרית. ולא רק שהיא כן אפשרית, אלא, שכאשר השכל האנושי לא פועל, הרי שהשלמות, היא לא רק אפשרית, אלא שהיא קיימת בפועל. כי כאשר השכל לא פועל, הרי שלא ניתן להבדיל בין שום דבר, ולא ניתן להגדיר שום דבר, ולא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, שאז ממילא כל התודעה של האדם, מחוברת רק לישות אחת בלבד שאינה מוגדרת כלל, דהיינו, כלום שום דבר. וכאשר האדם חושב ויודע רק דבר אחד בלבד, הרי שאין שום חיסרון כלל, כי אין שום נפרדות כלל ושום שינוי כלל. והרעיון הוא, כי אכן מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אכן אין שום שלמות כלל, ומחויב המציאות שלא תהיה שלמות לעולם. כי כל דבר, הוא חסר ונפרד, מכל מה ששונה ממנו. ואעפכ, גם מנקודת המבט של השכל עצמו, גם מנקודת המבט הזו, ניתן להבין, שנקודת המבט של השכל , היא נקודת מבט אפשרית בלבד, שאינה מחויבת. כי ניתן להבין בשכל עצמו, שכל התפישה השכלית כולה, היא רק אפשרית בלבד, אך היא לא מחויבת להיות נכונה. ולכן, גם כאשר האדם מבין בשכל שלו, שמחויב המציאות שהוא תמיד ירגיש גם רע, הרי שהאדם לא מוכן לקבל את זה. כי הידיעה המחויבת מצד השכל, היא לא באמת מחויבת, מצד המציאות. כי השכל עצמו מבין, שהוא עצמו, רק נקודת מבט אפשרית בלבד. ולכן, גם לשכל עצמו, יש ספק לגבי נקודת המבט של עצמו. ולכן, האדם לא מוכן לקבל בשלמות, את זה שלעולם הוא לא יחווה שלמות. ולכן, האדם תמיד מחפש את השלמות, כי האדם חושב, שאולי השכל שלו טועה, ואולי דווקא כן יש שלמות כלשהי. ואכן, זאת האמת. שכל חוסר השלמות, הוא רק מצד השכל האנושי, שמבדיל בין דבר להיפוכו. אבל מצד העדר השכל, מצד התפישה שבה אין שום הגבלה כלשהי, שם לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, וממילא כן יש שלמות. ומנקודת המבט של העדר השכל, שבה האדם לא יודע שום דבר מוגדר, מנקודת המבט הזו, לא מחויב שהאדם ירגיש תמיד חוסר שלמות, ולא מחויב שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ומנקודת המבט הזו, אין שום הפרדה בין טוב לרע כלל. כי מנקודת המבט של העדר השכל, לא ניתן להגדיר שום דבר. כי בלי שכל, אין שום אפשרות להגדיר ולדעת שום דבר. וכאשר

... רבנו, צדיק כמו משה רבנו, יכולת אנושית, מסירות נפש, גבול השכל האנושי, מאה אחוז, לדבר את האמת, מימוש עצמי האם כל אחד יכול להיות צדיק כמו משה רבנו? בתחילת ההרצאה אליעד כהן מתייחס לשאלה האם ... בכיוון לא נכון, ולכן הוא לא יגיע להישגים. מהי הטעות של אנשים שחושבים שלא יוכלו להיות משה רבנו? הטעות המרכזית שאליעד מדבר עליה היא האמונה שהאדם מוגבל. אנשים מאמינים מראש שלא יוכלו להגיע לדרגה של משה רבנו, וכך יוצרים לעצמם מגבלה שלא באמת קיימת. הוא מביא דוגמה נוספת: אדם יכול להגיד ... מגיע למימוש המלא של עצמו. הבעיה היא שאנשים בכלל לא נותנים אפילו את המקסימום של עצמם, ולכן הם רחוקים מאוד מהשגת הדרגה של משה רבנו. מה המשמעות של גבולות השכל האנושי לפי אליעד? אליעד מסביר שכדי לפרוץ את גבולות השכל, האדם צריך להשתמש בשכל עד הסוף. הוא נותן דוגמה פיזית: אם אדם רוצה לצאת מחדר, הוא צריך קודם כל ללכת עד סוף החדר. או לחלופין, לא להשתמש בשכל בכלל, ואז הוא נמצא מחוץ לשכל. אך רוב האנשים משתמשים בשכל חלקית, ולכן נשארים תקועים בתוכו. האם אפשר לדבר אמת מוחלטת? חלק נוסף מההרצאה עוסק בשאלה האם בכלל אפשר לומר אמת מוחלטת. אליעד טוען ... או במאמץ חלקי. האם אפשר להיות צדיק כמו משה רבנו? מה היה החטא של משה רבנו? איך להגיע למימוש עצמי מלא? האם אפשר לדבר את האמת המוחלטת? איך לפרוץ את גבולות השכל האנושי? ...

... רגשית, התחדשות שכלית, חוויה, שינוי הבנה, מחוץ לשכל, השגת האין סוף, התחדשות אין סופית, מעל השכל האנושי מהי הסיבה שהוספת ידע לא מובילה לחוויית טרנספורמציה? הוספה של ידע בפני עצמה לא מביאה לטרנספורמציה מהותית, אלא מובילה לתחושה של סיבוב במעגלים. ... פתוח להטיל ספק בנחות הבסיסיות שלו, כך גדלה היכולת שלו לחוות שינוי עמוק. מה הקשר בין הבנה לבין החוויה הרגשית? אליעד מבהיר שקיים קשר ישיר בין ההבנה השכלית לבין החוויה הרגשית של האדם. אם אדם מבין יותר ב - 2%, החוויה שלו משתנה בהתאם ב - 2%. מכאן, שכדי לחוות שינוי מהפכני בחוויה הרגשית, חייב להתרחש שינוי מהפכני בהבנה השכלית . כלומר, לא ניתן לשנות חוויה רגשית מבלי לשנות את ההבנה שמובילה אליה. לדוגמה, אדם הרואה קיר משעמם אותו כי הוא חושב שהוא מבין את הקיר לגמרי - צבע אחד, ... כיסא, ולמעשה הוא אינו מבין דבר וחצי דבר על המציאות. זוהי בדיוק הנקודה שבה מתאפשרת ההתחדשות. ההתחדשות נובעת מכך שהאדם מתקרב לגבול ההבנה, למקום שבו השכל אינו מסוגל לתפוס את המציאות. המקום הזה נקרא מעל השכל האנושי או מחוץ לשכל. כיוון שהשכל האנושי מוגבל ואינו יכול להבין הכל, תמיד נשאר מרחב בלתי ידוע שמאפשר לאדם להתחדש ללא סוף. אליעד מדגיש שדווקא ההגעה אל הלא - ידוע מאפשרת חוויה חדשה וטרייה תמיד, לעומת חוויית הידע הרגיל ... מהקסם שלו עם הזמן. מהו המנגנון של חוויית ההתחדשות לפי רבי נחמן ואליעד? אליעד מצטט את רבי נחמן (מתוך תורה כד בליקוטי מוהרן), שם מתואר תהליך שבו השכל נתקל במחסום בלתי עביר כאשר הוא מנסה לתפוס את האין סוף. ההיתקלות במחסום זה, וההתעקשות של השכל להבין בכל זאת, יוצרת מעין שקעים או כלים המאפשרים לאור אין סוף לחדור פנימה. זוהי בעצם חוויה פרדוקסלית שבה מצד אחד האדם אינו מסוגל לתפוס את האין סוף במלואו, אך מצד שני הוא מצליח לטעום משהו ממנו. לדוגמה, כמו ילד ברחם המנסה לצאת לעולם שמחוץ לרחם ואינו מסוגל, כך השכל מנסה להבין מה יש מעבר לו. עצם הניסיון להבין מעבר לגבולות ההיגיון, יוצר התחדשות מתמדת וחוויית פליאה אין סופית. איך לחוות שלמות והתחדשות בו - זמנית? אליעד ... את השלם ואת החלק, את האחדות והנפרדות בו - זמנית. לפי אליעד, הדרך היחידה לחוות בו - זמנית גם את השלם וגם את ההתחדשות היא להגיע למקום שהוא מעבר לשכל האנושי. המקום הזה נקרא האחדות או האחד, והוא בלתי נתפס במלואו על ידי ההיגיון. עצם העובדה שאי אפשר לתפוס אותו לגמרי בשכל יוצרת מצב של התחדשות אין סופית, מכיוון שתמיד נשארת תחושה של משהו חדש ובלתי מובן. לסיכום - מהו סוד החוויה המתחדשת ללא סוף? הסוד לחוויה אינסופית של התחדשות הוא לחקור את המציאות ואת התפיסות העצמיות לעומק, עד להגעה לקצה גבול ההבנה האנושית. שם מתגלה נקודה שבה השכל וההיגיון נעצרים, והאדם חווה את המציאות כמשהו חדש לגמרי, מעבר להבנה רגילה. דווקא חוסר היכולת להבין לחלוטין הוא מה שיוצר את חוויית ההתחדשות המתמדת. זוהי הדרך שאליעד מציע להגיע אל חוויית השלמות ואל השגת האין סוף. איך להגיע להתחדשות רגשית? מה זה מעל השכל האנושי? איך חווים טרנספורמציה בחיים? מה הסוד להתחדשות שכלית? איך לצאת מתחושת שעמום? איך לחוות את האין סוף? ...

גבולות השכל האנושי, יכולת תפישה, להכיל דבר והיפוכו, אחדות ההפכים, לוגיקה, אחדות הניגודים, להבין את האחדות, פרדוקסים מדוע המוח האנושי מתקשה לתפוס דבר והיפוכו בו זמנית? המוח האנושי מוגבל מטבעו ביכולת להבין דבר והיפוכו בו זמנית. אליעד כהן מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה של שני חפצים, עגבנייה וגזיה, כשהוא שואל איזה מהם שוקל יותר. האדם מסוגל לתפוס שלוש אפשרויות בסיסיות: או שהעגבנייה כבדה יותר, או שהגזיה כבדה יותר, או שהם שווים במשקלם. המוח יכול גם להיות במצב של חוסר וודאות, אך הוא אינו מסוגל לתפוס מצב שבו העגבנייה בו זמנית כבדה יותר, קלה יותר וגם שווה במשקלה לגזיה. הסיבה לכך היא שלפי המנגנון הלוגי שבמוח, ברגע שאומרים שדבר אחד גדול יותר, ... שווה. מהי הסיבה לחוסר היכולת לתפוס אחדות מוחלטת של ההפכים? הסיבה לחוסר היכולת הזאת היא הגבולות הפנימיים של השכל האנושי. המוח פועל לפי חוקי הלוגיקה המובנים בו, ובאופן בסיסי, לוגיקה אינה מאפשרת קבלה של סתירה פנימית. אליעד מסביר, שכדי לתפוס משהו, השכל חייב לבצע הפרדה והגדרה ברורה. אם משהו מוגדר כטוב, זה מייד שולל את הגדרתו כרע. לכן, כל ניסיון לתפוס דבר והיפוכו נכשל, כי ברגע שמוגדר היבט אחד של משהו, המוח פוסל את ההיבט המנוגד באופן מיידי. האם המגבלה הלוגית של השכל היא מוחלטת? אליעד מציג שהמגבלה אינה בהכרח מוחלטת, אלא קשורה לאופן שבו המוח מתייחס למציאות. הוא טוען שאם אדם יחקור באופן עמוק ויסודי את התפיסות ... ההפרדות הלוגיות הרגילות. זה לא אומר שהוא יפסיק לפעול בצורה נורמטיבית, אלא שהוא יוכל לפעול עם יותר מודעות לכך שכל התפיסות הן סובייקטיביות, ולא אובייקטיביות ומוחלטות. מדוע האדם לא מצליח ליישם את התובנות הללו למרות ההבנה? למרות שאדם יכול להבין את העיקרון ... לפעול לפי אותה הלוגיקה שתמיד מבדילה בין ההפכים, ולכן הוא לא יחווה את אותה אחדות מוחלטת בפועל. סיכום והבנת גבולות השכל האנושי לפי אליעד כהן? לסיכום, אליעד כהן מסביר שהשכל האנושי מוגבל מטבעו בגלל חוקי הלוגיקה שבהם הוא פועל. המוח אינו מסוגל לתפוס סתירות ואחדות של הפכים בו זמנית, כי הוא מתוכנת לבצע הפרדות והגדרות ברורות. הדרך לשבור את המגבלה הזאת ולהבין את האחדות של ההפכים היא על ידי ... הבסיסיות ביותר, הטלת ספק מתמידה בהן, והבנת הסובייקטיביות הטמונה בכל חוויה או תפיסה. כשהאדם יצליח לראות שכל ההבדלים וההפרדות הן יחסיות ולא מוחלטות, הוא יוכל לחוות את האחדות בצורה ישירה ופרקטית. גבולות השכל האנושי מהי אחדות ההפכים? כיצד להכיל דבר והיפוכו? האם לוגיקה יכולה להסביר הכל? למה קשה להבין פרדוקסים? איך להבין את האחדות של המציאות? האם ...

השכל האנושי, לצאת מהשכל, לאבד את השכל, מעל השכל, מחוץ לשכל, להסתכל על השכל מבחוץ, אין שכל, להשתחרר מהשכל, שיגעון מה הקשר בין האדם לשכל שלו? אנשים רבים חושבים שהם והשכל שלהם הם דברים נפרדים. אליעד מסביר שכשאדם אומר השכל שלי, יש כאן הנחה של הפרדה, כאילו האדם נמצא בנפרד מהשכל. בפועל, השכל הוא הכלי דרכו האדם חווה את עצמו ואת המציאות. השכל יוצר את כל ההבחנות שאדם עושה: מי אני, מה שלי, מה לא שלי, מה טוב ומה רע. כל החוויות שלנו - פחדים, שמחות, עצבות, בעיות, יתרונות וחסרונות - כולן מתרחשות בתוך השכל בלבד. האם אפשר בכלל לצאת מהשכל שלנו? הרבה אנשים מתעניינים ביציאה מהשכל, אליעד מתייחס לכך שזו פעולה שלכאורה בלתי אפשרית. הוא נותן דוגמה לאדם שמנסה לצאת מהגוף או ... שהוא מחוץ למקום מסוים. גם כאשר אתה מדמיין שאתה מחוץ לגוף שלך, בפועל אתה עדיין חווה הכל דרך השכל שלך, כלומר, אתה לא באמת יצאת מעצמך. זה נכון גם כאשר מישהו אומר: אני רוצה להסתכל על השכל שלי מבחוץ, כיוון שהניסיון לצאת מחוץ לשכל שלך הוא בעצם פעולה שכלית בפני עצמה, ולכן לא באמת יוצאת מהשכל. מה קורה כאשר אין שכל בכלל? אליעד מסביר שאם אין שכל, אין בעצם חוויות כלל, לא טובות ולא רעות. האדם לא יכול לדעת שום דבר, כיוון שכל ידע וכל הבחנה מתקיימים רק בתוך השכל. דוגמה שמבהירה זאת היא שאם לא היה לך שכל, לא היית יודע בכלל שאתה קיים. לכן, בהיעדר השכל, לא רק שלא תוכל לדעת מה קיים ומה לא, אלא שגם לא תחווה שום דבר באופן מוחלט. מה ההבדל בין שכל לאין שכל? אליעד מתייחס לכך שיש למעשה שתי דרכים או שני מצבים לקלוט את המציאות: מצב של

... אלוהית, שכל אלוהי, מחשבה אלוהית, השכל של אלוהים, לחשוב כמו אלוהים, מעל השכל האנושי, גבולות השכל האנושי איך אפשר להבין משהו שהוא מעבר לגבולות השכל האנושי? התוכן עוסק בהסבר מעמיק ומפורט של התפישה האלוהית, או השכל האלוהי, וכיצד האדם יכול לנסות להבין משהו שנמצא מעל ומעבר ליכולת התפישה האנושית הרגילה. על פי אליעד, קיים אור אלוהי שהוא גבוה מנפש, רוח ונשמה - אור אינסופי שאין לשכל האנושי שום אפשרות אמיתית לתפוס אותו. למרות זאת, רבי נחמן, שמוזכר בתוכן, מלמד שלמרות שאין יכולת מלאה לתפוס את האור ... יתאמץ יותר ויותר להבין את אותו האור או שכל אלוהי, הוא יגיע לנקודה של תפישה שהיא מעל השכל האנושי, כלומר, מצב של מבין ולא מבין בעת ובעונה אחת. למה חשוב למצות את כל השאלות האפשריות עד הסוף? אליעד מסביר שהדרך להגיע לשכל האלוהי, או לתפישה האלוהית, היא קודם כל לנצל את כל השכל האנושי עד קצה גבול היכולת. הוא מדגים זאת על ידי האמירה שאם האדם יחשוב על כל השטויות האפשריות או ישאל את עצמו את כל השאלות האפשריות - בסוף הוא יגיע למקום שבו השכל מתהפך מאליו ופותח בפניו גישה חדשה של הבנה אלוהית. רבי נחמן מתאר זאת בצורה ציורית, כאשר הוא אומר שאם אדם ימצה את מלוא היכולת השכלית שלו, יגיע לשלב שבו כבר אין לו יותר מה להבין בשכל האנושי, ואז השכל שלו מתהפך באופן טבעי ופותח בפניו את השכל האלוהי. מה ההבדל בין שכל בפוטנציאל, שכל בפועל, ושכל אלוהי? אליעד מסביר שקיימים שלושה סוגים של שכל: שכל בכוח (פוטנציאלי) שכל שטרם הופעל, כמו אצל ילד קטן שיש לו שכל, אך עדיין אינו משתמש בו. שכל בפועל כאשר האדם מפעיל את השכל שלו, משתמש בו וחוקר באמצעותו את כל מה שהוא מסוגל לתפוס ולהבין, הוא מוציא אותו מהכוח אל הפועל. שכל אלוהי (שכל נקנה) שכל שאינו מוגבל לגבולות התפישה האנושית. הוא מתואר כיכולת לתפוס ולהבין דברים רבים בו - זמנית, בידיעה אחת. שכל אלוהי, על פי אליעד, אינו מוגבל בזמן, במרחב, ואינו משתנה כאשר מצב הדברים משתנה. כיצד אלוהים חושב אחרת מבני האדם? אליעד מציין חמישה הבדלים בין צורת המחשבה ...