האם אפשר להבין הכל? לחשוב בגדול, יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע, חלק אלוה ממעל ממש, האם השכל מוגבל? האם אפשר לדעת הכל? איך לדעת את הכל? שאפתנות, מוטיבציה להצלחה, חלק 1
האם השכל האנושי מוגבל, או שאפשר להבין הכל?
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה בהרצאה זו היא האם השכל האנושי יכול להבין הכל, או שיש גבול ברור ליכולת ההבנה של האדם. אליעד מתחיל מכך שיש אנשים שרוצים תשובות מוחלטות לשאלות גדולות, כמו משמעות החיים, מדוע העולם קיים, או מהי הסיבה לכל דבר שקורה. לדבריו, יש אנשים שמחפשים תשובות מוחלטות כדי להגיע למצב שבו לא תהיה להם שום שאלה נוספת לאחר מכן. אך לטענת אליעד, עצם הרצון בתשובה מוחלטת דורש בירור מקדים: האם בכלל קיימת שאלה אמיתית?
אליעד נותן דוגמאות של שאלות מסוגים שונים. יש אנשים ששואלים שאלות מעשיות פשוטות, למשל איך הכי טוב להתקבל לעבודה, או מה לעשות כשכואב הראש. אך יש אחרים ששואלים שאלות פילוסופיות עמוקות יותר, כמו "מה משמעות החיים?" או "למה העולם נברא?". אדם שמבקש תשובה מוחלטת לשאלות אלו, בעצם מחפש תשובה שתהיה כל כך מדויקת ונכונה, עד שהוא לעולם לא יוכל לערער עליה או לשאול עליה שאלות נוספות. לטענת אליעד, מי שמחפש תשובה מוחלטת חייב לבדוק תחילה אם בכלל קיימת שאלה מוחלטת, שאלה אמיתית ללא ספקות.
מדוע אין תשובה מוחלטת לשאלות גדולות?
אליעד מסביר שבכל שאלה יש תמיד ספק בסיסי. לדוגמה, אם שואלים "למה העולם נברא?", ניתן תמיד לשאול לפני כן, "האם העולם בכלל נברא?" אולי עצם השאלה מניחה משהו שגוי. המוח האנושי לעיתים בודק אם השאלה בכלל נכונה, לפני שהוא מתחיל לחפש את התשובה. למשל, אם שואלים "מה לאכול לארוחת הצהריים?", המוח יכול לשאול את עצמו, "מי אמר שבכלל צריך לאכול?". כלומר, עצם השאלה לעיתים מוטלת בספק עוד לפני שמחפשים לה תשובה.
לכן, אליעד אומר שכדי להגיע לתשובה מוחלטת, יש צורך להגיע למצב שבו אין יותר שאלות - וזה מצב קיצוני, שלרוב האנשים נראה בלתי אפשרי. לדעת אליעד, אפשר להגיע למצב כזה, אך כדי לעשות זאת יש צורך ברצון חזק ביותר, וגם במוכנות לוותר על המון הנחות יסוד, אמונות ותפיסות חיים.
איך להגיע לתשובה מוחלטת, והאם זה אפשרי?
אליעד טוען שכן אפשרי להגיע לתשובה מוחלטת, בניגוד לדעה של רוב האנשים שזה בלתי אפשרי. הוא אומר שכדי להבין את הדברים ברמה המוחלטת, יש להתחיל מתהליכים קטנים ופשוטים. למשל, להבין למה אדם מעשן סיגריות, או למה הוא בוחר לעשות פעולה יומיומית מסוימת. כשהאדם מתרגל לנתח ולהגיע לנקודת ההתחלה של פעולות קטנות ופשוטות, הוא מתחיל להתרגל לחשוב בצורה יסודית ולהעמיק יותר ויותר.
לדוגמה, הוא מציין שאדם לא יוכל להבין את כל הבריאה בפעם אחת, אך אם הוא יתחיל לשאול שאלות קטנות יותר ולענות עליהן לעומק, הוא יוכל בהדרגה להבין דברים יותר מורכבים. בדיוק כמו שאדם שלא מסוגל להרים משקל גדול, מתחיל עם משקל קטן ומגדיל את היכולת שלו לאורך זמן.
למה אנשים חושבים שאי אפשר להבין הכל?
אנשים רבים חושבים שלא ניתן להבין הכל, כי הניסיון שלהם הוכיח להם שהם ניסו להבין דברים רבים, אך הגיעו למסקנה שהם מוגבלים. אליעד אומר שזו גאווה להחליט שאי אפשר להבין הכל, כי האדם מניח שהוא כבר יודע מהן כל המגבלות של עצמו. הוא משווה זאת לאדם שלפני 100 שנים היה אומר שאי אפשר להגיע לירח, כי הוא חשב שזה בלתי אפשרי.
אליעד טוען שלמרות שאדם חושב שהוא מכיר את עצמו ואת מגבלות השכל שלו, בפועל הוא לא באמת יודע מה המגבלות האמיתיות של המוח. הוא שואל את השומע: "האם אתה יודע מה בדיוק המגבלות של המוח שלך?", והתשובה היא שלא. לכן, אי אפשר לדעת בוודאות שאי אפשר להבין הכל. זו בעצם הנחה, אמונה או דעה, ולא עובדה מוחלטת...
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה בהרצאה זו היא האם השכל האנושי יכול להבין הכל, או שיש גבול ברור ליכולת ההבנה של האדם. אליעד מתחיל מכך שיש אנשים שרוצים תשובות מוחלטות לשאלות גדולות, כמו משמעות החיים, מדוע העולם קיים, או מהי הסיבה לכל דבר שקורה. לדבריו, יש אנשים שמחפשים תשובות מוחלטות כדי להגיע למצב שבו לא תהיה להם שום שאלה נוספת לאחר מכן. אך לטענת אליעד, עצם הרצון בתשובה מוחלטת דורש בירור מקדים: האם בכלל קיימת שאלה אמיתית?
אליעד נותן דוגמאות של שאלות מסוגים שונים. יש אנשים ששואלים שאלות מעשיות פשוטות, למשל איך הכי טוב להתקבל לעבודה, או מה לעשות כשכואב הראש. אך יש אחרים ששואלים שאלות פילוסופיות עמוקות יותר, כמו "מה משמעות החיים?" או "למה העולם נברא?". אדם שמבקש תשובה מוחלטת לשאלות אלו, בעצם מחפש תשובה שתהיה כל כך מדויקת ונכונה, עד שהוא לעולם לא יוכל לערער עליה או לשאול עליה שאלות נוספות. לטענת אליעד, מי שמחפש תשובה מוחלטת חייב לבדוק תחילה אם בכלל קיימת שאלה מוחלטת, שאלה אמיתית ללא ספקות.
מדוע אין תשובה מוחלטת לשאלות גדולות?
אליעד מסביר שבכל שאלה יש תמיד ספק בסיסי. לדוגמה, אם שואלים "למה העולם נברא?", ניתן תמיד לשאול לפני כן, "האם העולם בכלל נברא?" אולי עצם השאלה מניחה משהו שגוי. המוח האנושי לעיתים בודק אם השאלה בכלל נכונה, לפני שהוא מתחיל לחפש את התשובה. למשל, אם שואלים "מה לאכול לארוחת הצהריים?", המוח יכול לשאול את עצמו, "מי אמר שבכלל צריך לאכול?". כלומר, עצם השאלה לעיתים מוטלת בספק עוד לפני שמחפשים לה תשובה.
לכן, אליעד אומר שכדי להגיע לתשובה מוחלטת, יש צורך להגיע למצב שבו אין יותר שאלות - וזה מצב קיצוני, שלרוב האנשים נראה בלתי אפשרי. לדעת אליעד, אפשר להגיע למצב כזה, אך כדי לעשות זאת יש צורך ברצון חזק ביותר, וגם במוכנות לוותר על המון הנחות יסוד, אמונות ותפיסות חיים.
איך להגיע לתשובה מוחלטת, והאם זה אפשרי?
אליעד טוען שכן אפשרי להגיע לתשובה מוחלטת, בניגוד לדעה של רוב האנשים שזה בלתי אפשרי. הוא אומר שכדי להבין את הדברים ברמה המוחלטת, יש להתחיל מתהליכים קטנים ופשוטים. למשל, להבין למה אדם מעשן סיגריות, או למה הוא בוחר לעשות פעולה יומיומית מסוימת. כשהאדם מתרגל לנתח ולהגיע לנקודת ההתחלה של פעולות קטנות ופשוטות, הוא מתחיל להתרגל לחשוב בצורה יסודית ולהעמיק יותר ויותר.
לדוגמה, הוא מציין שאדם לא יוכל להבין את כל הבריאה בפעם אחת, אך אם הוא יתחיל לשאול שאלות קטנות יותר ולענות עליהן לעומק, הוא יוכל בהדרגה להבין דברים יותר מורכבים. בדיוק כמו שאדם שלא מסוגל להרים משקל גדול, מתחיל עם משקל קטן ומגדיל את היכולת שלו לאורך זמן.
למה אנשים חושבים שאי אפשר להבין הכל?
אנשים רבים חושבים שלא ניתן להבין הכל, כי הניסיון שלהם הוכיח להם שהם ניסו להבין דברים רבים, אך הגיעו למסקנה שהם מוגבלים. אליעד אומר שזו גאווה להחליט שאי אפשר להבין הכל, כי האדם מניח שהוא כבר יודע מהן כל המגבלות של עצמו. הוא משווה זאת לאדם שלפני 100 שנים היה אומר שאי אפשר להגיע לירח, כי הוא חשב שזה בלתי אפשרי.
אליעד טוען שלמרות שאדם חושב שהוא מכיר את עצמו ואת מגבלות השכל שלו, בפועל הוא לא באמת יודע מה המגבלות האמיתיות של המוח. הוא שואל את השומע: "האם אתה יודע מה בדיוק המגבלות של המוח שלך?", והתשובה היא שלא. לכן, אי אפשר לדעת בוודאות שאי אפשר להבין הכל. זו בעצם הנחה, אמונה או דעה, ולא עובדה מוחלטת...
- האם אפשר להבין הכל?
- האם השכל מוגבל?
- איך להשיג הבנה מוחלטת?
- למה אין תשובה לשאלות קיומיות?
- מה המשמעות של הבנה מוחלטת?
- האם אפשר לדעת הכל?
- איך להצליח לחשוב בגדול?