... ופשוט לתת לדברים לקרות כפי מה שהם, בלי לתת שום משמעות כלשהי, לרצון העצמי של עצמו. והאדם יכול גם לקחת אחריות חלקית ולהסיר אחריות באופן חלקי, ועל ידי זה גם לרצות רצונות, וגם לא להיות מרוצה תמיד , ואז יש גם את הטוב וגם את הרע, וגם את משחק החיים. ...

... אם היינו שואלים את אלוהים עצמו האם הוא מרוצה מהבריאה שלו, מה הוא היה עונה? לכאורה, אלוהים צריך להיות מרוצה תמיד , הרי הוא שלם והוא ברא את העולם בצורה מדויקת להפליא. אבל יש בעיה לוגית עם ...

... הנכספת. השלמות הנפשית היא המוצר היקר ביותר בעולם. שלמות יש רק אחת. אם יש יותר מאחת, הרי שכל אחת חסרה את הטוב שבשלמות האחרת. השלמות האחת כוללת בתוכה את כל הטוב כולו. השלמות האמיתית = אושר אמיתי. כדי להגיע לשלמות האמיתית, לשם כך צריך כסף אמיתי, דהיינו, צריך את הרצון החזק ביותר הקיים במציאות, שהוא ...

...מלאה = מבין את הסיבה האמיתית שבגללה הוא כפי מה שהוא, הרי שהוא היה אוהב את עצמו ללא שום תנאי. אם האדם אינו מסוגל לאהוב אדם אחר ששונה ממנו, הרי שגם שם יש חוסר הבנה. אם האדם באמת מבין את ההיגיון של הצד השני, אז מדוע הוא חושב שהוא טועה? זא אדם לא יכול לומר שהוא מבין את הצד השני, אבל הוא חושב שהוא טועה. כי אם אתה באמת מבין את הצד השני, אז מדוע אתה חושב שהוא טועה? מה השורש של הטעות שלו? מדוע הוא לא מבין את מה שאתה מבין? ואם אתה מבין מדוע השני אינו מבין...

...האם ההערכה העצמית שלו לעצמו אמיתית. על האדם להבין ולחקור ולחפש את האמת לגבי מה הוא באמת יכול להשיג ומה הוא לא יכול להשיג. על האדם לדעת את האמת על כוחו הפנימי. על האדם להיות מודע לכוח הפנימי שלו. כאשר האדם מודע לכוח הפנימי שלו מצד האמת ולא רק בגלל אמונה כלשהי סתמית, על ידי זה יש לאדם גם ביטחון עצמי ואמונה עצמית אמיתית. כאשר האדם רק מאמין שיש לו כוח כלשהו, גם האמונה העצמית שלו לא חזקה. כאשר האדם יודע את האמת על מה הוא באמת יכול לעשות, על ידי זה הוא...

... אין לאדם להיכן לברוח. כי כל מה שהאדם עושה, המחשבות רודפות אחריו. ועיקר הסבל של האדם בחיים, הוא דווקא פנימי, בגלל מחשבות שמציקות לו וכיוב. וכל אדם מטבעו, מנסה להיות מאושר. כי טבע האדם, הוא לחפש את הטוב וליהנות ממנו. וכל ילד קטן, ... של התינוק. כי התינוק, עדיין, כמעט ואין לו שכל. וכאשר אין שכל אין דאגות. כי השכל, מגדיר עבור האדם את הטוב ואת הרע. וכאשר אין הגדרת טוב ורע, וכאשר אין גם הגדרת רצון עצמי, על ידי זה אין לתינוק דאגות. וככל שהאדם גדל וגם השכל של ... צורת החשיבה הזאת, אחראית לסבל של האדם. והאדם כל הזמן מנסה להרגיש כמה שיותר טוב, וטוב שכך. אלא, שיש איזה מצב של ייאוש, שבו האדם מתייאש מכך שיום אחד הוא יהיה מאושר באמת. ואז האדם עוסק, באיך לסבול כמה שפחות. ובמקום שהאדם ... טוב. ובמציאות שלנו, לא חייבים לסבול, ולא חייבים רק לא לסבול, אלא אפשר גם ליהנות ממש. כי יש בעולם שלנו טוב אמיתי, שנמצא בכל דבר. ועל האדם לא להתייאש מהרצון שלו להיות מאושר באמת בשלמות, ולא להסתפק, בכך שהוא לא סובל או סובל מעט. כי בני האדם בעולם נמצאים בייאוש. בייאוש, מהאפשרות שיום אחד הם יהיו מאושרים באמת בשלמות. מהאפשרות שיבוא יום, שבו כל רגע יהיה רגע חדש ... יהיה להם רע. או שיהיה להם רע כמה שפחות. וכל בני האדם נמצאים כל הזמן בדיכאון מתמיד ברמה כלשהי. והדיכאון בא לידי ביטוי בכך, שלא משנה מה שיש לאדם, הוא לעולם לא מאושר בשלמות. וכאשר האדם מקבל שכל, והאדם קולט את הבעיה שבה כלל ... מבין שכל מה שהוא יעשה, הוא לעולם לא ישיג תחושה של שלמות. כי גם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם המציאות תהיה בדיוק כפי מה שהאדם רוצה, גם אז האדם לא יהיה מאושר בשלמות. וזאת בעיה רצינית. כי כאשר האדם מבין את זה, אז ... רצון אחר, וכפי שכבר ביארתי את זה במקום אחר. ומי שרוצה להשיג מציאות כזו, עליו להבין, שהשינוי, צריך להיות פנימי. כי מבחינה חיצונית, בכל מקרה האדם לעולם לא יהיה מאושר. וכדי שהאדם יהיה מאושר תמיד באופן רציף, עד לרמה כזו שבה כבר לא תהיה משמעות לאושר עבור האדם, לשם כך על האדם לשנות משהו בתוכו בצורת החשיבה ... כי תחושת הטוב, אמורה לנבוע מתוך האדם ולא על ידי מאמץ כלשהו. וכל זמן שהאדם מתאמץ לחשוב חיובי, וכל זמן שהאדם צריך להתאמץ אפילו ברמת המחשבה שלו כדי להיות שמח ומאושר , הרי שהאדם עוד לא מאושר. והאושר, או שהוא בא מעצמו לאדם, או שהאדם עדיין לא מאושר. כי מי שצריך להתאמץ כדי להיות מאושר, הרי שהוא והאושר זה עדיין שני דברים רחוקים. והשינוי הפנימי, לא צריך להיות ... פנימית של המציאות, שבאה לידי ביטוי, בכך שהאדם מבין את הסיבה האמיתית של כל האירועים שיש בעולם. וכאשר האדם מבין את סיבת כל הסיבות של המציאות, על ידי זה האדם מגיע לאושר אמיתי ולהנאה אמיתית. והמסר המרכזי הוא, שבחיים אפשר גם ...

...כל הסיבות, היא שורש השכל עצמו. כי סיבת כל הסיבות, היא לא נפרדת והיא לא ישות אחרת שונה משורש השכל של האדם. אלא שורש השכל של האדם, הוא עצמו סיבת כל הסיבות. כי יכולת התפישה העל אנושית של האדם, היא עצמה סיבת כל הסיבות. פירוש: כי סיבת כל הסיבות היא לא ישות כלשהי. אלא שבשכל העל אנושי של האדם, שהוא שורש השכל של האדם, שם השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם השאלה הזאת לא קיימת כלל ולא יכולה להתקיים כלל. כי שם אין שום שאלה כלל. משום שהשכל העל אנושי...

...האדם לא יכול לתפוש במחשבתו את האפשרות שתהיה קיימת סיבה כזאת. כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא סיבה שניתן לומר ולהגדיר אותה בשכל אנושי רגיל. אך בשכל אנושי רגיל, לא ניתן להבין את קיומה ואת מהותה של הסיבה הזאת. כי קיומה נוגד את יכולת התפישה האנושית. ולכן, כאשר האדם מגיע לנקודת ההתחלה של כל האירועים כולם, שהיא בכלל נמצאת הרבה לפני ציר הזמן ומרחב המקום שלנו, כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הסיבה שהיא נמצאת מחוץ לכל מעגלי הזמן האפשריים. כי גם הזמן...

... האירועים של הזמן ושל המקום, הרי שתמיד היא עצמה תהיה חלק ממשהו אחר גדול עוד יותר. ומי שרוצה להבין את כל המציאות בשלמות כדי להיות מאושר, עליו להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות ושל כל הזמנים ושל כל המקומות ושל כל האירועים ושל כל השכל ...

...האמת הוא עדיין לא מבין שום דבר ואפילו לא דבר אחד בשלמות. והעניין הוא, כי להבנת המציאות יש סוף. ויש סוף לתפישה השכלית של האדם. וכל זמן שהאדם עדיין לא הגיע לקצה גבול יכולת התפישה השכלית והרגשית שלו, הרי שמצד האמת האדם עדיין לא יכול להיות בטוח בשום דבר בעולם. כי שמא ואולי פתאום יגלה האדם איזה דבר שיהפוך את כל הקערה על פיה. והדבר דומה למספר מאוד ארוך, שבקצה הראשון או האחרון שלו מופיע סימן מתמטי שהופך את כל המספר הגדול הזה, ממספר חיובי למספר שלילי וכיוב...