האם מובטל שלא עובד בהכרח סובל?

אליעד כהן נשאל האם אדם מובטל, שאינו עובד ולא עושה שום דבר אלא פשוט נמצא במנוחה ובחוסר מעש, בהכרח סובל מכך. אליעד משיב תחילה באופן חד - משמעי כי כל אדם שקיים ולא מבין שהכל קורה כרצונו, סובל בהכרח. על פי הסברו של אליעד, לא משנה אם האדם עובד או אינו עובד, כי הסבל שלו אינו תלוי בפעולה ספציפית כמו עבודה או אבטלה, אלא באופן שבו הוא חווה ומבין את המציאות.

אליעד כהן מבהיר כי המובטל אינו סובל בשל עצם העובדה שאינו עובד, אלא משום שיש בו התנגדות כלשהי למציאות, או רצון שהמציאות תהיה אחרת ממה שהיא כרגע. לכן, גם אדם שמוגדר "בסבבה" שלו, כלומר, נמצא לכאורה במצב רגוע ולא עושה דבר, עדיין עשוי לסבול. הסבל, לפי אליעד, תמיד נובע מהפער בין מה שהאדם רוצה לבין מה שהאדם חווה בפועל.

אליעד מדגיש שאין הבדל מהותי בין מובטל לבין אדם שעובד במשרה מלאה או עסוק מאוד. בשני המקרים האדם עשוי לסבול, כי עצם העבודה או חוסר העבודה אינם הגורם הישיר לסבל. הגורם הוא אי - היכולת של האדם להכיר בכך שהכל קורה בדיוק לפי רצונו הפנימי. ברגע שהאדם אינו מודע לכך, הוא נמצא בהתנגדות למציאות, ואז בהכרח יסבול.

דוגמה נוספת שאליעד כהן מציג היא מצב שבו אדם אינו עובד אך נמצא בהרגשה טובה לכאורה. גם במצב כזה, האדם עדיין עשוי לסבול, משום שהרגשתו הטובה היא זמנית ומותנית במשהו חיצוני. כל עוד האושר או ההנאה של האדם תלויים בנסיבות מסוימות, גם אם הן נראות נעימות ונוחות, הוא עדיין נתון בסיכון לסבל. כלומר, המובטל יכול לומר לעצמו שהוא נהנה מכך שאינו צריך לעבוד, אך ברגע שתנאים אלה ישתנו, או שיצוץ בו רצון אחר או חוסר שביעות רצון מהמצב הקיים, הוא יחווה סבל מידי.

אליעד כהן ממשיך ומסביר שהאושר האמיתי מגיע רק מתוך ההבנה שהמציאות תמיד תואמת את הרצון העמוק של האדם, גם אם האדם אינו מודע לכך. מצב האבטלה או חוסר העשייה אינו משנה, רק הבנתו הפנימית של האדם היא זו שקובעת האם יסבול או יהיה מאושר. כל זמן שהאדם חי בתחושה שהמציאות לא בדיוק כפי שהיה רוצה, הוא יסבול.

לסיכום, לפי אליעד, לאבטלה כשלעצמה אין משמעות מבחינת הסבל או האושר. רק הפרשנות של האדם למציאות והבנתו את טבעה הפנימי של המציאות הם שיקבעו את חוויית הסבל או האושר שלו.