התייעלות רעה, למה כדאי לעשות דברים בצורה לא יעילה? למה לא כדאי להיות יעיל? למה כדאי לעשות דברים בדרך הארוכה ביותר? מוטיבציה לחוסר יעילות, מוטיבציה להיות לא יעיל, מוטיבציה לעשות דברים לאט, לא לעשות כלום, בעד חוסר יעילות
למה כדאי לפעמים לעשות דברים בדרך לא יעילה?
הרצאתו של אליעד כהן מציעה גישה לא שגרתית ביחס לדרך שבה אנשים משיגים את המטרות שלהם. הגישה הרווחת אומרת כי על האדם לפעול תמיד באופן היעיל ביותר, אך אליעד מציע דווקא להיפך:
לעשות דברים בצורה לא יעילה במכוון
. המטרה אינה להישאר בחוסר יעילות מתוך עצלות או טיפשות, אלא להפוך את חוסר היעילות לכלי להתפתחות אישית ולהגברת המודעות העצמית.
מה זה אומר לפעול בצורה לא יעילה?
בדרך כלל, כשיש מטרה מסוימת, האדם יבחר בדרך הקצרה ביותר כדי להשיג אותה. למשל, אם מישהו רוצה להגיע מנקודה א' לנקודה ב', הוא יבחר במסלול הקצר והמהיר. אך לפי אליעד, לפעמים מומלץ דווקא לבחור בדרך ארוכה, פחות יעילה, כזו שלוקחת יותר זמן, מאמץ ומחשבה. לא מתוך חוסר ידע כיצד להיות יעיל, אלא בכוונה תחילה כדי לאתגר את המנגנונים הנפשיים.
לדוגמה:
המטרה בבחירה זו היא יצירת מרחב פנימי לדיאלוג עם המוח. אליעד מסביר כי המוח מתוכנת תמיד לחפש את הדרך המהירה ביותר, מתוך אמונה שהיעד שאליו רוצים להגיע טוב יותר מהמקום הנוכחי. אך דווקא כשעושים דברים בדרך פחות יעילה, נוצרת הזדמנות לשאול את עצמך שאלות מהותיות:
כיצד חוסר יעילות תורם למודעות עצמית?
חוסר יעילות מכוון יוצר התנגדות פנימית, ומאפשר לאדם להתחיל בדיאלוג עם עצמו. כשהמוח שואל "למה אתה עושה את זה בדרך הארוכה?" נוצר פתח לשאלה הפוכה - "למה לא?" ואז מתאפשר לאדם לבחון את המחשבות שלו באופן מעמיק.
היתרונות בכך הם:
אליעד מציין גם תרגיל דומה, הנקרא "לא לעשות כלום". בתרגיל זה האדם פשוט יושב ולא עושה כלום, וזאת כדי להיאבק במחשבה הפנימית שאומרת ש"חייבים לעשות משהו". פעולה זו דומה לתרגיל ה"לא יעילות", משום ששניהם מתרגלים את האדם לשחרר את הלחץ והדחף הפנימי שתמיד דוחף אותו קדימה, אל עבר משהו שכביכול טוב יותר.
מה הקשר בין יעילות להרגשה טובה?
הצורך להיות יעיל נובע מתוך האמונה שהתוצאה עדיפה על המצב הנוכחי, כלומר, שיש משהו שיכול לגרום לך להרגיש טוב יותר בעתיד. תרגול של חוסר יעילות נועד לערער על האמונה הזאת, ולגרום לאדם לחשוב שאולי הוא יכול להרגיש טוב גם במצב הנוכחי, מבלי שיצטרך לרוץ תמיד אל המטרה הבאה.
כך נוצרות שאלות חשובות:
אליעד נותן גם פרספקטיבה עמוקה יותר: אם היית אלוהים והיית יכול להשיג הכל ברגע, לא היה טעם או משמעות לחיים. לכן, ייתכן שהחיים עצמם בנויים בצורה לא יעילה במכוון, כי דווקא הדרך הארוכה, הפחות יעילה, יוצרת חוויות ומשמעות.
אליעד מדגים זאת גם במובן רוחני, כשהוא מתאר שהעולם עצמו נוצר בדרך ארוכה ולא יעילה, אולי בכוונה, כדי ליצור משמעות בחיי האדם.
לסיכום
גישה זו אינה אומרת שלא צריך להיות יעילים לעולם, אלא מציעה דרך נוספת של פעולה, שבה היעילות הופכת לשאלה ולא להכרח. בכך מתאפשרת עצירה, חשיבה, והרחבת המודעות העצמית. המטרה האמיתית היא לא בהכרח להגיע ליעד, אלא לעצור ולחקור למה בכלל יש יעד, למה צריך להגיע אליו, ומה באמת חשוב - הדרך או התוצאה?
הרצאתו של אליעד כהן מציעה גישה לא שגרתית ביחס לדרך שבה אנשים משיגים את המטרות שלהם. הגישה הרווחת אומרת כי על האדם לפעול תמיד באופן היעיל ביותר, אך אליעד מציע דווקא להיפך:
לעשות דברים בצורה לא יעילה במכוון
. המטרה אינה להישאר בחוסר יעילות מתוך עצלות או טיפשות, אלא להפוך את חוסר היעילות לכלי להתפתחות אישית ולהגברת המודעות העצמית.
מה זה אומר לפעול בצורה לא יעילה?
בדרך כלל, כשיש מטרה מסוימת, האדם יבחר בדרך הקצרה ביותר כדי להשיג אותה. למשל, אם מישהו רוצה להגיע מנקודה א' לנקודה ב', הוא יבחר במסלול הקצר והמהיר. אך לפי אליעד, לפעמים מומלץ דווקא לבחור בדרך ארוכה, פחות יעילה, כזו שלוקחת יותר זמן, מאמץ ומחשבה. לא מתוך חוסר ידע כיצד להיות יעיל, אלא בכוונה תחילה כדי לאתגר את המנגנונים הנפשיים.
לדוגמה:
- אם אתה הולך מהסלון למטבח, במקום לקחת את כל הדברים בפעם אחת, חלק את הפעולה למספר שלבים - בכוונה.
- במקום לנסוע במהירות המותרת של 120 קמ"ש בכביש ריק, סע במהירות נמוכה יותר, נגיד 90 קמ"ש, רק כדי להרגיש את החוויה של נסיעה איטית יותר ולשאול את עצמך למה בעצם אתה ממהר.
- כאשר אתה צריך להיכנס לרכב, בחר ללכת אליו בדרך ארוכה יותר, אפילו סיבוב סביב הרכב, רק כדי לגרום לעצמך לתהות מדוע דווקא הדרך הקצרה היא המועדפת.
המטרה בבחירה זו היא יצירת מרחב פנימי לדיאלוג עם המוח. אליעד מסביר כי המוח מתוכנת תמיד לחפש את הדרך המהירה ביותר, מתוך אמונה שהיעד שאליו רוצים להגיע טוב יותר מהמקום הנוכחי. אך דווקא כשעושים דברים בדרך פחות יעילה, נוצרת הזדמנות לשאול את עצמך שאלות מהותיות:
- למה אני חייב למהר?
- מי קבע שהמצב שאליו אני רוצה להגיע טוב יותר מהמצב הנוכחי?
- מה גורם לי לחשוב שהתוצאה עדיפה על התהליך עצמו?
כיצד חוסר יעילות תורם למודעות עצמית?
חוסר יעילות מכוון יוצר התנגדות פנימית, ומאפשר לאדם להתחיל בדיאלוג עם עצמו. כשהמוח שואל "למה אתה עושה את זה בדרך הארוכה?" נוצר פתח לשאלה הפוכה - "למה לא?" ואז מתאפשר לאדם לבחון את המחשבות שלו באופן מעמיק.
היתרונות בכך הם:
-
שחרור מלחץ תמידי
מי שמתרגל חוסר יעילות, משתחרר מהלחץ התמידי שדורש יעילות מקסימלית כל הזמן. -
חקירת הנחות יסוד
אדם מתחיל להטיל ספק בהנחה שהיעד חשוב יותר מהדרך. -
חוויית התהליך עצמו
במקום להתרכז רק בתוצאה הסופית, האדם מתחיל ליהנות ולמצוא משמעות גם בתהליך עצמו.
אליעד מציין גם תרגיל דומה, הנקרא "לא לעשות כלום". בתרגיל זה האדם פשוט יושב ולא עושה כלום, וזאת כדי להיאבק במחשבה הפנימית שאומרת ש"חייבים לעשות משהו". פעולה זו דומה לתרגיל ה"לא יעילות", משום ששניהם מתרגלים את האדם לשחרר את הלחץ והדחף הפנימי שתמיד דוחף אותו קדימה, אל עבר משהו שכביכול טוב יותר.
מה הקשר בין יעילות להרגשה טובה?
הצורך להיות יעיל נובע מתוך האמונה שהתוצאה עדיפה על המצב הנוכחי, כלומר, שיש משהו שיכול לגרום לך להרגיש טוב יותר בעתיד. תרגול של חוסר יעילות נועד לערער על האמונה הזאת, ולגרום לאדם לחשוב שאולי הוא יכול להרגיש טוב גם במצב הנוכחי, מבלי שיצטרך לרוץ תמיד אל המטרה הבאה.
כך נוצרות שאלות חשובות:
- מי אמר שהתוצאה תהיה טובה יותר מהמצב הנוכחי?
- האם באמת צריך להרגיש טוב כמה שיותר מהר וכמה שיותר הרבה?
- ללכת לחדר בבית במסלול ארוך יותר בכוונה.
- לעשות פעולה פשוטה בכמה שלבים, למרות שניתן לסיים אותה במהירות בפעולה אחת.
- לא לעקוף פקק למרות שאפשר, כדי לשאול את עצמך למה בכלל אתה ממהר כל כך.
אליעד נותן גם פרספקטיבה עמוקה יותר: אם היית אלוהים והיית יכול להשיג הכל ברגע, לא היה טעם או משמעות לחיים. לכן, ייתכן שהחיים עצמם בנויים בצורה לא יעילה במכוון, כי דווקא הדרך הארוכה, הפחות יעילה, יוצרת חוויות ומשמעות.
אליעד מדגים זאת גם במובן רוחני, כשהוא מתאר שהעולם עצמו נוצר בדרך ארוכה ולא יעילה, אולי בכוונה, כדי ליצור משמעות בחיי האדם.
לסיכום
גישה זו אינה אומרת שלא צריך להיות יעילים לעולם, אלא מציעה דרך נוספת של פעולה, שבה היעילות הופכת לשאלה ולא להכרח. בכך מתאפשרת עצירה, חשיבה, והרחבת המודעות העצמית. המטרה האמיתית היא לא בהכרח להגיע ליעד, אלא לעצור ולחקור למה בכלל יש יעד, למה צריך להגיע אליו, ומה באמת חשוב - הדרך או התוצאה?
- למה לעשות דברים בצורה לא יעילה?
- איך להתמודד עם לחץ ותחושת דחיפות?
- מדוע חשוב לעצור ולשאול שאלות?
- איך למצוא משמעות בתהליכים?
- איך לתרגל מודעות ושליטה במחשבות?
למה כדאי לפעמים לפעול בדרך לא יעילה?
הגישה הרווחת בעולם היא לנסות לבצע כל פעולה בצורה היעילה ביותר, להשיג את המטרות שלנו בדרך הקצרה, הישירה והמהירה ביותר. אך כאן מוצעת גישה קצת שונה - דווקא לנסות, לעיתים, לפעול בדרך לא יעילה. נשמע מופרך? בואו נעמיק ונסביר.
מה זה אומר לפעול בצורה לא יעילה?
כאשר עומדת בפני אדם מטרה, הוא יכול לפעול כדי להשיג אותה במסלול הקצר והמהיר ביותר. למשל, אם אדם רוצה להגיע ליעד כלשהו, הוא בדרך כלל יבחר בדרך הקצרה והמהירה ביותר לשם. אך כאן ההצעה היא דווקא לבחור לפעמים בדרך הארוכה יותר, לבצע את המשימה באופן שלוקח יותר זמן, אולי אפילו מאמץ גדול יותר.
מדוע לבחור בדרך לא יעילה?
לכאורה, זה נשמע חסר היגיון - הרי אם יש דרך מהירה וקצרה, מדוע להעדיף את הדרך הארוכה? התשובה לכך טמונה בהבנת המנגנון הנפשי שמניע אותנו לפעול באופן היעיל ביותר.
המוח האנושי מונע מרצון תמידי להשיג כמה שיותר טוב, כמה שיותר מהר, ובכמה שפחות מאמץ. זו הסיבה שאדם שואף תמיד לקצר תהליכים ולהגביר את היעילות. אך הרצון הזה עלול להפוך להרגל אוטומטי, כזה שמנהל אותנו מבלי שנבחן אותו לעומק.
מה הרווח מהשגת המטרות בדרך לא יעילה?
1. שחרור מהמחשבה שחייבים להיות יעילים כל הזמן
כשאדם נוהג תמיד ביעילות מקסימלית, הוא עלול להרגיש כל הזמן לחץ להספיק, למהר, להיות בתנועה תמידית קדימה. אך כאשר הוא בוחר במודע לפעול בדרך לא יעילה, הוא משחרר את עצמו מהלחץ הזה, ומאתגר את ההנחה הבסיסית שאומרת שהוא "חייב" להיות כמה שיותר יעיל.
2. דיאלוג עם המוח
כאשר אתה עושה דברים בצורה לא יעילה, המוח שלך מתחיל להתנגד ולשאול: "למה אתה עושה את זה ככה? למה שלא תעשה את זה בצורה יותר מהירה?". זו ההזדמנות שלך לשאול את עצמך בחזרה: "למה באמת אני צריך למהר? מי קבע שמה שיגיע אחר כך טוב יותר מהמצב הנוכחי?".
3. התמודדות עם ההנחות היסודיות
הנטייה לפעול ביעילות היא תוצאה של אמונה עמוקה שהתוצאה עדיפה על הדרך. אך האם זה באמת כך? מי אמר שהגעה מהירה ליעד עדיפה על ההליכה אליו? מי אמר שהשגת המטרה חשובה יותר מהתהליך?
דוגמאות מעשיות לביצוע משימות בדרך לא יעילה
1. הליכה למטבח בדרך ארוכה
במקום ללכת ישר למטבח כדי לקחת משהו, עשה סיבוב דרך חדר אחר. תן לעצמך לחוות את הדרך עצמה ולא רק את ההגעה ליעד.
2. נסיעה במהירות נמוכה יותר
אם הכביש ריק והמותר לנסוע 120 קמ"ש, נסה לנסוע דווקא על 90 קמ"ש. למה? כדי לשחרר את הלחץ להגיע מהר יותר, ולתת לעצמך הזדמנות להיות נוכח בדרך.
3. פיצול משימות פשוטות
במקום לקחת את כל הדברים מהמטבח בפעם אחת, נסה לקחת אותם בשלוש פעמים. לא בגלל שאין לך שכל להיות יעיל, אלא כדי לתרגל את עצמך לא למהר ולהרגיש בנוח עם עצירה והתעכבות.
המטרה המרכזית: יצירת ספקות בנוגע לחשיבות היעילות
התרגיל הזה אינו בא ללמד אותך להיות פחות יעיל מתוך טיפשות או חוסר הבנה, אלא מתוך רצון מודע לערער על ההנחות היסודיות שלנו לגבי מה ש"צריך" לעשות. זהו כלי לפיתוח מחשבתי שיכול לעזור לך לראות את הדברים מזוויות חדשות, ולהפחית את התחושה של מרדף תמידי אחר תוצאות.
פרספקטיבה עמוקה יותר: למה בכלל לעשות דברים בצורה יעילה?
אם היית אלוהים ויכולת להשיג את כל מה שאתה רוצה בהרף עין, מה היית עושה? הרי אם הכל נגיש בקלות, לא תהיה משמעות לתהליכים. ייתכן שבדיוק מהסיבה הזו, העולם עצמו פועל בדרכים עקיפות ולא תמיד קצרות. הדרך הארוכה היא זו שיוצרת חוויות, משמעות והתפתחות.
סיכום
אין ספק שלעתים קרובות כדאי להיות יעילים, אך לא פחות חשוב להבין מתי וכיצד אפשר לבחור להיות לא יעילים, מתוך בחירה מודעת. השאלה המרכזית היא האם אנחנו באמת חייבים כל הזמן לרוץ קדימה, או שאפשר גם לעצור, להתבונן, ולבחור בדרך הארוכה רק כדי לשחרר את האחיזה החזקה שלנו ברעיון שהמטרה היא החשובה ביותר.
הגישה הרווחת בעולם היא לנסות לבצע כל פעולה בצורה היעילה ביותר, להשיג את המטרות שלנו בדרך הקצרה, הישירה והמהירה ביותר. אך כאן מוצעת גישה קצת שונה - דווקא לנסות, לעיתים, לפעול בדרך לא יעילה. נשמע מופרך? בואו נעמיק ונסביר.
מה זה אומר לפעול בצורה לא יעילה?
כאשר עומדת בפני אדם מטרה, הוא יכול לפעול כדי להשיג אותה במסלול הקצר והמהיר ביותר. למשל, אם אדם רוצה להגיע ליעד כלשהו, הוא בדרך כלל יבחר בדרך הקצרה והמהירה ביותר לשם. אך כאן ההצעה היא דווקא לבחור לפעמים בדרך הארוכה יותר, לבצע את המשימה באופן שלוקח יותר זמן, אולי אפילו מאמץ גדול יותר.
מדוע לבחור בדרך לא יעילה?
לכאורה, זה נשמע חסר היגיון - הרי אם יש דרך מהירה וקצרה, מדוע להעדיף את הדרך הארוכה? התשובה לכך טמונה בהבנת המנגנון הנפשי שמניע אותנו לפעול באופן היעיל ביותר.
המוח האנושי מונע מרצון תמידי להשיג כמה שיותר טוב, כמה שיותר מהר, ובכמה שפחות מאמץ. זו הסיבה שאדם שואף תמיד לקצר תהליכים ולהגביר את היעילות. אך הרצון הזה עלול להפוך להרגל אוטומטי, כזה שמנהל אותנו מבלי שנבחן אותו לעומק.
מה הרווח מהשגת המטרות בדרך לא יעילה?
1. שחרור מהמחשבה שחייבים להיות יעילים כל הזמן
כשאדם נוהג תמיד ביעילות מקסימלית, הוא עלול להרגיש כל הזמן לחץ להספיק, למהר, להיות בתנועה תמידית קדימה. אך כאשר הוא בוחר במודע לפעול בדרך לא יעילה, הוא משחרר את עצמו מהלחץ הזה, ומאתגר את ההנחה הבסיסית שאומרת שהוא "חייב" להיות כמה שיותר יעיל.
2. דיאלוג עם המוח
כאשר אתה עושה דברים בצורה לא יעילה, המוח שלך מתחיל להתנגד ולשאול: "למה אתה עושה את זה ככה? למה שלא תעשה את זה בצורה יותר מהירה?". זו ההזדמנות שלך לשאול את עצמך בחזרה: "למה באמת אני צריך למהר? מי קבע שמה שיגיע אחר כך טוב יותר מהמצב הנוכחי?".
3. התמודדות עם ההנחות היסודיות
הנטייה לפעול ביעילות היא תוצאה של אמונה עמוקה שהתוצאה עדיפה על הדרך. אך האם זה באמת כך? מי אמר שהגעה מהירה ליעד עדיפה על ההליכה אליו? מי אמר שהשגת המטרה חשובה יותר מהתהליך?
דוגמאות מעשיות לביצוע משימות בדרך לא יעילה
1. הליכה למטבח בדרך ארוכה
במקום ללכת ישר למטבח כדי לקחת משהו, עשה סיבוב דרך חדר אחר. תן לעצמך לחוות את הדרך עצמה ולא רק את ההגעה ליעד.
2. נסיעה במהירות נמוכה יותר
אם הכביש ריק והמותר לנסוע 120 קמ"ש, נסה לנסוע דווקא על 90 קמ"ש. למה? כדי לשחרר את הלחץ להגיע מהר יותר, ולתת לעצמך הזדמנות להיות נוכח בדרך.
3. פיצול משימות פשוטות
במקום לקחת את כל הדברים מהמטבח בפעם אחת, נסה לקחת אותם בשלוש פעמים. לא בגלל שאין לך שכל להיות יעיל, אלא כדי לתרגל את עצמך לא למהר ולהרגיש בנוח עם עצירה והתעכבות.
המטרה המרכזית: יצירת ספקות בנוגע לחשיבות היעילות
התרגיל הזה אינו בא ללמד אותך להיות פחות יעיל מתוך טיפשות או חוסר הבנה, אלא מתוך רצון מודע לערער על ההנחות היסודיות שלנו לגבי מה ש"צריך" לעשות. זהו כלי לפיתוח מחשבתי שיכול לעזור לך לראות את הדברים מזוויות חדשות, ולהפחית את התחושה של מרדף תמידי אחר תוצאות.
פרספקטיבה עמוקה יותר: למה בכלל לעשות דברים בצורה יעילה?
אם היית אלוהים ויכולת להשיג את כל מה שאתה רוצה בהרף עין, מה היית עושה? הרי אם הכל נגיש בקלות, לא תהיה משמעות לתהליכים. ייתכן שבדיוק מהסיבה הזו, העולם עצמו פועל בדרכים עקיפות ולא תמיד קצרות. הדרך הארוכה היא זו שיוצרת חוויות, משמעות והתפתחות.
סיכום
אין ספק שלעתים קרובות כדאי להיות יעילים, אך לא פחות חשוב להבין מתי וכיצד אפשר לבחור להיות לא יעילים, מתוך בחירה מודעת. השאלה המרכזית היא האם אנחנו באמת חייבים כל הזמן לרוץ קדימה, או שאפשר גם לעצור, להתבונן, ולבחור בדרך הארוכה רק כדי לשחרר את האחיזה החזקה שלנו ברעיון שהמטרה היא החשובה ביותר.
- איך להתמודד עם לחץ ותחושת דחיפות?
- מהו כוח ההרגל וכיצד ניתן להשתחרר ממנו?
- איך למצוא משמעות בתהליכים ולא רק בתוצאות?
- מדוע חשוב לפעמים לעצור ולשאול שאלות?
- כיצד לתרגל מודעות ושליטה במחשבות?
050-3331-331