... משהו אחר. במצב זה, אין שום דבר שהאדם לא מוכן לוותר עליו למען אותו טוב מוחלט. לדוגמה, אם היה טוב מוחלט בעולם, אז בכל פעם שהיו אומרים לאדם
לעשות פעולה כלשהי (למשל, לקום
לעבוד בבוקר), היה אפשר בקלות להסביר לו מדוע כדאי לו לפעול, פשוט כי הפעולה הזאת תוביל אותו להתקרב לאותו טוב מוחלט. באופן דומה, אם היה גם רע מוחלט, היה ניתן לבדוק כל פעולה בצורה פשוטה - האם היא מקרבת אותך לטוב המוחלט, או מרחיקה אותך מהרע המוחלט. עם זאת, אליעד מציין באופן חד משמעי
שעובדתית לא קיים טוב מוחלט וגם לא רע מוחלט. הסיבה לכך היא שהמוחלט הוא מצב שבו האדם כל כך נמצא בתוך הטוב או בתוך הרע, עד שהוא מאבד את המודעות לקיום שלו עצמו. ברגע שאדם מסוגל ... הטוב עצמו. למה השאלה מה יצא לי מזה עלולה להוביל לתסכול? אליעד מדגים את הבעיה בשאלה מה יצא לי מזה? באמצעות דוגמה פשוטה: כשאומרים לבן אדם קום
לעבוד, כדי שיהיה לך כסף ותוכל לקנות מה שתרצה, אז הוא יכול לשאול שוב ושוב אבל מה יצא לי מזה?. השאלה הזאת נכנסת ללופ שאין לו סוף ברור, כי תמיד אפשר להמשיך לשאול אותה ללא גבול. ... איך להימנע ממלכודת הלופ של מה יצא לי מזה? כדי לא להיכנס למלכודת הזאת, אליעד ממליץ להכיר בכך שאין תשובה מוחלטת לשאלה מה יצא לי מזה? ושצריך
לעבוד עם מושגים יחסיים, ולא מוחלטים. הוא מסביר שטוב הוא תמיד יחסי, ומשמעותו היא פשוטה: אני רוצה משהו, ואני משיג אותו. האדם ירגיש טוב רק כאשר יש לו רצון כלשהו, והוא מצליח למלא את אותו רצון. אליעד נותן דוגמה מוחשית: אם אדם שואל את עצמו למה שאני אקום
לעבוד?, עליו להבין שהשאלה האמיתית שצריכה להישאל היא האם באופן יחסי אני רוצה את זה?. כלומר, להסתכל על פעולות ועל החלטות בחיים באופן יחסי ולא מוחלט, כי באופן מוחלט אף פעולה לעולם ... מוטיבציה. במקום זאת, יש לבדוק בצורה פרקטית ופשוטה האם מה שאנו עומדים לעשות כרגע משפר באופן יחסי את מצבנו, ואז לפעול בהתאם לכך. למה לא
להתעסק בשאלות שאין להן תשובה מוחלטת? אליעד מדגיש כי
להתעסק בשאלות שאין להן תשובה ברורה ומוחלטת הוא דבר חסר תועלת, מכיוון שהאדם נכנס ללופ אינסופי של מחשבות שמובילות רק לתסכול. במקום זאת, על האדם ללמוד להכיר בכך שאין שום דבר מוחלט, ...