... ילדים, הורים שרוצחים ילדים, אהבת הורים לילדים, ניתוק רגשי, אהבה או שנאה, אגו - מה השכל שיש בדבר? מה גורם להורים לרצוח את ילדיהם? כאשר שומעים על הורים שרוצחים את ילדיהם, התגובה הראשונית היא הלם ... יש שכל פנימי ועמוק שאפשר להבין. תחילה חשוב לזכור שרצח פיזי של ילדים על ידי הוריהם אמנם נתפס כמעשה מזעזע, אך הוא לא בהכרח חמור יותר מהמצב הנפוץ שבו הורים הורגים את נפשו של הילד שלהם באופן יומיומי, דרך חינוך לקוי, פגיעה רגשית והרס האושר הטבעי של הילד. לפי אליעד כהן, הילדים נולדים מאושרים, אבל במבחן התוצאה הם הופכים לאומללים בגלל גישות ההורים, גם כשהכוונות היו טובות. האם חינוך לקוי חמור מרצח פיזי של ילדים? אליעד כהן טוען שרוב ההורים גורמים לילדיהם סבל מתמשך, שהוא במובן מסוים ... או חינוך לקוי הם תהליכים מתמשכים של הזרמת ארס ורעל אל נפש הילד. אותם ילדים מתבגרים להיות מבוגרים אומללים ... שמחפשים פתרונות וייעוץ כיצד לצאת מהסבל שהוטבע בהם כבר בילדותם. למה אנשים מביאים ילדים לעולם? אליעד כהן מסביר את המניעים מאחורי הבאת ילדים לעולם כמניעים אגואיסטיים בלבד. גם אנשים דתיים שמצהירים שהם מביאים ילדים לשם שמיים למעשה עושים זאת בשביל גן עדן, כלומר, לשם אינטרס אישי ותחושת מימוש עצמי. ילדים הם ניסיון להרחיב את האני, את האגו, כאשר האדם מתייחס לילדיו כחלק ממנו, ולכן פגיעה בילדים נתפסת כפגיעה אישית באגו שלו. מה הקשר בין התקדמות רוחנית לניתוק רגשי מילדים? אליעד מביא כדוגמה את רבי ...

הורות חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד אפשר ללמד, כל אחד, כל דבר? דהיינו, כיצד אפשר לגרום גם לילד קטן, להתחבר רגשית ושכלית (לפי יכולת הקיבולת השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, שמנסה לשתף את חוכמתו וניסיונו האישי, עם האדם האחר. והשאלה המרכזית היא, איך אפשר לגרום למישהו, להבין דברים מסובכים, בצורה פשוטה? ולפני שנסביר מה לעשות ברמה המעשית, נסביר בקצרה ... ששומע אותו. וברמה המעשית, מה יעשה האדם שהוא לא יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. כי כל אדם בעולם, מסוגל להכיל בתוכו, את כל הרעיונות שקיימים בעולם. אלא שההבדל הוא, רק בעוצמה ובחדות של הדבר. אבל גם ילד קטן, גם הוא יכול להכיל בתוכו כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ה

... שליט, ההורים של גלעד שליט, לשחרר או לא לשחרר את גלעד שליט, ראש הממשלה, גלעד שליט בשבי האם ההורים של גלעד שליט באמת רוצים לשחרר אותו? אליעד כהן פותח בדיון עמוק סביב שאלת השחרור של גלעד שליט, תוך התמקדות בהוריו. הוא מסביר שלכאורה, ההורים של גלעד שליט נראים כאילו הם רוצים מאוד לשחרר אותו, הם מקריבים את החיים שלהם ואת חייהם המשפחתיים למען המאבק, אפילו מוכנים לוותר על קיום ליל הסדר כחלק מהמחאה. אולם, אליעד טוען כי בעומק העניין, ההורים של גלעד שליט אינם באמת פועלים בכל כוחם כדי לשחרר אותו, כי אם באמת היו רוצים, הם היו עושים הרבה יותר. כדוגמה להמחשה, אליעד מציין פעולות אפשריות שההורים של גלעד שליט יכלו לעשות ולא עשו, כמו למשל ליצור קשר עם קבוצות רדיקליות או אפילו לנסות לפנות ישירות לחמאס בדרכים לא קונבנציונליות. הוא טוען שאם לאביו של גלעד שליט היה ילד רעב בבית, הוא היה פועל בצורה נחרצת ואקטיבית יותר ממה שהוא פועל כיום לשחרור בנו מהשבי. לפי אליעד, הסיבה לחוסר הפעולה האמיתית הזו היא ייאוש וחוסר אמונה בכך שאפשר באמת להצליח. כמו אדם שנכשל בדיאטה שוב ושוב, עד שנוצר אצלו חוסר אמונה מוחלט באפשרות של הצלחה אמיתית, כך גם ההורים של גלעד שליט מתנהלים מתוך תסכול וייאוש. למה ההורים של גלעד שליט לא הולכים עד הסוף? לפי אליעד כהן, הסיבה העיקרית לכך שההורים של גלעד שליט לא עושים הכל לשחרור בנם היא שיש בהם ספק פנימי. מצד אחד, הם חושבים שחובתם כאוהבים וכהורים להוציא את בנם מהשבי בכל מחיר, אך מצד שני, במעמקי ליבם הם יודעים שהמחיר של שחרור בנם עלול להיות גבוה מדי, ... מבינים שהמחיר עלול להיות כבד מדי, אך כשמדובר בבנם, הם לא מצליחים להודות בכך בקול רם. יש כאן מאבק פנימי בין מה שנכון מוסרית או רציונלית לבין התחושה הרגשית האישית שלהם כהורים. איך ההורים של גלעד שליט יכולים להשפיע על ראש הממשלה? אליעד כהן מסביר שכדי לשחרר את גלעד שליט, ההורים שלו היו צריכים להשפיע ישירות על האדם שאחראי לקבל את ההחלטה הזו, שהוא ראש הממשלה. לטענתו, כל אדם, כולל ראש הממשלה, מונע על ידי אינטרסים ורגשות. ההורים של גלעד שליט, לפי אליעד, היו צריכים לגרום לראש הממשלה להרגיש רע במידה מספקת לגבי העובדה שגלעד עדיין בשבי, ... והיה משחרר אותו. בפועל, הם לא מצליחים לייצר את תחושת הלחץ והחרטה הזו אצל ראש הממשלה, ולכן לא מגיעים לתוצאה הרצויה. לדוגמה, הוא מספר על המחאה שנערכה לפני ליל הסדר, שבה ההורים של גלעד ישבו על המדרכה כדי להפעיל לחץ ציבורי, אך לטענתו, זה לא היה מספיק אפקטיבי. הם היו צריכים להיות נחושים יותר ולפעול באופן דרמטי יותר - למשל, לא לתת לראש הממשלה עצמו לחגוג את ליל הסדר עד שישחרר את בנם. כך היו מצליחים ליצור סיטואציה בלתי נסבלת עבור מקבל ההחלטות. האם ההורים של גלעד שליט נהנים מהמצב הקיים? אליעד כהן מביא נקודת מבט נוספת, שלפיה יכול להיות שההורים של גלעד שליט, במידה מסוימת, מרוויחים או לפחות נהנים מהמצב שנוצר סביבם. אליעד מבהיר שלא מדובר בכך שהם שמחים ... לתכלית לחייהם, ולכן אולי הם לא רוצים באמת לסיים את המאבק באופן מוחלט, כי הוא ממלא עבורם צורך רגשי ותכליתי. אליעד מוסיף דוגמה פשוטה: לפעמים אדם עובד קשה מאוד כשהוא הורה, כי הילדים מעניקים משמעות לעבודה הקשה. באותו אופן, המאבק לשחרור בנם הפך עבור ההורים של גלעד שליט לסיבה המרכזית לקום בבוקר, ובכך, באופן בלתי מודע, המאבק מספק להם תחושת תכלית ומטרה לחיים. כיצד ... משום שאלוהים הוא זה שמחליט את הכל. אדם בתודעה כזו אינו חש צער או סבל על המצב, אלא מקבל אותו בשלווה מוחלטת. אליעד מדגים זאת בעזרת סיפור על רבי נחמן מברסלב, שכאשר ילדיו מתו, אמר שאלוהים רצה אותם קרוב אליו, ולכן קיבל את המצב כפי שהוא. אליעד טוען שמנקודת מבט של אחדות, ההורים של גלעד שליט היו אמורים להבין שאין להם באמת שליטה, ולקבל את העובדה שאלוהים החליט שבנם יהיה בשבי. הוא מדגיש כי האדם באחדות אינו סובל מהמצב, אלא מקבל אותו בשוויון נפש, מתוך הבנה שהכל לטובה ואין טוב או רע במובן הרגיל של המושגים הללו. האם כדאי לשחרר את גלעד שליט? מה באמת חושבים ההורים של גלעד שליט? כיצד להשפיע על החלטת ראש הממשלה? למה אנשים לא פועלים עד הסוף? מה זו תודעת אחדות? ...

להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים האם כדאי לאישה להביא ילד לבד בלי זוגיות? אליעד מסביר את הדילמה של אישה שמעוניינת להביא ילד לבד, כאם חד - הורית מבחירה, ולא נמצאת בזוגיות. האישה מתארת שהיא חווה רצון חזק להביא ילד, בלי קשר לשאלה אם תהיה בזוגיות בעתיד או לא. אליעד מנסה לעזור לה להבין את מהות ההתלבטות שלה. היא מתארת את המחשבה: אני רוצה להביא ילד, למה אני צריכה לחכות לזוגיות? מה ההתנגדות שלי? אליעד מנתח ומסביר לה ... תהיה טובה יותר, מושלמת יותר או פשוט קלה יותר. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שלכל אפשרות שהיא תבחר בה יש יתרונות וחסרונות: להביא ילד לבד זו חוויה ייחודית, אך מצד שני היא תצטרך להתמודד לבד עם כל הקשיים, בלי עזרה. להביא ילד בזוגיות יכול להיות קל יותר מהבחינה הפרקטית (עזרה, תמיכה), אבל גם יש בכך חסרונות, כי הזוגיות יכולה לסבול, או תשומת הלב של האמא יכולה להתחלק בין הילד לבן הזוג. אליעד אומר לה שאין בחירה מושלמת, וכל בחירה שהיא תעשה, בין אם להביא ילד לבד או בזוגיות, תהיה מלווה בהתלבטויות ובספקות. אין מצב שבו הכל מושלם לגמרי, ולכן ההתלבטות אם להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות אינה באמת משנה. אליעד מציע לה להתייחס לנושא כמו לכל ... לה שמצב כזה לא קיים, כי בכל החלטה, תמיד תופיע מחשבה על כך שאולי ההחלטה השנייה הייתה טובה יותר. הוא נותן דוגמה: גם אם היא תביא ילד לבד, יהיו רגעים שהיא תחשוב שזה היה עדיף בזוגיות, וגם אם תביא ילד בזוגיות, תחשוב שאולי עדיף היה להביא לבד. תמיד קיים ספק. האם ההחלטה באמת ... מושלמת יותר. אליעד אומר שבסופו של דבר, האדם תמיד בוחר לפי מה שהוא באמת רוצה ברגע הבחירה. הוא מסביר לה שאם באמת הייתה רוצה כרגע ילד, היא הייתה כבר עושה את זה בפועל. ההתלבטות שלה נובעת מכך שהיא חוששת שאולי ... שאולי ההחלטה שגויה? אליעד מסביר לה איך להתמודד עם הפחד מפני חרטה. הוא אומר לה שגם אם ההחלטה תתגלה כשגויה לגמרי - נניח שהיא תביא ילד לבד ויהיה לה מאוד קשה - עדיין, החיים ממשיכים, וזה לא סוף העולם. בכל מצב ... בסוף, אליעד מציע לה פשוט לבחור לפי מה שהיא רוצה באמת, מבלי להניח שאפשרות אחרת תהיה טובה יותר באופן מוחלט, ולפעול בהתאם. להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? איך לקבל החלטה חשובה? האם יש החלטה מושלמת? חד הורית מבחירה מה היתרונות והחסרונות בלהביא ילד לבד? איך להתמודד עם פחד מחרטה? ...

... ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות למה קשה להחליט אם להביא ילדים לעולם? אליעד כהן מסביר שהסיבה לקושי בהחלטה אם להביא ילדים לעולם או לא, נובעת מכך שאנשים מנסים למצוא תשובה מוחלטת לשאלה שאין לה באמת תשובה חד - משמעית. אנשים מחפשים הוכחה ברורה לכך שעדיף להביא ילדים או לא להביא ילדים, אך האמת היא שאין נוסחה או תשובה אבסולוטית לכך, בדומה לנושאים רבים אחרים בחיים. ההחלטה מבוססת תמיד על תפיסות, אמונות, וערכים אישיים שמשתנים מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. האם באמת משנה אם נביא ילדים לעולם או לא? אליעד טוען שבסופו של דבר, מה שקובע את האושר שלנו הוא לא האם יש לנו ילדים או לא, אלא ההתאמה בין מה שיש לנו לבין הרצונות שלנו. הוא מסביר שבעולם קיימות שתי אפשרויות: חיים עם ילדים וחיים בלי ילדים, ובכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות ברורים. אין אפשרות לחיות בצורה אופטימלית לחלוטין, מאחר שבכל דרך חיים שנבחר בה תמיד יישארו יתרונות שלא השגנו וחסרונות שיהיה עלינו להתמודד איתם. איך אפשר להחליט בלי לחץ אם להביא ילדים לעולם? אליעד ממליץ להוריד את הלחץ ולהבין שההחלטה לא קריטית כפי שנדמה לנו. הוא מציע להפנות את הפוקוס פנימה, במקום להתעסק בשאלה החיצונית האם להביא ילדים או לא, ולהתמקד בשאלה איך להיות מרוצים בכל מצב. לדבריו, אם אדם יוכל לפתח יכולת פנימית של קבלת המציאות כפי שהיא, השאלה אם יהיו לו ילדים או לא תהיה הרבה פחות משמעותית. למה אנשים מתלבטים אם להתחתן או להישאר רווקים? ההתלבטות נובעת לדעתו מכך שאנשים מאמינים שישנה דרך חיים אחת שעדיפה על האחרת. בפועל, שתי הדרכים הן בעלות יתרונות וחסרונות, והאדם יכול להיות מאושר או אומלל בשתיהן. השאלה האמיתית שצריך לשאול היא איך לגרום לעצמי להיות מאושר ומסופק בכל מצב, במקום להתלבט ללא סוף בין שתי אופציות שבכל מקרה מכילות שילוב של טוב ורע. האם אפשר להגיע להחלטה מושלמת בנוגע לזוגיות וילדים? אליעד טוען חד - משמעית שאי אפשר להגיע להחלטה מושלמת או מוחלטת. אדם שלוקח את החיים יותר מדי ברצינות ומנסה תמיד לקבל את ההחלטה הטובה ... יותר פשוטות וקלות, ממש כמו להחליט מה לאכול לארוחת הצהריים, ללא דרמה ולחץ. מה באמת אנשים מחפשים כשהם רוצים ילדים? אנשים רבים מאמינים שילדים יביאו להם אושר, שמחה, שקט נפשי ותחושה של מימוש עצמי. אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך היא שהילדים נתפסים כיצורים שחיים באופן ספונטני, טבעי, וללא לחץ וחרדות לגבי העתיד. אנשים משתוקקים לשלווה הזו שהילדים משקפים. אך האמת היא שניתן להשיג שלווה פנימית כזו גם בלי קשר להורות או זוגיות, בעזרת עבודה פנימית ואיזון בין הרצון לבין המציאות. האם אפשר להיות מ

הורים שכולים, להתמודד עם מוות, להתמודד עם אובדן, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם מוות, התמודדות עם אבל, מוות ילדים, חיים ומוות, משמעות החיים, התאבדויות, ליהנות מהסבל איך אפשר ליהנות מהסבל של אובדן ילד? כאשר אדם מתמודד עם אובדן של ילד, באופן טבעי הוא חווה כאב וסבל ... שמאבד את בנו במלחמה או באסון כלשהו. אליעד מסביר כי האדם צריך להבין תחילה כי הסיבה לסבל שלו אינה מות הילד עצמו. מות הילד הוא עובדה, והעובדה לכשעצמה איננה דבר טוב או רע. הבעיה היא בכך שהאדם מפרש את מות הילד כאירוע שלילי בלבד. הוא מסביר שהסבל נובע לא מעצם האובדן, אלא מכך שנלקחה מאותו אדם הנאה מסוימת שהילד סיפק לו. במילים אחרות, האדם הוא זה שהתרגל לקבל מהילד תחושות של משמעות, אושר, סיבה לקום בבוקר. כשאותה הנאה, אותה ... לסבול מהיעדר הכאב, וכדי לחוות משמעות או עניין בחיים הם אפילו יוצרים לעצמם כאב מלאכותי. מדוע האהבה לילד יוצרת סבל בעת אובדנו? אליעד כהן מדגיש את נקודת האגואיזם שבקשר האנושי. הוא טוען שבמקרה של אובדן ילד, האב סובל כי הילד סיפק לו תחושה של חשיבות, משמעות, סיבה לחיים. האהבה לילד היא למעשה גם תלות רגשית: כשאדם אוהב ... שבפרספקטיבה של אחדות, הכל תמיד שווה וכל סבל או הנאה הם בסך הכל פרשנויות אישיות. איך להתמודד עם אובדן ילד? האם אפשר ליהנות מהסבל? משמעות החיים לאחר אובדן איך להפסיק לסבול ממות ילד? הבדל בין עובדה לפירוש פרספקטיבה ...

... אימהי, חסך הורי, אמא רעה, בעיות עם אמא, יחסי הורים ילדים, בעיות עם ההורים, חסך רגשי, דמות אימהית, טיפול רגשי למבוגרים, לא מסתדר עם אמא, מריבות עם אמא האם אפשר להפסיק לרצות דברים בחיים? אליעד כהן ... שאי אפשר באמת לברוח ממנו. לאחר מכן אותו אדם שומע שיש אפשרות להיות מאושר, וכך נוצרת אצלו תקווה. אליעד מחדד את ההסבר כי הרצון הוא תמידי וכי לא באמת ניתן להגיע למצב שבו האדם לא ירצה יותר דבר. הוא ... כפי שהוא ולהפסיק להתלונן עליו. האם יש טעם להתאמץ לשפר את היחסים עם ההורים? אליעד מדגיש כי אם האדם מחליט שאינו מוכן להשקיע מאמץ בשינוי המצב, עליו להכיר בכך ולוותר על ציפייה כלשהי לשינוי ביחסים עם ... לא אוהבת אותו, אלא שהוא עצמו אינו מסוגל לאהוב אותה כפי שהיא. הוא ממליץ לקחת אחריות על חייו, לשחרר את הציפיות הלא ריאליות מהאם, ולהתחיל להתייחס אליה כמו שמתייחסים לקיר - פשוט לקבל אותה כמו שהיא, מבלי לנסות ... אם מניפולטיבית? האם אפשר להפסיק לרצות דברים? איך להתגבר על חסך רגשי מההורים? מה עושים כשאין אהבה אימהית? איך לשפר את היחסים עם אמא? האם אפשר לקבל אהבה ללא תנאים? איך להשלים עם הורים שלא משתנים? ...

... את עצמי, רוצה אהבה עצמית, לאהוב את עצמי, ליהנות מהסבל, לאהוב את המציאות, חסך אימהי, חסך הורי מה הקשר בין אהבה עצמית לאהבה של אחרים? הרצאה זו עוסקת בהבנה העמוקה של הצורך באהבה, בין אם מדובר באהבה עצמית ובין אם מדובר באהבה ... שכולנו חווים לעיתים. זהו חסך שנובע בין היתר מחוויות מהעבר, שהיו קשורות ביחסים עם הדמויות ההוריות , במיוחד אם מדובר בחסך אימהי או חסך הורי כללי. אליעד מציין שהרגשה זו, של חוסר סיפוק רגשתי, היא שמניעה את הצורך להיות נאהבים. מהו החסך ההורי ואיך הוא משפיע על תחושת האהבה העצמית? החסך ההורי הוא מצב שבו ילד לא מקבל את כל מה שהוא זקוק לו, במיוחד מבחינת אהבה ותשומת לב מההורים. תחושת החוסר הזו, בעיקר אם היא מתחילה בגיל צעיר, יוצרת בתודעה את האמונה שאנחנו לא ראויים לאהבה או שאין לנו את הזכות להרגיש אהובים. ... לחוות את הרגשות האלה ולהגיב אליהם אחרת, כדי לשפר את ההתמודדות שלנו איתם. אהבה עצמית חסך הורי קבלה עצמית הנאה מהסבל אהבה של אחרים שינויים רגשיים ...

... - הקצנה לצורך ניטרול - איך לשכנע את ההורים? חינוך ילדים איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לעשות שעורי בית? דיבייטינג רטוריקה כושר שכנוע מניפולציות ניהול משא ומתן מכירות שיווק וכאן ... לעשות זאת, היא על ידי זה שלוקחים את מה שהאדם אומר, ומקצינים את מה שהוא אומר, ומציגים לאדם את מה שהוא אמר, בצורה מוקצנת, ובצורה שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה. כמו ילדים, שרוצים לשכנע את ההורים שלהם לקנות להם משהו. וההורים מסרבים. שאז לפעמים השיטה של הילד לשכנע את ההורים שלו לקנות לו את אותו הדבר, היא על ידי זה שהוא מקצין את מה שההורה שלו אמר לו. כגון לדוגמה שהילד אומר להורה שלו, אתה לא אוהב אותי לא אכפת לך ממני, וכיוב משפטים שונים, שהם בעצם הקצנה של הרעיון המקורי. ואז ההורה שלא רוצה להזדהות עם מה שאמרו עליו, אז הרבה פעמים הוא נכנע והוא הולך וקונה לילד את מה שהילד ביקש. או לדוגמה ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב למשפט כמו אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ארוחות ערב וכיוב. שאז הילד בדכ מתכחש לכך, אם ההקצה היא מספיק חזקה, כדי לגרום לו לרצות להתכחש אליה, ואז הוא נוטה לצד ... אני לא רוצה אף פעם לאכול ארוחת ערב וגם של הרעיון שאומר אני תמיד רוצה לאכול ארוחת ערב. והממוצע של שני הרעיונות האלו, הוא אני לא רוצה עכשיו לאכול ארוחת ערב. או לדוגמה שהילד אומר, אין לי חשק לעשות שיעורי בית. שהמשפט הזה הוא ממוצע של הרעיון שאומר, אני לעולם לא אעשה שעורי בית, עם המשפט שאומר אני תמיד אעשה שעורי בית. ונניח שהילד אומר את אחד מהקצוות עצמם, כגון לדוגמה שהילד אומר אני שונא שעורי בית ואני אף פעם לא רוצה לעשות שעורי בית. אז המשפט הזה לדוגמה, הוא ... למשפט של אני לא רוצה ללמוד בכלל. וגם המשפט אני לא רוצה ללמוד בכלל, הוא איזון של המשפט, אני לא רוצה להצליח בחיים. כי כדי להצליח צריך ללמוד, ובלי ללמוד אי אפשר להצליח. והילד לא אומר שהוא לא רוצה להצליח בחיים, אלא הוא אומר שהוא בסך הכל לא רוצה ללמוד וכיוב. ובכל ...

... עמדות - יצירת התנגדות פנימית של האדם לדעה של עצמו, עי החלפת הסיבה שלו לסיבה רעה - חינוך ילדים איך לשכנע את ההורים? מניפולציות לשכנע אנשים דיבייטינג לשתול מחשבות וכאן אבאר עוד שיטה, איך באפשרותך לגרום למישהו לשנות את העמדה שלו. והדרך לכך היא, על ידי החלפת ... ולא מוצדקת. ועל ידי זה האדם מרגיש התנגדות כלפי מה שהוא עושה. משום שנראה לו שהוא עושה את מעשיו, בגלל סיבה שהוא חושב שהיא שגויה. כגון לדוגמה מתחום חינוך הילדים, ילד שמבקש מאבא שלו לקנות לו איזה דבר כלשהו. והאבא מסיבות מוצדקות כאלו ואחרות, לא רוצה לקנות את הדבר לילד. שאז הילד עושה מניפולציה על אבא שלו, ואומר לאבא שלו אתה לא רוצה לקנות לי, כי אתה לא אוהב אותי. וזאת בעצם המניפולציה שהצגנו כאן. שבה הילד מנסה לשכנע את אבא שלו, שהסיבה שבגללה הוא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, היא לא בגלל שהוא אוהב אותו ורוצה לשמור עליו מדבר רע כזה או אחר, אלא בגלל שהוא לא אוהב אותו, ובגלל אולי שהוא אפילו שונא אותו את הילד. ושבגלל זה הוא לא רוצה לקנות לילד את מה שהילד מבקש שיקנו לו. והילד בעצם לוקח את התוצאה, שהיא שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר. והילד מחליף את הסיבה לכך שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, בסיבה רעה שאיתה האבא לא ירצה להזדהות. שהיא בעצם הסיבה של חוסר אהבה כלפי הילד. כי ההורה לא מוכן ולא רוצה שהילד שלו יחשוב שהוא לא אוהב אותו שונא אותו וכיוב. ובדכ ברגע שהילד מצליח לגרום למצב להראות, כאילו באמת הסיבה להתנהגות של ההורה, היא סיבה רעה שגם ההורה עצמו מתכחש אליה, על ידי זה הוא גורם להורה לעשות את מה שהוא רוצה. ועוד אחדד, כי בדכ תמיד יש שמץ של אמת, בכל טענה שהיא. זא כאשר הילד אומר לדוגמה להורה שלו, שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל שהוא לא אוהב אותו, תמיד ובכל מקרה יש שמץ של אמת בטענה הזאת. כי אף אחד לא אוהב אף אחד אחר בלב שלם. וההורה מדחיק בתת המודע שלו, את זה שהוא לא אוהב בלב שלם את הילד שלו, וההורה לא מספיק אוהב את עצמו, בגלל שהוא יודע שהוא לא באמת אוהב את הילד שלו, בלי שום תנאים וכיוב. ואז הילד מנגן על המצפון של ההורה, על ידי זה שהוא מזכיר להורה, את מה שההורה לא רוצה לחשוב על עצמו. וזה דומה לשיטה של הקצנה לצורך ניטרול, שבה בעצם מקצינים את הרע שבדבר, כדי שהאדם יתנגד לדעה שלו עצמו. והרעיון הוא, שלכל אדם יש ... זה פשוט גורם לאדם לקבל את אותה הסיבה הרעה, והוא מתחיל לקבל אותה כלגיטימית, כדי להגן על עצמו. כגון לדוגמה, שיש סיבה מאוד חזקה ומוצדקת, לכך שההורה לא רוצה לקנות ל