... להפסיק כדורים נגד חרדה? איך להפסיק כדורים נוגדי חרדה ודיכאון? איך להפסיק כדורים נוגדי דיכאון וחרדה? איך להפסיק ציפרלקס? איך להפסיק נוגדי דיכאון? איך להפסיק נוגדי חרדה? איך להיגמל מציפרלקס? איך להיגמל מכדורים נגד חרדה? איך להיגמל מכדורים נוגדי דיכאון? איך להיגמל מכדורים פסיכיאטרים? איך להיגמל מכדורים ממכרים? איך להיגמל ...

... נפשי, משנה או לא משנה, החלל הפנוי, הפרעות נפשיות, טיפול נפשי, בעיה נפשית, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי האם עדיף להרגיש שמשהו משנה או לא משנה? אליעד כהן פותח את הדיון בשאלה האם כדאי לאדם לחשוב שמשהו משנה או לא משנה, ומדגים באמצעות סיטואציות ... אנשים למצוקה קשה ולתסביכים נפשיים. האם הבעיה האמיתית היא הבחירה בין יש לאין? אליעד כהן ממשיך ומסביר שהבסיס לכל הבעיות הנפשיות, הקשיים והתסביכים, הוא קיומם של שני הפכים בו זמנית. לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו: יש לי בחירה או אין לי בחירה?, משהו משנה או לא משנה?, יש משמעות או אין משמעות?. ההתעסקות בשאלות אלו היא הגורמת למתח, חרדה, ודיכאון. אליעד מסביר שהבעיה אינה בעצם הקיום של אחד הצדדים, אלא בחוסר היכולת להכיל בו זמנית את שני ההפכים. לדבריו, אדם שחושב רק שיש או רק שאין לא יחווה מצוקה עמוקה, כי הוא בטוח ... אליעד מדגיש שכל התסביכים הנפשיים וההפרעות ההתנהגותיות נובעים בדיוק מאותו ספק ומאותו מאבק פנימי בלתי פתור. האם יש טיפול אמיתי לבעיות נפשיות שמקורן בקונפליקט הזה? אליעד כהן מתייחס גם לנושא הטיפול הנפשי והפסיכולוגי. הוא טוען כי רוב הטיפולים הפסיכולוגיים או הפסיכיאטריים אינם מצליחים לפתור באמת את השורש הפנימי של הבעיה. לדבריו, פסיכולוגים ופסיכיאטרים נוטים להתייחס רק לתסמינים החיצוניים ולבעיות הגלויות לעין, ולא תמיד מבינים את שורש הקונפליקט הפנימי. כך, במקום לעזור לאדם להבין ולהכיל את ההפכים שבתוכו, הם מנסים להקל עליו באמצעות תרופות או עצות מעשיות שטחיות, אך לא מביאים אותו לפתרון עמוק. אליעד נותן דוגמה נוספת לבעיה הזאת, באמצעות אדם החושב לפעמים שהוא אלוהים, ומרגיש בעל כוח אינסופי, ובפעמים אחרות ... דבר בו זמנית. אך מכיוון שרוב האנשים אינם מסוגלים להבין או להכיל את המצב הפרדוקסלי הזה, הם סובלים מאוד, ומערכות הטיפול המסורתיות אינן יודעות להתמודד עם מצב מורכב שכזה. האם אפשר לחיות בשלום עם שני ההפכים? לדברי אליעד כהן, הדרך היחידה לפתרון אמיתי היא להבין ולהכיל ששני ההפכים נכונים ... הצדדים של כל קונפליקט פנימי ללא צורך לבחור ביניהם היא המפתח לשחרור מסבל נפשי אמיתי. במקום לחפש פתרונות שטחיים או טיפול פסיכולוגי שרק יקלו על התסמינים, יש צורך להבין לעומק את שורש הבעיה - שהוא הפרדוקס הקיומי עצמו. איך מתמודדים עם קונפליקט פנימי? טיפול נפשי אמיתי - מהו? למה אנשים מסתבכים בשאלות קיומיות? האם משהו באמת משנה? יש משמעות לחיים או שאין משמעות? האם יש לי בחירה חופשית? איך להכיל שני הפכים בו זמנית? ...

... טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף למה מטפלים מסוימים אוסרים ללכת לטיפול מקביל? אליעד כהן מסביר שישנן שיטות טיפוליות רבות שבהן המטפלים מבקשים מהמטופל שלא להשתתף בטיפול אחר במקביל. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונות שמטפלים מנסים להחדיר למטופל כחלק מהטיפול שלהם. לדוגמה, מטפל פסיכולוגי עשוי לומר שאסור במקביל ללכת לטיפול פסיכיאטרי או לטיפול NLP, כי זה יפריע לתהליך הטיפול. הסיבה האמיתית לכך, מסביר אליעד, היא שטיפול מסוג אחד עשוי להתבסס על אמונה מסוימת, וכאשר המטופל הולך לטיפול נוסף שמבוסס על אמונה הפוכה, נוצרת סתירה שפוגעת בתהליך הטיפולי המקורי. לדוגמה, אם אדם הולך לטיפול פסיכולוגי שבו מלמדים אותו להאמין בעצמו, ובטיפול אחר מלמדים אותו דווקא להטיל ספק בעצמו ולבדוק את עצמו, ייתכן שתיווצר סתירה בין שני ה

טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2 איך מטפלים במחשבות פרנואידיות ובהפרעות נפשיות מורכבות? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לטפל באופן יעיל בסכיזופרניה פרנואידית, מחשבות רדיפה, והפרעות נפשיות מורכבות, כמו סכיזופרניה, OCD, פיצול אישיות והפרעת אישיות גבולית. לפי אליעד כהן, הגישה המרכזית לטיפול בהפרעות נפשיות מורכבות צריכה להתמקד בהבנת ההיגיון הפנימי שמאחורי המחשבות המוזרות של האדם, ולא להתייחס אליהן כאל סתם חוסר איזון או מחלה שצריך רק לתקן בעזרת תרופות פסיכיאטריות. ההסבר של אליעד מתחיל בכך שהוא מדגים כיצד עובד הטיפול הנפוץ כיום בבתי חולים פסיכיאטריים, שם נהוג להגדיר כל מחשבה מוזרה או התנהגות לא נורמטיבית כמחלה, ואז פשוט לתת לאדם תרופות שמטרתן לשנות את צורת החשיבה שלו לצורה רציונלית יותר. למשל, כאשר אדם טוען שהוא שטיח או וילון, בבית החולים יתנו לו תרופות שיעזרו לו להבין שהוא לא באמת שטיח. אליעד מסביר ... או בהיגיון הפנימי שהוביל את האדם לחשוב את המחשבה הזו מלכתחילה, אלא רק מטשטשת או מסתירה את הבעיה האמיתית. מדוע הטיפול התרופתי לא תמיד מספק פתרון אמיתי לבעיה? אליעד מסביר שהרופאים בבית החולים לא תמיד מודעים או מעוניינים לטפל לעומק בשורש הבעיה. לרופאים קל יותר לטעון שאין פתרון אמיתי או שהבעיה היא גנטית, משום שזה מסיר מהם אחריות על חוסר היכולת שלהם להבין את המטופל ולהתחבר אליו רגשית. קל יותר להאשים את המערכת או את הגנטיקה מאשר להודות בחוסר היכולת של הרופא או של המערכת הרפואית להבין לעומק את המניעים הרגשיים או הפסיכולוגיים של המטופל. אליעד כהן נותן דוגמה לכך מתוכנית הטלוויזיה ...

טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1 מה הסיבה האמיתית למחשבות פרנואידיות אצל אנשים? כאשר אדם אומר שרודפים אחריו, עוקבים אחריו, או מנסים לפגוע ... סיפור שמישהו אחר אשם בזה שהעסק שלו נפל, כדי לא להרגיש שהוא כישלון. כך הוא משחרר את עצמו מהאחריות ומעביר אותה לגורם חיצוני, ובכך משפר את ההרגשה שלו. איך מתפתחות הפרעות נפשיות והזיות שווא אצל אנשים? אליעד כהן מסביר שהתהליך של פיתוח הזיות, מחשבות שווא, ופרנויות מתחיל מכך שהאדם מרגיש לא טוב ... לסכנה שאורבת לו. אם היה מרגיש טוב עם עצמו ולא היה תלוי רגשית בבית או בחפצים שלו, הוא לא היה מפחד כל כך, ולכן גם לא היה מפתח מחשבות שווא כאלה. איך נכון לגשת לטיפול בפרנויות ומחשבות רדיפה? לדברי אליעד כהן, הגישה לטיפול במחשבות מסוג זה צריכה להיות דרך ההבנה של האינטרס הרגשי של האדם ולא דרך ויכוח רציונלי ישיר על ההיגיון שבדבריו. ... פתרונות רגשיים חלופיים שייתנו לו את אותה הרגשה טובה או יסירו את התחושה הרעה שהוא מנסה לברוח ממנה. לדוגמה, אם הסיבה למחשבות רדיפה היא פחד מהתחושה שהוא כישלון, אז הטיפול יצריך לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, לחזק את ההערכה העצמית שלו ולהראות לו שהוא לא חייב להיות תלוי באישור חיצוני כדי ... של מחשבות שווא מראש? אם היינו מזהים מראש את הרגע שבו אדם מתחיל לפתח מחשבות רעות על עצמו בעקבות כישלון או פחד, היינו יכולים למנוע את התפתחותן של מחשבות שווא והפרעות נפשיות. ההתערבות צריכה להיות בשלב מוקדם, כאשר האדם רק מתחיל לחשוב שהוא לא מספיק טוב או שהוא כישלון. על ידי בניית ערך עצמי ... לתוך עולם של הזיות שווא ופרנויות. לדבריו של אליעד, אם האדם היה מרגיש שלם עם עצמו מלכתחילה, הוא לא היה צריך להמציא שום סיפור שיצדיק את הכישלונות והחסרונות שלו. איך לטפל במחשבות רדיפה? מה לעשות עם הפרעות פרנואידיות? טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות איך לעזור למישהו עם OCD? מהי הסיבה למחשבות לא הגיוניות? טיפול רגשי במחלות נפשיות למה אנשים ממציאים הזיות שווא? עכשיו בא בן אדם אומר שלום עוקבים אחרי מנסים לחסל אותי לפגוע בי וכו נכון ואז מה בדרך ... ואז הוא מאשים את ההורים שלו למה הוא מאשים אותם כי אם הוא לא יאשים אותם אז בעצם הוא אשם במצב שלו אז עדיף לו להאשים אותם. ולכן מה זה אומר לנו זה אומר לנו שהדרך לטפל באותו בן אדם בכלל מכיוון אחר אם אנחנו רוצים לעזור לו אנחנו בכלל צריכים ללכת בכיוון אחר לגמרי אנחנו צריכים לעזור לו ... שאלתך. ש: למה שהוא יחשוב את המחשבות הלא הגיוניות כאילו בצורה כזאת. אליעד: עכשיו איך זה קורה אני אסביר לך בדיוק איך זה קורה מה שקורה שהבן אדם, נסביר גם איך מתפתחות הפרעות נפשיות מה שקורה זה שהבן אדם הרגיש שהוא כישלון ואז הוא אמר מנסים לפגוע בי או משהו אני לא יודע אני לא מוצלח לא פה לא שם ואף ...

... ושמיעת קולות, טעויות בטיפול בשמיעת קולות, טעויות בטיפול בסכיזופרניה, מה לעשות כשמישהו שומע קולות? איך לא לטפל בשמיעת קולות? איך לטפל במישהו ששומע קולות? טעויות בטיפול בקולות, טעויות בטיפול בהזיות שמיעה, טיפול פסיכיאטרי מה הטעות הנפוצה ביותר בטיפול בשמיעת קולות? כאשר אדם אומר שהוא שומע קולות, למשל קולות שאומרים לו לפגוע בעצמו או באחרים, אנשים סביבו נלחצים ונוטים להגיב בפאניקה. הם מתחילים מיד להתווכח איתו בטעות ... להוכחות ולשכנועים עצמיים, מה שגורם לו להסתבך עוד יותר במחשבות הכפייתיות שלו, ובכך מצבו הנפשי מחמיר. מהי הגישה הנכונה לטיפול באדם ששומע קולות? אליעד כהן מציע גישה אחרת, נכונה ויעילה יותר לטיפול במישהו ששומע קולות. במקום להתווכח איתו האם הקולות אמיתיים או לא, הגישה הנכונה היא להתמקד במה שהאדם עצמו חושב ומרגיש לגבי אותם קולות ומסרים. לדוגמה, אם האדם אומר שמעתי ... את המחשבות הללו בטענה שהן הגיעו מבחוץ, כקולות חיצוניים, אבל בפועל הן מחשבות שהוא עצמו חושב אותן ומתקשה לקבל אותן. למה טיפול בקולות בלבד אינו פתרון אמיתי? טיפול בקולות עצמם הוא למעשה טיפול בסימפטום ולא בשורש הבעיה. כאשר אנו אומרים לו לא שמעת קולות, אנחנו מתמקדים רק בסימפטום החיצוני ומתעלמים מהמחשבות והתחושות העמוקות שלו, שהן המקור האמיתי לסבל. המחשבה ... שלו, כמו למשל מרעילים אותי או אני רוצה להתאבד, היא זו שיוצרת את המצוקה, והקול הוא רק ביטוי או תירוץ חיצוני עבורה. לכן טיפול נכון חייב להיכנס פנימה, להבין את מחשבותיו ותחושותיו האמיתיות של האדם ולא רק להתווכח עם הסימפטום החיצוני שהוא הציג. כיצד ניתן לטפל בצורה אפקטיבית באדם שסובל מסכיזופרניה או שמיעת קולות? אליעד כהן מדגיש שכל בעיה נפשית, כולל סכיזופרניה ושמיעת קולות, יכולה לקבל מענה וטיפול אמיתי בלי צורך בכדורים פסיכיאטריים, אשפוזים או טיפולים פולשניים אחרים. הטיפול הנכון חייב להתמקד בהבנת המחשבות והתחושות האמיתיות של האדם, במה שמניע אותו ובמה שהוא מפחד או מתקשה להודות בו. כאשר מטפלים במחשבות הפנימיות והסמויות של האדם, הקולות החיצוניים נעלמים מעצמם, מכיוון שאין יותר צורך נפשי או פסיכולוגי להציג אותן בצורה חיצונית. המסר המרכזי שאליעד כהן מדגיש הוא שבכל מקרה אסור להיכנס לוויכוח לגבי אמיתות הקולות, אלא לעזור לאדם להתבונן ולהבין לעומק את מחשבותיו הפנימיות, שבגללן הוא מרגיש צורך להציג אותן כקולות חיצוניים. איך לטפל בסכיזופרניה? מה לעשות כשמישהו שומע קולות? האם אפשר לטפל בשמיעת קולות ללא תרופות? מדוע לא להתווכח עם מי ששומע קולות? טיפול נכון בהזיות שמיעה איך להתרפא מסכיזופרניה? איך להתמודד עם סכיזופרניה? איך להתמודד עם שמיעת קולות? איך מטפלים בשמיעת קולות? מה לא לעשות עם שמיעת קולות? למה אני שומע קולות בראש? גישות טיפול בשמיעת קולות, מישהו ששומע קולות בראש, הזיות של שמיעת קולות ...

טיפול בסכיזופרניה, טעויות בטיפול בסכיזופרניה, גישות בטיפול בסכיזופרניה, אינטרסים בחיפוש האמת בטיפול בסכיזופרניה, לחפש את האמת בלי אינטרסים בטיפול בסכיזופרניה, איך להפסיק לשמוע קולות? איך להתרפא מסכיזופרניה? טיפול פסיכיאטרי מהם האתגרים בטיפול בסכיזופרניה וכיצד לגשת אליהם? במהלך הרצאתו, אליעד כהן מתאר את הדרך בה יש לגשת לטיפול בסכיזופרניה, תוך שמירה על התמקדות באדם הסובל מההפרעה והצורך להימנע ממניפולציות אינטרסנטיות מצד המטפל. הכוונה כאן היא לשמור על גישה שמבוססת על חיפוש האמת, ללא ניסיון לשנות או להדחיק את מה שהמטופל מרגיש. להלן הסבר מפורט על הגישות המומלצות והטעויות הנפוצות בטיפול בסכיזופרניה. איך מתבטאת הבקשה של הסכיזופרן לקבל עזרה? הסכיזופרן, או כל אדם שסובל מהזיות ומחשבות שגויות, בדרך כלל פונה לטיפול כשהוא חווה סבל ממה שהוא שומע, רואה או מאמין. פעמים רבות הוא מתאר את חווייתו בכך שהוא שומע קולות או מאמין שהוא רודף אחריו שדים או שהוא המשיח. הסכיזופרן מבקש ... לא כדאי לומר אני אעזור לך להפסיק לשמוע קולות? כשהמטפל אומר את המשפט הזה, הוא למעשה מניח מראש כי הקולות אינם אמיתיים, ושהמטופל לא באמת שומע אותם. גישה כזו יכולה לעורר התנגדות רבה אצל הסכיזופרן, שכן הוא מרגיש שהמטפל מנסה לשכנע אותו להתעלם מהמציאות שהוא חווה. בנוסף, הסכיזופרן מפחד משקר ... מראש - להוכיח שהסכיזופרן לא שומע קולות - הוא למעשה חותך את הדרך שמובילה לתובנה אמיתית. יש כאן אינטרס לסתור את החוויה של המטופל, דבר שיכול להוביל להתנגדות פנימית של הסכיזופרן. חשוב להימנע מגישה שבה מראש יש נחרצות בתוצאה של אין קולות, במקום לבדוק את האמת יחד עם המטופל באופן פתוח. כיצד נכון לגשת לאדם שחושב שהוא שומע קולות או שנרדף על ידי שדים? הגישה הנכונה היא לשאול את המטופל על חוויותיו, מבלי להכחיש או להמעיט בערך החוויות שהוא מתאר. למשל, במקום להבטיח לו שהוא לא שומע קולות, יש לנסות להבין מהם הקולות, מה הם אומרים, ומי עומד מאחוריהם. התהליך הזה לא אמור להיות ניסיון לשכנע את המטופל לשנות את דעתו, אלא הזמנה לפתוח דיאלוג כנה על מה שהוא חווה. מה הבעיה בהבטחת פתרון מהיר לבעיה? הסכיזופרן, כשהוא מצהיר שהוא רוצה להפסיק לשמוע קולות, עשוי להיתקל בגישה טיפולית שמציעה פתרון מהיר. הבעיה כאן היא שברגע שמטפל מציע פתרון פשוט מידי, המטופל עשוי להרגיש שמנסים לשכנע אותו לשקר את עצמו או להדחיק את החוויה. יש לאפשר למטופל לבחון את המציאות ולהגיע לתובנה אודות מצבו בכוחות עצמו. כיצד מיישמים את הגישה של בוא נבדוק מה האמת? כשהמטפל ניגש לבעיה, עליו להציע לבדוק את מה שהסכיזופרן חווה ... על כך שהקולות אינם קיימים, אלא עליהם להתייחס לבעיה כפי שהיא, ולהיות מוכנים להעמיק ולבדוק אם יש מציאות מאחורי חוויותיו של המטופל. למשל, אם המטופל אומר שהוא שומע קולות, על המטפל לשאול: מה הם אומרים? מי נמצא שם? מה אתה מרגיש כשאתה שומע אותם? המטרה כאן היא לבדוק את האמת בשיתוף פעולה עם המטופל. מה החשיבות של חוסר אינטרס בחיפוש האמת? כאשר המטפל מבצע את החיפוש אחר האמת ללא אינטרס, הוא לא רק משאיר את הדלת פתוחה לכל תוצאה אפשרית, אלא הוא גם מונע תחושת איום אצל המטופל. המטופל לא מרגיש שמטפלים בו מתוך רצון לשנות את חוויותיו או לשכנע אותו בתוצאה מסוימת. גישה כזו מייצרת תחושת ביטחון אצל המטופל, ויוצרת סביבה טיפולית שבה הוא יכול לשתף פעולה בצורה כנה. כיצד מסייעים לאדם להתמודד עם הגישה הזו בפועל? כדי ליישם את הגישה הזו, על המטפל להסביר למטופל , אני לא בא לשנות אותך. אני רוצה לבדוק את המציאות שלך ביחד, ואנחנו נלך צעד אחרי צעד. אם זה אמיתי, ננסה להבין את זה יחד, ואם לא - נבחן את זה יחד גם כן. הדרך הזו מונעת התנגדות, ומאפשרת למטופל להבין שהוא לא נתון למניפולציות אלא מתנהל חיפוש משותף אחר האמת. מהו המסר הכללי שצריך לזכור בטיפול בסכיזופrenia? המסר המרכזי הוא שה

טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות דתי, חילוני, לקחת או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות במצבו הנפשי, בהרגליו או בסגנון חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם

... פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי , אישיות מרובת פנים, הפרעות נפשיות, דיסוציאציה, הפרעה דיסוציאטיבית, טיפול נפשי מה הקשר בין סכיזופרניה, פיצול אישיות והפרעה דיסוציאטיבית? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בהסבר מפורט ומעמיק על סכיזופרניה, פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית והפרעות נפשיות נוספות. במהלך ההרצאה הוצגו הסברים מפורטים, דוגמאות ואנלוגיות שהדגישו את ההבדלים והקשרים בין ההפרעות השונות, תוך הצעת גישות חדשות לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בבעיות אלה. האם פיצול אישיות הוא סוג של בחירה אישית? אליעד כהן טוען שהבסיס לכל הפרעות האישיות הוא סוג של בחירה פנימית שהאדם עושה, במודע או שלא במודע. הוא מסביר שכאשר אדם סובל מהפרעה כמו פיצול אישיות, הוא כביכול מחליף את הזהות שלו בזהות אחרת כדי ... הוא אף מרחיב זאת ואומר שגם אם האדם מגדיר עצמו כמשוגע או טוען שהוא לא שולט בפחדים או בחרדות שלו, עדיין הוא יודע להבדיל בין מציאות לדמיון במצבים מסוכנים. האדם מסוגל להבדיל בין מציאות חיצונית אמיתית לבין מצבים מומצאים, ומכך ניתן להסיק שהוא אינו לגמרי מנותק מעצמו, גם במצב של דיסוציאציה. מדוע הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי לא תמיד אפקטיבי? אליעד טוען שהבעיה המרכזית של פסיכיאטרים ופסיכולוגים היא שהם בעצמם לא יודעים כיצד לטפל באמת במטופלים. לדבריו, הפסיכיאטר או הפסיכולוג שמתיימר לאבחן בעיה נפשית או מחלה בעצם מתאר בעיה שקיימת אצלו עצמו. לטענתו, רוב הפסיכיאטרים אינם מצליחים להבין באמת את המנגנון הפנימי של המטופל, ולכן הם נכשלים פעמים רבות בטיפול. אליעד מסביר שהפתרון האמיתי חייב להתחיל בנקודת הבסיס הנמוכה ביותר, שהיא יכולתו של האדם להבדיל בין קיום לסכנה אמיתית לחוסר סכנה. אם האדם מסוגל לזהות סכנה ... לכך שאפשר לעבוד איתו ולסייע לו להחזיר לעצמו את המודעות ואת השליטה על זהותו. לדבריו, הטיפול הנכון הוא להגיע אל האדם דרך המודעות שלו ליתרונות ולחסרונות של הזהויות השונות שהוא לוקח על עצמו, ולגרום לו להבין את המחיר שהוא משלם על הוויתור על זהותו האמיתית. מה הקשר בין סכיזופרניה והפרעות נפשיות לבין אנשים נורמליים? אליעד כהן מסביר שאין הבדל מהותי בין אדם נורמלי לבין אדם שמאובחן עם סכיזופרניה או פיצול אישיות. ההבדל הוא רק בעוצמה של המצב ... עובר בין זהויות או מצבים נפשיים שונים כמו כעס, עצב, פחד ושמחה, אבל הוא לא מתייחס לכך כאל בעיה נפשית או פיצול. לכן הטיפול שהוא מציע רלוונטי לכל האנשים, כיוון שביסודו זה אותו מנגנון פסיכולוגי. האם ההפרעה הנפשית היא בעצם בחירה של האדם? אליעד טוען באופן חד משמעי שכל הפרעה נפשית, סכיזופרניה או דיסוציאציה, היא למעשה סוג של בחירה שהאדם עושה, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא. כשהאדם מתלונן על מצבו, אך לא עושה פעולות כדי לשנות את ... להישאר במצב מסוים בגלל היתרונות שיש לו. איך אפשר לעזור לאדם לחזור לזהותו המקורית? השיטה הטיפולית שאליעד מציע היא לאלץ את האדם להכיר ברצף של זהותו האמיתית על ידי שלילת היתרונות שהוא עדיין מנסה לשמור לעצמו מזהותו הקודמת. לדוגמה, אם האדם טוען שהוא ילד ...

פסיכיאטרים, פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתקשים להבין מטופלים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת בהרצאה זו על האופן שבו פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתמודדים עם מטופלים, ובעיקר מדגים כיצד להבין לעומק את הבעיות הנפשיות של האדם, בלי לפטור אותן באמירות כמו הוא משוגע או זה לא הגיוני. אליעד מדגיש כי השיטה הנהוגה כיום היא לעיתים שגויה במהותה, משום שהיא מניחה שאין היגיון בבעיות נפשיות, במקום לחפש את ההיגיון הפנימי שיש תמיד בכל מצב. מדוע אנשים אומרים אין פתרון כאשר הם נתקלים בבעיה נפשית? אליעד כהן מסביר לעומק את הנטייה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים לקבוע שלבעיות מסוימות אין פתרון, כאשר בפועל הם פשוט לא הצליחו למצוא אותו. לפי אליעד, כשאדם טוען שאין פתרון, הוא מנסה להגן על עצמו מהתחושה שהוא נכשל, ... אותה. הוא נותן דוגמה מהשיח הטיפולי שבו מטופל טוען שהוא לא מצליח לקום לבד בבוקר. המטפלת של אותו אדם תיארה את הבעיה שלו כאילו היא נובעת מחוסר יכולת פיזית להתעורר בעצמו, אבל אליעד מראה שזו איננה הבעיה האמיתית. כאשר המטופל אומר אני לא מצליח לקום לבד, הוא בעצם חושש שיום אחד לא יהיה מי שיעיר אותו, ואז הוא לא יצליח לתפקד כלל. אליעד מסביר שזה לא באמת חוסר יכולת, אלא פחד עמוק של האדם ממצב ... אפשרות להמשך חיפוש ולהתקדמות. פסיכולוגים ופסיכיאטרים נוטים להשתמש באמירה של אין פתרון כאמצעי הגנה על האגו, כדי לא להודות שאולי הבעיה הנפשית של המטופל מורכבת מדי עבורם. אליעד ממחיש זאת בצורה של מטופל שהפסיכולוג שלו אומר לו שהוא סובל מ - OCD ואין פתרון לבעיה שלו. לטענת אליעד, הבעיה אינה בכך שאין פתרון, אלא בכך שהמטפל לא מצא אותו עדיין. עצם ההצהרה ...