נשאלת השאלה מי היא זו החוכמה האין סופית שייצרה את החוכמה שלה והטביע אותה בבריאה

אולי זה אליעד כהן הרי הוא טוען שהוא אלוקים

כל אחד הוא חלק קטן של אלוה ממעל וכל אחד תורם וממשיך את הבריאה כל שיש למעלה יש גם למטה

סתם אני מקשקשת בקומקום חה חה חה חה

ועל זה אמר החכם באדם "יוסיף דעת יוסיף מכאוב"

מהי חכמה? מהו ידע ואיך מבדילים ביניהם, תיקי?

קח כל הידע שבעולם של כל האנשים הגדולים בחוכמה והקטנים בחוכמה את כל סוגי החוכמות ואת כל הידע והחוכמה שאנו מבינים ואת הידע והחוכמה שהאנושות עדיין לא הגיע לדעת ולהבין ואת הידע והחוכמב שהאנושות לא הגיע לחשבו שהיא לא מבינה מזה תדע איזה חוכמה יש לחוכמה האין סופית נ

אורי, כקוסם אני יכול להגיד לך בבירור וודאות שכל מה שאתה חווה בחושים שלך הוא אשליה, כלומר שקר. מה זה נותן לך?

כלום. יותר מכך אם מתרחשות בעולם תופעות שאינך מסוגל לקלוט כגון גלים אלקטרומגנטיים וכדומה, איך תדע שאין עוד סוגי גלים שגם למכשירים המדעיים אין דרך לבחון אותם?

זה שוב משאיר אותך באפילה.

אבל לפחות היא מוארת באור של אי הידיעה.

"It's like a finger pointing away to the moon. Don't concentrate on the finger, or you will miss all the heavenly glory."

כשאדם אומר על דבר שהוא מוחלט, הוא אומר באותו הרגע שאינו מוחלט. אבל המוחלט "האמיתי", הוא החיבור, המקיף, והממלא את שניהם, וכל זה רק רמזים תמרורים הקדמות לדבר / אין דבר.

לכן, כדי לדעת דבר במוחלטות שאין מוחלטות אחריה. על האדם לשאול מתוך רצון אמיתי לדעת, ממקום שמוחלט ולא מוחלט שווים, ואז לשאול, ואז אין שאלה וכו' וכו'

הכוונה, מהמקום שההפכים שווים אין שאלה.

והשאלה האם הם באמת שווים? ועל סמך מה אני שואל? וכמה אני רוצה לדעת? והאם זה באמת חשוב לי? וכו' וכו'

לכן, כדי לדעת דבר במוחלטות שאין מוחלטות אחריה. על האדם לא לשאול מתוך רצון אמיתי לא לדעת, עד שאינו יודע דבר

הכוונה שההפכים לא שווים באופן מוחלט, אין שאלה

קובי, מצד אחד כמו שהעין לא יכולה לראות את עצמה ישירות (ללא מכשיר חיצוני) גם המוח, כל מוח לא יכול להבין את עצמו בלי לקבל מידע נוסף מבחוץ. אך שמקלפים את כל הקליפות ומגיעים למוח הראשוני שאמור להיות הדבר האחרון שנותר - איכן נמצא מכשיר מבחוץ שיספק את המידע החיצוני? עד כאן לוגיקה רגילה. האם אין לוגיקה אחרת שמסבירה את הדברים? למה אנו מתיימרים כבני אדם לחשוב שאנו מבינים מספיק להתמודד עם בעיית הקיום בכללותו? עומד יצור שרק לפני כמה עשר אלפי שנים השתמש בחיצים מאבן וחושב שהוא כבר מסוגל להבין את הקיום בעזרת חשיבה ולוגיקה? יצור שהתהווה במקרה או כהשתלשלות אבולוציונית מקרית. מה ההסתברות שיש לו את מה שצריך? אם תולעת הייתה מדברת בבטחון שלנו היינו מיד מאשפזים אותה. לכל היותר הוא יכול לקוות (אמונה) שתאוריות שפיתח יתממשו. כל מה שנגיד בשפה או במחשבה מוגבל במהותו. יש לנו השליה שאנו כבר יודעים המון. ממש המון. ראיתי לא מעט תיאוריות וטכניקות, אמונות והבטחות של הארה, אך בסוף בסוף כל אחד נותר עם מה שבחר (לפעמים להמר) שזה מתאים לו.

נכון, גם על הנחת היסוד שכל הנחת יסוד ניתנת לעירעור, אפשר לערער. לגבי הענין של אימות מוחלט, אשמח להתדיין. מה זה מוחלט? גם זו הגדרה, הלא כן? האם זה מחוייב שא. ב. ג. ד יובילו אותי לאישוש מוחלט בהנחה שקודם כל הגדרתי מוחלט מהו? וזה בעצם משהו שנשאל פה בעבר... בואריציה כזו או אחרת

קובי, "כל הנחת יסוד נתנת לערעור", וזאת הנחה, וזאת נתנת לערעור

קובי, תיקון טעות. אמרתי, שמנקודת המבט של הקורא, הדברים שלי הם אמונה והנחת יסוד. מנקודת המבט שלי, אם תבדוק את הדברים, תוכל לאמת אותם באופן מוחלט

כל הנחת יסוד ניתנת לעירעור. אבל זה לא סותר את העובדה, שבו זמנית, כל תיאוריה שתביא מניחה את המכוון מראש. כנ"ל לגבי הספר להיות אלוהים ואליעד הודה בזה.

איזו הנחת יסוד יש לך שהיא בלתי ניתנת לעירעור?

אי אפשר בלי הנחות יסוד בכלל...

רק כל זמן שהוא מחפש אמת אובייקטיבית (-:

כשהוא מבין שאין דבר כזה, רק אז הוא יכול להמשיך להתקדם

האם האמת של האדם או כל יצור אחר תהיה תמיד תלויה בחושיים ואו בתבניות העבר (המצב הרשתי של המוח) שלו? אולי במצב התודעה (ערות, חלימה) שלו?

אדם בוחן עם מה שהוא יודע.

השאלה מה בחן את הידע שלו באופן "אובייקטיבי"

נכון, זה סלט.

רק תציין, שלא קראת את זה בספר שלי, אלא בספר אחר כלשהו - למרות שלדעתי ערבבת כמה דברים ויצא סלט...

אשמח לדון איתך גם על זה, במפגש הקרוב שלנו...

אתי, השאלה זה כל מה שמסתיים בסימן שאלה. לצערי נאלצתי להרחיב ברקע לשאלות כדי שהשאלות יובנו. כל אחד יכול לענות לפי מידת הבנתו והרחבתו, אפשר גם לענות לקונית, לא לענות בכלל או לענות לא לעניין - כל אחד לפי מה שנוח לו.

אורי, אתה אומר את התפילה - ואתה אומר אמן.. מה השאלה??

קראתי בספר על האמת שככל שהיא יותר ישירה (נחוות ישירות בחושינו), פחות הנחות יסוד כך היא יותר אמת. למעשה גם חושינו לא לגמרי ישירים, לדוגמה חוש הראיה, אנו לא רואים באופן ישיר כפי שנדמה לנו, יש לנו סנסורים אופטיים בעין שהופכים לסיגנל חשמלי שמגרה תאים מסוימים במוח ואלו בתורם מגרים תאים אחרים שעוברים דרך התרשמויות עבר עד אשר נוצרת תחושת הראיה. למעשה יכול להיות שאנו לא רואים דברים שלפנינו מאחר והם לא מתאימים לתבניות במוח ולמרות שהם מגיעים אופטית, המוח מתעלם מהם. שאלתי לחברים הוותיקים - מה לגבי מצב שלא דרך החושים? שפשוט "יודעים" שמשהו נכון? בלי שום הסבר או מתווכים? יש שיסבירו זאת כעבודה של התת - מודע שאולי ניזון מהרבה פזלים, אולי במשך זמן רב, עיבד ועיבד, קישר וקישר ולפתע בום טרח - יש תחושה של ידע ודאי? יש שיסבירו זאת בהרבה יותר רחב - אך לא אלאה אותכם בכך כרגע. האם זו גם ידיעת האמת? האם יש יותר אמת ופחות אמת ואיכן סוג ידיעה כזה ממוקם? האם זה אמונה?