קראתי בספר על האמת שככל שהיא יותר ישירה (נחוות ישירות בחושינו), פחות הנחות יסוד כך היא יותר אמת. למעשה גם חושינו לא לגמרי ישירים, לדוגמה חוש הראיה, אנו לא רואים באופן ישיר כפי שנדמה לנו, יש לנו סנסורים אופטיים בעין שהופכים לסיגנל חשמלי שמגרה תאים מסוימים במוח ואלו בתורם מגרים תאים אחרים שעוברים דרך התרשמויות עבר עד אשר נוצרת תחושת הראיה. למעשה יכול להיות שאנו לא רואים דברים שלפנינו מאחר והם לא מתאימים לתבניות במוח ולמרות שהם מגיעים אופטית, המוח מתעלם מהם. שאלתי לחברים הוותיקים - מה לגבי מצב שלא דרך החושים? שפשוט "יודעים" שמשהו נכון? בלי שום הסבר או מתווכים? יש שיסבירו זאת כעבודה של התת - מודע שאולי ניזון מהרבה פזלים, אולי במשך זמן רב, עיבד ועיבד, קישר וקישר ולפתע בום טרח - יש תחושה של ידע ודאי? יש שיסבירו זאת בהרבה יותר רחב - אך לא אלאה אותכם בכך כרגע. האם זו גם ידיעת האמת? האם יש יותר אמת ופחות אמת ואיכן סוג ידיעה כזה ממוקם? האם זה אמונה?