מהו הגורם האמיתי לחוסר שקט נפשי וכיצד מטפלים בו?

חוסר שקט נפשי הוא תחושה מוכרת להרבה אנשים, ואליעד כהן מסביר שהמפתח לשקט נפשי הוא בהבנת השורש של חוסר השקט. הדבר הראשון שצריך לעשות כאשר חווים חוסר שקט נפשי הוא לשאול מדוע זה קיים ומה הגורם האמיתי שממנו הוא נובע. אליעד מדגיש שהחוסר שקט הנפשי איננו דבר שנולדים איתו, ילדים קטנים, לדוגמה, אינם סובלים מתחושת חוסר שקט נפשי, ממתח, פחד או חרדה. אלו רגשות שמתפתחים עם הזמן ועם ההיכרות של האדם עם המציאות, עם האופן שבו הוא מפרש את העולם ועם צבירת חוויות מסוימות לאורך חייו.

האם חוסר שקט נפשי הוא תגובה טבעית למצבים קשים?

לפי אליעד כהן, חוסר השקט אינו תגובה טבעית הכרחית למצב כלשהו, אפילו למצב קיצוני כגון סכנת חיים או איום מוות. הוא נותן דוגמה קיצונית של אדם שהולך להוצאה להורג. למרות התחושה ההגיונית של חרדה ופחד במצב כזה, אליעד מדגיש כי האדם חייב לזכור שגם אם הוא מתמודד עם הסיטואציה הכי קשה שיש, בסופו של דבר כולם מתים. הוא מציין שאפילו אם לאדם הייתה ניתנת ההזדמנות לחיות עד גיל מבוגר, תמיד יהיו דברים שלא יספיק לעשות. לכן, אין זה מחויב המציאות להיות בחוסר שקט נפשי, גם אם אדם נמצא במצבים לחוצים או מאיימים ביותר.

הוא מוסיף ואומר שכאשר נולד תינוק, הוא למעשה מתחיל למות באותו הרגע. אליעד מתאר איך בני אדם חוגגים ימי הולדת כשהם לא קולטים שבעצם כל שנה שחולפת היא שנה אחת פחות לחיות, שנה אחת נוספת שמתקרבת אל הסוף. ברגע שהאדם מבין זאת לעומק ובראייה רציונאלית, הוא לא יחוש לחץ מהחיים ומנסיבות קשות.

כיצד הפרשנות שלנו למציאות משפיעה על השקט הנפשי?

אליעד מדגיש כי הסיבה לחוסר שקט נפשי היא תמיד הפרשנות האישית של האדם למצב, ולא המצב עצמו. הוא נותן דוגמאות שונות של מצבים שנראים לכאורה אובייקטיביים כרעים, כמו פיטורים מעבודה, ואומר כי הם אינם בהכרח מחייבים חוסר שקט נפשי. ייתכן שהאדם יחשוב בצורה של "פיטרו אותי, אז מה?", ולא ייפגע מכך בכלל.

דוגמה נוספת שהוא מביא היא של אבן שאותה מכים בפטיש - האבן כמובן לא מרגישה ולא חווה שום חוסר שקט. עוד דוגמה היא ילד קטן שנמצא מול אריה, הילד איננו חווה חרדה מכיוון שהוא אינו מודע לסכנה. גם אם היה מודע לה, הילד עדיין יכול היה לא לראות בכך משהו רע, כי אין לו עדיין תפיסות שיפוטיות של טוב ורע. לכן, השקט או החוסר שקט תלוי בפרשנות של האדם לסיטואציה ולא בעצם קיומה של הסיטואציה.

מהי הדרך היעילה להגיע לשקט נפשי על פי אליעד כהן?

אליעד מציג דרך מעשית להשגת שקט נפשי, שהיא הדרך היחידה שעובדת באמת. אדם החווה חוסר שקט נפשי צריך לשאול את עצמו בצורה עמוקה ויסודית שאלות כמו "מי החליט שזה טוב או רע?", "למה אני לא רוצה את זה?", "מדוע אני מפחד שזה יקרה?", ו"למה אני לחוץ מזה בכלל?". אליעד מבהיר שאם האדם לא רוצה משהו, הוא נתפס אצלו כרע. אך אם ירצה אותו - הוא לא יהיה רע בעיניו. לכן, על האדם לחקור את הפחדים והרצונות שלו בצורה מעמיקה ורצינית, עד שיגיע לנקודה פנימית שבה הוא מבין שאין הבדל אמיתי בין טוב לרע, ושהכל טוב באותה מידה.

לדברי אליעד, רק על ידי חקירה חוזרת ונשנית ושאילת שאלות עמוקות, האדם יגיע לתובנה שהכל טוב באמת ויתפטר מתחושת החוסר שקט. הוא מדגיש שאין לקבל את החוסר שקט כדבר מובן מאליו, אלא תמיד לחקור ולברר מה עומד מאחוריו באמת.

אליעד מסכם ואומר שהדרך הזו, של חקירה עצמית עמוקה ושאלות חוזרות, היא הדרך היחידה האמיתית להגעה לשקט נפשי מוחלט. כל הדרכים האחרות אינן פותרות את הבעיה לעומק ואינן יכולות להבטיח שקט נפשי תמידי. רק הבנה אמיתית ופנימית שהכל בסדר וטוב תמיד, ללא תלות בנסיבות, מבטיחה שקט נפשי אמיתי ומתמשך.

איך מגיעים לשקט נפשי אמיתי ומלא?

אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אדם שחווה חוסר שקט נפשי יכול להגיע לשקט נפשי מוחלט. הדרך היחידה לפתור את בעיית חוסר השקט הנפשי היא על ידי בירור השורש של הבעיה. כל בעיה נפשית, כולל חוסר שקט, פחד, לחץ וחרדה, נובעת מסיבה אחת עמוקה: הפחד של האדם שמשהו רע יקרה לו. כאשר אדם מתבונן ומברר לעומק, הוא מגלה שחוסר השקט הנפשי שלו אינו מחויב המציאות, אלא תוצאה של פרשנותו למצב.

למה ילדים קטנים לא סובלים מחוסר שקט נפשי?

אליעד נותן דוגמה ברורה לילדים קטנים שאין להם בעיה של חוסר שקט נפשי, חרדה או לחץ. כאשר ילד קטן נולד, הוא מגיע לעולם ללא דאגות או פחדים. עם הזמן, האדם גדל, מתוודע למציאות, ולומד לפחד ממה שעלול להתרחש. חוסר השקט הנפשי מתפתח מתוך הפחד שמשהו שלילי עלול לקרות. אולם במצב הטבעי והמקורי שלו, הילד אינו סובל מחוסר שקט נפשי.

מדוע אסור לקבל את חוסר השקט הנפשי כמובן מאליו?

אליעד מדגיש שאסור לאדם לקבל את החוסר שקט הנפשי שלו כדבר מובן מאליו. הוא מדגים זאת בדוגמה קיצונית בה האדם מתבשר שהולכים להוציאו להורג. גם במצב כה קיצוני, אליעד מסביר שלמרות שהתגובה הטבעית היא לחץ, אין זה מחויב המציאות שאדם ירגיש כך. הרי בסופו של דבר, כל אדם מת ולא יספיק לעשות את כל מה שתכנן בחייו. האדם צריך להפנים שבכל מקרה הוא יעזוב בסופו של דבר, ולכן לא הגיוני להילחץ מכך.

כיצד הראייה הרציונלית מפחיתה את הלחץ והחרדה?

אליעד מסביר שברגע שהאדם מסתכל על חייו בצורה רציונלית, הוא מבין שאין באמת סיבה להילחץ. מהרגע שאדם נולד, הוא כבר מתחיל למות. בכל יום הולדת, למעשה, הוא מתקרב לסיום חייו. כך שבאופן רציונלי, אין טעם לחוש מתח או לחץ. השקט הנפשי נובע מההבנה שבכל מקרה החיים הם זמניים והכל מסתיים, ולכן אין סיבה מהותית לחוסר שקט.

האם חוסר שקט נפשי הוא תוצאה הכרחית של אירועים שליליים?

אליעד מדגים זאת בצורה פשוטה: נניח שאדם פוטר מהעבודה שלו. האם הפיטורים מחייבים אותו להרגיש חוסר שקט נפשי, או שמא הוא יכול לחוות מצב של שלווה פנימית למרות הפיטורים? אליעד טוען שהחוסר שקט הנפשי אינו מחויב המציאות. אדם יכול באופן תאורטי לחוות אירועים שליליים ועדיין להישאר רגוע ושלו מבפנים.

איך הפרשנות שלנו למציאות יוצרת חוסר שקט נפשי?

אליעד נותן דוגמה נוספת: אם שמים ילד קטן מול אריה שעומד לטרוף אותו, הילד אינו מוטרד או מבוהל מכיוון שהוא כלל אינו מבין שזה דבר רע. כלומר, חוסר השקט הנפשי אינו נובע ישירות מהאירוע עצמו, אלא מהפרשנות ומהפחד של האדם ביחס לאירוע. אם האדם אינו מפרש את האירוע כשלילי או מפחיד, הוא לא יחווה חוסר שקט נפשי.

מהי הדרך הוודאית להיפטר מחוסר שקט נפשי?

הדרך הוודאית היחידה שאליעד מציג להתמודדות עם חוסר שקט נפשי היא לשאול שאלות פנימיות עמוקות: למה אני מפחד? מי החליט שזה טוב או רע? מדוע אני לא רוצה שהדבר הזה יקרה? החוסר שקט הנפשי נובע מהפחד של האדם שיקרה משהו שהוא לא רוצה. אם אדם ישאל מספיק פעמים את השאלות הללו וינסה להבין לעומק את הסיבות לפחדים ולחששות שלו, הוא יגיע להבנה...