האם קיימת בכלל שלמות ומהי הדרך להגיע אליה?

אליעד כהן מציג בהרצאה זו דיון מעמיק ומפורט על מהותה של שלמות, כיצד ניתן להגיע אליה, והאם בכלל אפשרי להגיע למצב כזה של שלמות מוחלטת. הוא פותח את ההסבר בטענה בסיסית ויסודית כי שלמות היא מצב בו אין חיסרון, כלומר, מצב בו האדם לא מרגיש שחסר לו משהו. לפי אליעד, מצב של חיסרון מתאפיין בתחושה שמשהו חסר לך, ובמצב ההפוך - מצב של שלמות - אתה לא מרגיש שום חיסרון.

לדברי אליעד, הדרך לשלמות עוברת דרך ההתבוננות בחיסרון עצמו. כדי להבין זאת, הוא מסביר כי אדם יכול להגיע לתחושת שלמות רק כאשר הוא מתמודד בצורה אמיתית ועמוקה עם תחושת החיסרון שלו. אליעד מדגיש שהמפתח הוא להטיל ספק בעצם קיומו של החיסרון, כלומר, לשאול באופן עמוק ויסודי: "האם באמת יש חיסרון? האם באמת חסר לי משהו? האם אני באמת בטוח שיש בעיה כלשהי?".

מדוע התבוננות בחיסרון מובילה דווקא לשלמות?

אליעד מבהיר באמצעות דוגמא מפורטת מה זה אומר להסתכל על חיסרון. הוא נותן דוגמה של אדם שחסר לו כסף, למשל 100 שקל. האדם יכול לומר לעצמו: "הבעיה שלי היא שחסר לי 100 שקל, " אבל באותה מידה הוא יכול גם לומר: "הבעיה האמיתית היא לא שחסר לי 100 שקל, אלא זה שאני בכלל חושב שיש לי חיסרון". כלומר, השאלה האמיתית אינה מה חסר, אלא מדוע האדם חושב שיש לו חיסרון כלשהו מלכתחילה.

על ידי העמקה בשאלה הזו, אליעד מסביר שהאדם יכול להגיע למצב של חוסר אמון מוחלט בתחושת החיסרון עצמה. ככל שהאדם שואל יותר שאלות ומטיל ספק בתחושת החיסרון, כך הוא מגיע להכרה שאין ודאות בקיומו של החיסרון, ואז הוא מתקרב יותר לשלמות.

מהו שורש תחושת החיסרון?

אליעד מסביר בפירוט את הרעיון ששורש תחושת החיסרון נעוץ בעצם ההבדלה בין דברים. לפי הסברו, כל תחושת חיסרון מתחילה כאשר האדם אומר "זה אני, וזה לא אני". ההבדלה הזו בין האדם לבין כל מה שהוא לא הוא, יוצרת אוטומטית מצב שבו האדם מרגיש שמשהו חסר לו. הוא מדגים זאת על ידי השוואה בין אדם שחסר לו "כתר על הראש" לאדם שלא חסר לו "קרן על הראש". האדם שחסר לו כתר מרגיש רע, משום שהוא מרגיש את ההבדל בין המצב הרצוי למצוי. לעומת זאת, לאדם שאין לו קרן על הראש, לא מפריע שאין לו אותה, משום שאין הוא מבדיל את עצמו מהמצב הזה, ולכן הוא לא מרגיש חיסרון.

האם אפשר להפסיק להרגיש חיסרון לחלוטין?

אליעד טוען שניתן להפסיק להרגיש חיסרון באופן מוחלט רק כאשר האדם לא יחווה כלל שום הבדל בין דבר לדבר, כלומר, כאשר הוא לא יהיה מודע כלל להבדלים בין דברים בעולם. הוא מבהיר זאת באמצעות דוגמה של אדם שחווה עצמו כאינסופי, אך גם במצב כזה עלול להרגיש חיסרון - משום שאם הוא אינסופי, הוא בהכרח לא יכול לחוות את תחושת הצמצום, ואז יחסר לו דווקא היתרון של להיות מוגבל ומצומצם.

כלומר, אפילו מצב של שלמות מוחלטת לכאורה יכול להיחוות כחיסרון, כי תמיד קיים משהו מנוגד שהאדם אינו חווה. מכאן, שכל חוויה של הבדל יוצרת בהכרח תחושת חיסרון מסוימת.

מה קורה כאשר אדם מוותר על רעיון השלמות?

אליעד מוסיף נקודה חשובה נוספת: לפעמים, כאשר אדם מתעמק יותר מדי ברעיון השלמות ומטיל ספק בעצם קיומו של חיסרון, הוא עלול להתייאש ולהחליט שאין בכלל שלמות. דווקא במצב כזה, האדם עשוי להרגיש הקלה משום שהוא משחרר את הצורך בשלמות ואז פחות מפריעים לו החסרונות שהוא חווה.

אך אליעד מדגיש כי זהו פתרון חלקי בלבד. הפתרון המוחלט מבחינתו הוא להבין לעומק שבאמת אין חיסרון, כלומר, להפסיק להרגיש את תחושת ההבדל עצמה.

האם השלמות בכלל ניתנת להשגה בפועל?

אליעד...