מתי נכון לבקש ממישהו להגדיר את השאלה שלו?

כאשר אדם שואל שאלה, אליעד כהן מדגיש את חשיבות הבנת השאלה לפני מתן התשובה. לדבריו, אנשים רבים משתמשים בשיטה של בקשת הגדרה ("תגדיר למה התכוונת?") כאשר אין להם תשובה לשאלה. במקום להודות שאין להם תשובה, הם מנסים להתחמק על ידי כך שהם דורשים הגדרה מדויקת, גם אם אין לכך הצדקה אמיתית. מצב כזה קורה לפעמים מתוך תחושת אי - נעימות להודות בחוסר ידע, ולכן הם מתחילים מעגל של "תגדיר לי", עד שהשואל מסתבך ומאבד את הכיוון של השאלה המקורית שלו.

אליעד מסביר שכעיקרון, לא קיימת אפשרות לקבל הגדרה מוחלטת ומלאה לשום דבר בעולם. כל הגדרה היא תמיד יחסית ולא שלמה. לדוגמה, כששואלים "מה זה שולחן?" אפשר לומר שזה משהו עם ארבע רגליים ששמים עליו דברים, אבל אז אפשר לשאול, מה זה "ארבע"? מה זה "רגליים"? כלומר, כל מושג יכול להתפרש בעוד ועוד מושגים אחרים, עד אינסוף, ולכן הגדרות לעולם אינן מוחלטות אלא תמיד תלויות בהקשר ובמשמעות שנותנים להן.

מהו השימוש הנכון והלא נכון בבקשת הגדרה בדיון?

אליעד מבחין בין שני מצבים שבהם מבקשים ממישהו להגדיר את שאלתו:

• שימוש לא נכון בבקשת הגדרה:
  
  כאשר אדם מבקש הגדרה רק כדי להתחמק מלהשיב על השאלה. במקרים אלה, המבקש אינו באמת מעוניין בהגדרה, אלא רק רוצה ליצור בלבול או להתיש את השואל עד שיוותר. זה נפוץ במיוחד כאשר השואל לא באמת הפנה את השאלה באופן אישי, אלא המבקש להגדרה חושב בטעות שהשאלה מופנית אליו ומרגיש חובה לענות, ולכן בוחר בדרך ההתחמקות.
• שימוש נכון בבקשת הגדרה:
  
  כאשר באמת קיימת תלות בין התשובה להגדרה. במקרה כזה, אליעד ממליץ לשאול "למה בדיוק אתה מתכוון?" או "מה המשמעות שאתה רוצה לתת למונח?". אם לשאלה יש כמה משמעויות אפשריות, רצוי להציע מספר הגדרות חלופיות ואז להסביר כיצד התשובה משתנה בהתאם לכל אחת מן ההגדרות האלה. לדוגמה, אם אדם שואל "מה המשמעות של המילה אהבה?", רצוי לשאול אותו: "האם אתה מתכוון לאהבה רגשית, לאהבה בין הורה לילד, לאהבה בין בני זוג או למשהו אחר?".

מה לעשות כשמישהו מתחמק עם "תגדיר לי"?

אליעד מסביר כי כאשר מישהו משתמש בטריק של "תגדיר לי" כדי להתחמק, אפשר להתמודד איתו בכמה דרכים:

• לשאול אותו בחזרה: "מה בדיוק אתה רוצה שאגדיר? איזה חלק בשאלה לא ברור לך?" וכך לחייב אותו להבהיר את כוונתו.
• לבקש ממנו להציע כמה אפשרויות להגדרה, ואז להתייחס להגדרות שלו כדי להבהיר את התשובה.
• להסביר לו שהתשובה לשאלה תלויה במשמעות שנותנים למילים מסוימות, ואם הוא אינו מציע את המשמעות הרצויה לו, אין אפשרות לתת לו תשובה מדויקת.

לדוגמה, אם מישהו מבקש הגדרה למילה "תפוח", אפשר לשאול אותו: "אתה מתכוון לפרי, או למשהו אחר בשם דומה?" וכך לגרום לו להסביר למה בדיוק הוא מתכוון.

כיצד נכון לגשת לשאלות מרובות משמעויות?

אליעד כהן מציע כי כאשר נתקלים בשאלה שניתן לפרש אותה בכמה אופנים, הדרך הנכונה היא להציג בפני השואל את האפשרויות השונות לפירוש, ואז להסביר לו איך התשובה משתנה לפי כל אפשרות. לדוגמה, אם שואלים "מה זה להצליח?", ניתן לומר לשואל: "אם אתה מתכוון להצלחה כלכלית אז התשובה היא כזאת, אם להצלחה בזוגיות אז התשובה אחרת, ואם להצלחה נפשית או רוחנית אז התשובה משתנה שוב." כך בעצם מסייעים לשואל לקבל הבנה ברורה יותר של השאלה של עצמו.

האם אפשר בכלל להגדיר דברים בצורה מוחלטת?

אליעד מדגיש כי לא קיימת שום הגדרה מוחלטת ושלמה בעולם, וכל הגדרה מבוססת על מושגים נוספים שגם הם צריכים הגדרה בעצמם, ולכן התהליך של הגדרת דברים הוא תמיד תהליך אינסופי. אף פעם אי אפשר להגיע ל - 100% של בהירות מוחלטת. כל הגדרה היא בהכרח חלקית, ולכן חשוב להיות מודע לכך כאשר מבקשים הגדרות במהלך דיון. לדבריו, לא צריך להתעקש על הגדרות מיותרות אם הן לא באמת נחוצות להבנת הנושא.

כיצד נכון לנהל דיון ברור ויעיל?

לסיכום, אליעד כהן ממליץ:

• להבין קודם כל את השאלה לפני שנותנים תשובה.
• להיות ערניים מתי הבקשה "תגדיר לי" היא ניסיון התחמקות ומתי היא הכרחית להבנה אמיתית.
• במקרה של שאלות עמומות או רב - משמעיות, רצוי להציע הגדרות חלופיות ולענות לפי כל אחת.
• להיות מודעים לכך שהגדרות אינן מוחלטות ולכן יש להשתמש בהן ככלי הבהרה ולא ככלי התחמקות.