... או סבל, טוב או רע, להבדיל בין טוב לבין רע, האם הכל יכול להיות? סובל כל הזמן, אושר נצחי, סבל נצחי, מצבי רוח משתנים מהו ההיגיון שבסבל 100% מפסיקים לסבול? בהרצאה ... למעשה, אם לא תוכל להבדיל בין טוב לרע, לא תוכל להרגיש רע בכלל. מה לעשות כאשר לא רוצים לשנות את המצב? אליעד מסביר שאם אדם סובל והוא לא מוכן לקבל את הסבל ... רע, את צריכה שהמוח יבדיל בין טוב לרע. ואם המוח שלך יגיע למצב שאין אבדל בין טוב לרע, אז אין זה... (דקה של הסחות דעת ודברי חולין) ש: האדם שאתה הגדרת אותו, ... הסוף, ממילא מפסיקים להבדיל בין טוב לרע. זה לא.. זה עובד כך: צד אחד כשאתה מגיע לסופו, אתה מפסיד להבדיל בין טוב לרע. אוקיי, נו, אז מה השאלה? ש: עכשיו צריך להוריד את זה לחיי היומיום אליעד: צריך? צריך? צריך? ש: אני רוצה.. אליעד: אוקיי ... לך רע, אז לא תוכל להבדיל בין טוב לרע . מכריה את המפשט הזה? עכשיו הבאנו אותו. הוא נראה לך הגיוני? ש: יש בו היגיון. אליעד: את מבינה את ההיגיון שלו? מה ...

... לרצות להתמרד, נגד כל חינוך באשר הוא. והעניין הוא, שהילד נולד, כמעט בלי שום הבחנה בין טוב לבין רע. כי הילד, כמעט לא מבדיל בין טוב לבין רע. ומי שלא מבדיל בין טוב לבין רע, לא יכול לשרוד כאן בעולם שלנו. והמטרה המרכזית של חינוך הילדים, היא לגרום לילד, להבדיל בין טוב לבין רע, ולגרום לילד לעשות דברים טובים ולא לעשות דברים רעים. שזוהי בעצם, כל המהות של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, אז מצד אחד, הם עושים איתו חסד. כי אם הילד לא ילמד להבדיל בין טוב לבין רע, הוא יוכל להיפגע מדברים רעים, והוא לא ישרוד בעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שברגע שההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע, הם בעצם לוקחים מהילד את החופש הטבעי שלו, והם מכניסים אותו לבית כלא של הגדרות שונות. כי כאשר האדם לא מבדיל בין טוב לבין רע, אז הוא מרגיש חופשי לעשות כרצונו. כי הוא אינו מחוייב, לשום דבר בעולם. וכאשר האדם לא מבדיל בין טוב לבין רע, אין לו שום פחד או חרדה, ואין לו שום רגשי נחיתות, ואין לו שום תסכולים, ואין לו שום בעיות נפשיות כלשהן. וברגע שהאדם לומד להבדיל בין טוב לבין רע, אז מצד אחד הוא מתקרב אל הדברים שמוגדרים כטובים, אבל מצד שני הוא מאבד את החופש הטבעי שלו כנל. ואז, כאשר הילד לומד להבדיל בין טוב לבין רע, אז בעצם הוא מתחיל לחוות רגשות של אהבה ושל שנאה, כלפי כל מיני דברים וגם כלפי עצמו. ואז הילד לומד להתחיל לרצות להרגיש רק ... או רע, הוא חווה את המציאות, בחוויה מאוד ייחודית, שרבים וטובים היו רוצים לחזור לחוויה הזאת. וכאשר מחנכים את הילד להבדיל בין טוב לבין רע, ומחנכים את הילד להיות תחרותי, ולהגדיר לעצמו מה הוא רוצה, ולדעת להבדיל בין מה שטוב לו לבין מה שרע לו, הרי שבכך, בעצם, ... לו את החופש שלו. שזאת פגיעה ישירה באגו של האדם. והוא הופך להיות עבד, במקום להיות מלך. וכאשר הילד מתחנך ולומד להבדיל בין טוב לבין רע, שזה תהליך הכרחי, הרי שבעצם לוקחים לילד את החופש שלו. כך שאין פלא, שהילד חווה לחץ נפשי, ומפתח בעיית התנהגות הפרעת קשב ...

... פחד וחרדה כלל. משום, שעדיין אין לתינוק, כמעט שום תפישת טוב ורע. כי הפחד והחרדה קיימים ותלויים, בתפישת הטוב והרע של האדם. כי מי שאינו יודע להבדיל בין טוב לבין רע, הוא אינו יכול לפחד כלל, וגם לא ... ומתבגר, התודעה, השכל והרגש שלו מתפתחים, להבדיל בין הדברים השונים שיש במציאות. והאדם לומד להבדיל, בין מה שהוא אני, לבין מה שהוא אינו אני. ולהבדיל, בין טוב לבין רע. ולהבדיל, בין מותר לאסור. ... לחנך את הילד, להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב. כי אם האדם לא יתרחק מהרע ולא יתקרב אל הטוב, הוא לא ישרוד כאן בעולם. וההורים, מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע . ולדעת, להגדיר את הרצונות שלו. ... לו רע ולא טוב. כי החרדה והפחד, הם רק מהרע. כי האדם, לא מפחד מכך שיקרה לו דבר טוב, אלא רק מכך שיקרה לו דבר רע. וככל שהאדם לומד טוב יותר, להבדיל בין טוב לבין רע, כך הוא מפחד יותר מהרע ורוצה יותר את הטוב. כך, שההורים מחנכים את הילד שלהם לשרוד בעולם, על ידי זה שהוא יבדיל בין טוב לבין רע. אבל הם גם מחנכים אותו, לפחד ... שיש הבדל בין טוב לבין רע, הוא ממילא, גם, חי ללא כל פחד, וגם, מפחד מכל מיני דברים בו זמנית, לפי הרצונות שלו. וכאשר הילד גדל, אז הוא לומד להבדיל, בין טוב לבין רע. ואם הילד לא לומד בו זמנית, שיש ... לבין רע, הרי שהחרדות והפחדים מתגברים אצל הילד. וככל שהחשיבה של ההורים של הילד, היא, שיש טוב ורע, נפרדים אחד מהשני, כך גם הילד לומד מהם, להבדיל בין טוב לבין רע. ולא לומד מהם, את נקודת המבט, ...

... את עצמו, ללא שום תנאי. כי כאשר ילד קטן נולד, הוא עדיין לא יודע להבדיל בין טוב לבין רע. כי השכל של האדם מבדיל בין טוב לבין רע. וכאשר ילד קטן נולד, השכל שלו לא מפותח, ועל ידי זה הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע. וממילא ברירת המחדל שלו והטבע שלו, היא לאהוב את עצמו, ולאהוב את כל המציאות כולה, באותה המידה. כי אצל ילד קטן, ... והפחות, זה הכל לפי קנה מידה של טוב ורע. והילד הקטן שלא יודע להבדיל בין טוב לבין רע, ממילא הוא לא יודע להבדיל, בין מי שהוא יותר טוב או פחות טוב. וכמובן שגם אצל הילד הקטן, גם אצלו יש שכל כלשהו ... אוהב גם לא את עצמו. אלא, שלאדם הבוגר יש שכל. והאדם, כן יודע להבדיל בין טוב לבין רע. אז כיצד יאהב האדם את הרע, כפי מה שהוא אוהב את הטוב? והעניין הוא, כי בעולם שלנו יש טוב ורע. והשכל של האדם יודע להבדיל בין טוב לבין רע וטוב שכך. כי אם האדם לא היה יודע להבדיל בין טוב לבין רע, ממילא לא היה לאדם שום רצון עצמי. כי רצון עצמי קיים, רק כאשר האדם חושב שיש טוב ורע, ואז האדם רוצה את הטוב ולא ...

... אישי, לבין הצורך שלהם בלהציב גבולות לעצמם. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא נולד כמעט בלי שום הגדרות של טוב ורע כלשהן. וכדי לשרוד כאן בעולם, לשם כך מחנכים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע. ומצד אחד, זה עוזר לילד לשרוד ... לחיים שלו. כי בלי הגדרה של טוב ורע, אין משמעות מיוחדת לחיים. אבל מצד שני, זה גם לוקח לילד, את החופש האישי והרגשי שלו. והילד, שעד לפני כמה שנים, הוא לא ידע להבדיל בין טוב לבין רע, החוויה המרכזית שאותה הוא חווה ...

... כל המציאות בשלמות, במקרה כזה אפשר לומר שהוא מפסיק לשפוט את המציאות. כי המהות של שיפוט המציאות, הוא בכך שהאדם יודע להבדיל בין טוב לבין רע . אך כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, הרי שהוא מבין את הטוב שיש בכל דבר, וממילא גם כושר השיפוט שלו ... יודע שהכל טוב באותה המידה, ואין לו שום שיפוט על העולם, ומהצד השני בהחלט יש לו שיפוט על העולם, ובהחלט גם הוא יודע להבדיל בין טוב לרע, אלא שהוא עושה זאת מתוך נקודת מבט של הכל טוב. ונמצא אם כן, כי החכם הגדול ביותר שמבין את המציאות ...

... המציאות האלו. והחכם האמיתי, גם הוא יודע להבדיל בין טוב לבין רע. כי בעולם שלנו יש טוב ויש רע. אלא, שהחכם האמיתי חווה את הנפרדות של הטוב והרע, כדבר שהוא עצמו ... מבדילה בין טוב לרע, הרי שבכך בעצם הוא עצמו מבדיל בין טוב לרע. ולא להבדיל בין טוב לרע, פירושו שהאדם לא מבדיל בין: להבדיל בין טוב לרע, לבין: לא להבדיל בין טוב לרע. שעל ידי זה האדם גם מבדיל בין טוב לרע בעולם הממשי שלנו, וגם לא מבדיל בין טוב לרע בעולם הפנימי שבתוכו. וזאת שלמות האחדות, כאשר אין הבדל בין הפכים לבין אחדות. כי גם המחשבה שיש ...

... שאליעד מתייחס אליה היא החשש של אנשים שמא הם ישתגעו בעקבות שאלות עמוקות שכאלה. כאן אליעד מסביר משהו חשוב מאוד: אם אדם יגיע למצב שבו הוא לא יכול יותר להבדיל בין טוב לרע, בין קיר לאין קיר, הוא למעשה יהיה במצב של שיגעון מוחלט. במצב כזה, אין כל רע, כי הוא לא מסוגל להבדיל בין טוב לרע כלל. ולכן, גם המצב הזה הוא למעשה מצב של טוב מוחלט, כי כבר לא יכול להיות בו רע. עם זאת, אליעד לא ממליץ לאדם להשתגע. הוא ממליץ רק לשאול את השאלות הללו באומץ ולחפש את ... אין כאן קיר, אולי זה דמיון? אבל האדם יכול לנסות ונתקל בקיר, כך שמבחינתו יש קיר. כל זמן שאדם מסוגל להבדיל בין יש קיר או לבין אין קיר, הוא יודע עדיין להבדיל בין טוב לרע, הוא שפוי לחלוטין. ואם אדם לא יודע להבדיל בין יש קיר או אין קיר, הוא משוגע, ומשוגע אינו יודע להבדיל בין טוב לבין רע, בין יש קיר ובין אין קיר. וגם המצב הזה של שיגעון הוא טוב לחלוטין, כי אין הבדל בין הטוב לרע. והמשוגע אינו יודע שהוא משוגע, וזה מצב מצוין. אני לא חושב שאדם צריך להשתגע, ...

... ידע לשמור על עצמו מדברים רעים וכולי. אלא, שלכל יתרון יש גם חיסרון. והיתרון שיש לאדם הבוגר, מכך שהוא יודע להבדיל בין טוב לבין רע וכיוב, היתרון הזה, יש בו גם חיסרון. ואחד מהחסרונות הוא, שההבנה של האדם להבדיל בין טוב לרע, מכניסה את האדם לחרדות ופחדים גלויים וגם מודחקים. וההבנה הזאת יוצרת אצל האדם דיכאון ומועקה. בין אם אלו דיכאון ומועקה גלויים, ובין אם אלו דיכאון ומועקה עמוקים בתת המודע של האדם. וההבנה הזאת שהאדם מבדיל בין טוב לבין רע , יוצרת לאדם גם מחשבות טורדניות, שגורמות לכך שהאדם לא מצליח להירדם, בגלל סיוטים בשינה, פחד לילה, ביעותי לילה וכיוב. מה שיוצר אצל האדם, בעיות שינה והפרעות שינה כאלו ... ידי זה בסופו של דבר, האדם מצליח להכיל בתוכו, את שתי נקודות המבט האלו, בו זמנית. ואז, מנקודת המבט שבה האדם כן מבדיל בין טוב לבין רע, מנקודת המבט הזו, אכן יכולות להמשיך לאדם, בעיות השינה והפרעות השינה, עד כדי עוצמה של סיוטים בשינה וביעותי לילה. ואעפכ יש לאדם גם עוד נקודת מבט נוספת, שכאשר האדם מתחבר ...

... ראש באופן אקטיבי, אלא שברירת המחדל של האדם היא, הקטנת ראש. שמלכתחילה האדם נולד בלי שום דעה מוקדמת ובלי שום שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. ורק אחכ שהאדם מתבגר, אז הוא מתחיל להיות חכם, ומתחיל להבדיל בין טוב לבין רע. ואז ממילא האדם גם סובל מחרדות ומפחדים. וכדי ...