תורה, ידיעה ובחירה, שכר ועונש, יהדות, מצוות עברות, אחדות הבורא איך מסתדרת התורה היהודית עם רעיון האחדות של המציאות? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא כיצד אפשר ליישב בין ... שהכל אחד, גם הטוב וגם הרע, ושאין באמת נפרדות - לבין התפיסה הדתית והיהודית בפרט, המדברת על טוב ורע, מצוות ועבירות, שכר ועונש, והתקרבות לבורא. התפיסה הבסיסית של האחדות אומרת שאין שום נפרדות במציאות, ושכל מה שנראה כרע הוא למעשה טוב מוחלט, כי הרע והטוב שניהם ביטויים של אותה מציאות אחת. מצד שני, התורה והדת מדגישות את ההבדל בין טוב לרע, ומדריכות את האדם להימנע מהרע ולבחור בטוב. על כן, עולה השאלה איך ... נפרדות אם כל מטרתו היא האחדות? לדבריו, זו סתירה מובנית בתפיסת הדת - אלוהים ברא את העולם מתוך תהליך של הרחקה וצמצום של עצמו, ונתן לאדם שכל ורצונות המכוונים אותו לנפרדות. אם המטרה הסופית הייתה שהאדם יחווה רק את האחדות, לא הייתה סיבה לברוא עולם עם ... נברא כך, וניתנו לאדם רצונות אחרים. הסיבה היא, לפי אליעד, שכל תהליך הצמצום והנפרדות הוא חלק ממשחק של המציאות עצמה, שבו האדם חווה שהוא נפרד כדי שיוכל להבין בסופו של דבר ... זו סתירה מהותית שעליה לא ניתן לגשר באמת, אלא להכיר בכך שכל סיפור הבחירה הוא למעשה חלק מהמשחק של המציאות עצמה. האם יש משמעות לשכר ועונש אם הכל מאלוהים? אליעד כהן מדבר גם על סתירת השכר והעונש. הדת אומרת שאלוהים ברא את יצר הרע כדי לתת לאדם אפשרות להתגבר עליו ולקבל שכר, ושאם לא היה כך, האדם היה מתבייש ... ועונש על מעשיו - בעצם כופר באחדות של הבורא. מהי המסקנה לגבי התורה והדת לפי תפיסת האחדות? לסיום, אליעד כהן מסביר שמנקודת המבט האמיתית של אחדות המציאות, כל התורה וכל המצוות הן בסופו של דבר חסרות משמעות כיעד סופי. לדבריו, מי שבאמת יבין את התורה עד הסוף יזרוק אותה הצידה, כי הוא יבין שהכל אחד ואין הבדל בין טוב לרע, וממילא אין צורך במצוות או איסורים. הוא מדגיש שאנשים חכמים באמת יגיעו לתובנה שהתורה היא לא האמת המוחלטת אלא רק כלי זמני - צמצום של האמת הגדולה יותר, שהיא האחדות המוחלטת של כל הדברים. האדם ... שאלות, ולא להאמין לשום דבר בלי לבדוק אותו לעומק, אפילו לא לתורה או לרעיונות הדתיים המקובלים. הוא טוען שרק ההבנה שכל המציאות היא ביטוי של אלוהים ושאין באמת נפרדות תביא את האדם לאחדות אמיתית, ידיעה אמיתית - לא מתוך אמונה, ... הבנה פנימית. האם קיימת בחירה חופשית? מהי משמעות החיים לפי היהדות? מהי אחדות הבורא? איך אפשר להתקרב לאלוהים? מדוע אלוהים ברא את העולם? ...

... יש או אין, טיפשות + שקר חזל + היהדות, אחד אמת שקר טוב או רע, סם החיים וסם ... השאלה האחרונה הזאת היא שאלה שהשכל לא יכול לענות עליה, משום שהשכל הרגיל לא מסוגל להכיל בתוכו דבר ... להתקיים בו זמנית?. לפי אליעד, השכל האנושי מסוגל להבין שיש רק יש או רק ... גם יש וגם אין באותו הזמן. מדוע השכל לא יכול להבין את הפרדוקס של היש והאין? אליעד מסביר שהשכל הרגיל שלנו עובד על בסיס ניגודים: או ... להבין את הפרדוקס. זה נובע מכך שהשכל מניח שיש הפרדה בין יש לאין. השכל מניח שיש הפרדה בין אדם לסביבה, בין ... מבין שהמציאות אינה כפופה לחוקי השכל הרגיל. כיצד מגיעים להבנה מוחלטת של ... המוות לפי אליעד כהן? אליעד מסביר שכל דבר במציאות יכול לשמש כסם חיים או ... לאמת. מדוע אליעד מבקר את חכמי היהדות ואת דברי חזל? אליעד מתייחס לביקורת כלפי היהדות וחזל בטענה שהמסורת והדת מסתירות ... ולא נכונות. אליעד מסביר שבגלל שהיהדות והמסורת מאוד קרובות לאמת, הן יותר ... מהסבל ומהספקות? אליעד מסביר שכל סבל, ספק או שאלה מגיע מתוך הנחה שיש ... לאחוז בשום דבר ספציפי כי הוא מבין שכל הצורות הן ביטוי של אותה מהות אחת. מה המשמעות של אל תאמרו מים מים בליקוטי מוהרן? אליעד מציין ציטוט מתוך רבי נחמן מברסלב, אל תאמרו מים מים, ... המשמעות היא שהאדם לא צריך להסתפק בשכל המפריד בין טוב ורע, אמת ושקר, אלא ... מה זה סם החיים וסם המוות? מדוע השכל לא יכול להבין את הפרדוקס? איך ... האם אפשר לשקר באופן מוחלט? מדוע היהדות מסתירה את האמת? מדוע כל רצון ושאלה ... חיסרון וספק? אליעד כהן פותח בכך שכל שאלה שהאדם שואל, כל דבר שהוא רוצה או ... הזאת היא כל כך בסיסית ועמוקה עד שהשכל לא מסוגל בכלל להתמודד איתה. הסיבה לכך היא שהשכל האנושי הרגיל מבוסס על הפרדה מוחלטת בין דבר והיפוכו. השכל יכול לקבל שיש שולחן או שאין שולחן, ... סוג של הגדרה. כך בעצם האדם מגלה שכל צורה בעולם אינה קיימת בפני עצמה, אלא ... הגדולה של האדם, לפי אליעד, היא שהשכל הרגיל והיומיומי שלו מתנגד להבנה כזאת. השכל בנוי על ההנחה שיש או דבר או היפוכו, ... אחרת, הוא באמת משתחרר מהספק. למה היהדות ודברי חזל מונעים מהאדם להגיע להבנה אמיתית? אליעד מבקר באופן נוקב את היהדות ואת חזל, בכך שהם מסתירים מהאדם את ... הבסיסיות ביותר של הקיום. המסורת היהודית כביכול מעודדת לשאול שאלות, אבל ...

... הסביבה, סביבה חברתית, כתות, תלות במורה הרוחני, להיות אינדיבידואל, יהדות, סביבה טובה, סביבה רעה, סביבה תומכת, סביבה חיובית, סביבה שלילית איך הסביבה משפיעה על האדם והאם זה תמיד חיובי? אליעד מסביר שלסביבה יש השפעה מכרעת ... האם תמיד כדאי לבחור בסביבה חיובית? אליעד מדגיש שכל החלטה לגבי הסביבה חייבת להיות תלויה במטרה הסופית. למשל, אם המטרה היא להיות שמח, אז סביבה שבה אנשים שמחים בהחלט יכולה לעזור לאדם להיות שמח יותר. אם ... האדם תלוי מאוד בגורם שמוביל את הסביבה, כגון מורה רוחני, רב או מנהיג כלשהו. בסביבות כאלו, אותו אדם בראש הסביבה מפיק תועלת רבה מכך שהאנשים סביבו תלויים בו. הוא מרגיש טוב יותר, חזק יותר ובעל ערך. אבל ... מאוד בקרב האנשים שסביבו. לדוגמה, אדם שתלוי במורה הרוחני שלו יתקשה מאוד להסתדר לבד, ויהיה חייב תמיד לחזור לאותו אדם או לאותה סביבה כדי להרגיש טוב. אליעד מתאר זאת כמצב שבו נותנים לך אוכל רק אם אתה בתוך ... טוען שסביבה טובה באמת זו סביבה שמאפשרת לך לצמוח ולהתפתח , אך גם מעודדת אותך להגיע למצב שבו אתה כבר לא תלוי בה. זוהי סביבה שמטרתה לעזור לך להיות עצמאי לחלוטין, כך שתוכל למצוא את כל מה שאתה מחפש בתוכך, גם ... להרגיש שלם או מאושר. בניגוד לכך, בסביבות אחרות, כגון הדת היהודית או קבוצות רוחניות שונות, תמיד יש היררכיה - אלוהים, משה, רבנים, ואז האדם הפשוט. ההיררכיה הזו מייצרת תלות ברורה, והאדם לעולם לא יכול להגיע לאלוהים לבד. הוא תמיד ... סוגי סביבות: סביבה תומכת אמיתית - סביבה שעוזרת לך להתפתח, ומכינה אותך לעצמאות מלאה. זו סביבה שמטרתה לעזור לך לגלות את הכוח הפנימי שלך, כך שלא תהיה תלוי בה בעתיד. סביבה שיוצרת תלות - סביבה שמציגה את עצמה ... שאתה תמיד חייב להיות בה או קשור אליה. למשל, קבוצות רוחניות שבהן המורה הוא הכרחי, ובלעדיו אי אפשר להתפתח. כיצד לדעת אליעד אפשר להימנע מתלות בסביבה? אליעד מדגיש כי הדרך להימנע מתלות היא להבין ולהפנים את הכוח הפנימי שלך. זה אומר לבדוק בעצמך מה אתה באמת ... איך הסביבה משפיעה על האדם? כיצד להימנע מתלות במורה רוחני? מהי סביבה תומכת באמת? האם תלות בסביבה היא דבר רע? איך לפתח אושר פנימי שאינו תלוי באחרים? מה ההבדל בין סביבה חיובית לסביבה שלילית? ...

... תאוות גופניות, תאוות הגוף, תאוות ניאוף, תאוות נשים, תאוות ממון, תאוות אכילה, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, יהדות, לשבור את התאוות, רוחניות, העולם הבא מהן תאוות הגוף ... כשאדם מזדהה עם תאווה גופנית מסוימת, הוא בעצם מזדהה עם הרצון המוגבל שלו. אליעד טוען שכל עוד האדם קיים בצורה של רצון, הוא למעשה חווה סוג מסוים של תאוות הגוף. האם יש הבדל בין תאוות גשמיות לרוחניות? לפי אליעד, אין הבדל מהותי בין תאוות גשמיות לתאוות רוחניות. תאווה היא תאווה ללא קשר לתוכן שלה. לדוגמה, אדם שרוצה כבוד או אדם שרוצה אוכל - שניהם חווים חיסרון ורצון מסוים, ולכן שניהם מתאווים. תאווה רוחנית, כמו רצון ללמוד תורה, אינה שונה במהותה מתאווה גשמית כמו רצון לממון או אוכל. שתיהן יוצרות חיסרון וסבל. מדוע השיטות הרוחניות טוענות שתאוות הגוף רעות? אליעד מסביר שהסיבה שהשיטות הרוחניות (כמו היהדות ושיטות אחרות) נוטות להגדיר את תאוות הגוף כרעות, היא שהן משוות אותן לתאוות רוחניות שנראות להן גבוהות יותר או ... ולכן הן מקור לסבל. הן מעודדות אנשים לוותר על התאוות הגשמיות ולהמיר אותן בתאוות רוחניות, כמו לימוד תורה או שאיפה לעולם הבא, כי אלה נתפסות כיציבות יותר. האם באמת תאוות רוחניות עדיפות על תאוות גשמיות? אליעד טוען שהעדיפות של תאווה רוחנית על פני תאווה גשמית היא רק ... רואים כיצד אחרים סובלים מתאוות גשמיות (כמו תאוות אכילה, מין או כסף), ולכן הם מסיקים שרוחניות היא פתרון עדיף. אך אליעד מדגיש שזו רק אשליה, כי בפועל גם תאווה רוחנית יוצרת את אותו מנגנון של ... אדם שרוצה להתענג על אלוהים או להגיע להארה, עדיין חווה חיסרון ורצון. מה קורה כשאנשים חוזרים בתשובה או בשאלה? אליעד מתייחס גם לחזרה בתשובה וחזרה בשאלה. הוא מביא את הדוגמה של אורי זוהר, שחזר בתשובה ועבר מתאוות גשמיות (כמו כסף או נשים) לתאוות רוחניות (כמו לימוד תורה). הוא מראה שלמעשה לא נפתרה אצלו בעיית התאווה - היא פשוט שינתה צורה. גם מי שחוזר בשאלה, ועובר מתאוות רוחניות לתאוות גשמיות, עובר תהליך דומה, ועדיין נשאר במעגל של תאווה וסבל. מה ההיגיון שמוביל אנשים להעדיף רוחניות על גשמיות? ההיגיון מאחורי העדפת הרוחניות הוא שהאדם רואה שהתאוות הרוחניות פחות גורמות לו סבל מידי או נראה לעין, בהשוואה לאנשים אחרים שסובלים מתאוות גשמיות. לדוגמה, אדם שלומד תורה עשוי להרגיש פחות סבל מיידי מאשר אדם שנאבק עם תאוות כסף. עם זאת, אליעד מסביר שזו אשליה יחסית, משום שגם תאוות רוחניות, ככל שהן חזקות יותר, ...

... העיניים ביהדות , להסתכל על נשים, להסתכל על בחורות, הסתכלות אסורה, מחשבות מיניות, גירוי מיני, נשות הטאליבן, קדושת העיניים, ולא תתורו, שמירת הברית, פגם העיניים, משיכה מינית מה ... שמירת העיניים לפי היהדות? הנושא של שמירת העיניים ביהדות קשור לפסוק ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, שהתפרש במסורת היהודית כאיסור להסתכל על נשים מתוך חשש שההסתכלות תוביל למחשבות מיניות ולסטייה מעבודת האל. המקור של האיסור מתחיל בעצם באיסור עבודת אלילים, כי ההיגיון אומר שאם אדם ... מתוך ההיגיון הזה, התפתחה ההחמרה שאסור לחשוב על נשים, ומכאן גם שאסור להסתכל עליהן, ואם אסור להסתכל, אז על הנשים לכסות את עצמן. התפתחות זו יכולה להגיע עד מצב של כיסוי מוחלט, כמו נשות הטאליבן או מנהגים קיצוניים אחרים של כיסוי פנים או שימוש במשקפיים מטשטשים. מה המקור להתפתחות ההלכתית של איסור הסתכלות על נשים? אליעד מסביר שההתפתחות מתחילה באיסור פשוט של עבודה זרה ומגיעה עד לכדי ציפייה מנשים לשבת בנפרד או לעבור לצד אחר של הכביש כדי לא לגרום לגברים לחשוב עליהן. לדוגמה, הוא מספר על מקרים בהם אנשים דתיים שמו לעצמם כיסוי לעיניים או משקפיים מטשטשות כדי להימנע מהסתכלות על נשים, ואפילו על רב שהחליט לעוור את עצמו מתוך רצון להימנע לגמרי מהפיתוי המיני. הרעיון ... תמיד חלמה להיות צדיקה, והשאיפה שלה לטוב העניקה לה יתרון רוחני. המשל הזה ממחיש שהניסיון להימנע בכוח ממשהו אסור רק מחזק את ההתעסקות בו. מה הגישה הנכונה לפי אליעד להתמודדות עם הסתכלות אסורה? לפי אליעד, הפתרון האמיתי הוא לא ... להסתכל על נשים ביהדות? איך להתמודד עם מחשבות מיניות? האם איסור מיני מגביר את המשיכה? למה דברים אסורים מושכים אותנו? האם איסור מיני עוזר לשמור על קדושה? ...

... מאלוהים, רצון חופשי, סתירות ביהדות, סתירות בתורה, בחירה וידיעה, בחירה חופשית, אלוהים יודע את העתיד, ידיעת הבורא, אלוהים יודע מה יהיה, אלוהים יודע מה יקרה מה המשמעות של הכל צפוי והרשות נתונה ומה הקשר בין שני ... שהרשות נתונה היא משהו שנאמר בתורה . הוא מציין שהתורה מביאה את הרעיון של הכל צפוי, אך גם את הרעיון של הרשות נתונה. אליעד שואל, אם הכל צפוי, אז איך יכולה להיות רשות נתונה? אם הכל ידוע מראש, אז אין באמת מקום לבחירה ... הקיום של סתירות דומות בתנך וביהדות בכלל. הוא מתאר את הדיון הפילוסופי שמתנהל על פני הדורות, ושם דגש על איך יש אנשים שמבינים את הרעיון של הכל צפוי ואחרים מבינים את הרעיון של הרשות נתונה. השאלה היא ... את הדברים רק דרך הפילטר של השכל האנושי שלנו, אך יתכן שישנם מושגים או רעיונות שהשכל שלנו לא מסוגל לקלוט אותם במלואם. לכן, הוא מציע שמה שנראה לנו כסתירה עשוי להיות אמיתי ונתפס רק ממקום שונה, שלא תמיד נמצא בהישג ידנו להבין. הוא גם מדבר על האופן ... יותר של הרעיונות בתנך וביהדות. על פי אליעד, כאשר אנו מדברים על מה שהכל צפוי והרשות נתונה, זה לא בהכרח אומר שאם אתה בוחר, אתה לא עושה את מה שאלוהים צפה. הוא מציין את הרעיון שבמקום מסוים, ... להיות מוגבלות, ולפעמים השכל שלנו לא יכול להכיל את המורכבות של רעיונות רוחניים גבוהים. הוא מציין שייתכן שבחירה חופשית יכולה להתקיים לצד ידיעת אלוהים, רק שאנחנו לא תמיד מסוגלים לתפוס את ההשלכות המלאות של רעיונות אלו. אליעד מציין את הדימוי ... שבתוך ההבנה שלנו של עקרונות דתיים, ושעלינו להיות מוכנים לקבל את המורכבות שבקיום של עקרונות שנראים כסתירות. הכל צפוי והרשות נתונה? האם אלוהים יודע את העתיד? איך הרשות נתונה אם הכל צפוי? סתירות בתורה וביהדות מהו רצון חופשי? ידיעת אלוהים והבחירה החופשית ...

אמונה באלוהים, נתינת צדקה, כוחי ועוצם ידי, השתדלות, פרנסה, להאמין באלוהים, הפרשת מעשרות, ביטחון באלוהים, לבטוח באלוהים, כפירה באלוהים, שמירת מצוות, הכל מאלוהים, יהדות מהו התפקיד של השתדלות באמונה ובפרנסה? ההרצאה מתארת את הקשר בין אמונה באלוהים , השתדלות ופרנסה, תוך כדי דיון במושגים כמו כוחי ועוצם ידי, נתינת צדקה והפרשת מעשרות. אליעד מתאר את הקונפליקט שבין האמונה בהשגחת אלוהים ובין הצורך בהשתדלות בעולם ... הדרך. מהו הקשר בין עבודה לפרנסה בעיני הדתי? אליעד מביא דוגמה על אדם דתי שמקבל קצבה, אך עדיין לא הולך לעבוד. הוא מסביר את המתח שבין המצוות - יש מצוות ללמוד תורה ויש מצוות להתפרנס. הוא שואל מדוע האדם הדתי לא הולך לעבוד ומסביר כי כאשר יש לו מספיק כסף, אין לו צורך לעבוד. אם יש לו כסף כבר, הוא עובר לדאגה לצרכים רוחניים. אליעד מציין שגם כאשר יש לאדם את כל הצרכים הכלכליים, ישנו עדיין את הצורך לבצע את המצוות, ובחלק מהמצוות יש צורך בשיתוף פעולה עם אלוהים. כיצד אדם יכול להראות אמונה מוחלטת באלוהים? בהמשך ההרצאה, אליעד עוסק בשאלת האמונה המוחלטת. הוא מתאר את הקונספט של להאמין באלוהים באופן טוטאלי, לא רק מתוך תיאוריה אלא מתוך חוויות. הוא מביא את הדוגמה של אדם שהולך ללמוד תורה בלי לדאוג לאוכל, כשהוא בטוח שאלוהים יספק לו את הצרכים. אליעד מסביר את הרעיון שמי שבאמת מאמין לא יפחד כי הוא יידע שהכל צפוי ממנו. האדם לא רק שואל את עצמו מה אם זה ... שאלוהים יעזור לו ויתן לו את מה שהוא צריך. מהם העקרונות המרכזיים של תורת השתדלות? העקרונות המרכזיים שואל אליעד עליהם במהלך ההרצאה הם כיצד לאזן את השתדלות עם האמונה. הוא מסביר שהאמונה היא שמובילה את האדם לדעת שהוא חייב לעשות את ... הוא שנדרשת התמדה והאמונה בעשייה לאורך כל הדרך. השתדלות באמונה אמונה באלוהים ופרנסה כיצד להאמין באלוהים השתדלות על פי היהדות ביטחון באלוהים הפרשת מעשרות ...

... החברה החרדית, הרמבם, משה רבנו, יהדות, פרס נובל, לא יראני האדם וחי, רבי נחמן מברסלב, אינטליגנציה, אמונה או שכל, חזרה בתשובה, לימוד תורה, ארץ ישראל האם אנשי רוח באמת נמצאים בעיקר בשמאל? בתחילת הדיון עלתה שאלה נפוצה בנוגע ... רבנים או אנשים שמתעסקים ברעיונות דתיים ורוחניים. האם הוויכוח הפוליטי בישראל הוא באמת על הישרדות? אליעד התייחס לוויכוח הפוליטי בין ימין ... וזהות לאומית. למשל, אם יציעו ליהודים שטח אחר מחוץ לישראל כתחליף לשטח הארץ, רוב היהודים , בעיקר אלה עם השקפה ימנית - דתית, יסרבו, כי עבורם ארץ ישראל היא עניין אידאולוגי, דתי ורוחני, ולא רק קרקע להישרדות פיזית. הוא נתן דוגמה שכאשר יש סכסוך על קרקע, רוב ... על נושא של זהות וערכים. האם באמת הדת היהודית מעודדת אינטליגנציה ולמידה? אחת השאלות שעלתה הייתה הטענה שהיהדות מעודדת לימוד ופיתוח חשיבה. אליעד הסביר בצורה מפורטת כי היהדות אכן מעודדת ללמוד גמרא ותורה, אבל מדובר בלמידה במסגרת מאוד מוגדרת וסגורה. היהדות אינה מעודדת אדם לפתח חשיבה עצמאית באמת, לשאול שאלות פתוחות ולהטיל ספק בכל דבר. הוא הדגיש כי הלמידה ביהדות היא בעיקר להבין מה אחרים התכוונו לומר, ולא להבין את עצמך או לשאול שאלות עצמאיות ואמיתיות. לכן, למרות שהדת היהודית מעודדת למידה, זוהי למידה מסוג מסוים שלא בהכרח קשורה לאינטליגנציה גבוהה או לחשיבה ביקורתית עמוקה ואמיתית. מדוע רבנים ואנשים דתיים לא ממציאים המצאות? אליעד הביא דוגמה חשובה שהאנשים הלומדים תורה וגמרא, למרות שהם נתפסים כאינטליגנטים, אינם ממציאים המצאות גדולות כמו אלה שזוכים בפרס נובל. ... טען שאם הם באמת היו משתמשים בשכל שלהם למטרות מעשיות, יכלו להמציא פתרונות טכנולוגיים ומדעיים רבים, אבל בפועל הם לא עושים זאת. אליעד טען כי יש בכך הוכחה לכך שהשכל שלהם מוגבל לתחומים מסוימים של חשיבה ואינו בהכרח אינטליגנציה פתוחה ויצירתית. מה היחס בין אמונה לשכל? אליעד טען בצורה ברורה ונחרצת שאמונה ושכל הם הפכים מוחלטים. לדבריו, ככל שאדם פחות אינטליגנטי הוא נוטה יותר להאמין בדברים ללא הוכחה. הוא הסביר שאדם עם שכל גבוה יותר ייטה להיות יותר ספקן ולהאמין פחות באופן אוטומטי. הוא הסביר שלפעמים דווקא כשאדם ... הוא מבין שיש שאלות שאין להן תשובה שכלית, ואז הוא עשוי לפנות לאמונה. אבל לדעתו, זה בדיוק מוכיח שהאמונה מגיעה ממקום שבו האדם מבין שהשכל שלו מוגבל, ולכן אמונה אינה תוצאה של שכל אלא דווקא של מגבלתו. מדוע רבי נחמן מברסלב ביקר את הרמבם? אליעד התייחס לנושא מורכב יותר שבו רבי נחמן מברסלב ביקר את הרמבם. הוא הסביר שרבי נחמן כיבד מאוד את הרמבם על יצירתו ההלכתית, בעיקר את ספרו היד החזקה, אך הוא שלל בצורה נחרצת את ...

... גנבים, רבנים צבועים, רבנים פושעים, מפורסמים של שקר, קורח ועדתו, אמנון יצחק, שמירת מצוות, לשון הרע, מחלוקות בין רבנים, יהדות, רבני שקר, רבנים מקובלים למה תמיד יש חיסרון בכל מה שנשיג בחיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן דן בהן בהרצאה זו היא מדוע האדם אף פעם אינו מצליח ... מאושר עכשיו. הסיבה לכך היא שהאושר שלו תלוי בהגשמת רצון מסוים. אבל אליעד מראה שכל רצון שיתמלא יביא בהכרח לרצון חדש, כך שלמעשה האדם לעולם לא יהיה מרוצה באופן מוחלט על ידי השגת הרצונות שלו. הוא נותן דוגמה ברורה נוספת: אדם שחושב ... להרגיש טוב כבר עכשיו, ללא שינוי במציאות. מה משמעות להגיע לתכלית בכל דבר לפי רבי נחמן? אליעד מביא גם את הציטוט של רבי נחמן, שאומר שהאדם צריך להגיע לתכלית בכל דבר. משמעות הדבר היא שהאדם יכול לחוות את תחושת ההגעה לתכלית ולהישג המוחלט בכל פעולה פשוטה ויומיומית שהוא ... הגדולה של חייו, הוא יחווה אושר וסיפוק כבר עכשיו. זה אפשרי כאשר האדם מבין שכל רגע בפני עצמו הוא שלם ומושלם, ולכן אין באמת צורך לחכות לרגע אחר, שלכאורה יהיה טוב יותר. מה המסקנה הסופית שאליעד רוצה שנגיע אליה? המסקנה הסופית ... קורח ועדתו, בפשעים חמורים כמו גניבה ושחיתות. הוא מדגיש שהיכולת של רב או מנהיג דתי להחזיק בכוח נובעת בעיקר מהקהילה שנותנת לו לגיטימציה וסמכות. כאשר רבנים אחרים או קבוצות מסוימות מחליטות שרב הוא פושע או עבריין, הן מנסות להשפיע ... אך יש עבירות אחרות, כמו דיבור לשון הרע, שהציבור נוטה להקל בהן, למרות שבתורה כתוב פעמים רבות יותר שאסור לדבר לשון הרע מאשר איסורים חמורים אחרים כמו רצח. אליעד מצביע על הצביעות החברתית בעניין זה: רב שיתפס אוכל חזיר יוחרם ... אחר יחליט להאמין להאשמות. יש אנשים שיגידו שאסור להתערב בזה וזו מחלוקת בין צדיקים, ולכן הם מעדיפים לא לנקוט עמדה. אליעד מציין תופעה נוספת: רבנים שנתפסים כצדיקים גדולים במיוחד זוכים לאמון כמעט מוחלט, והאשמות חמורות נגדם נדחות מתוך האמונה שאדם גדול מבחינה רוחנית אינו יכול לבצע עבירות כאלה, או שאם הוא מבצע עבירות, הן נפילות שהן חלק מההתמודדות הרוחנית שלו. האם צדיק גדול יכול לבצע עבירות חמורות ועדיין להיחשב צדיק? אליעד מתייחס לשאלה האם רב שנחשב לצדיק יכול בו זמנית לבצע עבירות חמורות ולהישאר צדיק. הוא מציין אמירה מפורסמת של רבי נחמן מברסלב: כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. לפי גישה זו, ככל שהאדם גדול יותר מבחינה רוחנית, כך הוא מתמודד עם פיתויים גדולים יותר ולכן עשוי ליפול באופן משמעותי יותר. אליעד מסביר שאנשים נוטים להניח שאדם רוחני שמבצע עבירה גדולה נפל, אך השאלה שצריכה להישאל לדעתו היא האם אותו אדם אכן היה מחובר לאלוהים באופן עמוק מלכתחילה. הוא מדגיש שאדם שמחובר באמת ... לאלוהים היה חלקי או מזויף. איך מתיישבת הסתירה בין מעשים רעים לבין התנהגות רוחנית או תפילות חזקות? אליעד משתמש בדוגמה של אדם שמתפלל בכוונה חזקה במיוחד דווקא משום שהוא מודע לעבירותיו וחושש מתוצאותיהן. אנשים כאלה יכולים להיראות צדיקים גדולים במהלך תפילה או במעשים רוחניים מסוימים, ובמקביל לבצע עבירות חמורות בסתר. הוא מסביר שהפער הזה נובע מהעובדה שלבני אדם יש רצונות מנוגדים בתוכם: אדם יכול מצד אחד לכתוב ספרים על ... שהתרומה לא הגנה עליו. המסר המרכזי שאליעד מעביר הוא שהסתירות הללו בין התנהגות רוחנית לבין עבירות חמורות הן תופעה נפוצה, ומתרחשת בגלל מניעים פנימיים, פוליטיים או כלכליים של האנשים המעורבים. האם רבנים יכולים להיות פושעים? רבנים שקרנים ואנסים מחלוקות בין רבנים מפורסמים האם לשון הרע גרועה מרצח? האם צדיק יכול לבצע עבירות חמורות? ...

... של שבת, צביעות דתית, מעלית של שבת, השכל של המצוות, הלכה למשה מסיני, גזרת הכתוב, זלזול בדתיים, ההיגיון של המצוות, שמירת שבת, אתאיזם, יהדות, מכירת חמץ לגוי, שנת שמיטה מה ההיגיון של המצוות ואיפה מתחילה הצביעות הדתית? אליעד כהן מסביר את ההיגיון והצביעות שבמצוות הדת היהודית, תוך התמקדות בדוגמאות כמו גוי של שבת, מעלית שבת, מכירת חמץ לגוי ושנת שמיטה. הוא מדגיש את הדיון על צביעות - האם זו באמת צביעות או ... באמת צביעות? אליעד כהן פותח בהסבר על הרעיון של גוי של שבת: אדם דתי שאסור לו להדליק אור בשבת מבקש מאדם לא - יהודי לעשות זאת במקומו. מצד אחד, האיסור ההלכתי ברור - אסור ליהודי לעשות פעולה מסוימת בשבת. מצד שני, ישנם מנגנונים הלכתיים המאפשרים ליהודים להיעזר בגוי, דבר שנראה לחילונים כצביעות מוחלטת. אליעד מסביר שהשאלה האמיתית היא האם יש פה היגיון נסתר או שזו באמת צביעות שמטרתה לעקוף את המצווה . הדוגמה שאליעד נותן היא כשאומרים לילד לא להפעיל טלוויזיה כדי לא להעיר את ההורה, והילד מפעיל קריוקי במקום. ההורה לא התכוון ספציפית ... באופן אוטומטי. מנקודת מבט חיצונית, זה נראה כמו עקיפה של ההוראה הדתית, אבל אליעד מבהיר שיש שתי דרכים להבין את ההוראה: אם ההיגיון של המצווה הוא למנוע מאמץ, מעלית שבת היא הגיונית כי היא חוסכת מאמץ. אם המצווה היא גזרת הכתוב ללא היגיון גלוי, אז מעלית שבת עדיין הגיונית כי התורה לא אסרה את הפעולה הספציפית של מעלית שבת, ולכן אין בעיה להשתמש בה. כך, מנקודת המבט ההלכתית, הפעולה לגיטימית לחלוטין. מה המשמעות של מכירת חמץ לגוי בהקשר הצביעות? אליעד כהן מתאר מצב שבו התורה מצווה על השמדת חמץ בפסח. אך בפועל, במקום לשרוף, יהודים רבים מוכרים את החמץ לגוי. שוב, זה נתפס אצל חילונים כקומבינה, כי מבחינה פרקטית היהודי לא השמיד את החמץ, אלא השאיר אותו בבעלותו, רק בצורה חוקית אחרת. אליעד מחדד שוב את השאלה: האם מדובר באמת בצביעות או שמא החילונים פשוט לא מבינים את ההיגיון העמוק יותר? האם שנת שמיטה היא התחמקות ממצוות התורה? בשנת שמיטה התורה אוסרת על עבודת האדמה. אך יהודים רבים משתמשים בהיתר מכירה - כלומר, מוכרים כביכול את האדמה לגוי, וכך עוקפים את האיסור. גם כאן, עולה השאלה האם זה מהלך הגיוני על פי ההלכה או סתם התחמקות מהוראות התורה. אליעד מסביר כי גם פה מדובר בדומה לדוגמאות הקודמות - אם המצווה היא גזרת הכתוב, ללא היגיון ברור, אז הצורה שבה היהודים ממלאים אחר ההלכה היא לגיטימית לחלוטין. האם המצוות הן בהכרח הגיוניות או שרירותיות? אליעד כהן מדגיש כי קיים הבדל בין מצוות הנתפסות כבעלות היגיון פנימי לבין אלו המוגדרות כגזרת הכתוב -