למה אנשים דוחים דברים עד לרגע האחרון?

אנשים רבים דוחים דברים שהם צריכים לעשות, ומתחילים לפעול רק כשהם מגיעים למצב של "אין ברירה". אליעד כהן נותן דוגמאות מפורטות לתופעה: יש אנשים שמחפשים עבודה רק כשהם כבר פוטרו ואין להם אפשרות אחרת, יש סטודנטים שמתחילים ללמוד למבחן רק לילה אחד לפני המבחן, למרות שהם ידעו זמן רב מראש שעליהם ללמוד, יש מי שהולך לרופא רק כשמצבו מחמיר באופן משמעותי, על אף שידע מראש שהוא יצטרך בסוף לקבל טיפול רפואי. אנשים אלו מתנהגים כך באופן עקבי - הם פועלים רק כשהלחץ מגיע לשיא וכבר אי אפשר לדחות את המשימה. הדפוס הזה נקרא דחיינות קשה או עצלנות כרונית, ואליעד מסביר מדוע זה קורה ואיך ניתן לטפל בזה בצורה יסודית.

האם דחיינות קשורה ללחץ או לחוסר מוטיבציה?

אליעד כהן מסביר שלמרות שבדרך כלל חושבים שאדם שדוחה דברים סובל מכך שהוא פועל תחת לחץ ולכן גם איכות הביצוע שלו יורדת, המציאות אינה חד - משמעית. יש אנשים שדווקא מצב הלחץ גורם להם לפעול טוב יותר, ברגע האחרון נכנסת בהם אנרגיה שמובילה אותם לבצע את המשימה ביעילות יחסית. לעומת זאת, כאשר אין לחץ, הם מתקשים למצוא את אותה האנרגיה. עם זאת, אליעד מציין שהסיכון בדחייה הוא גדול, משום שלעתים האדם עלול לפספס את ההזדמנות האחרונה ולהיפגע מכך.

לדוגמה, אדם שיודע שתוך כמה חודשים הוא יהיה חייב למצוא עבודה חדשה, ובכל זאת מחכה עד שנגמר לו כל הכסף, מגיע למצב שבו הוא מחפש עבודה מתוך לחץ ולא מתוכנן מראש, מה שעלול לפגוע בתוצאות. או למשל בעל עסק שמזהה שהעסק שלו בירידה, והוא כבר יודע שעליו לפעול כדי להציל אותו, אך הוא מתעלם מכך עד הרגע האחרון - רק כשהמצב ממש על סף פשיטת רגל הוא פועל, ולפעמים כבר מאוחר מדי.

איך נוצר המנגנון של דחייה לרגע האחרון?

לפי אליעד כהן, אחת הסיבות לכך שאדם דוחה משימות עד הרגע האחרון היא שהוא מתקשה להתמודד עם התחושה שהוא "חייב" לעשות משהו. לדוגמה, אדם שנגמרת לו האבטלה בעוד שלושה חודשים יודע שהוא חייב למצוא עבודה, אבל עצם המחשבה על כך שהוא חייב לעבוד מאוד מכבידה עליו. התחושה הזו של הכרח גורמת לו סבל רב, ולכן הוא מעדיף לדחות את ההתמודדות עם הסבל עד שאין לו ברירה אחרת, כלומר, עד שהמציאות מחייבת אותו לפעול.

איך ליצור מוטיבציה כדי להפסיק לדחות דברים לרגע האחרון?

הפתרון שאליעד כהן מציע להתמודדות עם דחיינות קשה הוא לא לחשוב "אני חייב לעשות את זה", אלא דווקא לנסות ולבדוק האם באמת חייבים לעשות את המשימה. ככל שהאדם בטוח יותר שהוא חייב לעשות את הדבר, כך גדלה תחושת ההתנגדות והכבדות שלו, ולכן הוא דוחה את זה. הדרך שאליעד מציע להתמודד עם הבעיה הזו היא לבצע תהליך פנימי שבו האדם משכנע את עצמו שהוא לא באמת חייב לעשות את הדבר - שום דבר לא מחויב.

לדוגמה, אם אדם דוחה חיפוש עבודה, עליו לשבת עם עצמו ולשאול: "האם אני באמת חייב לעבוד? מה יקרה אם לא תהיה לי עבודה? אולי לא נורא אם לא תהיה לי עבודה ולא יהיה לי כסף?" ברגע שהוא יצליח להגיע למקום שבו הוא באמת לא מרגיש מחויב, אז באופן פרדוקסלי יהיה לו קל יותר לעשות את המשימה כבר עכשיו, כי הוא לא יחוש את הכבדות של המחויבות.

האם באמת חייבים לעשות דברים בחיים?

אליעד מדגיש שלפי ההיגיון הפשוט, ברור שיש דברים שבן אדם "חייב" לעשות, כמו לשלם דוחות או למצוא עבודה. אבל הבעיה מתחילה כשהמוח מרגיש את הכורח בצורה קשה מדי, ולכן דוחה הכל לרגע האחרון. למשל, אדם שיודע שהוא יצטרך לשלם דו"ח חנייה, דוחה את התשלום עד שמגיעים הוצאה לפועל לגבות את החוב. אבל אם האדם יחשוב "אני לא חייב לשלם את הדו"ח", ויברר עם עצמו האם הוא באמת חייב או שאפשר גם לא לשלם, אז תיעלם התחושה של המחויבות...