איך להשפיע על אנשים? טעויות בשכנוע, שכנוע לא נכון, איך לא לשכנע? איך לשכנע נכון? איך ליצור הסכמה? איך לפתור קונפליקט? איך לשכנע מישהו? איך לא לריב? איך לא ליצור סכסוך? שיטות שכנוע
איך להשפיע על אנשים בלי ליצור קונפליקט?
אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מתייחס אליהן היא כיצד אפשר להשפיע על אנשים בצורה נכונה, ומהן הטעויות הנפוצות שגורמות לשכנוע להפוך לקונפליקט. אנשים רבים מנסים לשכנע אחרים בצורת כפייה, כלומר, על ידי יצירת התנגדות מוחלטת למה שהאדם האחר רוצה. אליעד מסביר ששכנוע כזה הוא לא נכון, כי כאשר אומרים לאדם שהוא חייב לפעול ההפך ממה שהוא רוצה, נוצר אצלו קונפליקט פנימי, וזה מגדיל את הסיכוי שהוא יתנגד בצורה חריפה יותר וידחה את השכנוע.
כיצד לתת לאדם אפשרות בחירה בשכנוע?
אליעד מציע שיטה אחרת, שבה במקום להגיד לאדם: "אל תעשה את מה שאתה רוצה", אומרים לו: "אתה לא חייב לעשות את מה שאתה רוצה". בכך בעצם משאירים בידיו את אפשרות הבחירה, אך לא כופים עליו פעולה נגד רצונו. הרעיון הוא שאם אדם מרגיש שיש לו אפשרויות, הוא יהיה פתוח יותר להקשיב להצעה, כי הוא לא מרגיש שמשהו נכפה עליו. לדוגמה, אם מישהו רוצה להתפטר מהעבודה, במקום להגיד לו: "אל תתפטר, תישאר בעבודה", אפשר להגיד לו: "אתה לא חייב להתפטר וגם לא חייב להישאר". כך בעצם לא יוצרים קונפליקט פנימי, והאדם יכול לשקול את החלטתו בצורה רגועה יותר.
מתי עדיף לא לנסות לשכנע?
יש מצבים שבהם עדיף לא לנסות לשכנע כלל. אליעד נותן דוגמה לכך דרך סיפור של אדם שצריך להתמודד עם מישהו שתוקף אותו עם סכין. לאדם המותקף יש שתי אפשרויות: לברוח או להיאבק. אם הוא יכול להיאבק ולנטרל את התוקף במאה אחוז - ברור שעדיף לו להיאבק. אך אם הוא אינו יכול לנטרל את התוקף לגמרי, עדיף שיברח, כי מאבק חלקי עלול להחמיר את המצב ולגרום לפגיעה חמורה יותר. אליעד משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש ששכנוע חלקי, שלא מצליח לנטרל את ההתנגדות של האדם השני במלואה, עלול לגרום יותר נזק מתועלת. כלומר, או שתשכנע באופן מושלם או שעדיף להימנע מלנסות לשכנע בכלל.
איך לדעת אם באמת עזרת לאדם?
אליעד מעלה את השאלה האם אדם באמת יכול לדעת אם הוא עזר לאחר או הזיק לו. הדרך היחידה לדעת אם העזרה הייתה מועילה או מזיקה היא מבחן התוצאה, אך אפילו זה לא תמיד ברור. לדוגמה, אם אדם ביקש עזרה כדי להשיג מטרה מסוימת ואתה עזרת לו להשיג את אותה המטרה - באופן יחסי, ברור שעזרת לו. אך לפעמים האדם לא יודע מה הוא רוצה או לא מבין מה הוא באמת צריך, ולכן עזרה מסוימת יכולה דווקא לפגוע בו, גם אם נדמה לך שעזרת לו.
כיצד לזהות את המניעים האמיתיים שלך?
נקודה חשובה נוספת שאליעד מעלה היא השאלה מה המניע שלך לעזור לאדם אחר. לפעמים נראה שאתה רוצה לעזור לו, אבל למעשה אתה מונע מתוך אינטרסים אישיים שלך. רבי נחמן מברסלב מסביר שאדם שרוצה להיות מנהיג או לעזור באמת לאחרים, חייב להיות "רחמן עם שכל". מה הכוונה? לפעמים אתה יכול לחשוב שאתה מרחם על אדם, כמו למשל תינוק רעב, ולתת לו לאכול, אבל אם הוא אוכל משהו שלא מתאים לו, הוא יכול להינזק או אפילו למות. כלומר, רחמים בלי שכל יכולים להזיק יותר מאשר להועיל.
האם שכנוע אגרסיבי יכול להצליח?
אליעד מדגיש ששכנוע אגרסיבי יכול להצליח רק אם יש לך שליטה מלאה במצב, כמו אדם שיכול לנטרל תוקף במאה אחוז. אך בדרך כלל, שכנוע אגרסיבי יוביל לתוצאות הפוכות מהרצוי. אנשים אינם אוהבים שמכריחים אותם, וככל שאתה מנסה לשכנע בכוח רב יותר, ההתנגדות עולה בהתאם. לכן השכנוע...
אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מתייחס אליהן היא כיצד אפשר להשפיע על אנשים בצורה נכונה, ומהן הטעויות הנפוצות שגורמות לשכנוע להפוך לקונפליקט. אנשים רבים מנסים לשכנע אחרים בצורת כפייה, כלומר, על ידי יצירת התנגדות מוחלטת למה שהאדם האחר רוצה. אליעד מסביר ששכנוע כזה הוא לא נכון, כי כאשר אומרים לאדם שהוא חייב לפעול ההפך ממה שהוא רוצה, נוצר אצלו קונפליקט פנימי, וזה מגדיל את הסיכוי שהוא יתנגד בצורה חריפה יותר וידחה את השכנוע.
כיצד לתת לאדם אפשרות בחירה בשכנוע?
אליעד מציע שיטה אחרת, שבה במקום להגיד לאדם: "אל תעשה את מה שאתה רוצה", אומרים לו: "אתה לא חייב לעשות את מה שאתה רוצה". בכך בעצם משאירים בידיו את אפשרות הבחירה, אך לא כופים עליו פעולה נגד רצונו. הרעיון הוא שאם אדם מרגיש שיש לו אפשרויות, הוא יהיה פתוח יותר להקשיב להצעה, כי הוא לא מרגיש שמשהו נכפה עליו. לדוגמה, אם מישהו רוצה להתפטר מהעבודה, במקום להגיד לו: "אל תתפטר, תישאר בעבודה", אפשר להגיד לו: "אתה לא חייב להתפטר וגם לא חייב להישאר". כך בעצם לא יוצרים קונפליקט פנימי, והאדם יכול לשקול את החלטתו בצורה רגועה יותר.
מתי עדיף לא לנסות לשכנע?
יש מצבים שבהם עדיף לא לנסות לשכנע כלל. אליעד נותן דוגמה לכך דרך סיפור של אדם שצריך להתמודד עם מישהו שתוקף אותו עם סכין. לאדם המותקף יש שתי אפשרויות: לברוח או להיאבק. אם הוא יכול להיאבק ולנטרל את התוקף במאה אחוז - ברור שעדיף לו להיאבק. אך אם הוא אינו יכול לנטרל את התוקף לגמרי, עדיף שיברח, כי מאבק חלקי עלול להחמיר את המצב ולגרום לפגיעה חמורה יותר. אליעד משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש ששכנוע חלקי, שלא מצליח לנטרל את ההתנגדות של האדם השני במלואה, עלול לגרום יותר נזק מתועלת. כלומר, או שתשכנע באופן מושלם או שעדיף להימנע מלנסות לשכנע בכלל.
איך לדעת אם באמת עזרת לאדם?
אליעד מעלה את השאלה האם אדם באמת יכול לדעת אם הוא עזר לאחר או הזיק לו. הדרך היחידה לדעת אם העזרה הייתה מועילה או מזיקה היא מבחן התוצאה, אך אפילו זה לא תמיד ברור. לדוגמה, אם אדם ביקש עזרה כדי להשיג מטרה מסוימת ואתה עזרת לו להשיג את אותה המטרה - באופן יחסי, ברור שעזרת לו. אך לפעמים האדם לא יודע מה הוא רוצה או לא מבין מה הוא באמת צריך, ולכן עזרה מסוימת יכולה דווקא לפגוע בו, גם אם נדמה לך שעזרת לו.
כיצד לזהות את המניעים האמיתיים שלך?
נקודה חשובה נוספת שאליעד מעלה היא השאלה מה המניע שלך לעזור לאדם אחר. לפעמים נראה שאתה רוצה לעזור לו, אבל למעשה אתה מונע מתוך אינטרסים אישיים שלך. רבי נחמן מברסלב מסביר שאדם שרוצה להיות מנהיג או לעזור באמת לאחרים, חייב להיות "רחמן עם שכל". מה הכוונה? לפעמים אתה יכול לחשוב שאתה מרחם על אדם, כמו למשל תינוק רעב, ולתת לו לאכול, אבל אם הוא אוכל משהו שלא מתאים לו, הוא יכול להינזק או אפילו למות. כלומר, רחמים בלי שכל יכולים להזיק יותר מאשר להועיל.
האם שכנוע אגרסיבי יכול להצליח?
אליעד מדגיש ששכנוע אגרסיבי יכול להצליח רק אם יש לך שליטה מלאה במצב, כמו אדם שיכול לנטרל תוקף במאה אחוז. אך בדרך כלל, שכנוע אגרסיבי יוביל לתוצאות הפוכות מהרצוי. אנשים אינם אוהבים שמכריחים אותם, וככל שאתה מנסה לשכנע בכוח רב יותר, ההתנגדות עולה בהתאם. לכן השכנוע...
- איך לשכנע בלי כפייה?
- איך לפתור קונפליקט פנימי?
- שיטות שכנוע יעילות
- מתי לא לנסות לשכנע?
- איך להשפיע על אנשים נכון?
- איך לזהות מניעים אמיתיים?