5:24יעוץ קריירה, לבטל חוזה עבודה, התלבטות לגבי מקום עבודה, לא מרגיש בנוח לבטל חוזה, איך לשמור על יחסים טובים עם מקום עבודה? תהליך מציאת עבודה, חיפוש עבודה, ראיון עבודה
איך לבטל חוזה עבודה בצורה נעימה וללא תחושת אי נעימות?
אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם מוצא עבודה ומתחייב למקום מסוים, ואז מוצא הזדמנות אחרת שמשתלמת לו הרבה יותר, הוא עלול להרגיש לא בנוח לבטל את ההתחייבות למקום העבודה הראשון. אליעד מדגיש כי מבחינה חוקית אין שום בעיה, עובד יכול להתחיל עבודה חדשה ולסיים אותה אפילו אחרי זמן קצר מאוד, ואין לו מחויבות חוקית ארוכת טווח כלפי המעסיק.
עם זאת, השאלה האמיתית והקושי המרכזי הוא התחושה הפנימית והחשש מהתגובה של המעסיק. האדם חושש לפגוע ביחסים או לסגור לעצמו דלתות לעתיד. אליעד כהן אומר שהפחד הזה מבוסס על סיפור פנימי שהאדם מספר לעצמו, לא על המציאות עצמה. בפועל, בדיוק כפי שהעובד יכול לעזוב במהירות, כך גם המעסיק יכול להחליט לפטר אותו במהירות מכל סיבה שהיא. שוק העבודה עובד כך, וזה נורמלי וטבעי. אין צורך להרגיש אשם או לחשוב על כך שהמעסיק ייקח את זה אישית.
האם צריך להרגיש לא נעים כלפי מעסיק כשעוזבים עבודה?
אליעד מדגיש כי האדם לא באמת חייב שום דבר למעסיק מבחינה רגשית או אישית. המעסיק יכול באותה מידה לומר לעובד אחרי זמן קצר מאוד שהעבודה לא מתאימה, ולכן אין סיבה להרגיש מחויבות יתר. התחושה הזו של אי נעימות או אשמה היא רגשית וסובייקטיבית, לא אובייקטיבית.
בנוסף לכך, אליעד כהן מבהיר שגם אם מרגישים צורך להסביר את ההחלטה לעזוב, לא חייבים להיכנס לפרטים האמיתיים. אפשר לספר סיפור פשוט ומובן, שייצור מינימום אי נעימות. לדוגמה, אם מדובר במקום עבודה שהעובד טען שהוא קרוב לבית, אפשר להגיד שעוברים דירה וזה כבר לא מסתדר, גם אם זה לא נכון. הרעיון הוא להקל על הסיטואציה ולא להיכנס לפרטים מיותרים או מביכים.
האם כדאי להבטיח למעסיק שארצה לעבוד בעתיד?
אליעד מציין כי אין משמעות אמיתית להבטחות כגון "אשמח לעבוד כאן בעתיד". כאשר האדם ירצה לעבוד שם שוב בעתיד, המעסיק יחליט בהתאם למצב הקיים באותו רגע, ולא על בסיס מה שנאמר בעבר. אין צורך להתחייב לעתיד או להבטיח הבטחות מיותרות, פשוט להגיד בצורה נעימה ועניינית שכרגע זה לא מסתדר.
כיצד להסביר את סיבת העזיבה בצורה שתפגע כמה שפחות?
כדי להיפרד בצורה ידידותית, אליעד כהן מציע להיות פשוט וישיר אבל בצורה עדינה. הוא נותן דוגמאות כמו לומר: "העבודה לא מסתדרת לי כרגע כי היא רחוקה מדי, כי היא קרובה מדי, כי זה לא מסתדר עם השעות שלי, כי אני עוברת דירה, כי אני מחפשת משהו אחר", וכדומה. הכוונה היא להסביר בפשטות את ההחלטה באופן שלא פוגע ולא יוצר סכסוך.
אליעד מחדד כי מה שמונע את העזיבה הוא הפחד שהאדם מספר לעצמו על תגובות המעסיק. בפועל, המעסיק מתמודד עם מצבים כאלו על בסיס קבוע ואינו לוקח זאת בצורה אישית.
איך להתמודד עם פחד מקונפליקט עם המעסיק?
אליעד מדגיש שהפחד מקונפליקט הוא פנימי בלבד. אפשר לדמות את הסיטואציה לזוגיות: אם יצאת עם מישהו פעם אחת והוא לא רוצה להמשיך, האם צריך להיפגע באופן אישי? כמובן שלא. כך גם בעולם העבודה, זה לא אישי. מעסיקים רגילים לכך שאנשים באים והולכים, ואין צורך להרגיש לא נעים. בנוסף, יש המון מקומות עבודה נוספים, ולכן אין צורך לפחד לאבד הזדמנות ספציפית אחת.
לסיכום, המסר של אליעד כהן הוא פשוט וברור:
אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם מוצא עבודה ומתחייב למקום מסוים, ואז מוצא הזדמנות אחרת שמשתלמת לו הרבה יותר, הוא עלול להרגיש לא בנוח לבטל את ההתחייבות למקום העבודה הראשון. אליעד מדגיש כי מבחינה חוקית אין שום בעיה, עובד יכול להתחיל עבודה חדשה ולסיים אותה אפילו אחרי זמן קצר מאוד, ואין לו מחויבות חוקית ארוכת טווח כלפי המעסיק.
עם זאת, השאלה האמיתית והקושי המרכזי הוא התחושה הפנימית והחשש מהתגובה של המעסיק. האדם חושש לפגוע ביחסים או לסגור לעצמו דלתות לעתיד. אליעד כהן אומר שהפחד הזה מבוסס על סיפור פנימי שהאדם מספר לעצמו, לא על המציאות עצמה. בפועל, בדיוק כפי שהעובד יכול לעזוב במהירות, כך גם המעסיק יכול להחליט לפטר אותו במהירות מכל סיבה שהיא. שוק העבודה עובד כך, וזה נורמלי וטבעי. אין צורך להרגיש אשם או לחשוב על כך שהמעסיק ייקח את זה אישית.
האם צריך להרגיש לא נעים כלפי מעסיק כשעוזבים עבודה?
אליעד מדגיש כי האדם לא באמת חייב שום דבר למעסיק מבחינה רגשית או אישית. המעסיק יכול באותה מידה לומר לעובד אחרי זמן קצר מאוד שהעבודה לא מתאימה, ולכן אין סיבה להרגיש מחויבות יתר. התחושה הזו של אי נעימות או אשמה היא רגשית וסובייקטיבית, לא אובייקטיבית.
בנוסף לכך, אליעד כהן מבהיר שגם אם מרגישים צורך להסביר את ההחלטה לעזוב, לא חייבים להיכנס לפרטים האמיתיים. אפשר לספר סיפור פשוט ומובן, שייצור מינימום אי נעימות. לדוגמה, אם מדובר במקום עבודה שהעובד טען שהוא קרוב לבית, אפשר להגיד שעוברים דירה וזה כבר לא מסתדר, גם אם זה לא נכון. הרעיון הוא להקל על הסיטואציה ולא להיכנס לפרטים מיותרים או מביכים.
האם כדאי להבטיח למעסיק שארצה לעבוד בעתיד?
אליעד מציין כי אין משמעות אמיתית להבטחות כגון "אשמח לעבוד כאן בעתיד". כאשר האדם ירצה לעבוד שם שוב בעתיד, המעסיק יחליט בהתאם למצב הקיים באותו רגע, ולא על בסיס מה שנאמר בעבר. אין צורך להתחייב לעתיד או להבטיח הבטחות מיותרות, פשוט להגיד בצורה נעימה ועניינית שכרגע זה לא מסתדר.
כיצד להסביר את סיבת העזיבה בצורה שתפגע כמה שפחות?
כדי להיפרד בצורה ידידותית, אליעד כהן מציע להיות פשוט וישיר אבל בצורה עדינה. הוא נותן דוגמאות כמו לומר: "העבודה לא מסתדרת לי כרגע כי היא רחוקה מדי, כי היא קרובה מדי, כי זה לא מסתדר עם השעות שלי, כי אני עוברת דירה, כי אני מחפשת משהו אחר", וכדומה. הכוונה היא להסביר בפשטות את ההחלטה באופן שלא פוגע ולא יוצר סכסוך.
אליעד מחדד כי מה שמונע את העזיבה הוא הפחד שהאדם מספר לעצמו על תגובות המעסיק. בפועל, המעסיק מתמודד עם מצבים כאלו על בסיס קבוע ואינו לוקח זאת בצורה אישית.
איך להתמודד עם פחד מקונפליקט עם המעסיק?
אליעד מדגיש שהפחד מקונפליקט הוא פנימי בלבד. אפשר לדמות את הסיטואציה לזוגיות: אם יצאת עם מישהו פעם אחת והוא לא רוצה להמשיך, האם צריך להיפגע באופן אישי? כמובן שלא. כך גם בעולם העבודה, זה לא אישי. מעסיקים רגילים לכך שאנשים באים והולכים, ואין צורך להרגיש לא נעים. בנוסף, יש המון מקומות עבודה נוספים, ולכן אין צורך לפחד לאבד הזדמנות ספציפית אחת.
לסיכום, המסר של אליעד כהן הוא פשוט וברור:
- מבחינה חוקית אין שום בעיה לבטל התחייבות לעבודה חדשה.
- התחושות של אי נעימות ופחד הן סובייקטיביות ואינן מציאותיות.
- אפשר לומר סיבה פשוטה ועניינית כדי לעזוב ללא קונפליקט.
- אין צורך להבטיח הבטחות לעתיד.
- המעסיק לא לוקח את זה אישית וזה לא סיפור גדול כפי שאנו חושבים.
- איך לבטל חוזה עבודה?
- איך להתמודד עם תחושת אשמה מול מעסיק?
- כיצד לשמור על יחסים טובים עם מקום עבודה?
- מה להגיד כשעוזבים עבודה חדשה?
- איך להתגבר על פחד מעימות בעבודה?
050-3331-331