שאלה: שמתי לב שאני מתעתע בעצמי, שאני אומר שאני רוצה כסף כדי שיהיה לי ראש שקט, אבל למעשה אני עושה לעצמי בלגן בראש בגלל הכסף.

אליעד: אתה בורא בעיה שלא קיימת עבור בעיה אחרת שלא קיימת וכך אתה מסתובב במעגלים סביבם. בא נתחיל מהתחלה, מה מונע ממך להיות בשלמות? אם היית אלוהים, מה היית משנה במציאות? שתבינו, השאלה הזאת היא כדי שתבינו מה הסיבה שאתה לא מרגיש שאתה אלוהים.

שאלה: אני הייתי גורם לעצמי להבין מה קורה פה.

אליעד: האם זה באמת מה שאתה רוצה? האם מציק לך באמת למה אתה חי? תן דוגמה לדבר קטן שמציק לך. לא דבר מופשט, אתה יכול להגיד בגלל שאני קיים אני לא חווה שלמות, אבל זה מופשט. אז בא נשאל מה הדבר שאתה הכי מוטרד ממנו?

שאלה: בגלל שאני מרגיש שאני מבזבז את הזמן, עושה דברים שאני לא מרגיש איתם טוב. למשל שחקתי באינטרנט משחקים מטופשים, ואני לא מרגיש טוב עם זה.

אליעד: שים לב, האם זה עובדה שהמשחקים מטופשים? זוהי פרשנות. למעשה שיקרת את עצמך. אתה אומר, למה שאני סתם ייהנה, בא נגיד שהם משחקים מטופשים, למעשה אמרת שהאזור הזה של המציאות דפוק. למשל כרגע אתה יושב ליד המשחק, ומשחק, ובוא נראה מה הבעיה. לא להגיד שאין בעיה, אלא לראות מה ההרגשה שאתה משחק. אז מה הבעיה בזה שאתה משחק?

שאלה: יש בתוכי מחשבה שאני רוצה להפסיק, ואני לא יכול להפסיק. המשחק תופס אותי.

אליעד: למעשה אתה רוצה לשנות את המציאות ולא מצליח. אז למעשה אתה לא יכול לשנות את המציאות, ולכן אתה כועס. אז מה מציק לך עם המשחק?

שאלה: הייתי צריך לסיים משהו בעבודה, ולא הצלחתי. אני צריך לסיים את המסמך כדי לקבל משכורת.

אליעד: אז למעשה המסמך לא מטריד אותך, אלא המשכורת שלא תקבל בגלל שאינך גומר את המסמך. ולמעשה אתה לא צריך כסף עכשיו, אלא הכסף שתקבל עכשיו, תצטרך אותו בעוד שנתיים. אז מה קורה עכשיו, אתה מפחד שבעוד שנתיים לא יהיה לך מה לאכול.

נגיד, עברו שנתיים, בבנק הגעת למינוס, לא נשאר לך כסף בבנק, אין לך מה לאכול, ואתה לא מסיים את המסמך, אלא ממשיך לשחק, אז מה אתה לחוץ? מה הבעיה? למה אתה סובל?

שאלה: אני יכול למות, או שאני יהיה חולה. אני לא רוצה להיות רעב.

אליעד: למשל אתה ממש רעב, והמשחק חזק ממך, ואתה לא אוכל, אז אתה כועס על עצמך. אני מנסה להבין, מה מציק לך בתמונה, אתה אדם רעב שמעדיף לשחק, אז מה מפחיד אותך? מה, לא מתאים לך למות מתוך משחק? אתה אומר, מתאים לי יותר, לעבוד קשה כל החיים, ואחר למות בגיל מבוגר ממחלה. אבל בכל מקרה אתה תמות, אז מה זה משנה איך ומתי תמות?

אז עכשיו אתה לא חווה שלמות, כי אתה כועס על עצמך שאתה לא עובד אלא משחק. אז מה מציק לך. בא נקצין את זה, אתה קשור לכסא, ולא נותנים לך לאכול, אז מה הבעיה? אתה סובל בגלל שאתה לא אוכל, למה? הבעיה היא לא באוכל, אלא הבעיה היא שאתה לא רוצה את המצב. אם לא תשתחרר מהפחד הזה, למות ברעב, אף פעם אתה לא תהנה. כל זמן שבעינייך, אתה חושב שיכול להיות שאתה תמות ברעב, הפחד הזה תמיד יציק לך. למה באמת אתה רוצה לאכול? יש סיבה למה אתה אוכל.

שאלה: כי אני לא רוצה את הרצון של הרעב, ולכן אני אוכל.

אליעד: יש כמה תרחישים, האחד - אתה רעב ומשחק עד שתמות, האפשרות השנייה שאתה בוחר לאכול, אפשרות שלישית שאתה עובד וגומר את המסמך, אבל השאלה היא, האם אתה בוחר את מה שאתה עושה, האם אתה בהשתוות?

שאלה: לא, אני עושה דברים מתוך לחץ.

אליעד: אז לא אתה בוחר את הרצון. אני רוצה שתגיע למצב, שאתה בוחר את הרצון שלך, שאתה בוחר לשחק ולא לאכול. למעשה זה המצב של אלוהים, כי הוא בוחר, ולכן החקירה, שאתה תתבונן ותראה שאתה בוחר את הרצון וכן בוחר את המציאות. אתה תרגיש רע בגלל שאתה לא אוכל, אבל אם אתה תרגיש רע בגלל שרצית, לא תסבול.

בא נחזור אליך, אתה מפחד שיהיה מצב שאתה קיים, ויהיה לך רצון שלא יתאים למציאות. אז במקום שתגדיר את הלבושים, אנחנו נכנסים לשורש. כל זמן שאתה נאחז בלבושים של הפחד שלך ולא מבין שהתשובה הנכונה היא, רצון שלא מתאים למציאות אז לא נוכל להתקדם קדימה ולחקור את הרצון. האם כשרע לך, האם אתה מבין שרע לך בגלל מה שקורה, או שאתה מבין שרע לך בגלל הרצון שלך. אם זה בגלל מה שקורה, אז אתה מפחד שיקרה משהו רע, אבל אם קורה לך משהו רע ואתה מבין שזה רק בגלל שאתה לא רוצה את מה שקורה אז נוכל להתקדם בהבנה.

כשאתה אומר שרע לך, האם זה בגלל שאתה מבין שרע לך, בגלל שאתה לא רוצה את מה שקורה. אם עכשיו תיפול עליך התקרה, האם תכעס על התקרה או שתבין שאתה לא רוצה שהתקרה תיפול. להגיד שיש בעיה בתקרה ולא בך, זה נקרא לשקר. ההבנה הנכונה היא שתרצה לרצות את המציאות כמו שהיא, ולא משנה מה יקרה. תבקש מאלוהים מצב שכול מה שיקרה אתה תרצה אותו.

בסוף האדם צריך להגיע לחוויה, שכמו שאלוהים רוצה שהשמש תזרח, כך האדם ירצה את מה שקורה. כדי להתקדם אנחנו צריכים לעשות התאמה בין השכל לרגש. אם אתה לא מבין שהבעיה היא בך, אלא חושב שהבעיה בחוץ, אז לא נוכל להתקדם. הבעיה היא רק בך.

כשקורה משהו רע, אתה צריך להבין שהבעיה היא שאתה לא רוצה את זה, ולכן צריך לבדוק עם השכל, ממה אתה מפחד? או האם יש משהו רע במציאות?

שאלה: שאני לא עובד במה שאני רוצה, אין לי סיפוק מהעבודה, אני לא נהנה מהעבודה.

אליעד: למה אתה לא נהנה מהעבודה?

שאלה: אני לא אדון לעצמי.

אליעד: למשל עכשיו אתה עובד בפרך, מה הבעיה? למה אתה לא רוצה? הסבל הוא שאתה לא רוצה, אז למה אתה לא מרוצה ממה שאתה עובד? האדם כל כך דפוק שהוא לא יכול להגיד שמשהו לא בסדר אצלו. האם אתה מבין שאתה הבעייתי פה? עצם זה שאתה לא מקבל את המציאות, זה מה שגורם לך לסבל. אם אתה אלוהים עכשיו מה היית משנה?

שאלה: הייתי מחליף עבודה.

אליעד: למה רק עבודה, למה שלא תבקש הכל. אפשר להינות מהחיים גם בלי עבודה. האם קיימת אפשרות תיאורטית שתעשה עבודה שאתה לא אוהב, אבל אתה תהיה שמח בזה שאתה לא אוהב את העבודה? רע לך, אבל אתה רוצה את הרע, אתה נמצא לפני הרע. יש שני רבדים, הרובד החיצוני שאתה לא רוצה את העבודה, והרובד הפנימי שאתה רוצה את המציאות כפי שהיא.

אני שוב שואל למה אתה לא רוצה את העבודה שלך?

שאלה: זה האופי שלו או ה - DNA.

אליעד: אני לא קונה את זה, לאדם יש אין סוף אפשרויות, יש אנשים שהיו נהנים בעבודה הזאת, כך שיש אפשרות ליהנות מעבודה זו, אז אני שואל אותו שוב, מדוע הוא לא נהנה מהעבודה שלו? הוא יכל להגיע למצב שהוא כן רוצה את עבודתו, אז מדוע הוא לא רוצה את העבודה שלו? הוא כרגע לא חווה שלמות, אני שואל אותו, למה? הוא אומר בגלל שהוא לא מרוצה מהעבודה. אני טוען, שאם הוא יבין למה הוא לא מרוצה מהעבודה, יהיה לו טוב בחיים בשלמות.

כרגע יש מציאות, והתודעה שלו לא חווה שלמות, אפילו שאתה אומר שזה בגלל ה - DNA, אני אומר שאפילו שהוא יבין מדוע ה - DNA חווה כך, הוא גם יגיע לשלמות. לכן ה - DNA לא פותר את הבעיה. נחזור אליך שוב, אתה לא מרוצה מהעבודה, למה?

שאלה: כי יש מנהלים שמכתיבים לי מה לעשות.

אליעד: יש הרבה אנשים שרוצים שיהיו עליהם מנהלים, אז למה אתה לא כזה? אתה סובל בגלל שאתה לא רוצה שיהיו עליך מנהלים. אתה בא בטענות למציאות שאתה לא רוצה שיהיו עליך מנהלים, אז למה אתה לא רוצה שיהיו עליך מנהלים? אתה במצב שלא יכול לשנות את המציאות, ובכל זאת אתה רואה בעיה ואתה סובל. אז למה אתה לא מרוצה מהעבודה?

שאלה: אני יושב יותר מדי, עובד 9 שעות ביום

אליעד: אז מה הבעיה?

שאלה: הריכוז, אני מרוכז מחשבתית וזה קשה לי.

אליעד: האם זה מחויב המציאות שאתה תאהב או לא תאהב את הריכוז?

שאלה: זה לא מחויב.

אליעד: תשאל את עצמך, מדוע אני לא רוצה להיות מרוכז? אני טוען שאתה סתם סובל. אז למה אתה לא רוצה את המצב שאתה צריך להתרכז? מה באמת מציק לך שם?

שאלה: אני לא יודע.

אליעד: אם אתה לא יודע, אז אתה גם לא יודע למה אתה רוצה, ואתה לא יודע מה התכלית.

שאלה: התכלית שלי היא להיות שמח.

אליעד: האם אתה שמח תמיד? בא נחזור אליך, למה אתה לא רוצה את המציאות, שאתה מתאמץ בצורת ריכוז יתר על המידה? הפסקה.

אם נופלת עליך אבן, האם הבעיה בך או באבן? אתה צריך להבין שהבעיה היא לא באבן, אלא הבעיה בך, צריך לחבר את הרגש להבנה. אחרת אתה יכול להבין עד מחר שאתה אלוהים, אבל זה לא עוזר לך, צריך לחבר את ההבנה עם הרגש, עד שתגיע למצב, שאם קורה לך משהו רע, אתה מבין וחווה שזה בגלל שאתה לא רוצה את המציאות, ולא בגלל שום דבר אחר.

שאלה: הבנו את זה.

אליעד: האם אתה חווה את זה ברגש? לא. לכן אנו עוסקים בזה כאן, כדי לברר את המחשבות. בא נעבור למישהו אחר. האם אתה חווה עכשיו שלמות? אם היית אלוהים, מה היית משנה במציאות?

שאלה: שהילדים שלי יהיו מאושרים. להיות יותר חכם.

אליעד: למה אתה לא מבקש שכול מה שתרצה תקבל? תהיה אמיתי, זה מה שאתה באמת רוצה. בא ניקח את הילדים. למה אכפת לך מהילדים שיהיו מאושרים? אלוהים אומר לך, אני מוכן לשנות את המציאות, רק תגיד לי מה הבעיה שהילדים שלך לא מאושרים?

אתה בא לאלוהים בתלונות, מפריע לך שהילדים לפעמים מאושרים ולפעמים לא, לכן תסביר מדוע אתה לא רוצה את המציאות? מדוע אתה רוצה לשנות את המציאות, כדי שהם יהיו תמיד מאושרים? אם לא תמצא הסבר, אתה תסבול, כי תראה שהם סובלים ואתה לא רוצה את זה.

שאלה: אני לא יודע.

אליעד: תתרכז טוב, האם אתה באמת לא יודע? אם באמת לא תדע, אז תהיה כלי קיבול להמשיך הלאה. האם מבחינתך יש אולי תיאוריה שתסביר מדוע אתה רוצה שהם לא יסבלו?

שאלה: יש אולי עוד תיאוריה.

אליעד: אז תדע לך, שזה מה שמונע ממך להגיע לגדול יותר. אז בא ניקח את כל התיאוריות ונבדוק אותם ונראה מה אמת ומה שקר.

במשך היום יש כל הזמן דברים שמטרידים אותך. למשל, אתה...