איך לעשות שלא יהיה אכפת לי ממה שחושבים עלי? מרגיש רע ממה שחושבים עלי, חרדה חברתית, פחד מנשים, פחד מגברים, מרגיש לחץ ליד נשים, איך לא לחשוב שאני טיפש? איך לאהוב את עצמי בלי תנאים? האם אני פסיכי?
איך לא לחשוב ממה שחושבים עלי ולפני עצמי?
אליעד כהן פתח את ההרצאה במטרה להתמודד עם שאלות של חרדה חברתית, פחד ממבטים של אחרים, פחד מנשים, ותחושות של חוסר נוחות בסיטואציות חברתיות. הוא הדגיש את החשש שמלווה אנשים במצבים בהם הם מרגישים שמישהו אחר שופט אותם או בוחן אותם, ואת הצורך להתמודד עם המחשבות שמובילות לאי נוחות במצבים כאלה.
הוא ביקש מהמאזין להגדיר את תחושת החרדה שהוא מרגיש כאשר הוא נמצא עם אנשים. המאמן הסביר שעלינו לדעת לא רק להרגיש את תחושת החרדה, אלא גם לנסות לזהות את הסיבה המדויקת שמובילה לה. אליעד הדגיש שזו נקודת המוצא לכל תהליך - הבנת מהות הבעיה לפני שמחפשים לה פתרון. הוא הציע דוגמה של אדם שנמצא עם אנשים בחדר, ושואל את עצמו מה בדיוק גורם לו להרגיש רע - האם זו תחושת פחד, חוסר נוחות, או מחשבה על מה אחרים חושבים עליו.
בהמשך, הוא הציע לאדם להתרכז על הדברים שהוא כן יודע בוודאות, כמו העובדה שהוא נמצא בחדר עם אנשים, והעובדה שהוא מרגיש רע בנוגע לכך. הוא הסביר שגם כשאנחנו לא מצליחים להגדיר את הבעיה בצורה ברורה, נוכל להתחיל לעבוד עם מה שברור לנו, כלומר, שזו תחושה לא רצויה שאנחנו רוצים לשנות.
אליעד המשיך להציג תהליך של חקירה פנימית, בשאלות שמתמקדות בניסיון להבין מה בדיוק מפריע לאדם כשהוא נמצא בסיטואציות חברתיות. האם מדובר בזיכרון מקרה רע שקרה לו בעבר או בחרדה ממחשבות עתידיות שהוא לא רוצה שיקרו? הוא מציע להבדיל בין תחושת פחד מהתמודדות עם אנשים לבין מחשבות על מה עשוי לקרות בעתיד.
הוא מציע דרך להתמודד עם הפחדים הללו על ידי מציאת מצבים בהם האדם מרגיש בנוח - כמו למשל הימצאות עם אנשים שהוא מכיר. כשאנחנו עם אנשים שאנחנו מרגישים בנוח איתם, לא נרגיש את אותה תחושת חרדה. לעומת זאת, אם מדובר במפגש עם אנשים שאנחנו לא מכירים, המצב עשוי לעורר תחושת פחד, במיוחד אם אנחנו חושבים על מה עשוי לקרות בעתיד - האם ילעגו לנו או יחשבו שאנחנו "משוגעים".
אליעד הדגיש את הצורך להפריד בין מחשבות על מה עשוי לקרות לבין תחושת פחד. הוא הציע לאדם לבדוק את היקף הסיכון או הסכנה שהוא תופס. הוא הניח שאדם מפחד שיגידו עליו שהוא משוגע, או שיפגע במעמדו החברתי. אז הוא הציע לשאול את עצמו - "מה באמת יקרה אם יגידו עלי שאני משוגע? האם זה באמת כזה גרוע?"
הוא גם הציע אפשרות של תהליך של "אלימינציה" - להבין האם הפחדים שמובילים לתחושת החרדה באמת מבוססים על מציאות, או שמדובר בבעיות מדומיינות. לדוגמה, האם באמת יקרה משהו רע אם מישהו יחשוב עלינו דברים רעים? או אולי אין לנו שליטה על כך ואנחנו רק מייחסים חשיבות רבה מידי לדעותיהם של אחרים?
השלב הבא היה לבחון את מחשבות האדם על עצמו. אליעד שואל - האם יש לנו באמת סיבה להרגיש רע אם מישהו חושב שאנחנו טיפשים או...
אליעד כהן פתח את ההרצאה במטרה להתמודד עם שאלות של חרדה חברתית, פחד ממבטים של אחרים, פחד מנשים, ותחושות של חוסר נוחות בסיטואציות חברתיות. הוא הדגיש את החשש שמלווה אנשים במצבים בהם הם מרגישים שמישהו אחר שופט אותם או בוחן אותם, ואת הצורך להתמודד עם המחשבות שמובילות לאי נוחות במצבים כאלה.
הוא ביקש מהמאזין להגדיר את תחושת החרדה שהוא מרגיש כאשר הוא נמצא עם אנשים. המאמן הסביר שעלינו לדעת לא רק להרגיש את תחושת החרדה, אלא גם לנסות לזהות את הסיבה המדויקת שמובילה לה. אליעד הדגיש שזו נקודת המוצא לכל תהליך - הבנת מהות הבעיה לפני שמחפשים לה פתרון. הוא הציע דוגמה של אדם שנמצא עם אנשים בחדר, ושואל את עצמו מה בדיוק גורם לו להרגיש רע - האם זו תחושת פחד, חוסר נוחות, או מחשבה על מה אחרים חושבים עליו.
בהמשך, הוא הציע לאדם להתרכז על הדברים שהוא כן יודע בוודאות, כמו העובדה שהוא נמצא בחדר עם אנשים, והעובדה שהוא מרגיש רע בנוגע לכך. הוא הסביר שגם כשאנחנו לא מצליחים להגדיר את הבעיה בצורה ברורה, נוכל להתחיל לעבוד עם מה שברור לנו, כלומר, שזו תחושה לא רצויה שאנחנו רוצים לשנות.
אליעד המשיך להציג תהליך של חקירה פנימית, בשאלות שמתמקדות בניסיון להבין מה בדיוק מפריע לאדם כשהוא נמצא בסיטואציות חברתיות. האם מדובר בזיכרון מקרה רע שקרה לו בעבר או בחרדה ממחשבות עתידיות שהוא לא רוצה שיקרו? הוא מציע להבדיל בין תחושת פחד מהתמודדות עם אנשים לבין מחשבות על מה עשוי לקרות בעתיד.
הוא מציע דרך להתמודד עם הפחדים הללו על ידי מציאת מצבים בהם האדם מרגיש בנוח - כמו למשל הימצאות עם אנשים שהוא מכיר. כשאנחנו עם אנשים שאנחנו מרגישים בנוח איתם, לא נרגיש את אותה תחושת חרדה. לעומת זאת, אם מדובר במפגש עם אנשים שאנחנו לא מכירים, המצב עשוי לעורר תחושת פחד, במיוחד אם אנחנו חושבים על מה עשוי לקרות בעתיד - האם ילעגו לנו או יחשבו שאנחנו "משוגעים".
אליעד הדגיש את הצורך להפריד בין מחשבות על מה עשוי לקרות לבין תחושת פחד. הוא הציע לאדם לבדוק את היקף הסיכון או הסכנה שהוא תופס. הוא הניח שאדם מפחד שיגידו עליו שהוא משוגע, או שיפגע במעמדו החברתי. אז הוא הציע לשאול את עצמו - "מה באמת יקרה אם יגידו עלי שאני משוגע? האם זה באמת כזה גרוע?"
הוא גם הציע אפשרות של תהליך של "אלימינציה" - להבין האם הפחדים שמובילים לתחושת החרדה באמת מבוססים על מציאות, או שמדובר בבעיות מדומיינות. לדוגמה, האם באמת יקרה משהו רע אם מישהו יחשוב עלינו דברים רעים? או אולי אין לנו שליטה על כך ואנחנו רק מייחסים חשיבות רבה מידי לדעותיהם של אחרים?
השלב הבא היה לבחון את מחשבות האדם על עצמו. אליעד שואל - האם יש לנו באמת סיבה להרגיש רע אם מישהו חושב שאנחנו טיפשים או...
- חרדה חברתית
- פחד מנשים
- הפחד מהשפעת דעות אחרים
- קבלה עצמית
- התמודדות עם פחדים
050-3331-331