אז ראשית יש להסביר מהו טווח תנועה מלא. וטווח תנועה מלא, פירוש, שלכל שריר שמשתתף בתרגיל, יש את טווח התנועה שלו. דהיינו, יש את התנועה שלו בין 2 המצבים שלו. יש את המצב שבו השריר הכי מתוח ויש את המצב שבו השריר הכי מכווץ. ובין הנקודה שבה השריר הכי מתוח לבין הנקודה שבה השריר הכי מכווץ, זהו טווח התנועה של השריר.
וכאשר אנחנו מדברים על טווח תנועה מלא, צריך להבין שיש 2 טווחי תנועה מלאים. 1 - טווח תנועה מלא, מ 0 ל 100. ו 2 טווח תנועה מלא מ 1 ל 99. דהיינו, שיש אפשרות של טווח תנועה מלא בין 0 ל 100, שבו בין חזרה לחזרה השריר נח לגמרי ואין שום מתח על השריר, שאז בעצם עשינו טווח תנועה מלא לגמרי, ויש טווח תנועה כמעט מלא, שבו אנחנו שומרים על מתח בשריר, תוך כדי כל אחת מהחזרות במשך הסט.
והאם כדאי לשמור על מתח בשריר או לא? זה נושא אחר למקום אחר. אבל כאן נדבר, על האם כדאי לעבוד בטווח תנועה מלא עם שמירת מתח בשריר, או לעבוד רק בטווח תנועה חלקי בתוך טווח התנועה המלא.
אז לכאורה, ההיגיון אומר שעדיף לעבוד בטווח תנועה מלא, כדי לאמן את כל השריר וכדי שכל השריר כולו יתאמץ בכל הטווח שלו. ושלא יהיה מצב שהשריר יכול להרים X משקל אבל רק בטווח מסוים. וכאשר הוא יכנס לטווח אחר, הוא לא יוכל להרים את אותו המשקל. ולכן הגיוני לעבוד בטווח תנועה מלא.
אבל צריך לדעת, שב 100% מהמקרים שעובדים בטווח תנועה כלשהו, בתוך טווח התנועה יש נקודה שבה השריר מתאמץ, יותר מאשר בשאר הנקודות שבתוך טווח התנועה (ע"ע זווית ישום). וזה בעצם אומר, שבמצב האופטימאלי, עדיף אכן לאמן את כל טווח התנועה של השריר, אבל לא בבת אחת ולא בתרגיל אחד. אלא בחלקים שונים, כאשר בכל חלק, השריר יתאמץ הכי הרבה בנקודה אחרת בטווח התנועה שלו.
שזה בפועל אומר, שכאשר מבצעים תנועה מסוימת לשריר מסוים, אפשרי לזהות את הנקודה שבה השריר הכי מתאמץ בתוך טווח התנועה של השריר, ואז לעבוד בטווח תנועה חלקי, רק סביב הנקודה הזאת. ואח"כ אפשרי לשנות את המנח של הגוף / המשקל וכולי, כדי להגיע לכך שבטווח תנועה אחר של השריר, הוא יתאמץ הכי הרבה.
וככה בעצם הצלחנו לאמן את כל השריר, בטווח תנועה מלא, אבל גם במאמץ מלא בכל טווח התנועה.
ובדיוק כמו שבד"כ מנסים לשמור על מתח בשריר, הגיוני גם לרצות לשמור על מתח גבוה של מאמץ גבוה, לאורך כל הסט. וכאשר עובדים בטווח תנועה מלא, זה גורם לשריר לנוח באופן יחסי, בחלק מטווח התנועה וכך מאבדים מתח מהשריר.
ואם אין באפשרותך לעשות 2 תרגילים או יותר לאותו השריר, אז אפשרי פשוט לגוון. לפעמים לעבוד בטווח תנועה מלא ולפעמים אפשרי לעבוד רק סביב הנקודה שבה השריר מתאמץ הכי הרבה.
ואפשרי לדוגמה להתחיל בטווח תנועה מלא כחימום, לעבור לעבוד רק סביב הנקודה שבה השריר הכי מתאמץ וכאשר נגמר הכוח, להגדיל את טווח התנועה של השריר, שזאת בעצם בכלל סוג של מנוחה לשריר, תוך כדי תרגיל ותוך כדי ששומרים על מתח בשריר.
וכאשר אנחנו מדברים על טווח תנועה מלא, צריך להבין שיש 2 טווחי תנועה מלאים. 1 - טווח תנועה מלא, מ 0 ל 100. ו 2 טווח תנועה מלא מ 1 ל 99. דהיינו, שיש אפשרות של טווח תנועה מלא בין 0 ל 100, שבו בין חזרה לחזרה השריר נח לגמרי ואין שום מתח על השריר, שאז בעצם עשינו טווח תנועה מלא לגמרי, ויש טווח תנועה כמעט מלא, שבו אנחנו שומרים על מתח בשריר, תוך כדי כל אחת מהחזרות במשך הסט.
והאם כדאי לשמור על מתח בשריר או לא? זה נושא אחר למקום אחר. אבל כאן נדבר, על האם כדאי לעבוד בטווח תנועה מלא עם שמירת מתח בשריר, או לעבוד רק בטווח תנועה חלקי בתוך טווח התנועה המלא.
אז לכאורה, ההיגיון אומר שעדיף לעבוד בטווח תנועה מלא, כדי לאמן את כל השריר וכדי שכל השריר כולו יתאמץ בכל הטווח שלו. ושלא יהיה מצב שהשריר יכול להרים X משקל אבל רק בטווח מסוים. וכאשר הוא יכנס לטווח אחר, הוא לא יוכל להרים את אותו המשקל. ולכן הגיוני לעבוד בטווח תנועה מלא.
אבל צריך לדעת, שב 100% מהמקרים שעובדים בטווח תנועה כלשהו, בתוך טווח התנועה יש נקודה שבה השריר מתאמץ, יותר מאשר בשאר הנקודות שבתוך טווח התנועה (ע"ע זווית ישום). וזה בעצם אומר, שבמצב האופטימאלי, עדיף אכן לאמן את כל טווח התנועה של השריר, אבל לא בבת אחת ולא בתרגיל אחד. אלא בחלקים שונים, כאשר בכל חלק, השריר יתאמץ הכי הרבה בנקודה אחרת בטווח התנועה שלו.
שזה בפועל אומר, שכאשר מבצעים תנועה מסוימת לשריר מסוים, אפשרי לזהות את הנקודה שבה השריר הכי מתאמץ בתוך טווח התנועה של השריר, ואז לעבוד בטווח תנועה חלקי, רק סביב הנקודה הזאת. ואח"כ אפשרי לשנות את המנח של הגוף / המשקל וכולי, כדי להגיע לכך שבטווח תנועה אחר של השריר, הוא יתאמץ הכי הרבה.
וככה בעצם הצלחנו לאמן את כל השריר, בטווח תנועה מלא, אבל גם במאמץ מלא בכל טווח התנועה.
ובדיוק כמו שבד"כ מנסים לשמור על מתח בשריר, הגיוני גם לרצות לשמור על מתח גבוה של מאמץ גבוה, לאורך כל הסט. וכאשר עובדים בטווח תנועה מלא, זה גורם לשריר לנוח באופן יחסי, בחלק מטווח התנועה וכך מאבדים מתח מהשריר.
ואם אין באפשרותך לעשות 2 תרגילים או יותר לאותו השריר, אז אפשרי פשוט לגוון. לפעמים לעבוד בטווח תנועה מלא ולפעמים אפשרי לעבוד רק סביב הנקודה שבה השריר מתאמץ הכי הרבה.
ואפשרי לדוגמה להתחיל בטווח תנועה מלא כחימום, לעבור לעבוד רק סביב הנקודה שבה השריר הכי מתאמץ וכאשר נגמר הכוח, להגדיל את טווח התנועה של השריר, שזאת בעצם בכלל סוג של מנוחה לשריר, תוך כדי תרגיל ותוך כדי ששומרים על מתח בשריר.
050-3331-331