... את הדברים כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון. האם יש
יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם
יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם
יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת
יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו שמוגדר. מה הפתרון לחוויית החיסרון המתמדת? השלב הראשון הוא הכרה בכך שתמיד יש חיסרון, אך במקביל יש גם
יתרון. אם אתה מבין את זה לעומק, אתה גם מבין שכל חוויית חיסרון היא תוצאה של המודעות שלך לנפרדות. אם תוכל להתחבר לתודעה של אין שכל, שהיא חוויה של אחדות, תחוו את העולם בצורה שונה ... של אחדות, נוכל להשתחרר מההפרדה ומהחיסרון. מהות הסבל והחיסרון הפרדה כגורם לחיסרון מודעות עצמית ותחושת החיסרון
יתרון בחיסרון אחדות מול נפרדות תודעת אין שכל כיצד להבין את חוויית החיסרון למה בכלל לשאול על חוויית חיסרון? שאלה: ממה נובעות חוויות החיסרון שלי? האם יש סיבה עמוקה לכך שאני מרגיש ... זה שאני מודע לכך שקיים שולחן, ובאותה נשימה אני מודע לכך שחסרים פה כל שאר הדברים שאינם שולחן?. האם תמיד יש גם
יתרון בכל ידיעה? שאלה: דיברת על כך שתמיד יש חיסרון, אבל האם אין גם
יתרון בכל ידיעה? תשובה: כן. אם תמיד יש חיסרון, פירושו שגם תמיד יש
יתרון. בכל פעם שאתה אומר יש פה כוס, מעבר לזה שאתה מרגיש שחסר פה דבר אחר, אתה גם מרגיש שיש לך משהו מוגדר שאתה יודע או רואה. עצם הידיעה מייצרת תחושה של יש. לכן, אם תמיד יש חיסרון בכל הגדרה, גם תמיד יש
יתרון בכל הגדרה. אי אפשר להגדיר משהו בלי שיהיה בו גם חיסרון וגם
יתרון . מדוע לדעת פירושו להרגיש חיסרון? שאלה: למה עצם הידיעה פירושה בהכרח חיסרון? תשובה: מפני שכל ידיעה על דבר מסוים כוללת שלילה של דבר אחר, ומכאן תחושת חסר. לדעת משמעו לחוות את ... ההבנה העמוקה יכולה להפוך לחוויה שבה הגבולות מיטשטשים, או לחלופין, אתה מגיע לקבלה מלאה של עצם קיום החיסרון
והיתרון בו - זמנית, בלי להיאבק בהם. האם אפשר להגיע לחוויה של אחדות מוחלטת? שאלה: מה זה בדיוק אומר להיות במצב של אחדות ולא להגדיר דבר? תשובה: זהו מצב שנקרא לפעמים אין שכל - בו אין כל ... אותך לראות שאין פה רק מילים, אלא ממש תנועה נפשית של הפרדה, וכך להרגיש את אותה חוויית חיסרון וגם את חוויית
היתרון שקיימת בכל ידיעה. מה המסר הסופי? שאלה: איך לסכם את כל מה שנאמר? תשובה: חוויית החיסרון איננה רק תחושה של רצון למשהו שאין לי כאן ועכשיו (כסף, אהבה, בריאות וכו), אלא חוויה בסיסית ... זה שאני יודע משהו - בהכרח אני מגדיר אותו כנפרד ממשהו אחר, ומכאן אני חווה חיסרון. מצד שני, בכל הגדרה יש גם
יתרון: אני חווה שיש כאן דבר כלשהו שאני מזהה, וזה מוסיף לי תחושה של יש. לכן, אין מצב שבו אתה לא נהנה בכלל, כי בכל הגדרה יש
יתרון, ואין מצב שאתה לא חסר בכלל, כי בכל הגדרה יש חיסרון. ככל שאתה מבין את העניין לעומק, כך יש לך אפשרות לראות שיש גם רובד אחר, המכונה אין שכל או אחדות, שבו הנפרדות נעלמת. ההבנה האם ... חיסרון מעצם זה שאתה לא שלם. אני רוצה להגיד שגם הפוך זה אותו הדבר. אם תמיד יש חיסרון, זה אומר שגם תמיד יש
יתרון. אם כל חוויה היא חיסרון, אז גם כל חוויה היא
יתרון. כרגע, אם חסר לך 100 שקל, אתה אומר חסר לי, אם מביאים לך 100 שקל, אתה אומר יש לי. אבל האמת היא שבכל דבר יש
יתרון וחיסרון. גם אם יש לך 100 שקל אז חסר לך משהו אחר, אבל גם אם אין לך, אז גם זה שאתה יודע, אין לי, יש בזה
יתרון. כל דבר שאתה יודע אותו, יש בו
יתרון. אם אתה מבין שבכל דבר שאתה יודע יש חיסרון, כדי לדעת שיש פה שולחן, אתה צריך לדעת שחסר פה משהו, או שחסרים פה דברים חוץ מהשולחן. ואז זה אומר, שאם אתה יודע משהו בעצם יש לך גם
יתרון. כלומר, שאין מצב בעולם שאתה לא נהנה ממנו. למשל אדם יגיד, ממה יש לי ליהנות? אם אתה יודע שיש פה שולחן, אז יש משהו שטוב לך.
היתרון הוא, שאתה יודע שיש. מה שאני רוצה להגיד, שמי שמודע שתמיד יש חיסרון, הוא גם מודע גם שתמיד יש
יתרון. חיסרון הכוונה, שאתה תמיד חווה שחסר, שזה אומר שאתה תמיד חווה שיש. תמיד יש חיסרון, זה בתנאי שאתה תמיד משתמש בשכל המוגדר. אם תשתמש בשכל הלא מוגדר, אז לא תמיד יש חיסרון. שאלה: אם ... להגיד שאני לא רוצה משהו, אתה צריך לחשוב שאתה רוצה את ההפך. שאלה: לא יכולה להיות לך בעיה, אם אתה לא יודע מה
הפיתרון שלה. אליעד: להגיד, אני לא רוצה פה משהו, זה כמו להגיד, אני רוצה פה משהו אחר. אז אם לא היית יכול לדמיין פה משהו אחר, אז לא היית יכול להגיד שאתה לא רוצה משהו. להגיד אני לא רוצה ... זה לא אומר שאני לא רעב. (בחיצוני זה לא אותו הדבר) אבל בפנימי, ברמה הכי תחתונה, אין לך מילוט, ההפך שלה זה
הפיתרון המוחלט של כל הבעיות. למשל אם יש לך בעיה, אני רעב, אתה הופך את זה לאני שבע. אבל זה שאני חושב שאני שבע, זה לא אומר שאני שבע. אבל אם אתה אומר שרע לך מזה שתמיד יש חיסרון, ואתה ... שאני מתלונן שתמיד יש חיסרון, זה לא בגלל שאני חושב שיש מצב שבו אף פעם אין חיסרון, אלא בגלל שאני חושב שתמיד יש
יתרון? אני לא רוצה את התמיד יש חיסרון, לא בגלל האין חיסרון, אלא בגלל היש תמיד
יתרון. התמיד יש
יתרון - זה בתוך השכל. אם אתה מוטרד מכך שתמיד יש גם
יתרון וגם חיסרון, ואם אתה לא מוכן לקבל את זה, אז זה מהאין שכל. להגיד שאתה לא רוצה את החיסרון זה בגלל שאתה לא רוצה את
היתרון, אבל להגיד שאני לא רוצה את ה