21:53מודעות עצמית, יש הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין יש לאין, אחדות המציאות, מהות המציאות, אחדות ההפכים, אחדות המהות והצורה, הארה רוחנית, אחדות ונפרדות
מהי המשמעות של ההבנה שאין הבדל בין יש לאין?
הדיון מתחיל בסיפור אישי שבו השואלת שואלת שאלות לגבי מהות היש והאין. היא מנסה להבין את טבע המציאות על ידי חקירה של מושגים כמו "שולחן" ו"המהות של היש". במהלך החקירה היא מגיעה לתובנה שאין הבדל בין יש לאין, אך בו זמנית יש גם הבדל בין יש לאין. זה יוצר תחושת בלבול וחוסר בהירות.
אליעד מציין שהתובנה שלה היא תיאורטית בלבד. הוא מדגיש שאם היא באמת הייתה מבינה את המהות, היא לא הייתה ממשיכה לשאול שאלות. הוא מסביר שמחפשים את המהות של דברים כאשר יש ריבוי צורות, אך כאשר הגעת לאין - שהוא המהות עצמה - אין צורך להמשיך ולשאול מה המהות של האין.
כיצד ההבנה של אחדות היש והאין מתבטאת בחיי היומיום?
השואלת תוהה האם עליה להשליך את ההבנה הזו על כל היבטי חייה. אליעד בודק אם היא באמת חווה את האחדות בין יש ואין במציאות היומיומית שלה. הוא מציע לה לשאול את עצמה אם היא באמת חווה שאין הבדל בין לתת כסף לבין לא לתת כסף, או בין מצב שבו הבית שלה עולה באש לבין מצב שבו הוא לא נשרף.
היא מציינת שההבנה שלה הייתה חזקה יותר אתמול מאשר היום, ואליעד מסביר שזה מעיד על כך שהיא עדיין מבחינה בין יש לאין, כלומר, היא מבחינה בין חוויית אתמול לבין חוויית היום - דבר הסותר את ההבנה שאין הבדל בין יש לאין.
איך ליישם את ההבנה שאין הבדל בין יש לאין?
אליעד ממליץ לבדוק כל הזמן את ההנחה שאין הבדל בין יש לאין, אך גם לבדוק את האפשרות ההפוכה - שאולי דווקא כן יש הבדל. הוא נותן דוגמה על אדם הסובל מכאב גב, שמומלץ לו לבדוק האם יש הבדל בין כאב לאי - כאב, ובנוסף, אם אדם חווה חוסר משמעות, עליו לשאול אם באמת אין משמעות, או שאולי יש משמעות שהוא לא מבחין בה.
המטרה היא להגיע למצב שבו, גם כשמשהו משנה לך - הוא לא באמת משנה, וגם כשמשהו לא משנה לך - הוא כן משנה. מדובר באיזון שבו האדם חווה את שני ההפכים בו זמנית.
איך להגיע לחוויה של האחדות?
כדי לחוות את האחדות בין יש לאין, אליעד מציע את הפעולות הבאות:
כיצד לבדוק אם באמת חווים את האחדות?
אליעד מציין שאם אדם טוען שאין הבדל בין יש לאין, עליו לבדוק האם הוא באמת חווה את זה בכל הרבדים של המציאות שלו. אם הוא אומר שאין הבדל בין כסף אצלו לבין כסף אצל מישהו אחר, עליו לבדוק האם הוא חווה את זה באמת - כלומר, האם כאשר הוא נותן כסף למישהו, הוא מרגיש שזה כאילו הכסף עדיין אצלו.
בנוסף, הוא נותן דוגמה על אדם שעובר לידו מבלי להפריע לו, עליו לשאול האם זה באמת חסר משמעות עבורו, או שאולי יש לו הבדל שהוא לא מודע אליו.
המטרה בסופו של דבר היא להגיע למצב שבו האדם לא רק מפסיק להבדיל בין יש לאין, אלא גם להפך - הוא חווה דברים קטנים כמשמעותיים בדיוק כמו דברים גדולים.
הדיון מתחיל בסיפור אישי שבו השואלת שואלת שאלות לגבי מהות היש והאין. היא מנסה להבין את טבע המציאות על ידי חקירה של מושגים כמו "שולחן" ו"המהות של היש". במהלך החקירה היא מגיעה לתובנה שאין הבדל בין יש לאין, אך בו זמנית יש גם הבדל בין יש לאין. זה יוצר תחושת בלבול וחוסר בהירות.
אליעד מציין שהתובנה שלה היא תיאורטית בלבד. הוא מדגיש שאם היא באמת הייתה מבינה את המהות, היא לא הייתה ממשיכה לשאול שאלות. הוא מסביר שמחפשים את המהות של דברים כאשר יש ריבוי צורות, אך כאשר הגעת לאין - שהוא המהות עצמה - אין צורך להמשיך ולשאול מה המהות של האין.
כיצד ההבנה של אחדות היש והאין מתבטאת בחיי היומיום?
השואלת תוהה האם עליה להשליך את ההבנה הזו על כל היבטי חייה. אליעד בודק אם היא באמת חווה את האחדות בין יש ואין במציאות היומיומית שלה. הוא מציע לה לשאול את עצמה אם היא באמת חווה שאין הבדל בין לתת כסף לבין לא לתת כסף, או בין מצב שבו הבית שלה עולה באש לבין מצב שבו הוא לא נשרף.
היא מציינת שההבנה שלה הייתה חזקה יותר אתמול מאשר היום, ואליעד מסביר שזה מעיד על כך שהיא עדיין מבחינה בין יש לאין, כלומר, היא מבחינה בין חוויית אתמול לבין חוויית היום - דבר הסותר את ההבנה שאין הבדל בין יש לאין.
איך ליישם את ההבנה שאין הבדל בין יש לאין?
אליעד ממליץ לבדוק כל הזמן את ההנחה שאין הבדל בין יש לאין, אך גם לבדוק את האפשרות ההפוכה - שאולי דווקא כן יש הבדל. הוא נותן דוגמה על אדם הסובל מכאב גב, שמומלץ לו לבדוק האם יש הבדל בין כאב לאי - כאב, ובנוסף, אם אדם חווה חוסר משמעות, עליו לשאול אם באמת אין משמעות, או שאולי יש משמעות שהוא לא מבחין בה.
המטרה היא להגיע למצב שבו, גם כשמשהו משנה לך - הוא לא באמת משנה, וגם כשמשהו לא משנה לך - הוא כן משנה. מדובר באיזון שבו האדם חווה את שני ההפכים בו זמנית.
איך להגיע לחוויה של האחדות?
כדי לחוות את האחדות בין יש לאין, אליעד מציע את הפעולות הבאות:
- לשאול כל הזמן: האם באמת יש הבדל בין יש לאין?
- לבדוק גם את ההפך - האם אולי כן יש הבדל?
- לחבר את ההבנה השכלית אל החוויה המעשית ביומיום.
- להגיע למצב שבו כל דבר - קטן כגדול - נתפס כבעל אותה משמעות.
כיצד לבדוק אם באמת חווים את האחדות?
אליעד מציין שאם אדם טוען שאין הבדל בין יש לאין, עליו לבדוק האם הוא באמת חווה את זה בכל הרבדים של המציאות שלו. אם הוא אומר שאין הבדל בין כסף אצלו לבין כסף אצל מישהו אחר, עליו לבדוק האם הוא חווה את זה באמת - כלומר, האם כאשר הוא נותן כסף למישהו, הוא מרגיש שזה כאילו הכסף עדיין אצלו.
בנוסף, הוא נותן דוגמה על אדם שעובר לידו מבלי להפריע לו, עליו לשאול האם זה באמת חסר משמעות עבורו, או שאולי יש לו הבדל שהוא לא מודע אליו.
המטרה בסופו של דבר היא להגיע למצב שבו האדם לא רק מפסיק להבדיל בין יש לאין, אלא גם להפך - הוא חווה דברים קטנים כמשמעותיים בדיוק כמו דברים גדולים.
- מהי אחדות המציאות?
- איך חווים את האחדות בין יש לאין?
- האם יש הבדל בין יש לאין?
- מהם ההפכים באחדות?
- מהי הארה רוחנית?
- איך להטיל ספק בהבנה שלך?
מהי המשמעות של ההבנה שאין הבדל בין יש לאין?
השיחה מתחילה בסיפור אישי של השואלת, אשר מתארת את חוויית החקירה הפנימית שלה. היא ניסתה להבין את טבע המציאות על ידי חקירה מעמיקה של מושגים כמו "שולחן" ו"המהות של היש". במהלך התהליך היא הגיעה לתובנה שאין הבדל בין יש לאין, אך גם שיש הבדל בין יש לאין - מה שהוביל אותה לתחושת בלבול וחוסר ידיעה.
אליעד מסביר לה שהתובנה שלה היא תיאורטית בלבד. הוא אומר שאם הייתה באמת מבינה את הנושא, היא לא הייתה ממשיכה לשאול שאלות. הוא מדגיש שמחפשים את המהות של דברים רק כאשר יש ריבוי צורות, אך כאשר מגיעים ל"אין", שהוא המהות עצמה, אין צורך להמשיך ולשאול מה המהות שלו.
כיצד ההבנה של אחדות היש והאין מתבטאת בחיי היומיום?
השואלת תוהה האם עליה להשליך את ההבנה הזאת על כל היבטי חייה. אליעד בוחן אם היא אכן חווה את האחדות בין יש ואין במציאות היומיומית שלה. הוא מציע לה לבחון האם היא באמת חווה שאין הבדל בין לתת כסף לבין לא לתת כסף, או בין מצב שבו הבית שלה עולה באש לבין מצב שבו הוא לא נשרף.
כאשר היא מציינת שההבנה שלה הייתה חזקה יותר אתמול מאשר היום, אליעד מצביע על כך שזה מעיד על כך שהיא עדיין מבדילה בין יש לאין. כלומר, היא מבחינה בין חוויית אתמול לבין חוויית היום - דבר הסותר את ההבנה שאין הבדל בין יש לאין.
איך ליישם את ההבנה שאין הבדל בין יש לאין?
אליעד ממליץ לבדוק כל הזמן את ההנחה שאין הבדל בין יש לאין, אך גם לבדוק את האפשרות ההפוכה - שאולי דווקא כן יש הבדל.
לדוגמה, אם אדם סובל מכאב גב, עליו לבדוק האם באמת יש הבדל בין כאב לאי - כאב. ומנגד, אם הוא חווה חוסר משמעות, עליו לשאול האם באמת אין משמעות, או שאולי קיימת משמעות שהוא לא מבחין בה.
המטרה היא להגיע למצב שבו גם כשמשהו משנה לך - הוא לא באמת משנה, וגם כשמשהו לא משנה לך - הוא כן משנה. מדובר באיזון שבו האדם חווה את שני ההפכים בו זמנית.
איך להגיע לחוויה של האחדות?
כדי לחוות את האחדות בין יש לאין, אליעד מציע את הפעולות הבאות:
- לשאול כל הזמן: האם באמת יש הבדל בין יש לאין?
- לבדוק גם את ההפך - האם אולי כן יש הבדל?
- לחבר את ההבנה השכלית אל החוויה המעשית ביומיום.
- להגיע למצב שבו כל דבר - קטן כגדול - נתפס כבעל אותה משמעות.
לדוגמה, כאשר אדם חווה כאב, עליו לבדוק האם באמת יש הבדל בין כאב לאי - כאב. אבל גם הפוך - כאשר הוא חש שדבר מסוים אינו משנה לו, עליו לבדוק האם באמת אין לו חשיבות, או שאולי יש לו משמעות שהוא אינו רואה.
המטרה היא להגיע למצב שבו אדם לא רק מפסיק להבדיל בין דברים קטנים לגדולים, אלא גם להפך - הוא חווה דברים קטנים כמשמעותיים בדיוק כמו דברים גדולים.
כיצד לבדוק אם באמת חווים את האחדות?
אם אדם טוען שאין הבדל בין יש לאין, עליו לבדוק האם הוא באמת חווה זאת בכל הרבדים של המציאות שלו.
לדוגמה, אם הוא אומר שאין הבדל בין כסף אצלו לבין כסף אצל מישהו אחר, עליו לבדוק האם הוא חווה את זה באמת - כלומר, האם כאשר הוא נותן כסף למישהו, הוא מרגיש שזה כאילו הכסף עדיין אצלו.
בנוסף, כאשר מישהו הולך לידו ואינו מפריע לו, עליו לבדוק האם באמת אין הבדל עבורו, או שאולי יש לו הבדל שהוא פשוט לא מודע אליו.
בסופו של דבר, המטרה היא להגיע למצב שבו האדם אינו מבחין בין יש לאין, אך בו זמנית גם מבחין בין יש לאין - ולחוות את שני המצבים יחד.
השיחה מתחילה בסיפור אישי של השואלת, אשר מתארת את חוויית החקירה הפנימית שלה. היא ניסתה להבין את טבע המציאות על ידי חקירה מעמיקה של מושגים כמו "שולחן" ו"המהות של היש". במהלך התהליך היא הגיעה לתובנה שאין הבדל בין יש לאין, אך גם שיש הבדל בין יש לאין - מה שהוביל אותה לתחושת בלבול וחוסר ידיעה.
אליעד מסביר לה שהתובנה שלה היא תיאורטית בלבד. הוא אומר שאם הייתה באמת מבינה את הנושא, היא לא הייתה ממשיכה לשאול שאלות. הוא מדגיש שמחפשים את המהות של דברים רק כאשר יש ריבוי צורות, אך כאשר מגיעים ל"אין", שהוא המהות עצמה, אין צורך להמשיך ולשאול מה המהות שלו.
כיצד ההבנה של אחדות היש והאין מתבטאת בחיי היומיום?
השואלת תוהה האם עליה להשליך את ההבנה הזאת על כל היבטי חייה. אליעד בוחן אם היא אכן חווה את האחדות בין יש ואין במציאות היומיומית שלה. הוא מציע לה לבחון האם היא באמת חווה שאין הבדל בין לתת כסף לבין לא לתת כסף, או בין מצב שבו הבית שלה עולה באש לבין מצב שבו הוא לא נשרף.
כאשר היא מציינת שההבנה שלה הייתה חזקה יותר אתמול מאשר היום, אליעד מצביע על כך שזה מעיד על כך שהיא עדיין מבדילה בין יש לאין. כלומר, היא מבחינה בין חוויית אתמול לבין חוויית היום - דבר הסותר את ההבנה שאין הבדל בין יש לאין.
איך ליישם את ההבנה שאין הבדל בין יש לאין?
אליעד ממליץ לבדוק כל הזמן את ההנחה שאין הבדל בין יש לאין, אך גם לבדוק את האפשרות ההפוכה - שאולי דווקא כן יש הבדל.
לדוגמה, אם אדם סובל מכאב גב, עליו לבדוק האם באמת יש הבדל בין כאב לאי - כאב. ומנגד, אם הוא חווה חוסר משמעות, עליו לשאול האם באמת אין משמעות, או שאולי קיימת משמעות שהוא לא מבחין בה.
המטרה היא להגיע למצב שבו גם כשמשהו משנה לך - הוא לא באמת משנה, וגם כשמשהו לא משנה לך - הוא כן משנה. מדובר באיזון שבו האדם חווה את שני ההפכים בו זמנית.
איך להגיע לחוויה של האחדות?
כדי לחוות את האחדות בין יש לאין, אליעד מציע את הפעולות הבאות:
- לשאול כל הזמן: האם באמת יש הבדל בין יש לאין?
- לבדוק גם את ההפך - האם אולי כן יש הבדל?
- לחבר את ההבנה השכלית אל החוויה המעשית ביומיום.
- להגיע למצב שבו כל דבר - קטן כגדול - נתפס כבעל אותה משמעות.
לדוגמה, כאשר אדם חווה כאב, עליו לבדוק האם באמת יש הבדל בין כאב לאי - כאב. אבל גם הפוך - כאשר הוא חש שדבר מסוים אינו משנה לו, עליו לבדוק האם באמת אין לו חשיבות, או שאולי יש לו משמעות שהוא אינו רואה.
המטרה היא להגיע למצב שבו אדם לא רק מפסיק להבדיל בין דברים קטנים לגדולים, אלא גם להפך - הוא חווה דברים קטנים כמשמעותיים בדיוק כמו דברים גדולים.
כיצד לבדוק אם באמת חווים את האחדות?
אם אדם טוען שאין הבדל בין יש לאין, עליו לבדוק האם הוא באמת חווה זאת בכל הרבדים של המציאות שלו.
לדוגמה, אם הוא אומר שאין הבדל בין כסף אצלו לבין כסף אצל מישהו אחר, עליו לבדוק האם הוא חווה את זה באמת - כלומר, האם כאשר הוא נותן כסף למישהו, הוא מרגיש שזה כאילו הכסף עדיין אצלו.
בנוסף, כאשר מישהו הולך לידו ואינו מפריע לו, עליו לבדוק האם באמת אין הבדל עבורו, או שאולי יש לו הבדל שהוא פשוט לא מודע אליו.
בסופו של דבר, המטרה היא להגיע למצב שבו האדם אינו מבחין בין יש לאין, אך בו זמנית גם מבחין בין יש לאין - ולחוות את שני המצבים יחד.
- אחדות המציאות - איך לחוות אותה באמת?
- האם באמת אין הבדל בין יש לאין?
- אחדות ההפכים - איך להכיל סתירות בחיים?
- מהי הארה רוחנית אמיתית?
- איך להטיל ספק בהבנה שלך ולגלות את האמת?
שאלה: אתמול בלילה ראיתי כאילו את התמונה, שאלתי מה זה שולחן, וכאשר שאלתי ראיתי גם שולחן וגם את כל האין שולחן, אז זה כל היש. אחר שאלתי, מה המהות של היש? אין. ואז הלכתי עוד אחרה, ושאלתי מה המהות של היש והאין? שאין הבדל בין יש לאין? ואז הלכתי שוב אחורה, ושאלתי מה המהות של הכל? שאין הבדל בין יש לאין ויש הבדל בין יש לאין. ואז כשהבנתי את זה, הבנתי שאני לא יודעת. גם יש הבדל וגם אין הבדל, וגם אין הבדל בין שניהם.
אליעד: האמת היא שאת לא באמת הבנת את הנושא, כי אם היית מבינה היית עוצרת בזה שאין הבדל בין יש לאין. את מתייחסת לזה כמו לנוסחא.
שאלה: בבוקר ההבנה ירדה לי.
אליעד: בעיקרון, שואלים מה המהות של משהו, רק כאשר יש ריבוי. כאשר יש ריבוי צורות אז אפשר לשאול מה המהות שלהם. אז אם הגעת לאין, אז איך את שואלת מה המהות של האין, הרי האין הוא המהות עצמה?
שאלה: אבל יש גם את היש, אז יש - אין ויש, והמהות שלהם שאין הבדל בין יש לאין.
אליעד: להגיד שאין הבדל בין יש לאין, זה להגיד שאין הבדל בין צורות למהות.
שאלה: מה הולך פה.
אליעד: פה זה בית משוגעים ולכל משוגע יש את המחלה שלו, ואני המומחה שיודע לדבר עם כל משוגע בשפה שלו. תנסה לראות איך אני מצליח להתאים את עצמי לשאלה של האדם. תתבונן ותראה איך אני מצליח לתקשר איתה על דבר שאתה אפילו לא יודע מהו.
להגיד אין הבדל בין יש לאין, זה להגיד שאין הבדל בין מהות לצורה. אם את אומרת זאת כסיסמא, אז את ממשיכה לבלבל לנו את המוח. אבל אם את חווה את זה, - חווה יש וחווה אין וחווה שאין הבדל בין מהות לצורה, אז את לא יכולה לשאול יותר.
שאלה: אתה אמרת שמספיקה רק הבנה.
אליעד: את מבינה ברמה של הנוסחא. אבל האם את מבינה את זה בכל התהליכים? האם את מבינה את זה ברמת היום יום? אם עכשיו ירביצו לך, האם את באמת מבינה שאין הבדל בין יש לאין?
יש לך כאן משהו כללי, עכשיו השאלה איך זה מסתדר עם המציאות?
למשל הילד שלך מבקש שתיקני לו משהו, ואת קונה לו, האם את באמת מרגישה שאין הבדל בין לקנות ללא לקנות? אם אין הבדל, את יכול לתת לו את הכסף וגם לא להרגיש שנתת לו.
האם את גם נותנת וגם מרגישה שלא נתת לו את הכסף, האם זאת האמת?
תתחילי לחשוב על זה יותר.
אין הבדל בין יש לאין, פירושו שאת יכולה לתת כסף ולא יהיה אצלך הבדל באם הכסף אצלו או אצלך.
שאלה: אבל גם יש הבדל.
אליעד: נכון, בו זמנית, אם את נמצאת בשניהם אז סיימת. אבל אם את צריכה שאני אגיד לך את זה, אז זה סימן שאת עדיין מחפשת.
שאלה: השאלה שלי, האם אני צריכה להלביש את ההבנה הזאת על כל דבר?
אליעד: למשל, הבית שלך עולה בלהבות, האם זאת אותה תחושה כמו שהבית לא נשרף? זה גם לא אותה תחושה אבל האם זה גם אותה תחושה? האם את מבדילה וגם לא מבדילה ולא מבדילה שאת מבדילה.
למה את שואלת את השאלה הזאת?
שאלה: כי אתמול חויתי את זה יותר מהיום.
אליעד: אם אתמול חווית את זה יותר, זה אומר שאת מבדילה בין הדברים. אתמול יש חוויה והיום אין חוויה, אז מה השאלה שלך? אם אין הבדל בין יש לאין אז תיישמי את זה.
שאלה: השאלה שלי הייתה יותר פרקטית, איך להמשיך עם ההבנה הזאת?
אליעד: לדוגמא, כל פעם בחיים שאת חווה הבדל בין יש לאין, תשאלי, האם יש הבדל בין יש לאין? למשל את קמה בבוקר ושואלת איפה המשקפיים? את חווה הבדל בין יש לי משקפיים לאין לי משקפיים. תשאלי, האם יש הבדל בין יש לי משקפיים לאין לי משקפיים?
האם יש הבדל בין יש לי לאין לי, או אין הבדל בין יש לי לאין לי? לבדוק.
יש אדם שאומר, יש הבדל בין זה שיש לי כסף לאין לי כסף. ואחר אומר, אין הבדל בין זה שיש לי כסף לאין לי כסף. ויש עוד אחד שאומר, שאין הבדל באם אני אומר שיש הבדל או באם אני אומר שאין הבדל.
אתה קם בבוקר לעבוד, ואתה פועל מתוך זה שאין לך, אתה אומר, אין לי ואני רוצה להשיג אותו, או שאתה אומר, שיש לי משהו שאני רוצה להיפטר ממנו. כל תנועה שאתה עושה זה או בגלל שאתה אומר אין, ואני רוצה שיהיה יש, או בגלל שאתה אומר שיש ואני רוצה שיהיה אין.
עכשיו השאלה איך אתה חווה את זה. אם אתה חווה שיש הבדל בין יש לאין, אז אתה כל הזמן בפער. אז אני מציע לה לעשות, שכול פעם שהיא מרגישה שיש הבדל בין יש לאין, לשאול את עצמה, האם יש הבדל בין יש לאין?
כול פעם שהיא מרגישה שחסר לה משהו, או שכול פעם שהיא מרגישה שיש לה משהו שהיא לא רוצה אותו, לשאול, האם יש הבדל בין יש לאין או אין הבדל בין יש לאין?
ואם את רוצה את זה יותר מתוחכם, כל פעם שאת רואה שאין הבדל בין יש לאין, תשאלי את עצמך, האם באמת אין הבדל בין יש לאין?
לדוגמא, האם את חושבת שיש הבדל באם הכוס תעמוד פה או שם? לא. אם היו לוקחים את הכוס וזורקים עליך, היית אומרת שיש הבדל בין יש לאין, ואם הכוס על השולחן, את אומרת אין הבדל בין הכוס שנמצאת פה או שם.
מה שאני מנסה לומר, שלא רק לשאול אם אין הבדל בין יש לאין, אלא גם לשאול, אולי כן יש הבדל בין יש לאין? אולי יש הבדל באם הכוס נמצאת פה או שם? להבין מה המשמעות של הכוס שנמצאת פה ומה המשמעות של הכוס שנמצאת שם, צריך לחבר את החוויה.
את צריכה להגיע למצב שכמו שזה משנה לך שזורקים עליך כוס, כך זה משנה לך שהכוס נמצאת פה ולא שם.
אם כואב לך הגב, את מבדילה בין זה שכואב לך הגב לזה שלא כואב לך הגב. אז את צריכה להגיע למצב שאכפת לך מהכאב כמו שאכפת לך מהפילים שהולכים פה.
אבל יש גם מצב הפוך, שאתה לא רק לא צריך להבדיל בין יש לי כאב לאין לי כאב, אתה צריך להגיע למצב שאפילו אם מישהו הולך לידך, זה מפריע לך כאילו הוא נתן לך אגרוף בפנים. אתה צריך להיות במצב שיש לך את שתי החוויות.
שאלה: איך מגיעים למצב כזה?
אליעד: לוקחים כל דבר שאתה מרגיש שיש הבדל בין יש לאין, למשל יש כאב או אין כאב, אתה שואל, מה זה משנה אם יש לי כאב? לשאול, האם באמת יש הבדל בין כאב ללא כאב?
וגם הפוך, אם מישהו הולך לידך, את אומרת, זה לא משנה לי, זה חסר משמעות עבורי. אבל האם באמת זה חסר משמעות עבורי? האם באמת אין הבדל, אולי יש הבדל ואני לא יודעת מה הוא?
תחפשי עד שתמצאי הבדל בין כל דבר לכל דבר. עד שתגיעי למצב שלא משנה באם יש הבדל או אין הבדל.
אליעד: האמת היא שאת לא באמת הבנת את הנושא, כי אם היית מבינה היית עוצרת בזה שאין הבדל בין יש לאין. את מתייחסת לזה כמו לנוסחא.
שאלה: בבוקר ההבנה ירדה לי.
אליעד: בעיקרון, שואלים מה המהות של משהו, רק כאשר יש ריבוי. כאשר יש ריבוי צורות אז אפשר לשאול מה המהות שלהם. אז אם הגעת לאין, אז איך את שואלת מה המהות של האין, הרי האין הוא המהות עצמה?
שאלה: אבל יש גם את היש, אז יש - אין ויש, והמהות שלהם שאין הבדל בין יש לאין.
אליעד: להגיד שאין הבדל בין יש לאין, זה להגיד שאין הבדל בין צורות למהות.
שאלה: מה הולך פה.
אליעד: פה זה בית משוגעים ולכל משוגע יש את המחלה שלו, ואני המומחה שיודע לדבר עם כל משוגע בשפה שלו. תנסה לראות איך אני מצליח להתאים את עצמי לשאלה של האדם. תתבונן ותראה איך אני מצליח לתקשר איתה על דבר שאתה אפילו לא יודע מהו.
להגיד אין הבדל בין יש לאין, זה להגיד שאין הבדל בין מהות לצורה. אם את אומרת זאת כסיסמא, אז את ממשיכה לבלבל לנו את המוח. אבל אם את חווה את זה, - חווה יש וחווה אין וחווה שאין הבדל בין מהות לצורה, אז את לא יכולה לשאול יותר.
שאלה: אתה אמרת שמספיקה רק הבנה.
אליעד: את מבינה ברמה של הנוסחא. אבל האם את מבינה את זה בכל התהליכים? האם את מבינה את זה ברמת היום יום? אם עכשיו ירביצו לך, האם את באמת מבינה שאין הבדל בין יש לאין?
יש לך כאן משהו כללי, עכשיו השאלה איך זה מסתדר עם המציאות?
למשל הילד שלך מבקש שתיקני לו משהו, ואת קונה לו, האם את באמת מרגישה שאין הבדל בין לקנות ללא לקנות? אם אין הבדל, את יכול לתת לו את הכסף וגם לא להרגיש שנתת לו.
האם את גם נותנת וגם מרגישה שלא נתת לו את הכסף, האם זאת האמת?
תתחילי לחשוב על זה יותר.
אין הבדל בין יש לאין, פירושו שאת יכולה לתת כסף ולא יהיה אצלך הבדל באם הכסף אצלו או אצלך.
שאלה: אבל גם יש הבדל.
אליעד: נכון, בו זמנית, אם את נמצאת בשניהם אז סיימת. אבל אם את צריכה שאני אגיד לך את זה, אז זה סימן שאת עדיין מחפשת.
שאלה: השאלה שלי, האם אני צריכה להלביש את ההבנה הזאת על כל דבר?
אליעד: למשל, הבית שלך עולה בלהבות, האם זאת אותה תחושה כמו שהבית לא נשרף? זה גם לא אותה תחושה אבל האם זה גם אותה תחושה? האם את מבדילה וגם לא מבדילה ולא מבדילה שאת מבדילה.
למה את שואלת את השאלה הזאת?
שאלה: כי אתמול חויתי את זה יותר מהיום.
אליעד: אם אתמול חווית את זה יותר, זה אומר שאת מבדילה בין הדברים. אתמול יש חוויה והיום אין חוויה, אז מה השאלה שלך? אם אין הבדל בין יש לאין אז תיישמי את זה.
שאלה: השאלה שלי הייתה יותר פרקטית, איך להמשיך עם ההבנה הזאת?
אליעד: לדוגמא, כל פעם בחיים שאת חווה הבדל בין יש לאין, תשאלי, האם יש הבדל בין יש לאין? למשל את קמה בבוקר ושואלת איפה המשקפיים? את חווה הבדל בין יש לי משקפיים לאין לי משקפיים. תשאלי, האם יש הבדל בין יש לי משקפיים לאין לי משקפיים?
האם יש הבדל בין יש לי לאין לי, או אין הבדל בין יש לי לאין לי? לבדוק.
יש אדם שאומר, יש הבדל בין זה שיש לי כסף לאין לי כסף. ואחר אומר, אין הבדל בין זה שיש לי כסף לאין לי כסף. ויש עוד אחד שאומר, שאין הבדל באם אני אומר שיש הבדל או באם אני אומר שאין הבדל.
אתה קם בבוקר לעבוד, ואתה פועל מתוך זה שאין לך, אתה אומר, אין לי ואני רוצה להשיג אותו, או שאתה אומר, שיש לי משהו שאני רוצה להיפטר ממנו. כל תנועה שאתה עושה זה או בגלל שאתה אומר אין, ואני רוצה שיהיה יש, או בגלל שאתה אומר שיש ואני רוצה שיהיה אין.
עכשיו השאלה איך אתה חווה את זה. אם אתה חווה שיש הבדל בין יש לאין, אז אתה כל הזמן בפער. אז אני מציע לה לעשות, שכול פעם שהיא מרגישה שיש הבדל בין יש לאין, לשאול את עצמה, האם יש הבדל בין יש לאין?
כול פעם שהיא מרגישה שחסר לה משהו, או שכול פעם שהיא מרגישה שיש לה משהו שהיא לא רוצה אותו, לשאול, האם יש הבדל בין יש לאין או אין הבדל בין יש לאין?
ואם את רוצה את זה יותר מתוחכם, כל פעם שאת רואה שאין הבדל בין יש לאין, תשאלי את עצמך, האם באמת אין הבדל בין יש לאין?
לדוגמא, האם את חושבת שיש הבדל באם הכוס תעמוד פה או שם? לא. אם היו לוקחים את הכוס וזורקים עליך, היית אומרת שיש הבדל בין יש לאין, ואם הכוס על השולחן, את אומרת אין הבדל בין הכוס שנמצאת פה או שם.
מה שאני מנסה לומר, שלא רק לשאול אם אין הבדל בין יש לאין, אלא גם לשאול, אולי כן יש הבדל בין יש לאין? אולי יש הבדל באם הכוס נמצאת פה או שם? להבין מה המשמעות של הכוס שנמצאת פה ומה המשמעות של הכוס שנמצאת שם, צריך לחבר את החוויה.
את צריכה להגיע למצב שכמו שזה משנה לך שזורקים עליך כוס, כך זה משנה לך שהכוס נמצאת פה ולא שם.
אם כואב לך הגב, את מבדילה בין זה שכואב לך הגב לזה שלא כואב לך הגב. אז את צריכה להגיע למצב שאכפת לך מהכאב כמו שאכפת לך מהפילים שהולכים פה.
אבל יש גם מצב הפוך, שאתה לא רק לא צריך להבדיל בין יש לי כאב לאין לי כאב, אתה צריך להגיע למצב שאפילו אם מישהו הולך לידך, זה מפריע לך כאילו הוא נתן לך אגרוף בפנים. אתה צריך להיות במצב שיש לך את שתי החוויות.
שאלה: איך מגיעים למצב כזה?
אליעד: לוקחים כל דבר שאתה מרגיש שיש הבדל בין יש לאין, למשל יש כאב או אין כאב, אתה שואל, מה זה משנה אם יש לי כאב? לשאול, האם באמת יש הבדל בין כאב ללא כאב?
וגם הפוך, אם מישהו הולך לידך, את אומרת, זה לא משנה לי, זה חסר משמעות עבורי. אבל האם באמת זה חסר משמעות עבורי? האם באמת אין הבדל, אולי יש הבדל ואני לא יודעת מה הוא?
תחפשי עד שתמצאי הבדל בין כל דבר לכל דבר. עד שתגיעי למצב שלא משנה באם יש הבדל או אין הבדל.
050-3331-331