מה המשמעות של המשפט "כל העולם כולו גשר צר מאוד" לפי אליעד כהן?

אליעד כהן מסביר לעומק את המשפט המפורסם של רבי נחמן מברסלב: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל". בתחילת ההסבר, אליעד מדגיש שאנשים רבים משתמשים במשפט זה באופן שטחי, בלי להבין לעומק למה התכוון רבי נחמן. הוא טוען שאנשים רבים לוקחים את המשפט הזה באופן חלקי ומפשטים אותו לשימושים שונים, כמו שירים ופזמונים, בלי להעמיק במשמעותו המקורית.

מדוע העולם מתואר דווקא כ"גשר צר מאוד" ולא כגשר רחב?

אליעד מדגיש את חשיבות הדימוי של "גשר צר מאוד" לעומת "גשר רחב". הוא מסביר שכאשר אתה הולך על גשר רחב מאוד, אין לך פחד, אתה מרגיש בטוח לגמרי. אך בגשר צר מאוד, הפחד הוא בלתי נמנע - אתה חושש ליפול, אתה חושש לטעות. הפחד הוא חלק בלתי נפרד מהמעבר. הוא מדגים את זה באמצעות דוגמא של אדם שטס במטוס. כאשר המטוס נמצא באוויר, אין פחד מנפילה כי אתה לא מרגיש שאתה הולך על משהו צר. אבל כשאתה על גשר צר, אתה חש מיד את הסכנה - לכן הדימוי הזה מדויק וממחיש את האתגר בעבודת השם ובדרך להתפתחות אישית.

איך קשורה תחושת ההתרחקות והקושי להתקרבות אמיתית?

לפי אליעד כהן, רבי נחמן התכוון במקור לכך שכאשר אדם נכנס לעבודת השם או רוצה להתחיל בדרך חדשה של התפתחות אישית ורוחנית, הוא יפגוש מיד קשיים רבים. הוא מתאר מצב שבו אדם מחליט להתחזק, להתחבר לאמת או להתקרב למציאות גבוהה יותר, אבל בדיוק כשהוא מתחיל לנסות להתקדם, פתאום נדמה לו כאילו העולם מונע ממנו להתקדם. פתאום הוא חווה נסיגות וקושי, וחושב לעצמו "אולי המציאות בכלל לא רוצה שאתקדם". הוא מפרש את הקשיים האלה כסימן לכך שכביכול "מלמעלה" דוחים אותו.

אך אליעד מסביר שבאמת, כל ההתרחקות הזאת היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההתקרבות. הוא מדגים זאת על ידי סיטואציה של אדם שהולך לקבל טיפול רפואי, והרופא, במקום לתת לו טיפול עדין, נותן לו מכה או אגרוף. האדם לא מבין מדוע הוא סופג מכה כשהוא רוצה להתרפא. אך המכה עצמה היא הטיפול. כלומר, דווקא דרך ההתרחקות, הקושי והכאב, האדם למעשה מתקרב לתוצאה הרצויה שלו.

מה על האדם לעשות כשעולים בו ספקות ופחדים בדרך?

אליעד כהן מסביר, שכאשר האדם מתחיל לעבוד על עצמו, עוברים עליו ימים ושנים בהם הוא מרגיש שהוא לא מתקדם. הוא רואה את עצמו עדיין מלא בפגמים ובעיות. נדמה לו שאלוהים לא רוצה אותו, לא מסתכל עליו, ולא רוצה שיצליח. במצב כזה, יש צורך בהתחזקות גדולה מאוד, "בלי ליפול בדעתו חס ושלום", כפי שאליעד מצטט מליקוטי מוהר"ן. המשמעות היא לא להישבר נפשית ולא להיכנע לפחדים ולייאוש, אלא להמשיך ולהתחזק עוד יותר, כי כל צדיקי העבר עברו את אותו מסלול קשה.

אליעד מתאר את התחושה הזו כדבר שעבר על כל הצדיקים האמיתיים. הם היו משוכנעים שאין פתרון ואין דרך להצליח, אך הם לא עצרו אלא המשיכו להתעקש ולחזק את עצמם עד שהצליחו להגיע למטרתם.

מדוע קשיים ונפילות הכרחיים בדרך להצלחה רוחנית?

אליעד מסביר שכל הירידות, הנפילות והבלבולים בדרך להתפתחות רוחנית הכרחיים לחלוטין. אין דרך להגיע לקדושה או להצלחה רוחנית בלי לעבור דרך אותם קשיים. הוא מדמה זאת למשחק ריאליטי שבו יש משימות שחובה לעבור. אם לא תעבור דרך הקשיים האלה, פשוט לא תוכל להשיג את התוצאה הרצויה. גם הצדיקים הגדולים ביותר עברו בהכרח דרך קשיים אלה. לכן אדם לא צריך להתייאש או להיבהל מהקשיים, אלא להבין שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך.

איך מתמודדים עם פחד הגשר הצר?

אליעד כהן מחדד את המסר של רבי נחמן: עליך להחליט האם לעבור על הגשר למרות הפחד, או להישאר מאחור. אבל אם החלטת שאתה עובר את הגשר, תעשה את זה בכל מצב, גם עם הפחד. אל תתלבט כל הזמן אם לפחד או לא לפחד. אם החלטת לעבור - תעבור גם עם הפחד. אם החלטת שלא לעבור - אל תעבור ואל תתחרט על כך. הבעיה הגדולה היא לא עצם הפחד אלא חוסר ההחלטה והספקות שמלווים אותך בדרך. לכן הדגש הוא על החלטה נחושה.

האם הדרך חשובה יותר או התוצאה?

אליעד כהן מסביר שלפעמים אנשים מייחסים חשיבות יתרה לדרך עצמה. הם אומרים "אני בדרך", "אני בתהליך", ומשתמשים בזה כתירוץ לכך שלא התקדמו באמת. לדעתו של אליעד, אין דבר כזה תהליך - אתה או מצליח, או לא מצליח. הוא מדגים זאת במצב חירום: כשמישהו צריך להציל אותך, לא תגיד לו "אני בתהליך של הצלה", אלא תרצה להינצל מיד. כך גם בדרך להתפתחות אישית - אל תשתמש במילה "תהליך" כתירוץ.

בסופו של דבר, הוא אומר שאין משמעות אמיתית לדרך בפני עצמה, אלא רק לאופן שבו אתה מתייחס אליה ולמידת הנחישות שלך במהלכה. בין אם החלטת להישאר במקום, ובין אם החלטת להתקדם - תעשה זאת בהחלטה ברורה וחזקה, ואל תחיה בספק מתמיד.