עקשנות או וותרנות - להתעקש או לוותר? האם נכון להתעקש או שעדיף לוותר בחיים? בחיים קיימת דילמה נפוצה: האם להיות עקשנים ולא להתפשר על דבר, או דווקא לבחור בגישה ותרנית ולוותר. אליעד כהן מסביר כי התשובה לכך מורכבת, ומציע נקודת מבט ייחודית שמחברת בין עקשנות מוחלטת לוויתור מוחלט, באופן שנראה לכאורה פרדוקסלי, אך בסופו של דבר מוביל את האדם לתחושה של סיפוק ואושר מלאים. על מה חשוב להתעקש ומתי נכון לוותר? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כי האדם צריך להתעקש עד הסוף, בקיצוניות, על הדברים החשובים לו באמת. עקשנות זו צריכה להיות מוחלטת, עד טיפת הדם האחרונה, עד קליעות הנשימה ועד הסוף ממש. האדם מתבקש להשקיע אינסוף אחוז ... ושמח מהמצב הנוכחי. זוהי דרגה קיצונית של וויתור, שמטרתה היא השגת שלווה ואושר אמיתיים ללא תלות בתוצאה ספציפית. איך להתעקש נכון על הרצונות שלנו? אליעד נותן דוגמה נוספת, בה אדם צמא ורוצה לשתות מיץ מסוים. אם המיץ לא זמין, האדם לא צריך להתעקש דווקא על אותו המיץ, אלא יכול לבחור משקה אחר או אפילו למצוא מזון שיספק את הנוזלים הדרושים לו. העיקר הוא להתעקש על הרצון הפנימי ביותר - הרצון לא להיות צמא, ולא על הצורה החיצונית של הרצון (הסוג הספציפי של המיץ). האדם צריך להבין שהעקשנות צריכה להיות על הרצונות העמוקים והפנימיים ביותר שלו, כמו הרצון להרגיש טוב, ולא על הביטויים החיצוניים של הרצונות האלו. על האדם להתעקש להרגיש טוב, עד הסוף, אך לא להיצמד לדרך מסוימת להשגת הטוב הזה. אם הדרך המסוימת אינה זמינה או אינה אפשרית, עליו למצוא דרך אחרת, ולהתעקש על ההרגשה עצמה ולא על הדרך אליה. מה המשמעות של לוותר באופן מוחלט? אליעד כהן מבהיר את המשמעות של ... מהרצון הראשוני, הוא משיג תחושת סיפוק ושלמות אמתית. מצב זה נקרא שיא השלמות, שבו האדם כבר לא מרגיש צורך להתעקש או לוותר על כלום, כיוון שהכל כבר רצוי בעיניו. כיצד להגיע לאיזון בין עקשנות לוותרנות? אליעד כהן מסביר שהדרך להגיע לאיזון המדויק בין עקשנות לוויתור טמונה בהתבוננות פנימית עמוקה. האדם צריך לבדוק כל רצון שעולה בו ולשאול את עצמו, למה אני רוצה את זה?. תהליך זה יחשוף את שורש הרצון ויעזור לאדם להבין על מה באמת חשוב לו להתעקש ועל מה הוא יכול וצריך לוותר. אליעד ממשיך ואומר כי כאשר האדם מבין לעומק את הסיבה לכך שהוא רוצה ... מהמציאות כולה. מה היתרון בהבנת שורש הרצון? היתרון הגדול של גילוי והבנת שורש הרצון הוא שהאדם כבר לא ייאלץ להתעקש או לוותר על דבר בעולם, משום שתמיד תהיה בו ההבנה הפנימית שהכל אחד. ברגע שהכל שווה בעיניו, אין צורך ... נהנה מכל רגע נתון, כי הוא מחובר למהות הפנימית של המציאות - לאחדות. ברמת השלמות הגבוהה ביותר, אין משמעות להתעקשות או לוותרנות. המציאות והאדם הופכים לאחד, וכל דבר שקורה מתקבל ברצון ובשמחה אמיתית. במצב זה, האדם כבר אינו צריך ... וליהנות מכל רגע חדש שנוצר. מהי השורה התחתונה בגישה של אליעד כהן? לסיכום הדברים, אליעד מציין כי האדם חייב להתעקש להרגיש טוב בכל מחיר. המשמעות היא שהרצון של האדם חייב להיות מותאם באופן מוחלט למציאות כפי שהיא ברגע הנוכחי. ... את מה שיש, הוא ירגיש סיפוק ושלווה פנימית שלא תלויים בשום דבר חיצוני. אליעד מאחל לכל אדם להמשיך להיות עקשן בדרך זו, עקשנות שתוביל אותו לוויתור מוחלט ושלם, ולהגיע להנאה האמיתית שבאחדות עם המציאות. עקשנות או וותרנות? איך להרגיש טוב תמיד? איך לדעת על מה להתעקש? מהו שורש הרצון הפנימי? למה אני רוצה להרגיש טוב? איך להשלים עם המציאות? מהי השתוות הרצון? האם בחיים עדיף להיות עקשן או ותרן? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן עוסק בהן היא האם בחיים נכון להתעקש או שדווקא כדאי לוותר. האם צריך ללכת עם הראש בקיר עד להשגת המטרה, או שמא יש מקום לוותר ולהתגמש מול המציאות? אליעד כהן מסביר שהעניין הזה הוא יותר מורכב מכפי שנראה. לדבריו, בחיים קיימת חשיבות גדולה להתעקש, אבל לא התעקשות סתמית, אלא התעקשות קיצונית, טוטאלית, עד הסוף, עד טיפת הדם האחרונה. מצד שני, הוא מדגיש שבמקביל ובאופן פרדוקסלי, האדם צריך לדעת לוותר ... הרצון המקורי שלו עד שהוא מגיע למצב שבו הוא רוצה את ההפך ממה שרצה מלכתחילה. על מה באמת חשוב להתעקש? אליעד כהן נותן דוגמה ברורה לעניין הזה דרך הסיטואציה של אדם צמא שניגש למקרר כדי לשתות מיץ, אך לא מוצא שם מיץ. האם עליו להתעקש ולמצוא דווקא את המיץ הזה? התשובה שלו היא חד משמעית: לא חייבים להתעקש דווקא על הביטוי הספציפי של הרצון, כלומר, לא חייבים דווקא מיץ, כי אפשר לשתות משהו אחר כמו מים, או ... שלו, שהוא רוצה באמת את כל מה שיש לו, גם אם זה ההפך ממה שהוא חשב שהוא רוצה. זאת עקשנות אמיתית - עקשנות להביא את עצמך לוויתור מוחלט. כיצד אפשר להגיע לאיזון בין עקשנות לוויתור? הדרך להגיע למצב הזה של איזון מוחלט בין עקשנות לוויתור, לפי אליעד, היא באמצעות התבוננות פנימית. אדם צריך לבדוק בכל רגע מהו השורש של הרצון שלו. לשאול את ... האדם מרגיש תמיד טוב, ולא צריך יותר להתעקש או לוותר על שום דבר. לסיום, אליעד מאחל לכולם יום שבו העקשנות תוביל לוויתור מוחלט, ובכך להנאה מתמדת מהאחדות של המציאות, מצב שבו האדם... הפעם אני רוצה להשיב על הנושא, ותרנות או עקשנות? האם צריך ללכת עם הראש בקיר ולהתעקש? או לוותר. ובחיים יש צד שצריך להתעקש בקיצוניות, באופן נחרץ, ובו זמנית ... הכוס המלאה, זו לא כוונה לפשרה שאם לא הצלחת אז תעשה משהו אחר לא, תהיה שמח ממה שיש באמת. העקשנות היא על להרגיש טוב, שהרצון יהיה מותאם למציאות באותו רגע. ואיך אדם יכול להביא את עצמו לכך? אדם צריך ... האדם נהנה מכל רגע ורגע מחדש, ואין על מה להתעקש ואין על מה לוותר. ושיהיה לכולם המשך יום של עקשנות עד הסוף שמובילה את האדם לויתור עד הסוף, שבו האדם נהנה מהאחדות של המציאות ולא צריך להתעקש או לוותר ...

לוותר / וותרנות - מי לא צריך לא להתעקש ולא לוותר על שום דבר? וויתור - משמעותו היא, שהאדם בוחר באפשרות אחת, ומעדיף אותה על פני הרצון שלו ...

נחישות / התמדה / עקשנות - מה טוב / רע בנחישות עצמית והתמדה? ומה הטוב ביותר? הנחישות והעקשנות של האדם, יש בה גם צדדים חיוביים וגם צדדים פחות חיוביים. מצד אחד, הנחישות של האדם מאפשרת לו להתמיד ... לו. הנחישות, מאפשרת לאדם להצליח להשיג כל מיני מטרות, שבלי נחישות הוא לא היה משיג אותן. מצד שני, הנחישות והעקשנות של האדם, גורמים לו לפעמים גם לסבל. אם לא היה האדם עקשן, אלא היה מוותר על כל דבר, הרי שהוא לא היה יכול להרגיש רע בשום מצב. רע נוצר רק כאשר יש עקשנות, שהאדם מתעקש שיהיה אחרת ממה שיש. כך שלכאורה אולי חוסר עקשנות ונחישות זה הכי טוב? אלא, שאי אפשר להתקיים ולחיות בלי נחישות ועקשנות כלשהי. כי כדי לחיות, צריך רצון ומטרות והתמדה כדי להשיג את המטרות וכולי. אז מה עושים? באיזו דרך הכי טוב לבחור, של העקשנות או של הוותרנות? והתשובה היא, שלא צריך לא נחישות ולא חוסר נחישות. כן צריך היגיון בריא שפועל לפי האמת. ... לאדם רצונות, ושיהיו לאדם מטרות, ושהאדם ינסה וישתדל להשיג את המטרות שלו בנחישות ובהתמדה. וזה גם בסדר גמור, שהאדם יתעקש וינסה להשיג את המטרות שלו, גם אם הוא מתקשה להשיג אותן. אבל, הכל צריך להיות בפרופורציות הנכונות, והכי חשוב ... האדם להשתדל תמיד לראות את המציאות לפי מה שהיא באמת, בלי לוותר על דברים שהוא יכול להשיג אותם, ובלי להתעקש על דברים מיותרים שהוא לא יכול להשיג אותם. האדם לא צריך להיות עקשן ולא צריך להיות וותרן. האדם כן צריך להשתדל להיות מציאותי ואמיתי. על האדם לברר לעצמו את האמת לגבי הרצונות ... כמה שיותר אמיתי ומדויק. וכאשר האדם מברר את האמת לגבי המצב שלו, הדבר הזה מאפשר לו, מצד אחד לא להתעקש על שטויות ועל דברים שאותם הוא לא יכול להשיג, ומצד שני כן להתעקש על דברים חשובים ועל דברים שכן אפשר להשיג אותם. בקיצור, נסה לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, ולפעול ...

להתפשר / להתעקש - מה טוב / רע בהתפשרות ועקשנות? ומה הטוב ביותר? להתפשר / להתעקש - יכול להיות טוב ויכול להיות לא טוב, הכל לפי ההקשר. יחד עם זאת ברמה העקרונית צריך להבין, האם באמת על האדם להתפשר? אם כן, אז למה לא להתפשר על הכל? למה בכלל להתעקש על משהו? ואם צריך להתעקש, אז למה לא להתעקש על הכל? האם מצד המהות של העניין, ראוי להתעקש או דווקא להתפשר? ולכאורה, מצד אחד הכי טוב זה להתפשר. כי כאשר האדם מתפשר, על ידי זה הוא חוסך ... עיקר ההנאה של האדם בחיים, מגיעה דווקא כאשר הוא משיג את הדברים שעליהם הוא לא מתפשר. וככל שהאדם יותר מתעקש ופחות מתפשר, כך הוא יכול להגיע ליותר מצבים של סיפוק רגשי. אז מה היא האמת? ויש כאלו שיאמרו, תתעקש רק על מה שאתה יכול להשיג. דהיינו, אם אינך יכול להשיג משהו, אז אל תתעקש עליו. אלא שמהצד השני, אם האדם לא יתעקש להשיג גם את מה שהוא חושב שהוא לא יכול להשיג, הרי שלפעמים הוא לא ישיג גם את מה שהוא ... יכולות חדשות של עצמו. אז מה בעצם עושים? מה נכון יותר? תשובה: הדרך הטובה ביותר להחליט האם להתפשר או להתעקש, היא על ידי היצמדות אל האמת. מצד האמת לא צריך לוותר על שום דבר, אבל גם לא צריך להתעקש על שום דבר. מצד האמת צריך להיצמד אל האמת. דהיינו, מצד אחד לקחת את הכל בפרופורציות הנכונות בכל מקרה, ומהצד השני לבדוק תמיד האם ועד כמה ראוי להתעקש או לא. כאשר האדם לוקח את הדברים בפרופורציות הנכונות, דהיינו, זוכר תמיד את הדברים שבאמת חשובים, ולא מוציא דברים ... ואחרי שהאדם מתייחס אל המציאות כפי מה שבאמת ראוי להתייחס אליה ומרגיש טוב, עכשיו באפשרותו של האדם לבחור האם להתעקש או לוותר, כרצונו. באפשרותו של האדם לבחור להתעקש על שטויות בשביל הכיף. ובאפשרותו של האדם לבחור לוותר על דברים שנראים כחשובים, משום שאין לו חשק להתעקש. אבל, כדי שהבחירה בין ויתור לעקשנות תהיה מתוך כיף ולא מתוך לחץ, לשם כך קודם כל צריך לקחת את הכל בפרופורציות הנכונות. לסיכום: אל תתעקש ואל תוותר. תסתכל על הדברים כפי מה שהם באמת. ואחרי שההסתכלות על האמת תרגיע אותך, עכשיו תבחר האם להתעקש או לוותר כרצונך, מתוך ישוב הדעת ורוגע.

התמדה ונחישות - מתי להתעקש להיות נחוש ולהתמיד? ומתי לוותר ולהתפשר? נחישות = דבקות במטרה = חוסר מוכנות להתפשר על חוסר מילוי מלא של ... יותר לוותר. על האדם לזכור תמיד שנחישות טובה רק על המהות, אך לא על הצורה החיצונית. הדרך לדעת האם להתעקש בנחישות על משהו או לא, היא על ידי זה שהאדם בודק אל מול עצמו, האם הרצון שחסר לו כרגע, ... באמת חשוב. ככל שהאדם מבין טוב יותר את הרצון הראשון והפנימי ביותר שלו, כך הוא יודע טוב יותר לא להתעקש ולא להיות נחוש על שטויות, וכך טוב לו יותר.

עקשנות / נחישות / התמדה. מהי מהותם? איך להיות מאושר בלי להתעקש על שום דבר? עקשנות. מהי מהותה של העקשנות וממה היא נובעת? מה טוב ולא טוב בה? איך לא להצטרך אליה? עקשנות = מצב שבו האדם רוצה להשיג תכלית כלשהי. אינו מצליח להשיג את התכלית. ממשיך לנסות שוב להשיג את התכלית = עקשנות. עקשנות כמובן יש לה צד חיובי, הצד של חיפוש השלמות. בלי להתעקש, איך יגיע האדם אל השלמות?! חובה על האדם להתעקש ולהגיע אל השלמות. מצד שני, העקשנות גם גורמת לאדם סבל / כעס / מריבות / עימותים / מלחמות מיותרות ועוד. עקשנות באה לידי ביטוי ברצון לשנות את המציאות. כי אם הכל כבר מושלם והכל כבר טוב, ממילא אין על מה להתעקש. כך שעקשנות מהותה רצון לשינוי המציאות מחמת שלא טוב כרגע בשלמות. השלמות היא לא להתעקש על שום דבר. גם לא על זה עצמו שלא צריך להתעקש. פשוט לתת לדברים לקרות ולא להתעקש על כלום. לחיות בהרמוניה ובתחושת אחדות עם המציאות וליהנות מהדברים באמת כפי מה שהם. הדרך היחידה להגיע למצב שבו האדם אינו מתעקש באמת על שום דבר ומרגיש טוב באמת, היא רק על ידי שהאדם מגלה מה טוב באמת בכל רגע. כאשר האדם מגלה מה טוב באמת בכל רגע, על ידי זה הוא אינו מתעקש על שום דבר ואינו מגיע למצב של כעס. העקשנות מהותה הרצון להשיג תכלית טובה שהאדם אינו חווה אותה ברגע הזה. כאשר האדם חווה שלמות ברגע הזה, על ידי זה אינו צריך להתעקש על שום דבר. איך מגיעים לזה? על ידי התבוננות ושימוש בשכל, ועל ידי זה שלא הופכים את הטפל לעיקר. ברמה המעשית: כאשר משהו מכעיס את האדם, כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מרגיש מאבק, מצב שיכול ליצור עקשנות, במקרה כזה עליו לשים לב לכך שאינו הופך את הטפל לעיקר. כאשר האדם הופך את הטפל לעיקר, ממילא נוצר מאבק מיותר על הטפל. על האדם לחשוב פעם אחרי פעם, ולבחון את המצב בעין אמיתית, האם באמת הוא חייב להתעקש על הדבר הזה? אם אינך חייב להתעקש אל תתעקש? אז, על מה כן תתעקש? תשובה: על למצוא את הטוב בכל דבר. אם האדם מוצא את הטוב בכל דבר, כבר אינו צריך להתעקש / להילחם לעולם. למצוא את הטוב פירושו לחקור את המהות של האירועים השונים, עד שהאדם מגיע לידיעה שלמה שהכל ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3 ונמשיך, שאחרי שמזהים את הצרכים של הלקוח, עכשיו יש גם תהליך של: זיהוי התנגדויות לקוח. שבו, צריך לזהות את הסיבות ואת ההתנגדויות, שבגללן הלקוח לא רוצה ולא ירצה לקנות את המוצר. דהיינו, לא מספיק לגלות מה הילד רוצה, והאם מה שמבקשים ... משרת את הרצון של הילד. אלא צריך לחדד גם את הנקודה של: למה הילד לא רוצה, ולמה לילד רצון להתנגד להקשיב, למה שאומרים לו. וגם כאן, כפי שכבר אמרנו, יש גם התנגדות גלויה וגם התנגדות סמויה שנמצאת בתת המודע של הלקוח. שהוא לא תמיד יודה ולא תמיד הוא יודע, למה באמת הוא לא רוצה לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא ... להמשיך להרגיש, שהם פחות שווי ערך ביחס למישהו אחר. גם אם אלו, ההורים שלהם. וילד בעייתי או ילד שנראה כעקשן, זה לא סתם כך בגלל שיש לו הפרעת התנהגות כלשהי. אלא, זה בגלל שילדים בעייתיים וילדים עקשנים, יש להם צרכים רגשיים בתת המודע שלהם. צרכים, שגורמים להם להתעקש מול ההורים שלהם. ובפרט, ילדים בגיל ההתבגרות כנל. והרעיון הוא, פשוט, שעל ההורה לזכור תמיד, שמאחר שהילד שלו, תלוי ... טוב לבין רע. ומי שלא מבדיל בין טוב לבין רע, לא יכול לשרוד כאן בעולם שלנו. והמטרה המרכזית של חינוך הילדים, היא לגרום לילד, להבדיל בין טוב לבין רע, ולגרום לילד לעשות דברים טובים ולא לעשות דברים רעים. שזוהי בעצם, כל המהות של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, אז מצד אחד, ... התודעה האנושית שלהם, עוברת שינוי מאוד רציני. שינוי, של נקיטת עמדה, וגיבוש עמדה עצמאית כלפי העולם. ויש המון שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, שלא לוקחות בחשבון את התהליך הנפשי הזה, שעובר על הילד המתבגר. שהוא תהליך שמתרחש, בעומק תת המודע של ... כאן תהליכים מאוד עמוקים בנפש של הילד. שהילד עובר, ושהילד מתמודד איתם כבן אדם. תהליכים, שגורמים לילדים להיות ילדים עקשנים וילדים בעייתיים. והתהליכים העמוקים האלו, הם אלו שגורמים להפרעות קשב וריכוז אצל ילדים / בעיות חברתיות אצל ילדים / חרדות אצל ילדים / פחדים אצל ילדים / בעיות נפשיות אצל ילדים / בעיות התנהגות אצל ילדים. כי הלחץ הנפשי האנושי הגדול ביותר, שבו יכול להיות בן אדם, זה, שהוא מרגיש שלוקחים לו את החופש שלו. ... הכרחי, הרי שבעצם לוקחים לילד את החופש שלו. כך שאין פלא, שהילד חווה לחץ נפשי, ומפתח בעיית התנהגות / הפרעת קשב וריכוז / בעיה נפשית / בעיה חברתית וכיוב. כי כל תהליך החינוך עצמו, הוא תהליך מלחיץ. שבו האדם נלחץ, בתוך המסגרות וההגדרות שמגדירים לו. ואחרי שהבנו את כל זה, עכשיו נשאלת השאלה, איך לגדל ילדים מאושרים? ואיך לחנך ילדים? ואיך יכולה להיות אפשרית, הצבת גבולות לילדים, בלי שלוקחים להם את האושר שלהם? ואיך לגדל ילדים מאושרים? או במילים אחרות, איך פותרים את הפרדוקס הזה? וזהו נושא עמוק כמובן, שבקצרה נאמר, שהרעיון הוא, שתמיד צריך ... מצליח לבטא טוב יותר, גם את ההורה הבוגר שבו, וגם את הילד הילדותי שבו, הרי שהוא יצליח טוב יותר, לחנך את הילד שלו להתבגר. כי השלמות, היא החיבור של ההפכים. להיות ילד בוגר, שהוא גם ילד וגם בוגר. דהיינו, שהאדם נותן ... הילדותית שלו. והרעיון הוא, שכדי שתהליך המכירה יצליח מול הילד, לשם כך יש לזהות את הצרכים של הלקוח, ואת ההתנגדויות של הלקוח, כפי שכבר ביארתי לעיל. דהיינו, להבין, מה באמת הילד רוצה? ומה גורם לילד להתנגד למה שאומרים לו? ועל ידי כל זה, אפשר ליצור מצב, שבו, כולם יהיו כמה שיותר מרוצים. מה שנקרא, טיפול בהתנגדויות של הלקוח והתאמת המוצר ללקוח. ומי שמדלג על שלב כלשהו, דהיינו, מי שלא מבין היטב את המניעים הרגשיים שנמצאים ... ולהבין אותם לעומקם ברמה הכללית, כלפי עצמו וגם להבין ולראות, כיצד הם מתבטאים אצל הילד שלו. ואז האדם יכול לגדל ילדים מאושרים. על ידי השיטה לחינוך ילדים, הטובה ביותר שיש בעולם. שהיא, על ידי זה שמאזנים את חינוך הילדים ומתאימים אותו במדויק, לצרכים של הילד. כי הילד כן רוצה גם להתבגר. אבל בו זמנית הילד לא רוצה רק ... עצמו ושישנה את ההרגלים שלו ויתנהג בצורה ראויה, כך גם ההורה עצמו, צריך לשנות את הרגלי החשיבה שלו, ולדעת לחנך את הילד בצורה הנכונה, שביארתי אותה לעיל. כי הורה שמצפה מהילד שלו, להתאמץ ולשנות את ההתנהגות שלו, ראוי שהוא עצמו יתאמץ וישנה את ההתנהגות שלו כהורה וכולי כנל. ונסכם: ככל שההורה מצליח לחנך את הילד שבתוכו בצורה הטובה ביותר, וככל שההורה מצליח להמשיך להיות ילד, ועדיין להתנהג בצורה בוגרת, בלי ששום צד יקופח בגלל הצד השני, על ידי זה הוא יכול להבין את נפש הילד שלו, והוא יכול לחנך את הילד שלו, בצורה הטובה ביותר. ונוסיף, שהנושא הזה הוא עמוק מאוד. כי יש בו עוד תהליכים נוספים שלא ביארתי בו. ... ילדותית בו זמנית? ולמה בעצם, הילד כן רוצה גם להתבגר? ואיך אפשר להעביר מסרים לילד, בשפה האישית שלו? ואיך לגרום לילד לרצות להקשיב להורים שלו? ואיך לקחת את הרצון של הילד, ובאמצעותו להוביל אותו אל הטוב ביותר עבורו? וכל הנושאים ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 2 והדבר הראשון שצריכים להתבונן עליו בתהליך של מכירה, הוא זיהוי צרכי הלקוח. כי דבר ראשון צריך ... להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שלא רק שאין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אלא, שיש לו רצון, להתנגד דווקא בצורה מנוגדת והפוכה, לצורה שבה רוצים שהוא יתנהג. וכאשר באים למכור מוצר כלשהו למישהו, צריך גם לנסות להבין, ... מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה ... הילד, הוא ירגיש שמה שאומרים לו לעשות, זה מנוגד למה שהוא רוצה בתת המודע שלו, אז ממילא הילד ימשיך להתנגד לעשות, את מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך החיצוני של הילד. דהיינו, על מה שהילד אמר שהוא רוצה. ולפעמים, ההורה ממלא את הצורך שאותו הציג הילד, ואעפכ הילד מתעקש לעשות דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, והוא מסרב להקשיב למה שאמרו לו. למרות שנראה, שכאילו מה שאמרו לו, ... בכלל לא מוכן להודות, שיש לו צורך כזה. כי להודות שיש לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה ... מרגיש שהוא צריך בתת המודע שלו? תשובה: את זה ניתן לעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית שלו עצמו כהורה (אינטליגנציה רגשית / אינטליגנציה חברתית / אינטליגנציה הורית). הן כלפי עצמו, והן כלפי סביבתו. ולפתח את המודעות העצמית, פירושו, שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא גם יודע לזהות את מה שקורה ... אני רוצה כך ולא אחרת? וכיוב. וזה מגלה לאדם מה קורה בתת המודע שלו, ומפתח את האינטליגנציה הרגשית והאינטליגנציה ההורית שלו, כדי שהוא יבין את הצרכים הרגשיים של הילד שלו. וכבר ביארתי את העניין הזה לעומקו, במקומות אחרים. והדרך ... מבין את עצמו בשלמות, הוא גם מכיר את החוקיות שלפיה פועל המנגנון האנושי. והוא יכול לעזור לכל אחד בכלל, ולהורה שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו בפרט. חכם אמיתי שכזה, הוא יכול לעזור לכל אחד, להבין את מה שקורה ... לעזור לו למצוא פתרונות, כיצד לעשות שלום, בין הצרכים הרגשיים השונים, ובין האילוצים השונים וכולי. דהיינו, דרך אחת, על ההורה לפתח מודעות עצמית כלפי עצמו, והיא תאפשר לו להבין את תת המודע של הילד שלו. דרך שנייה, להיעזר באדם אחר, שפיצח את תת המודע שלו עצמו, והוא יכול לעזור להורה להבין את תת המודע של הילד שלו, וגם את תת המודע שלו עצמו כהורה, אם ההורה ירצה בכך. ואחרי שמזהים את הצרכים של הילד, גם את הצרכים הגלויים, שאותם הילד אומר שהוא רוצה, ... את הצרכים הנסתרים, שאותם תת המודע של הילד רוצה, עכשיו צריך להתבונן על דבר נוסף, כדי שתהליך המכירה וכדי שחינוך הילדים יצליח. כי חינוך ילדים, יכול להיות תהליך של win win situation - דהיינו, תהליך, שבו כולם מרוצים. שגם ההורה מרוצה, וגם הילד מרוצה. ... ההורה עצמו, פועל בדרך לא הגיונית, בגלל צרכים רגשיים שיש לו כהורה, בתת המודע שלו. כי לפעמים, ההורה סתם מתעקש עם הילד שלו, שהילד יעשה דבר כזה או אחר. ולהורה, זה נראה מאוד הגיוני, שהוא מתעקש עם הילד שלו. אבל באמת, לפעמים, גם ההורה עצמו יש לו דרישות לא הגיוניות, מהילד שלו. וכיצד זה קורה? ... מבקש מהילד שלו בקשות, שנובעות מתוך תסביכים רגשיים ובעיות רגשיות, שיש בתת המודע של ההורה עצמו. כגון לדוגמה, הורה שמתעקש שהילד שלו יעשה כך או אחרת. וההורה מבקש מהילד שלו לעשות את הדבר הזה, רק בגלל שבתת המודע שלו, ... העצמי האבוד של ההורה. בגלל שהוא ירגיש, שסתם השפילו אותו כאשר הוא היה ילד. וזה יכול לגרום לכך, שההורה יתעקש לחשוב על דבר כלשהו, שהילד צריך לעשות כך או אחרת. למרות שבאמת הילד בכלל לא צריך לעשות כך או ... רגשיים שנמצאים בתת המודע של ההורה, ושהם אלו שגורמים להורה, להתנהג בצורה כלשהי, כלפי הילד שלו. או לדוגמה, הורה שמתעקש שהילד שלו יעשה כך או אחרת. וזה, לא בגלל שבאמת חשוב שהילד יעשה כך או אחרת. אלא, בגלל שהוא בתת המודע שלו, עוד לא סלח לילד שלו, שעשה משהו נגד רצונו. ואז הוא כסוג של נקמה, מתעקש שהילד שלו יעשה משהו, שהילד לא באמת צריך לעשות אותו. וזה, רק כדי שתת המודע של ההורה, ייהנה מכך ... יותר טוב ממה שהאדם מבין את עצמו. והוא יכול לעזור לאדם להבין את עצמו, וגם את סביבתו וכולי כנל. וחינוך ילדים יכול להיות מצב של win win situation - דהיינו, מצב שבו כולם יוצאים מרוצים. רק כאשר יש הבנה, של ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך נכון, באופן כללי, ושל חינוך ילדים, באופן פרטי. ויתבאר, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילדים בכלל וילדים עקשנים / ילדים בעייתיים בפרט? ויתבארו שיטות לחינוך ילדים. וכמובן מהי השיטה הטובה ביותר לחינוך ילדים? ויתבאר גם, איך לגדל ילדים מאושרים? ועוד. ואת עניין חינוך הילדים, ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות / צורת חשיבה וכיוב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה / המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, ... את הילד. משום, שהוא רוצה להגדיר לעצמו זהות עצמית משל עצמו, והוא רוצה להיות קיים בזכות עצמו, ולא בזכות ההורים שלו. ובפרט אז, הילד מתמקד בכך, שההתנהגות שלו, תבוא מתוך עצמו, ולא מתוך מה שאומרים לו. ולכן, בפרט בגיל ההתבגרות, קשה יותר לחנך ילדים. כי הילדים רוצים לפעול מתוך זהות עצמית של עצמם, ולא לפי מה שאומרים להם. ולכן, דווקא בגיל ההתבגרות של הילד, דווקא אז תהליך חינוך הילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. כי ההורה, אמור למכור את הרעיון שלו, לילד מתבגר. שהוא, כעקרון, רוצה ... לעשות את מעשיו, מתוך זה, שהוא עצמו יסכים באופן אישי, עם מה שאומרים לו לעשות. ובכל מקרה, הרעיון הוא, שחינוך ילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. שבו, ההורה הוא המוכר, שהוא מנסה למכור לילד שלו את הרעיון ואת המסר שהוא מנסה להעביר לו. והילד, הוא בעצם קונה פוטנציאלי. כי הוא יכול לקנות או לא לקנות את המוצר. וחינוך ילדים נכון, בכל שלב שהוא, עובד בדיוק כמו תהליך מכירה נכון, לכל דבר ועניין. ונחדד עוד יותר, שבעצם, מנקודת מבט ... והילד מתווכחים על איזה עניין, זה תהליך של משא ומתן לכל דבר ועניין. שבו, גם הילד מנסה לשכנע את ההורים שלו, שהם יקנו ממנו את צורת החשיבה שלו כילד וכולי. והמסר הוא פשוט: מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים בצורה נכונה, צריך להתייחס ולנתח את תהליך חינוך הילדים, בדיוק כמו שמנתחים תהליך של: מכירה ללקוח / גישור / הסכם שלום וכיוב. כי יש הורים, שלפעמים, אחת מהסיבות שהם מביאים ילדים, זה כדי לגלות את מלכותם. דהיינו, להורה יש בתת המודע שלו, רגשי נחיתות ... והילד, רוצה לפגוע ברגשות של ההורה. שבחוויה שלו כילד, הוא (ההורה), מתנשא עליו כל הזמן. ולכן כנל, תהליך של חינוך ילדים, הוא בדיוק כמו תהליך של מכירה ושל משא ומתן, לכל דבר ועניין. ומי שחושב שחינוך ילדים, הוא תהליך, שבו, הוא המלך, שהוא נותן את ההוראות ואת הפקודות לעבד שלו, אז שלא יתפלא, שהעבד שלו מתמרד ... ושחושב לעצמו, שזה לא הגיוני שהילד שלו לא יקשיב לו, ושזה לא הגיוני, שהילד שלו שמקבל ממנו ככ הרבה, יתחצף אליו ככ, ושזה לא הגיוני, שלילד יש עזות פנים להתחצף אליו ולסרב להקשיב לו, המחשבות האלו מעידות על כך, שההורה חושב, שהילד מחויב להקשיב לו. דהיינו, ההורה חושב, שהוא ... לאדם, יש בחירה חופשית. ורק לעבד, לוקחים את הבחירה החופשית. וכאשר ההורה חווה תמיהה גדולה, על זה שהילד שלו מתחצף אליו, וכאשר ההורה חושב, שהילד שלו מחויב להקשיב לו. הרי שההורה חושב בתת המודע שלו, שהילד שלו הוא נחות ... שיאמרו, שהילד מחויב להקשיב להם, מסיבות כאלו ואחרות. וכאן אנחנו לא דנים, ב - האם הילד מחויב באמת להקשיב להורים שלו, או שאולי הוא רק יכול לבחור להקשיב להורים שלו. אבל המסר כאן הוא פשוט. והוא, שאם אתה מתייחס לילד שלך כמו אל עבד, דהיינו, מספיק שאתה חושב ... לתת המודע של הילד שלו, והילד בתת המודע שלו, רוצה להתמרד נגד ההורה שלו. ולכן כנל, תהליך נכון של חינוך ילדים, אמור להיות בדיוק כמו תהליך מכירה / משא ומתן / גישור / הסכם שלום, לכל דבר ועניין. וכאשר מנסים למכור מוצר ללקוח, יש בתהליך הזה, כמה נקודות שצריך לתת עליהן את הדעת. כגון לדוגמה: זיהוי צרכי הלקוח, זיהוי התנגדויות הלקוח, טיפול בהתנגדויות, התאמת המוצר ללקוח ועוד. וכל הדברים האלו, צריך לתת עליהם את הדעת, כאשר מנסים למכור למישהו משהו, או בתהליך של שכנוע אנשים, או אפילו בתהליך של שכנוע עצמי, וגם בתהליך של חינוך ילדים. ובמאמר מוסגר נאמר, כי כל מה שנכון לגבי חינוך ילדים, נכון גם לגבי חינוך עצמי. וחינוך עצמי פירושו, כאשר האדם מנסה לחנך את עצמו. כי לפעמים, האדם מנסה למכור ... רק כדי להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו, ושהוא לא מחויב לעשות שום דבר. והרעיון הוא, שכל מה שנכון לגבי חינוך ילדים, נכון גם לגבי אדם שרוצה לחנך את עצמו לעשות משהו. והאדם צריך לזהות בתוכו, את הילד שבתוכו. ולזהות, גם ...

הורטון שומע מישהו 2, רע להכעיס, סיבת הרע, מסירות נפש, נחישות, התמדה, עקשנות, ללכת עד הסוף, מצח הנחש, מצח הרצון למה האדם מזיק לעצמו בלי סיבה? אליעד מסביר בהרצאה מדוע אנשים עושים ... הגיונית. האדם לעיתים יוצר לעצמו סבל בלי סיבה הגיונית, וזה נובע מהעיקרון המכונה מצח הנחש - מצב שבו האדם מתעקש לעשות משהו דווקא בגלל שזה רע, דווקא כדי להכעיס. אליעד מדגים זאת באמצעות אדם שזורק חפצים בלי סיבה, רק ... שבגללה הוא סובל, האדם מסתפק בתשובות שטחיות כמו ככה זה החיים או אין מה לעשות. לפי אליעד, רק אדם שיתעקש לחקור לעומק ולשאול את עצמו מדוע הוא באמת רוצה דברים מסוימים ומדוע הוא לא רוצה אחרים, יגיע בסופו של ... הגרגיר מייצגים את המחשבות והאמונות שמנסים להפסיק את האדם מלחקור ולגלות את האמת הפנימית שלו. האדם, בדומה להורטון, נלחם בעקשנות להגן על הגרגיר - נקודת האמת הפנימית שלו, ומוכן לעבור מסירות נפש אמיתית, נחישות, עקשנות ולהגיע עד הסוף, במטרה לא לוותר על החיפוש אחר שלמות ואמת מוחלטת. מהו מצח הרצון ומצח הנחש? אליעד מציג ... נפש במטרה להשיג את האמת, לחפש את השלמות האמיתית ללא פשרות. - מצח הנחש, לעומת זאת, מתאר את הנחישות והעקשנות לעשות רע בכוונה, להכאיב ולהזיק בלי שום תועלת אמיתית. שני הכוחות הללו קיימים באדם, והם בעצם נלחמים אחד בשני, כל אחד עם ... שהרע בסופו של דבר מחסל את עצמו? אליעד מסביר שהרע בסופו של דבר מוביל את עצמו לסוף, משום שהוא מתעקש על הרע עד שהנזק שלו חוזר אליו. כמו שמישהו מנסה לפגוע במישהו אחר ובסוף הנזק חוזר אליו בעצמו, כך ...