מרדנות, סרבנות, עקשנות, הפרעת התנגדות, הפרעת התרסה, חוצפה, למה הילד עושה דווקא? למה הילד לא מקשיב? למה הילד עושה בכוונה? סמכות הורית, למה הילד לא יודע לקבל לא? מרדנות בגיל ההתבגרות, הפרעת מרדנות, הדרכת הורים, משמעת ילדים
מה גורם לילד או לעובד להתריס ולמרוד?
הסיבה למרדנות, סרבנות, ועקשנות אצל ילדים, עובדים ואנשים תלויים תלויה במגוון גורמים, אחד מהם הוא הרצון להרגיש אינדיבידואליות. אליעד כהן מציע הסבר פסיכולוגי לכל תופעה זו, תוך הדגמה כיצד ילדים (או עובדים) מתנגדים למה שנאמר להם, גם אם ההוראה הגיונית ונכונה עבורם.
על פי אליעד כהן, המרדנות או ההתנגדות לא תמיד נובעת מהעובדה שההוראה או ההוראות לא נכונות, אלא מתוך רצון של האדם להתנסות בעצמאות ולחוש אינדיבידואליות. מדובר בתופעה ביולוגית ופסיכולוגית המובילה את האדם לרצות להרגיש שהוא נפרד מהמציאות שמסביבו.
כאשר ילד מקבל הוראה מהוריו או מבוגר אחר, לעיתים יש לו רצון פנימי להרגיש שהוא אינדיבידואל, חלק נפרד מהסביבה ומההוראות שהוא מקבל. זו הסיבה שבפעמים רבות, הילד לא מקשיב להוראות, אפילו אם הן הגיוניות ועשויות להועיל לו. הילד לא רוצה להרגיש שהוא חלק מהמשמעת או מההוראות של אחרים, ובמקום זאת הוא בוחר להתנגד כדי לשמור על תחושת העצמאות האישית שלו.
ההסבר לפעולתו של הילד הוא לאו דווקא כי הוא לא מסכים עם ההוראות או כי הוא רוצה להפריע למבוגרים, אלא כי הוא רוצה להרגיש שהוא קיים כישות נפרדת, והדרך היחידה להרגיש כך היא להתנגד למבוגר שמוביל את הדרך. הילד, בתגובה להוראות, מייצר התנגדות שלא בהכרח משמעה חוסר הסכמה אלא צורך אישי להרגיש את עצמאותו.
אם נתבונן בתופעה זו בהקשר לעובדים או כל אדם תלוי אחר, ניתן לראות את אותו דפוס: אדם עשוי להיות תלוי במישהו אחר, ולאחר זמן מה עשוי לפתח תחושת חוסר אינדיבידואליות, משום שהוא מבצע כל משימה על פי הוראות מישהו אחר. גם כאן ההתנגדות לא בהכרח נובעת ממקום של חוסר הסכמה לתפקיד, אלא דווקא מהמקום שבו הוא מרגיש כי זהות העצמי שלו מתבטלת, ולכן הוא מבצע פעולה הפוכה כדי לשמור על תחושת האינדיבידואליות.
אז מהי הדרך להתמודד עם התנהגות כזו?
הצעד הראשון הוא להיות מודעים להתנגדות הזו ולקבל אותה כהיבט פסיכולוגי טבעי של הצורך בהגדרה עצמית. כאשר אנו מבינים שמקור ההתנגדות הוא לא בהכרח במניע של חוסר הסכמה, אלא בהצורך של האדם להרגיש שהוא שומר על זהותו האישית, הדרך להתמודד היא לעזור לו להרגיש שהוא יכול לשמור על עצמיותו גם בתוך ההוראות או בקונטקסט של הפעולה.
למשל, בהנחה שהילד או העובד נמצא במצב שבו הוא מרגיש תלות מוחלטת במבוגר או בסמכות, הדרך לפתור את הבעיה היא לגרום לו להרגיש שהוא עושה את הבחירה בעצמו. ניתן לשתול בו מחשבות שיגרמו לו לחשוב שהוא בחר במה שנדרש ממנו, ולא שהוא פועל תחת כפייה. המטרה היא לגרום לאדם להרגיש שהוא אינדיבידואל, ולא שהוא מבצע פעולות רק מתוך ציות או מתוך כפייה. על ידי כך הוא יכול להרגיש את תחושת העצמאות שלו תוך כדי פעולה.
באופן כללי, חשוב להבין שהמרדנות או ההתנגדות אצל ילדים או עובדים לא נובעת בהכרח ממקום של חוסר הסכמה או כוונה רעה. במקרים רבים, מדובר בניסיון של הילד או העובד לשמור על תחושת האינדיבידואליות והעצמאות שלו. ברגע שמבינים את הסיבה הפסיכולוגית מאחורי ההתנהגות הזו, ניתן להתמודד עמה בצורה חכמה ומבוססת על עקרונות של העצמה אישית, ולא בהכרח על דרך של ציות עיוור.
הסיבה למרדנות, סרבנות, ועקשנות אצל ילדים, עובדים ואנשים תלויים תלויה במגוון גורמים, אחד מהם הוא הרצון להרגיש אינדיבידואליות. אליעד כהן מציע הסבר פסיכולוגי לכל תופעה זו, תוך הדגמה כיצד ילדים (או עובדים) מתנגדים למה שנאמר להם, גם אם ההוראה הגיונית ונכונה עבורם.
על פי אליעד כהן, המרדנות או ההתנגדות לא תמיד נובעת מהעובדה שההוראה או ההוראות לא נכונות, אלא מתוך רצון של האדם להתנסות בעצמאות ולחוש אינדיבידואליות. מדובר בתופעה ביולוגית ופסיכולוגית המובילה את האדם לרצות להרגיש שהוא נפרד מהמציאות שמסביבו.
כאשר ילד מקבל הוראה מהוריו או מבוגר אחר, לעיתים יש לו רצון פנימי להרגיש שהוא אינדיבידואל, חלק נפרד מהסביבה ומההוראות שהוא מקבל. זו הסיבה שבפעמים רבות, הילד לא מקשיב להוראות, אפילו אם הן הגיוניות ועשויות להועיל לו. הילד לא רוצה להרגיש שהוא חלק מהמשמעת או מההוראות של אחרים, ובמקום זאת הוא בוחר להתנגד כדי לשמור על תחושת העצמאות האישית שלו.
ההסבר לפעולתו של הילד הוא לאו דווקא כי הוא לא מסכים עם ההוראות או כי הוא רוצה להפריע למבוגרים, אלא כי הוא רוצה להרגיש שהוא קיים כישות נפרדת, והדרך היחידה להרגיש כך היא להתנגד למבוגר שמוביל את הדרך. הילד, בתגובה להוראות, מייצר התנגדות שלא בהכרח משמעה חוסר הסכמה אלא צורך אישי להרגיש את עצמאותו.
אם נתבונן בתופעה זו בהקשר לעובדים או כל אדם תלוי אחר, ניתן לראות את אותו דפוס: אדם עשוי להיות תלוי במישהו אחר, ולאחר זמן מה עשוי לפתח תחושת חוסר אינדיבידואליות, משום שהוא מבצע כל משימה על פי הוראות מישהו אחר. גם כאן ההתנגדות לא בהכרח נובעת ממקום של חוסר הסכמה לתפקיד, אלא דווקא מהמקום שבו הוא מרגיש כי זהות העצמי שלו מתבטלת, ולכן הוא מבצע פעולה הפוכה כדי לשמור על תחושת האינדיבידואליות.
אז מהי הדרך להתמודד עם התנהגות כזו?
הצעד הראשון הוא להיות מודעים להתנגדות הזו ולקבל אותה כהיבט פסיכולוגי טבעי של הצורך בהגדרה עצמית. כאשר אנו מבינים שמקור ההתנגדות הוא לא בהכרח במניע של חוסר הסכמה, אלא בהצורך של האדם להרגיש שהוא שומר על זהותו האישית, הדרך להתמודד היא לעזור לו להרגיש שהוא יכול לשמור על עצמיותו גם בתוך ההוראות או בקונטקסט של הפעולה.
למשל, בהנחה שהילד או העובד נמצא במצב שבו הוא מרגיש תלות מוחלטת במבוגר או בסמכות, הדרך לפתור את הבעיה היא לגרום לו להרגיש שהוא עושה את הבחירה בעצמו. ניתן לשתול בו מחשבות שיגרמו לו לחשוב שהוא בחר במה שנדרש ממנו, ולא שהוא פועל תחת כפייה. המטרה היא לגרום לאדם להרגיש שהוא אינדיבידואל, ולא שהוא מבצע פעולות רק מתוך ציות או מתוך כפייה. על ידי כך הוא יכול להרגיש את תחושת העצמאות שלו תוך כדי פעולה.
באופן כללי, חשוב להבין שהמרדנות או ההתנגדות אצל ילדים או עובדים לא נובעת בהכרח ממקום של חוסר הסכמה או כוונה רעה. במקרים רבים, מדובר בניסיון של הילד או העובד לשמור על תחושת האינדיבידואליות והעצמאות שלו. ברגע שמבינים את הסיבה הפסיכולוגית מאחורי ההתנהגות הזו, ניתן להתמודד עמה בצורה חכמה ומבוססת על עקרונות של העצמה אישית, ולא בהכרח על דרך של ציות עיוור.
- בעיות משמעת אצל ילדים
- איך לגרום לילד להקשיב?
- הדרכת הורים
- אינדיבידואליות של ילדים
- הפרעת התנגדות ילדים
- עבודת צוות עם ילדים
050-3331-331