🖨שכנוע - הקצנה לצורך ניטרול - איך לשכנע את ההורים? חינוך ילדים / איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לעשות שעורי בית? דיבייטינג / רטוריקה / כושר שכנוע / מניפולציות / ניהול משא ומתן / מכירות / שיווקוכאן אבאר עוד שיטת שכנוע ושינוי עמדות. ואבאר, איך באפשרותך לגרום למישהו לשנות את העמדה שלו, מעצמו ובצורה סמויה, של פסיכולוגיה הפוכה. והדרך לכך היא, על ידי הקצנה נגטיבית של הדברים של האדם השני. הקצנה לרמה כזאת, שגורמת לאדם להתכחש למה שהוא עצמו אמר, ולנקוט בעמדה ההפוכה.
הסבר: לפעמים אדם מביע רעיון כלשהו, ואתה רוצה לגרום לו לחשוב שונה ממה שהוא חושב. ואחת מהדרכים לעשות זאת, היא על ידי זה שלוקחים את מה שהאדם אומר, ומקצינים את מה שהוא אומר, ומציגים לאדם את מה שהוא אמר, בצורה מוקצנת, ובצורה שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה.
כמו ילדים, שרוצים לשכנע את ההורים שלהם לקנות להם משהו. וההורים מסרבים. שאז לפעמים השיטה של הילד לשכנע את ההורים שלו לקנות לו את אותו הדבר, היא על ידי זה שהוא מקצין את מה שההורה שלו אמר לו.
כגון לדוגמה שהילד אומר להורה שלו, "אתה לא אוהב אותי / לא אכפת לך ממני", וכיו"ב משפטים שונים, שהם בעצם הקצנה של הרעיון המקורי. ואז ההורה שלא רוצה להזדהות עם מה שאמרו עליו, אז הרבה פעמים הוא נכנע והוא הולך וקונה לילד את מה שהילד ביקש.
או לדוגמה ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של "אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב" למשפט כמו "אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ארוחות ערב" וכיו"ב. שאז הילד בד"כ מתכחש לכך, אם ההקצה היא מספיק חזקה, כדי לגרום לו לרצות להתכחש אליה, ואז הוא נוטה לצד השני, הצד הרצוי מלכתחילה.
ועכשיו אסביר את שורש השיטה ואת השכל שיש מאחורי השיטה הזאת. והעניין הוא, שכל רעיון בעולם, הוא ביטוי של שני רעיונות מנוגדים, שנפגשים בנקודת האמצע שלהם. לדוגמה "אני לא רוצה לאכול עכשיו ארוחת ערב", זה ביטוי של הרעיון שאומר "אני לא רוצה אף פעם לאכול ארוחת ערב" וגם של הרעיון שאומר "אני תמיד רוצה לאכול ארוחת ערב". והממוצע של שני הרעיונות האלו, הוא "אני לא רוצה עכשיו לאכול ארוחת ערב".
או לדוגמה שהילד אומר, אין לי חשק לעשות שיעורי בית. שהמשפט הזה הוא ממוצע של הרעיון שאומר, אני לעולם לא אעשה שעורי בית, עם המשפט שאומר אני תמיד אעשה שעורי בית.
ונניח שהילד אומר את אחד מהקצוות עצמם, כגון לדוגמה שהילד אומר "אני שונא שעורי בית ואני אף פעם לא רוצה לעשות שעורי בית". אז המשפט הזה לדוגמה, הוא האיזון והממוצע של המשפט הקיצוני יותר של "אני לא רוצה ללמוד בבית ספר", שהוא עצמו משפט ממוצע ומאוזן, ביחס למשפט של "אני לא רוצה ללמוד בכלל".
וגם המשפט אני לא רוצה ללמוד בכלל, הוא איזון של המשפט, אני לא רוצה להצליח בחיים. כי כדי להצליח צריך ללמוד, ובלי ללמוד אי אפשר להצליח. והילד לא אומר שהוא לא רוצה להצליח בחיים, אלא הוא אומר שהוא בסך הכל לא רוצה ללמוד וכיו"ב.
ובכל מקרה הרעיון הוא, שהרעיונות שבני אדם מבטאים, הם אף פעם לא רעיונות קיצוניים ב 100%. אלא תמיד כל רעיון שהוא, יכול להיות רעיון אחר טוב יותר ממנו או רע יותר ממנו. וכל משפט שכל אדם אומר, הוא תמיד ביטוי של שני רעיונות מנוגדים כלשהם.
לדוגמה "אני רוצה להצליח בחיים". זה ביטוי ממוצע של "אני רוצה תמיד להיות במצב של הצלחה ותמיד להיות במצב שבו אהיה במקסימום הצלחה" וגם של הרעיון הנגדי שאומר "לא אכפת לי תמיד להיכשל ושתמיד אני לא אצליח". כי האדם לא אמר שמבחינתו אם הוא לא יצליח אז הוא יתאבד וימות. כי מי שרוצה כ"כ להצליח, צריך לומר, אם לא אצליח אז אתאבד. והאדם שאמר שהוא רוצה להצליח בחיים, המסר שלו הוא לא מספיק קיצוני.
וגם מי שאומר "אם לא אצליח אז אתאבד". גם הוא לא מספיק קיצוני. כי מי שבאמת רוצה את ההצלחה ורוצה להצליח, אז הוא צריך להיות במצב, שהוא כ"כ רוצה להצליח, עד כדי כך שהוא לא מסוגל לדמיין את עצמו שהוא לא מצליח, ואז ממילא הוא כבר מצליח. ואם האדם מסוגל לדמיין את עצמו ככישלון וכחוסר הצלחה, הרי שהוא לא מספיק חשובה לו ההצלחה.
ובכל מקרה אחזור שוב ואסביר, שכל רעיון שהוא, תמיד אפשר להקצין אותו לכל מיני כיוונים. והאמת היא, שאכן מצד האמת, כל רעיון הוא ביטוי של רעיונות שונים. וכל רעיון כולל בתוכו רעיונות שונים.
והאדם, בד"כ הוא לא רוצה ולא מוכן ולא יודע ולא מסוגל להזדהות עם הקצנה קשה של מה שהוא אומר. והאדם בלב שלו, תמיד מרגיש חוסר שלמות וחוסר נוחות, עם כל משפט שהוא אומר. ולמה שכל אדם ירגיש תמיד חוסר נוחות עם כל משפט שהוא אומר? משום, שכל משפט מבטא תמיד הסכמה ולגיטימציה חלקית של ההקצנה של אותו המשפט.
לדוגמה, לקוח נכנס לחנות ורוצה לקנות מתנה לאשתו. ואז הלקוח מביע התנגדות לכך שהמחיר יקר עבורו. כאשר הלקוח אומר שהמחיר יקר עבורו, הוא בעצם אומר, שהוא גם לא מספיק אוהב את אשתו. כי אם הוא היה אוהב את אשתו עוד יותר, הרי שהוא היה עושה הכל, כדי לקנות עבורה את הדבר הטוב ביותר. כי הלקוח לא אמר, שהמתנה לא טובה עבור אשתו. הוא אמר שהמחיר יקר עבורו. ז"א הוא חושב שהמתנה טובה עבור אשתו, אבל הוא חושב שהמחיר יקר עבורו. דהיינו, הוא לא מוכן לשלם כל מחיר עבור אשתו.
וזה בעצם אומר, שכאשר הלקוח אומר שהמחיר יקר עבורו, אז אם ברצונך להתעקש שהוא דווקא יקנה את המוצר הספציפי שהלקוח אומר שהוא יקר עבורו, אז באפשרותך לעמת את הלקוח, עם המחשבה שהוא מדחיק בתת המודע שלו. המחשבה שאומרת שהוא לא מספיק אוהב את אשתו.
ובאפשרותך לומר לו, אתה הרי אוהב את אשתך מאוד ואתה הרי רוצה שהיא תהיה שמחה ושהיא תאהב אותך בחזרה (זה בעצם האיום של מה יקרה לו אם לא), אז בגלל שאתה כ"כ אוהב אותה, אז תקנה לה את המתנה הזאת. כי אתה הרי אוהב את אשתך.
כאשר הרעיון הוא, שהאדם בתת המודע שלו, מדחיק את ההקצנה של הרעיון שלו. ואם תציף החוצה את ההדחקה ואת ההקצנה של הרעיון שהאדם אמר, אז ממילא זה מפעיל עליו לחץ, לנקוט את העמדה ההפוכה.
או לדוגמה, מתחום הפוליטיקה, שאומרים למישהו "אתה רוצה רק מלחמה ואתה לא רוצה שלום, אלא אתה רוצה מלחמה, ואתה רוצה שכולנו נמות בגללך". שבעצם לוקחים את הדברים שהאדם אמר, שהוא כרגע לא מוכן לוותר. ומקצינים את מה שהוא אומר, ואז גורמים לו להרגיש חוסר נוחות עם מה שהוא עצמו אומר.
ונזכיר, כי כל רעיון שהוא, הוא בריחה מהרעיון שקיצוני ממנו לשני הצדדים. מצד אחד יש, לעשות שלום בכל מחיר. ומצד שני יש, לא לעשות שלום לעולם בכל מקרה. ובאמצע יש כל מיני רעיונות שונים, של לעשות שלום כאשר ולעשות שלום רק אם וכיו"ב. ואז הדרך לגרום לאדם לעבור מצד אחד לצד...
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמעילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ... שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב / פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 ... צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ... את המציאות. 2 - לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה, דהיינו, לשנות את הרצון. וזה בעצם אומר, שכאשר הילד כועס, יש אפשרות למנוע את זה, או על ידי זה שנעשה בדיוק את מה שהילד רוצה שנעשה, וככה המציאות תהיה כרצונו של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך גורמים לילד לרצות את מה שקורה, כדי שהוא לא יכעס ושלא ירביץ כתוצאה מכך? וגם כאן, לפני שננסה למצוא רעיונות איך לגרום לילד לרצות את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. זא צריך לקחת סיטואציות לדוגמה שהילד כועס בהן עד כדי אלימות, וננסה להבין, מה ככ מכעיס את הילד? ומכאן כבר כל מקרה לגופו. להבין מה בדיוק הילד מרגיש בסיטואציות מסוימות. אבל לצורך הדוגמה, נניח שמדובר בסיטואציות שהילד ...
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, ... קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר ילד מקבל תמיד את כל מבוקשו, הוא עלול לגדול בתחושה שהחיים חסרי מחיר וללא מאמץ, מה שעלול לגרום לו למשבר קשה כשהוא ייצא לעולם האמיתי שבו הוא יידרש לשלם מחיר על מעשיו. אליעד נותן דוגמה של ילד שביקש מים והוריו מיד נתנו לו כל מה שהוא ביקש ללא גבולות, וכשגדל גילה שהעולם לא מתנהל כך והתחיל לחוות חרדות וקשיים נפשיים. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד שיש מחיר לדברים ויעזור לו לפתח מודעות למציאות. איך למנוע מהילד תחושת מרדנות או התנגדות לחינוך? אליעד מציין כי שימוש בשיטות כפייתיות או באיומים, בלי הסבר הגיוני, עלול לגרום לילד לפתח תחושת מרדנות והתנגדות לחינוך. הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא ללמד את הילד לחשוב בצורה הגיונית, לבחון את ההתנהגות שלו, להבין את המשמעויות של פעולותיו, ולעשות בחירות מתוך מודעות ולא מתוך פחד. אם הילד יבין את ההיגיון שמאחורי מה שמצפים ממנו, הוא לא יראה בכך כפייה, אלא יבחר באופן עצמאי לשנות את התנהגותו, ... בשימוש בסמכות או בגבולות, אך השימוש צריך להיעשות מתוך מודעות ואחריות מלאה, ולא כאמצעי ראשון או בלעדי לטיפול בהתנהגות הילד. איך להתמודד עם ילד אלים? איך להפסיק קללות אצל ילדים? למה ילד מרביץ ללא סיבה? איך ללמד ילד לחשוב בעצמו? מה לעשות עם ילד מתחצף? האם שיטת שכר ועונש יעילה בחינוך ילדים? איך לגלות אמפתיה לילד מתמרד? איך להתמודד עם אלימות אצל ילדים? איך להגיב כשהילד מקלל? איך להתנהג עם ילד ... לעזור לילד אלים? איך מטפלים בילד מרביץ? מה לעשות אם הילד שלי מרביץ? למה הילד מרביץ ללא סיבה? איך לחנך ילד לחשוב? למה לא לפנק ילדים יותר מידי? חינוך או שתלטנות, איך להתמודד עם מרדנות אצל ילדים? איך להתמודד עם ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדןחרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדןחרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש ... האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של הילד. אם הילד מוצף ברגשות או מתלונן בצורה מוגזמת, על ההורה לנסות להרגיע אותו מבלי להיכנס להיסטריה או למהר לפתרון. לדוגמה, אם ... להיות חרדתי איך לטפל בילד חרדתי איך לאהוב ילדים למה ההורים אוהבים ילדים התמודדות עם ילד רגיש, הענקת יתר, ילדה רגישה מאוד, חרדה אצל ילדים בגיל הרך, פחד של ילדים, פחדי ילדים, איך מוציאים פחדים לילדים? ילד עם פחדים, ... למה הילד רגיש? למה הילד תלותי? למה הילד פחדן? למה הילד עצבני? למה הילד חרדתי? למה הילד מפחד? למה הילדה רגישה? למה הילדה תלותית? למה הילדה פחדנית? למה הילדה עצבנית? למה הילדה חרדתית? למה הילדה מפחדת? איך לגרום לילד לא לפחד? איך לגרום לילדה לא לפחד? טיפול בפחדים אצל ילדים, טיפול בחרדה אצל ילדים, ילדה רגישה, הדרכת הורים לילדים עם חרדות
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהואבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהואבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק ... שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג ... ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג ... משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות ... נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) ... האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא ... מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר ילד משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, אם ילד משתולל, לעיתים הורים מצדיקים זאת בכך שהוא רק ילד, במקום ללמד אותו משמעת והתנהגות בוגרת. כך הם מחנכים אותו להיות חסר אחריות, ולאחר מכן מתפלאים מדוע הוא לא ... של מבוגר. השפעת היחס על התנהגות הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של בעל הפרעת קשב וריכוז, הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ... והרמת משקולת של שלושה טון דורשות את אותה טכניקה - ההבדל הוא רק בקושי. אנשים עשויים לומר שיותר קשה לחנך ילד אוטיסט מאשר ילד רגיל, אך האמת היא שלעיתים הם מתקשים גם עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה. התוצאה הסופית המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא ... באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון שיש לו הפרעת קשב וריכוז בן אדם סכיזופרן מאובחן כסכיזופרן, עכשיו רוב ... שזה לא משנה איך אתה מקטלג אותו מה שמשנה זה איך אתה מטפל בו זאת אומרת אם נגיד יש ילד אוטיסט ואתה תקטלג תאבחן אותו כאוטיסט ואתה תטפל בו בצורה נכונה אז הוא לא יהיה אוטיסט לצורך העניין או ... ש: המסר הזה זה. אליעד: נכון עכשיו בא ניקח את זה למשהו שכולם יקחו לחיי היומיום הסיבה המרכזית לכך שילדים לא מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני ...
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדיםOCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדיםOCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות ... רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו ... לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר ... חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות ... סוג של מוות, ושהפחד שלו הוא רק כי הוא מדמיין ששינה היא משהו שונה מאוד מחיי הערות. אפשר לתת לילד גם דוגמאות נוספות שימחישו לו את הרעיון: כשאתה רואה טלוויזיה ומרוכז מאוד, האם קורה לפעמים שלא שמת לב למשהו ... פשוט במצב של ריכוז במשהו אחר, ואין בזה שום דבר מפחיד. אליעד מדגיש כי חשוב לא לנסות לשכנע את הילד שאין שום סיכון, אלא דווקא להראות לו שהסיכון שהוא מדמיין אינו רלוונטי למציאות. כך הוא יפסיק לפחד, לא מתוך הכחשה, אלא מתוך הבנה אמיתית. איך להתמודד נכון עם פחדים של ילדים באופן כללי? השיטה הכללית שאליעד כהן מציע להתמודדות עם פחדים של ילדים, היא לשאול אותם שאלות שיסייעו להם להבין את האמת בכוחות עצמם. במקום לשכנע אותם שאין סיכוי שהפחד יתגשם, או שאין מה לפחד, יש לכוון אותם להבנה נכונה של המציאות. ילד שמבין לבד שהסיכון שהוא מפחד ממנו אינו הגיוני, יפסיק לפחד באופן טבעי ומתוך תחושת ביטחון אמיתית. איך להתמודד עם ילד שמפחד להירדם? פחד מהרעלה אצל ילדים הסבר לילדים על פחדים איך להסביר לילד מה זה מוות? התמודדות עם OCD בילדים ילד מפחד שיש רעל באוכל
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקותבעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקותבעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את הילד שזה לגיטימי להרגיש קושי ושזה בסדר להתמודד עם דברים שהם נגד רצונו. אם ההורה בעצמו אינו מסוגל להתמודד עם דברים שקשים לו, איך הוא יכול לצפות מהילד לעשות זאת? אליעד מבהיר שהפתרון העמוק הוא שההורה ילמד את עצמו ואת הילד לקבל מציאות שבה לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, ושזה לא בהכרח רע או אסון. ילד שגדל עם ההבנה הזאת, יצליח להתמודד טוב יותר עם שיעורי בית, עם מצבים לא נעימים ועם החיים בכלל. מדוע הורים מגוננים יותר מדי על ילדיהם? אליעד מציין שאחת הסיבות להורות מגוננת היא שההורים מנסים להעניק לילד את מה שהם עצמם רצו לקבל מהמציאות: אהבה ללא תנאים וחיים ללא קושי. ההורה מגונן מדי על הילד כי הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם קושי, ומכך הילד לומד שגם הוא לא מסוגל להתמודד עם אי נוחות. הורה שמגיב בצורה מוגזמת לכל מצב קשה, בעצם מלמד את הילד שהמציאות נגד רצונו היא אסון. כך הילד גדל בתחושה שכל אי נוחות קטנה היא עניין גדול, והמציאות נעשית עבורו ... שהוא יכול להתמודד בעצמו עם נפילות, קשיים ואי - נעימות, והופך עצמאי וחזק יותר נפשית. האם קיימת דרך מושלמת לחינוך ילדים? אליעד מבהיר שאין דרך מושלמת אחת לחנך ילדים. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא המודעות של ההורים למה שהם עושים. חשוב להיות מודעים ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדיםהדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדיםהדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד ... שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר ... פיזי בלבד. הם רואים בזה השפלה, ניצול, אירוע טראומטי קשה ביותר, והתגובה הזו בדיוק היא שמגבירה את הטראומה של הילד. הסיבה לכך, כפי שמסביר אליעד, היא שהילד עצמו חווה את האירוע בעיקר ככאב פיזי, ללא המשמעויות הרחבות והשליליות שהמבוגרים מעניקים לו. כדוגמה לכך הוא מביא את ... מילה לא הייתה מקובלת חברתית, ניתן היה לראות בה התעללות מינית או טראומה קשה. אבל משום שזה מקובל חברתית, ילדים שעוברים ברית מילה אינם חווים זאת כטראומה מינית או התעללות. מכאן הוא מסיק שכל המשמעויות החברתיות והרגשיות שהילד מייחס לאירועים כאלה נרכשות מההורים ומהסביבה. לכן, אליעד ממליץ להורים לשדר לילדים רוגע גם במצבים קשים או מלחיצים. אם ההורה ישדר שהפגיעה שנגרמה לילד אינה מעבר לכאב פיזי זמני, הילד יחווה ... איך ילדים לומדים התנהגות? טיפול בילד שעבר התעללות, התמודדות עם ילד שעבר אונס, התמודדות עם ילד שנאנס, טראומת אונס מהילדות, ברית מילה, איך לגדל ילדים בוגרים? איך לגרום לילד לא לכעוס? ילדים מחקים את ההורים, חיקוי ההורים של ידי ... של הורים, דוגמה הורית, הורים כמודל לחיקוי, איך לגרום לילד לא להילחץ? איך לגרום לילד לא לפחד? התעללות בילדים, ילדה שנאנסה, ילדה שעברה התעללות, טראומת ילדות של אונס, טראומת אונס, טראומה מהילדות, טראומה מתקופת הילדות
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331